עישון עושים באהבה-או לא עושים בכלל!

(או..."תגידי, איך עושים את הדבר הזה שנראה כאילו מלוכלך לי בעין?....")


אני חושבת שלו היה לי שקל על כל פעם שבקשו ממני, בעברית עלגת זו או אחרת, את הלוק ה"נחשק" הזה-כבר מזמן הייתי פורשת לי לפנסיה באיי סיישל... מה יש בקונספט ה"מלוכלך" הזה, שכל בחורה שניה ממוצעת (במיוחד אלו עם המראה העלק "תמים") חומדת לעצמה?
הייתי יכולה להפליג פה בתיאורים פלצניים על ההשתלשלות ההיסטורית והאבולוציונית שהביאה לשוס האיפורי המנצח הזה, אבל:
א. אני לא היסטוריונית
ב. את הקורסים האחרונים שלי בהסטוריה של האומנות, תולדות הלבוש והסטייל וכו', סיימתי לפני יותר מעשור, ואין לי שום חשק או רצון להתחיל מחדש
ג. (והחשוב מכולם)-סביר להניח שזה התחיל מתוך "פאלטה" של איזו בימבו אריסטוקרטית מימי המהפכה הצרפתית, שפשוט שכחה להוריד את איפור העיניים ערב אחד אצל המאהב, התעוררה בבוקר עם הכל מרוח-ומאז עשתה היסטוריה...

טוב-אז מה זה "זה" בעצם?
הטעות הנפוצה היא לחשוב ש"איפור מעושן" הוא בהכרח שחור. אפשר להבין מאיפה האנלוגיה ההו-כה אינטיליגנטית הגיעה ("...המממ, אם זה "מעושן"-->שורש ע.ש.נ-->עשן=שחור==>מ.ש.ל-האיפור הוא שחור!!!..."), במיוחד אם תוסיפו לזה את האינטרפטציות הסדו-מזוכיסטיות שיש לה בכל סרטון פורנו-חובבים ביו-טיוב (סיפרו לי...לא ראיתי בעצמי...:-P), והנה קיבלתן פיקציה נוספת.

אז זהו נערות רוק בפוטנציה שלי...שלא-זה לא נכון.
הכוונה היא דווקא לטכניקת האיפור, אם תרצו בעגה המקצועית "האפליקציה". המשמעות שלה היא לקחת צבע מסויים ולטשטש אותו בהדרגתיות עד לאפס (להלן אפקט ה"עשן הנמוג"....). וכשאני אומרת "צבע"-הכוונה שלי היא לכל צבע-מבחינתי שיהיה גם בוורוד פוקסיה...(תמונה 1).

נשמע קל לעשייה? המממ...אולי קצת פחות ליישום. בואו נאמר שפה אתן זקוקות למיומנות טכנית גדולה ולכלי עבודה מדוייקים. לא אכפת לי אם אתן נוהגות למרוח איפור עם כריות האצבעות, או עם אותם אפליקטורים מג'וייפים עם ספוגית בקצה מהסוג של "עשרה בשקל". כדי לייצר מראה מעושן מוקפד-יש צורך להוציא את "התותחים הכבדים"! אין מה לעשות במקרה הזה-אם רוצים תוצאה מהוקצעת צריך להשקיע. והשקעה משמעותה-כסף, זמן והקרבה!!!

כסף=להלן, מברשות נאותות! או לכל הפחות אחת הכרחית כדוגמת מברשת מספר 219 של "מאק" (נקראת גם "מברשת עפרון")-(תמונה 2). היא ייעודית למטרת יצירת המסגרת המטושטשת מסביב לקו הריסים, ועושה את עבודתה בצורה מדוייקת ומופלאה. גם אם יש לך שתי ידיים שמאליות במיוחד, היא תצלח במלאכה. אל תשכחנה שמדובר בסוג של השקעה חד פעמית. מברשת מקצועית ואיכותית, אם תתחזקו אותה היטב-תוכל לשרוד באמתחתכן שנים רבות ומאושרות של יציאות לבארים אפלוליים...

הדבר השני שתזדקקו לו הוא זמן. ולמה זמן? על מנת לתרגל, לתרגל ולתרגל! אל תצפו שבפעם הראשונה שתתרגלו לוק שכזה, תצאו שיקיות כמו כריסי היינד מה"פריטנדרז"; יותר סביר להניח שתצא לכן סוזי-סו מ"סוזי והבאנשיז", וגם זה ביום רע! (מטאפורות של ילדת אייטיז, מודה באשמה...). לא להתייאש! עם הנסיון, מגיעה המיומנות. המנטרה היחידה שאתן צריכות לשנן לעצמכן מול המראה בשקידה היא "לטשטש...לטשטש...לטשטש..." לחכות רגע...ושוב "לטשטש...". אכן, קשה באימונים-קל בקרב!

הקרבה היא הדבר השלישי והאחרון לו תזדקקו. ייתכן אפילו שלצורך העניין תצטרכו להעלות לעולה את רביעיית הצלליות המופלאה של אותה חברה עלומת שם שדודה סוניה הביאה לכן לפני עשור כמתנת שחרור-אבל היי, המטרה מקדשת את האמצעים, לא?
העיקר שבסוף-אחרי כל המאמצים תרגישו נחשקות כמו אותה נערת רוק'נ'רול שהנכן באמת עמוק בלב...("...ציפי משרד רואי חשבון, עוד רגע בבקשה....")



מצד שני-אם אתן באמת נערות הארד-קור, דוגמניות כחושות או סתם חיות לילה בדם-קחו צללית פושטית, מרחו על העיניים ושפשפו היטב ל"מראה אותנטי" של רקון טרוט עיניים. זה הכי CUTTING EDGE שיש-לא?!

בתמונות:
1. כן...גם זה נקרא "מעושן" (איימי מישימורה-JED ROOT)
2. מברשת 219 של "מאק" (האתר הרשמי-WWW.MACCOSMETICS.COM)
3. מעושן "קלאסי"-ג'ורג'יו ארמאני קוסמטיקס
4. לוק מעושן קצת אחר (צלם:דורון שטיין, איפור:אמתכם הנרצעת, אנוכי...)