Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.
Showing posts with label התעשיה. Show all posts
Showing posts with label התעשיה. Show all posts

Saturday, November 28, 2009

כל אנשי ההפקה....

(או...מיהו מי על סט הצילומים? מורה נבוכים ל"תעשיין" המתחיל)
את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי אחרי כמה סשנים אינטנסיביים לצילומי אופנה והפקות שונות שהשתתפתי בהם לאחרונה, כמו גם מכתבה ישנה-נושנה שקראתי פעם ב"אל" או ב"מארי קלייר" שתיארה בדיוק את אותם הטיפוסים. מסתבר שבסופו של דבר-בתעשיה, כמו בתעשיה-הפרוטוטייפס הם אותו הדבר בכל העולם. רק השפה משתנה ממקום למקום.
בנוסף-לאלו מכם ששכחו ליטול היום את גלולת חוש ההומור היומית-כל מה שנאמר כאן מתואר בהגזמה סטריאוטיפית מכוונת, אחרת זה לא היה מעניין, אז אל תתפסו אותי במילה...הא?!;-P

הצלם


בתמונה:ה"רוסטר" בפעולה-אביזרים הכרחיים:"נובלס", ווסט צלמים, טריינרס של "וואנס" ו"קנון" יקרה מפז...

דמיינו לול תרנגולות הומה קרקרת.....עכשיו דמיינו את התרנגול הזכר היחיד בשטח-מנהיג כל הקוקוריקיות....כזה שמסתובב בשטח ומותח את נוצותיו היטב למען יראו וייראו....זהו הצלם שלנו!
גילו הממוצע, בין 25-45 שנים לערך. מבנה גופו דק עד אתלטי ובטחונו העצמי נע חליפות בין בישום עצמי קל ועד לאגו-מניאקיות קשה (ביחס ישר למעמד ולוותק שלו בתעשיה). זהו ה"רוסטר", זכר ה"אלפא", והוא שולט בסט בפטריארכליות מהולה במסווה של סמי נון-שלנטיות. בידו האחת הוא מחזיק בסיגריה, מאהבתו הקבועה (רצוי מזן "נובלס" מחתרתי, זכר לימי נעוריו בקיבוץ...) ובידו השניה הפילגש המועדפת, מצלמת ה"קנון" המקצועית מדגם 287iXCVFDRR האחרון והנחשב ביותר בשוק. הסטודיו השווה שלו, ממוקם בדרום תל אביב, בלופט תעשייתי ענק המעוצב בקו מינימליסטי שאפשר להגדירו כנע בין בוהו-שיק (לצעירים הרווקים) ועד לקסטיאל רטרו-שיק עם טוויסט אורבני, כיאה למעמדו. הסטטוס האישי-אפוף מסתורין וכך גם לפעמים המיניות-שמו נקשר לא פעם ברומנים מתוקשרים עם דוגמנית זו או אחרת מן התעשיה, אבל כרגע הוא לבד....בערך...עד לסט הבא.

הסטייליסטית

בתמונה: מוצר איפור נחשק-"ראשן רד" של מאק; משקפיי "ווייפרר", גורמט זהב, שעון קאסיו והביגוד הנדרש

יד ימינו ואשת סודו של הצלם, אפשר לקורא לה-תרנגולת האלפא בלול. בחורה ממוצעת למראה, שמראה או צורתה החיצונית לעולם לא ירמזו על מקצועה הזוהר. תמיד נדמה שמרוב עיסוק בלתי פוסק בסטיילינג ובבגדים שווים מכיכר המדינה, הסטייליסטית הממוצעת מוצאת יותר ויותר סיבות לבחור בכיוון הזוי כשזה נוגע לארון הבגדים הפרטי שלה. טווח נורמת הביגוד נעה לבטח בין ג'ינס קרועים וגופיית סבא עם סניקרס מהוהות של "אולסטאר", ועד לחצאית מותן בגזרת "טוטו", גרבונים צבעוניים קרועים, גרבי קרסול (רצוי בצבע ניגודי באופן מכוון)+כפכפי "שול" מחרודיים, כשהחלק העליון מורכב מחולצה ממחסן "ויצ"ו" הקרוב שכבר ידעה תקופות היסטוריות טובות יותר+קרדיגן עבש מתקופת המנדט; המוטו השולט: כמה שיותר ביזאר-יותר טוב. ובהתאמה, ככל שגיבוב הבגדים תמוה יותר, כך גם אימפקט ה"שואו-אוף" ומכאן גם מעמדה המקצועי של הגברת בפירמידת "מאסלו" של התעשיה. השיער, בד"כ ארוך ואסוף לקוקו מרושל וסיגריות הן פק"ל, יחד עם משקפי ריי-באן מדגם "WAYFARER" ("ווינטג' אמיתי...מדודה של אמא שלי שנפטרה. מצאתי את זה בארגז שהם רצו לזרוק לזבל...היית מאמינה?!?!"), ושעון ה"קאסיו" המוזהב ("עלה לי 2 פאונד בקמדן טאון לפני עשר שנים....תמיד אהבתי את הסגנון הזה..."). בין ערימת שקיות הבגדים של "גוצ'י", "ויטון" ותכשיטי "ה.שטרן" היא לא שוכחת לאבזר את עצמה בתיק באולינג אישי בגודל של מכונית בינונית-של "אדידס" כמובן...

מעצב השיער

בתמונה: הקעקוע, הטבעת, הסניקרס ומוצרי שיער שופוני של "באד הד טיגי" כמובן...

בד"כ בחור....צעיר....צעיר מאד, בתחילת שנות העשרים שלו, אבל עם וותק של יותר מעשור שכולל ברזומה לפחות מעצב שיער אחד נחשב בת"א, כזה שלקח אותו "תחת חסותו". המיניות, בהתאם, מעורפלת משהו, ונעה בין מטרוסקסואליות דביקה ל"גיי-אין יור פייס" ...תלוי במוד.

המדים הקבועים: ג'ינס של "דיזל", רצוי כאלו שנוזלים מקו המותן וחושפים "במקרה" תחתוני בוקסר צמודים של "קלווין קליין". על הרגליים טריינרס קוליים במהדורה מוגבלת מ"ג'יפה" וגורמט זהב קטן על הצוואר עם תליון מגן-דוד, או לחילופין טבעת חותם מקורית ("זה של סבא שלי...אותנטי, עוד מלפני שהוא עלה לארץ..."). לתספורת/תסרוקת העדכנית יצטרף המראה הלא מגולח בצורת זיפי זקן מטופחים היטב. הכל לכדי מראה מדוייק של "סתם זרקתי על עצמי סמרטוט שהיה לי בארון, אבל עמדתי מול המראה שעה...". ביד ימין-מסרק השפיץ הידוע לשימצה ובידו השניה "בייביליס" ממהדורת הזהב השווה שהשיקו בשבוע האופנה של שנה שעברה בלונדון. על זרוע שמאל קעקוע אדיר ממדים שלקח לו ארבעה סשנים לסיים, אצל "פסיכו" בסנטר כמובן...

המאפרת


בתמונה:יורז טרולי בפעולה, תיק המברשות העמוס להתפקע ומוצרי הדגל-מעגל ריסים של "שו אומורה" ומייקאפים של ארמאני

כמעט תמיד לבושה בשחור, "כי זה מרזה!" ("גם ככה כל הדוגמניות האלה גורמות לי להרגיש דאבה..." היא אומרת תוך כדי לעיסת קוראסון מהביל). לעולם-לעולם-לעולם לא תגיע לסט מאופרת ("לא יכולה לראות יותר איפור, בטח שלא על עצמי") כשתמיד מתגלגל אחריה טרולי זעיר ממדים, שמשקלו עומד ביחס הפוך בהחלט למימדיו. בנוסף לטרולי תסחב גם תיק גב עמוס לעייפה, מתפקע מרוב מוצרים. שני אוצרותיה היחידים עלי אדמות הם הנרתיק עמוס המברשות של "מאק" (ששוקל בפני עצמו כעשרה קילוגרמים) ואוסף המייקאפים החדש של ג'ורג'יו ארמאני עליו היא תגן בחירוף נפש ("עלה לי הון תועפות בארה"ב, מהנסיעה האחרונה שלי עם רון קדמי"). צרוף המילים "פוטו-שופ" גורם לה לעוויתות קבס קשות והיא נשבעת בפני כל מי שמוכן להאזין שאף אחת מן העבודות שלה לא עוברת ריטוש..."לעולם!!!"

הדוגמנית

בתמונה: גם דוגמניות יודעות לכייף....אייפון, נעלי "קדס", סיגריות ו"לאבלו" בטעמים...

בחורה דקיקה וגבוהה, שגילה נע בין 15-22 שנים. אם תעבור לידה ברחוב, ספק אם תזהה שמדובר ב"ההיא" מפרסומת הענק בנתיבי איילון. לא דברנית גדולה במרבית המקרים (שוב, גם זה תלוי במעמדה בתעשיה...) וגם כשישמעו אותה-זה יהיה בגלל שנדקרה מהסיכה של המלבישה. שני בני הלוויה הצמודים שלה-הסיגריות, "מרלבורו לייטס", אותן היא מקפידה לעשן בשרשרת, והאייפון החדש ממנו היא מאזינה לשירים רוב הזמן, או עסוקה בלשלוח סמסים לחבר המודאג, שגדול ממנה בעשור, לפחות. לבושה בד"כ בג'ינס, נעלי קדס וקרדיגן ענק, כי תמיד קר לה ("אפשר להפעיל חימום?"). בניגוד לדמויות הסקסיות אותן היא לובשת ופושטת אל מול המצלמה במיומנות מעוררת השתאות, האיפור הכי אוונגארדי שתמצאו בתיק האישי שלה הוא "לאבלו" דובדבן.

המפיקה



בתמונה: בגדים מפוהקים, ונעלי "בפאלו", אבל העיקר הג'וינט בסוף הסט...

בחורה קטנה ותזזיתית-לבושה בספורטיביות (אי אפשר לרוץ כל הזמן כשלבושים בהידור)-קפוצ'ון של "היינס" וג'ינס מתרחבים מלפני כמה וכמה שנים שכבר יצאו מן האופנה, אבל לה הם מזכירים את ה"פול מון" פארטיז בגואה מהטיול של אחרי הצבא. על אפה משקפיים עדינים עם מסגרת מתכת שמגלים מתחתיהם פרצוף של בחורה די נאה שמתעקשת בכוח לא לעשות עם זה כלום. בכיס הג'ינס תחובות סיגריות-של חברת "תן לי" הוורסטילית, וקליפ-בורד ובו דפים מקושקשים בכתב יד עם פירוט ה"ברייקדאון" היומי, הבלתי אפשרי בעליל, מתחת לבית השחי. אם חל עיכוב כלשהו בלו"ז הצפוף, אישיותה החביבה בד"כ מתהפכת מיידית מדמותו של ד"ר ג'קיל נעים ההליכות למיסטר הייד-ותוך כדי זריקת תיק ה"ג'אנספורט" שלה על הרצפה בעצבים, היא נובחת נמרצות על אנשי הצוות המבוהלים. תוך שתיים וחצי דקות-אחרי שהסדר הושב על כנו, היא פוסעת בשאנטי החוצה לעשן עוד איזה ג'וינט, עד למשבר הבא...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile