Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Monday, November 14, 2011

קוסמטיקה וניסויים בבע"ח-הפלונטר הגדול

או... Down the leaping rabbit hole we go



סוגיית הניסויים בבע"ח בתחום הקוסמטיקה היא תחום שנגעתי בו בעבר ממש על קצה המזלג, במיוחד כשסיקרתי מוצרים ששייכים לשני התאגידים הגדולים בעולם הקוסמטיקה: תאגיד "אסתי לאודר" וקונצרן "לוריאל". מכיוון שהנושא קרוב לליבי וחשוב לי, הסתמכתי עד כה בעיקר על רישומי ארגון PETA  לגבי החברות השונות. אבל אז חלה נקודת מפנה משמעותית שהביאה אותי לחקור קצת יותר את הנושא ולגלות שהוא סבוך בהרבה ממה שמרביתנו חושבים או רוצים לדעת.

לפני כחודשיים חזר תאגיד "אסתי לאודר" לרשימות השחורות של PETA. עניין תמוה למדי במיוחד לאור העובדה שבמשך כשני עשורים היה ידוע ככזה שחרט על נס דגלו את העניין הזה, ולכן גם שכן בבטחה ברשימות הלבנות שלהם. בעקבות התגלית הפנינו, אני ובנות נוספות מ"פורום איפור וציור גוף" של "תפוז", שאילתא לדף החברה הישראלי בפייסבוק, בד בבד עם שאילתא דומה לחברת היח"צ שלהם בארץ כמו גם לארגון PETA עצמו.
מהיח"צ ומהדף של "אסתי לאודר" קיבלנו את אותה התשובה השבלונית:
"מאז ומעולם עמדנו נגד ניסויים בבעלי חיים והיינו מחוייבים למטרה לשים להם קץ. אנו נמשיך להשקיע זמן, מאמץ ומשאבים בפיתוח שיטות אלטרנטיביות לניסוי בבעלי חיים וההכרה הגלובלית שלהן.

למרבה הצער, ממשלות במדינות מסוימות עשויות שלא לקבל את שיטות הבדיקה האלטרנטיביות, או עלולות לבקש נתונים נוספים כדי לאשר את בטיחותו של מוצר או רכיב קוסמטי, אפילו אלו שיש להם היסטוריה ארוכה של שימוש בטוח לחלוטין. במקרים אלו, בדיקה על בעלי חיים תהיה הכרחית מבחינה חוקית. כחברה גלובלית, אנו נאלצים לענות על כל הדרישות והרגולציות במדינות בהן נמכרים מוצרינו, אך היו סמוכים ובטוחים כי אנו עושים כל מאמץ אפשרי להימנע מבדיקת מרכיבים ומוצרים על בעלי חיים ונוקטים בכל הצעדים האפשריים והפרקטיים כדי לוודא שנעשה שימוש במידע קיים או מידע ללא ניסוי בבעלי חיים תחת זאת".
קיצורו של עניין, משהו בסגנון של "זה לא אנחנו, זוהי מדינת פופטיץ עלומת שם כלשהי אליה אנחנו משווקים. היא זו שדורשת את זה ולכן אנחנו (כחברה בינ"ל) מחוייבים לעשות כן".
על השאלה המתבקשת ביותר שעולה מהעניין: "מהו הגורם שהשתנה בחודשיים האחרונים מהבחינה השיווקית של התאגיד (שהיה קביל בעשרים השנים האחרונות) ושגרם למעבר לרשימות השחורות?" נענינו בשתיקה רועמת. אף אחד לא יודע, או לא מעוניין לתת הסבר מעבר לכך.

מתגובתם הרשמית של PETA, כפי שניתן לקרוא במסמך שצירפתי כאן (ליחצו על התמונה להגדלה), ניתן להבין, לדבריהם, שהחברה הוחזרה אל הרשימות השחורות כיוון שהיא ממשיכה לבצע ניסויים בבע"ח בסין, ועל כן לא עומדת יותר בתקנות הארגון כחברה שמוגדרת כ-"Cruelty free". אגב, הם גם מציינים מפורשות שמעמד חברות הבת של התאגיד (לרבות המותג "אסתי לאודר", "קליניק", "בובי בראון", "מאק", "סטילה" ולאחרונה אף "סמאשבוקס"-י"י) טרם נקבע והם עדיין מבררים את השלכות העניין עליהן.
התשובה הזו הותירה אותי קצת המומה. כעובדת "מאק" לשעבר (וכפועל יוצא מכך גם של חברת "אלקליל", שהיא הנציג הרשמי של "אסתי לאודר" בארץ) הייתי בזמנו כה גאה להיות חלק מתאגיד שסיפק, כך חשבתי, אופציה שפויה, מוסרית ו-וורסטילית לכל חובבות האיפור והקוסמטיקה בעלות המצפון. זו היתה, ללא כל ספק, אחת העוּבדות שתמיד ציינתי בגאווה בפני לקוחות. 
ההתפתחות האחרונה גרמה לי לחוסר וודאות איום. התחלתי לתהות ביני לביני למי כדאי להאמין בסיפור הזה והאם יש בכלל אמת אחת מוחלטת. בעזרתן של שתי משתתפות מהפורום התחלתי לנבור במקורות באינטרנט בתקווה לקבל תשובות ברורות לעניין.
אבל כמו תמיד, כשמתחילים לחפש אחרי האמת, עלולים למצוא כמה וכמה אמיתות. 

מה לעזאזל קורה פה?

ממה שעלה על ידינו לבדוק, נכון לעכשיו, אלו הן העובדות בשטח:

*במדינות האיחוד האירופאי כבר הוחל ונכנס לתוקפו החוק האוסר לקיים ניסויים בבע"ח לצורכי קוסמטיקה. מוצרים שנוסו מחוץ לגבולות האיחוד יותרו לשיווק עד לשנת 2013. בעקרון, אחרי שנת 2013 יאסר גם על שיווק מוצרים כאלה. כלומר, מוצר אשר נוסה על בע"ח מחוץ לגבולות האיחוד יהיה גם הוא לא חוקי לשיווק (זה תוואי לוה"ז המוסדר בנושא).
תוואי החוקים הזה גורם כעת לחברות קוסמטיקה המעוניינות להכניס לשימוש חומרים חדשים שהן מפתחות, לפסוח על שני הסעיפים. הן אינן מעוניינות להצטייר תדמיתית כ"איש הרע" בסיפור, ולכן נוח להן מאד בינתיים לגלגל את האחריות בנושא כלפי ספקי משנה אשר עושים עבורן את העבודה השחורה והמלוכלכת בארצות "נאורות" פחות, כמו סין (הידועה לשמצה ביחסה המתעלל לבע"ח הן בתחום הזה והן בתחום הפרוות).
כל זאת למרות ביקורת ציבורית כלפי חלק מהחברות על כך שהן מעכבות באופן מכוון את החתירה להשגת חלופות אלטרנטיביות נאותות לניסויים הללו, טרום כניסת החוק המלא לתוקפו בשנת 2013.

*
ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) מיטיב לשבת על הגדר ולא לנקוט בעמדה ברורה: מחד הוא אינו מחייב ע"פ חוק מפורש חברות קוסמטיקה לבצע ניסויים בבע"ח במוצרים שלהן, אלא רק דורש מהן באופן אמורפי להוכיח את כשירות המוצרים. מאידך, טוען הארגון שלא קיימת כעת אופציה בארה"ב לאשר מרכיבים חדשים לקוסמטיקה ללא ניסויים בבע"ח. כך או כך מצביע הארגון על עמימות גדולה מאד ביחס למהימנות סמלי הארנב המוטבעים לעיתים על המוצרים (כמו גם בארץ אגב). קרי, מכיוון שאין הגדרה חוקית מדוייקת בנמצא לגבי משמעות ההצהרות הללו, אין גם מי שבאמת יאכוף את העניין. כל חברה שהיא יכולה להטביע את הסמל הזה על מוצריה מבלי שתתבקש לתת על כך דין וחשבון.

*
עובדה נוספת ומשמעותית ביותר לכלל הצרכניות, היא שלמעשה כל חברות הקוסמטיקה ביצעו בעבר ניסויים בבע"ח לבדיקות כשירות החומרים בהם השתמשו (כאן ניתן לקרוא הסבר מפורט בנידון).
אמנת PETA מכניסה היום לרשימה הלבנה רק חברות שמשתמשות בהרכבי חומרים מוכרים שכבר אושרו בעבר ואינם דורשים אישרור נוסף. לגבי הרכבי חומרים חדשים, חובת ההוכחה מוטלת על אותן חברות המעוניינות להיות מוכרות כ"Cruelty free". קרי, עליהן להוכיח שהחומרים הללו קיבלו אישור בטיחותי לשימוש ע"י חלופות בלבד וללא צורך בניסויים בבע"ח.

מן הנכתב לעיל משתמע (כפי שלמעשה טוען ה-FDA) שההגדרה כשלעצמה בעייתית ומטעה. קיימים בשוק היום המון מוצרים אשר בתצורתם הסופית לא נבדקו על בע"ח, אבל מרכיביהם נבדקו גם נבדקו, לפחות בעבר.


מנגד, הייתי רוצה לצטט גם את התגובה הרשמית לנושא של קונצרן "לוריאל" (הכולל את החברות: "לוריאל" המותג, "מייבלין", "גרניה", "איב סאן לורן", "לנקום" ועוד):
"מאז שנת 1989, לוריאל אינה מבצעת בדיקות של מוצריה המוגמרים על בעלי חיים. לוריאל עומדת כיום בדרישות לקבלת התיקון השביעי להנחיות הקוסמטיקה באיחוד האירופי, שנכנסו לתוקפן ב-11 במרץ 2009, זאת הודות ל-100 שנות ידע בתחום רכיבים קוסמטיים, רישום אלפי נתונים טוקסיקולוגים וקליניים, 30 שנות מחקר בשיטות אלטרנטיביות, והשקעה ביכולת ליצור מחדש רקמות של עור אנושי וקרנית - Episkin ו-SkinEthnic.

כדי לעמוד בדרישות האיחוד האירופי, שתאריך היעד עבורן הוא 2013, לוריאל עובדת בצמוד לתעשיית הקוסמטיקה, ובקרב מגזרים תעשייתיים שונים והוועדה האירופאית.
מודל ה'אפיסקין' שפיתחה לוריאל - הישג של 20 שנות מחקר - אושר ע"י המרכז האירופי לאישור שיטות חלופיות (ECVAM) כשיטה מחליפה לבדיקת גירויי עור. זהו אפידרמיס אנושי שנבנה על בסיס החלבון קולגן. האפיסקין יכול לנבא את הפוטנציאל של חומרים כימיים לגירויי עור בדיוק רב. מדובר בתרומה חשובה לקהילה המדעית ולתעשייה בעולם".

התגובה הזו נשלחה אלי בזריזות וללא כל דיחוי כבר בשנת 2009, לאחר שיחה אישית שניהלתי בנושא עם דוברת החברה, הגברת דורית וידבסקי. הגב' וידבסקי גם הסבירה לי בזמנו, ללא התחמקות מבישה ומגומגמת, את בעיית קבלני המשנה וספקי החומרים לחברה-מה שלמעשה מותיר אותה ברשימות השחורות של PETA.
אז במאמר מוסגר, בדיעבד ועם יד על הלב (במיוחד אחרי שהשכלתי בנושא), לטעמי, תגובת קונצרן "לוריאל" בראי הזמן היתה הכנה והישירה ביותר. מה שמעמיד באור מאד לא מחמיא את תגובת תאגיד "אסתי לאודר", וחבל. חבל שמזלזלים ככה בלקוחות. ההליכה סחור סחור במתן התשובה כולל הניסוח המשפטי הפולמוסי לא מחמיא לחברה כה גדולה. בעידן האינטרנט המידע זמין לכולנו ברשת, רק לשבת, לקרוא ולהחכים.

אז מה עכשיו?
שאלה טובה...
כמו שאתם רואים, העניין סבוך ומאד לא מוחלט. איך שלא מסתכלים על זה, כמעט כל מוצר קוסמטי שנמכר היום בשוק נבדק במלואו או בחלקו על בע"ח. השאלה הנשאלת היא כמה כוח יש לנו, כצרכנים, ללחוץ על התאגידים שעדיין יושבים על הגדר ונהנים למשוך זמן ע"י שימוש ב"חוטבי עצים ושואבי מים" חיצוניים שיעשו עבורם את העבודה המלוכלכת עד לשנת 2013.
התשובה לדידי, פשוטה למדי. אני אמשיך להשתמש ברשימות של PETA כקווים מנחים לסוגיה. קיימות ברשימות הלבנות שלהם מספיק חברות קוסמטיקה ואיפור מצויינות שמבטיחות את נקיון המצפון המוסרי שלי, כצרכנית וכמאפרת.


***אני רוצה להודות מקרב לב לשתי חברות פורום יקרות-"פצית219" אשר עזרה לי מעל ומעבר ותרמה מהידע המקצועי שלה בהשגת מקורות וסימוכין, וכמו כן ל"Frostbite" שהרימה את הכפפה ראשונה והחלה לחפור.
בלעדי שתיכן, הטור הזה לא היה קורם עור וגידים!***

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
לאתר שלי


milkysmile

18 comments:

  1. אהבתי. פוסט חשוב וממצה. ממחיש את הבעיותיות שבנושא ניסויים בבע"ח.
    ממה שאני מבינה, כל החברות שברשימה הלבנה של ארגון פטה הן חברות שגם ספקי המשנה שלהן לא עורכים ניסויים (לכן לוריאל למשל לא ברשימה הלבנה). קצת מוזר בעיני שאסתי לאודר עבר לרשימה השחורה אבל מאק לא, שכן מדובר באותו תאגיד. אני כרגע לא קונה שום דבר של התאגיד עד אשר יתבררו דברים.
    אני מאמינה שלמאפרות מקצועיות יהיה יותר קשה עם רוע הגזרה כי צריך להציע ללקוחות מנעד רחב של מוצרי איפור, מעניין אותי לשמוע איך את הולכת להתמודד עם זה
    בנוסף, הממשל הסיני לא נודע בשקיפות שיש בו. יכול להיות שהם שינו או החמירו את הדרישות שלהם ועל כן השינוי באסתי לאודר ? כך או כך, אני מאוד מקווה שיווצר לחץ צרכני על התאגיד

    ReplyDelete
  2. היי מותק,
    לגבי PETA-הבנת מצויין
    לגבי עניין מאק, שימי לב שכרגע הארגון עדיין מברר את העניין ולכן הם לא הוזזו מהרשימות הללו
    כן. המצב מבחינתי לא להיט, אבל אני מחכה ומקווה שהלחץ יעשה את שלו. מנסיון העבר אנחנו יודעים שניתן ואפשר לשנות דברים!
    ;-)

    ReplyDelete
  3. לפי מה שאני מבינה, כל מי שמשווק בסין חייב להעביר את המוצרים תחת בדיקות על בע"ח?
    אבל כולן משווקות בסין! אני לא מצליחה להבין את הנקודה הזאת

    ReplyDelete
  4. קראת את הפוסט?
    :-P
    אני לא בטוחה שהרגולציות בסין הן האישו כפי שכמה מהחברות טוענות. זו הפואנטה!

    ReplyDelete
  5. קראתי ולכן אני שואלת. זאת בעצם הפואנטה. כי כמו אסתי לאודר יש בהחלט מצב שהמון חברות "לבנות" אחרות גם הן פועלות בשיטת "מה שקורה בסין נשאר בסין". אם בסין יש רגולציות מחמירות שכאלה שאפילו תאגיד כמו אסתי לאודר נכנע להן בגלל הכוח השיווקי העצום שמגולם שם, אני די בטוחה שהרבה מאד חברות אחרות מתנהגות באותה צורה.
    לפי דוגמת לוריאל (שכל חברות הבת שלה הוחרמו בלי אבחנה בין מי שמבצע ניסויים ומי שלא), בעקבות אסתי לאודר גם מאק קליניק ובובי בראון אמורות להיות מוחרמות. מצד שני,
    ישנה דממה מוחלטת בעניין בין בלוגריות חו"ל שכשזה מגיע ללוריאל וכו' הן דווקא מאד קולניות. נראה לי שפתאום עכשיו כשזה נוגע בנקודה רגישה (מאק) כולם פתאום חושבים פעמיים...

    ReplyDelete
  6. את מעלה כאן כמה בעיות. ראשית-אף אחד לא אמר שמה שקרה לאסתי לאודר זה בגלל השוק הסיני, זה היקש שאנחנו עשינו בעקבות התשובה של PETA.
    חברות הבת של לוריאל מוחרמות אף הן כיוון שזה סיפור ישן נושן-אין לי ספק שארגון PETA יחרים מאד מהר את כלל החברות של אסתי לאודר לאחר הברור, מאידך אין לי ספק שהם מבררים היטב את המצאות החברות ברשימה הלבנה. הם עצמם כותבים במכתב שצירפתי שהם עדיין לא ירדו לעומק העניין. לגבי עניין הבלוגריות-גם אותי מאד מתמיה הנושא הזה, אבל אני רוצה לקוות שזה רק בגלל שזה אישו חדש ולא כולם הספיקו לגלות אותו...
    קיצורו של עניין-אני כרגע מאמינה אך ורק ל-PETA כיוון שהם המחמירים כאן, עד כמה שהבנתי

    ReplyDelete
  7. פוסט חשוב מאוד!

    גם אני תוהה איך מאפרות מקצועיות יכולות להתמודד עם ההיצע הדל בחברות לא מנסות שקיים בארץ (למה אין אילמסקה?!) וזה רק גורם לי להעריך אותך יותר.

    ReplyDelete
  8. תודה רבה על הפוסט :)

    הערונת קטנה, אני חושבת שאת צריכה לבדוק שוב את סטילה, מצאתי איפשהו התייחסות לזה שהם נרכשו (מאסתי לאודר), יכול להיות? אני לא ממש עוקבת אחרי המותג הזה, אבל אם הם נקנו ע"י חברה "תקינה" אין סיבה להחרים אותם :]

    הסיבה שאני מתוסכלת מהמצב ולא יודעת כיצד לנהוג (כפי שכבר התמרחתי בפורום) - שאם אסתי לאודר יכולה בוקר אחד להתחיל לעשות ניסויים בבע"ח, למה שלא חברות אחרות גם יתחילו?
    האם אני צריכה לבדוק כל יום את הרשימה של
    PETA
    עם החברות שאני משתמשת בהם ביום יום בכדי לוודא שאף אחת מהן לא שינתה את המדיניות שלה?

    איך אנחנו אמורות לדעת מי "באמת" בסדר, או אולי "עדיין" בסדר?

    ReplyDelete
  9. פרוסטי-אכן בעיה קשה. לשמחתי, בגלל שאני מסקרת מוצרים וכותבת בכמה מקומות, אני מקבלת המון דברים, כך שכל זמן שאני לא מוציאה עליהם כסף שהולך ל"שם"-לא אכפת לי, אבל כן. בעיה רצינית
    מיטלי-אבדוק גם אבדוק, ואם יש צורך-אשנה. וכן, אין ברירה, צריך להיות עם האצבע על הדופק לצערי
    :-(

    ReplyDelete
  10. אם אנחנו יכולים להניח שב 2013 באמת לא תהיה לחברות בעיה והן יצטרכו לעמוד בסטנדרטים, זה אומר שיש לנו "שנה קשה" ואחריה אפשר יהיה "לחגוג".
    אני חושבת שהשנה הזאת יכולה להיות הזדמנות טובה לבדוק מוצרים שלא ניסיתי קודם, גם של חברות ישראליות - כי אם הן מציינות שהן לא עושות ניסויים בבע"ח אין מה לפחד שיתחילו למכור לסינים ;)
    אבל גם חברות קטנות ופחות מוכרותשעשויות לספק מוצרים באיכות שלא נופלת מחברות היוקרה.
    סתם לדוג' יצא לי לדגום צללית של שוגר פיל - מדהימה!! אז למה לא לתת לה צ'אנס במקום לעבוד עם חברות שאני לא יכולה לסמוך עליהן?
    אם זה אומר שאני לא ארכוש יותר ממאק
    so be it
    להכל יש תחליף, כבר למדנו את זה, לא?

    מה שכן, אני עדיין בלבטים מה אני עושה עם האריזה השישית שעומדת להגמר לי שלהם.. האם אני "רשאית" לקחת לי שפתון תמורת ה
    B2MAC
    או שאני "פלצנית" עד הסוף וגם זה אני לא לוקחת ;)

    ReplyDelete
  11. פוסט מעולה... תודה שהעלית...
    מהטיול הקודם שלי בסין השנה אני יכולה להגיד שניסויים בבעלי חיים זה אחרון הדאגות- מדובר בעם קשה עם הנהלה קשה מאוד.
    מדינה שבה אין זכויות לבני אדם ובכלל לא לבעלי חיים. בשוק האוכל את רואה עדויות להתעללויות מחרידות בבע"ח- הם משפדים חרקים נחשים מכרסמים ועופות חיים על מקל ונוגעים בהם שיזוזו כשאת עוברת - סימן לכך שהאוכל חי וטרי- ואז היצור הפצוע מוטבל בשמן עמוק ונצלה.

    אני חלוקה בדעתי- אינני יכולה להחרים את המוצרים שאני אוהבת- אף על פי שאני משתדללת ככל היותר להימנע ממוצרים שנוסו על בעלי חיים- כן צריך להפעיל לחץ על החברות ובמיוחד המצליחות כמו אסטי לאודר ולוריאל שיופסקו הניסויים
    אבל לדעתי ההחרמה והפניית הגב פשוט תסגור אותם לעבוד על היח"ץ של הלקוחות הקיימים שלהם ולא אלה שמלכתחילה לא היו קונים.
    במקום זה הלחץ צריך להיות מופעל על נקודת הרווח המובהק שהחברה יכולה להשיג בהפסקת הניסויים.

    ReplyDelete
  12. מיטלי-לטעמי, קחי. מה זה כבר משנה? הרי את הכסף שהוצאת-הוצאת כבר.
    קייסי, קודם כל, תודה רבה. כן, סין היא אכן מדינה שידועה לשמצה גם בזכויות האדם הקלוקלות שלה.
    אני דווקא חושבת שרק לחץ עולמי, פוליטי והמון פרסום שלילי כן יועילו. זה מאבק עיקש וארוך ללא ספק-אבל מישהו חייב להמשיך להניע אותו.
    אני מנסה לתרום פה את חלקי המאד קטן בפרסום הזה. כל אחד מן הסתם לוקח את זה למקומות שבהם הוא חושב שיוכל להשיג את אותה המטרה
    :-)

    ReplyDelete
  13. וואו, נהיה ממש קשה להיות בנאדם טוב ומוסרי בעולם הזה... אני מעריצה אותך (ואת פצית ופרוסטי) שהחלטתן להרים את הכפפה, בעיקר מפני שזה כל כך קל להתעלם ולהגיד "זה לא קשור אלי", במיוחד כשכל שני וחמישי יש התפתחויות חדשות בנושא.
    התחלתי עכשיו קורס איפור, והייתי רוצה להעשיר את מזוודת האיפור שלי. כבר תכננתי על מאק, אבל במחשבה שניה, אני לא סגורה שאני רוצה שהכסף שלי ילך לשם... בתור מאפרת מקצועית ובנאדם שקול והגיוני, איזה מוצרים כדאי שאקנה? מצד אחד חשוב שיהיו טובים ואיכותיים, ומצד שני שיהיו "כשרים" מבחינת ניסויים בבעלי חיים... יש חיה כזאת?
    אני לא בטוחה שאני יכולה להסביר לך כמה את ובנות הפורום האחרות שיניתן את החשיבה שלי מקצה לקצה, וזה פשוט פוסט למקרר.
    תודה רבה רבה רבה!
    (אנדי 120)

    ReplyDelete
  14. אנדי, מותק-תודה רבה לך!
    לצערי ולצערך-אני קלולסית בנושא כרגע בדיוק כמותך-לא יודעת בארץ מי כשר ומי לא בעניין הזה. החברות היחידות שאני יודעת שבבטחה ניתן לרכוש מהן-הן "אילמסקה" (מהם אני מתכננת קניה גדולה כעת וגם "אורבן דיקיי".
    אני מבולבלת וכעוסה בדיוק כמותך וצר לי שאני לא יכולה להשכיל אותך מעבר לכך. אני כן שמחה שאנחנו פותחות את העיניים לאנשים לראות קצת מעבר. לפחות את זה אנחנו מצליחות לעשות-וידע, כידוע, הוא כוח!
    סליחה שהתעכבתי במתן התשובה...

    ReplyDelete
  15. תודה רבה רבה. מקווה שיגיע היום בו אנשים יבינו שזה פשוט לא לעניין להתעלל בחיות בשביל קוסמטיקה...
    אנדי

    ReplyDelete
  16. בנות, אני רק מישהי שחיפשה מידע על מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים, וחייבת לציין שהתרשמתי עמוקות מהעובדה שיש קוסמטיקאיות שכל כך חשוב להם העניין הזה. שמחתי לגלות אתכם. כן ירבו ובהצלחה לכם.
    שרון

    ReplyDelete
  17. בנות, שמחתי והתרשמתי עמוקות מהפוסט והתגובות. כייף לדעת שיש קוסמטיקאיות עם אידאלים, ועומק.
    כן ירבו, ובצלחה לכם, והלוואי שנתעורר יום אחד לעולם אכזר פחות.
    שרון

    ReplyDelete
  18. כל הכבוד על הבדיקה והתחקיר העמוק שלך יעל. לצערנו, ידוע שהרבה מאוד חברות קוסמטיקה מנסות בכל דרך אפשרית לקבל תווית כזו או אחרת בדרכים- איך נאמר....פתלתלות או עוקפות חוק (כמו אולי לייצר בסין, שם בטח אין איסור על התעללות בבע"ח) ולגזור קופון שהמוצר שלהם לא עבר ניסויים על בע"ח.
    עצוב לראות וגם לשמוע על דברים כאלה, אך מנגד חשוב שהם יאמרו וגם יפורסמו בפומבי.
    כל הכבוד לך- הלוואי ויותר אנשים היו נוקטים בעמדה כזו

    כריס

    ReplyDelete