Got milk?!

(או...פוסט חגיגי לשבועות...:-P)


וידוי מזעזע נוסף באמתחתי.......אני שונאת-שונאת-שונאת לבן! כאחד מהצבעים (אם אפשר לקרוא לו צבע בכלל...) מהשלישיה הפותחת השנואה עלי ביותר (קרי-כחול, לבן ואדום), וכ"צבע" שהקונוטציות היחידות שיש לי ממנו הן החולצות הלבנות והמעומלונת של טקסי הזכרון בבית הספר, צבע ללא צבע שכמותו, בעבור אדם כה "צבעוני" שכמותי הוא סוג של הצהרת כוונות שאומרת-לא מריח, לא מסריח!
בנוסף, זה אחד הצבעים שהכי פחות מחמיאים לי ויזואלית. מה לעשות שמישהי כמותי שעורה בימים טובים של קיץ הוא בגוון של גופה לא יכולה להרשות לעצמה, גם לו רצתה, ללבוש לבן. קיבינימט, אפילו בחתונה שלי לא לבשתי לבן-מה יותר מזה כהצהרת כוונות אופנתית? אין לי בארון ולו פריט ביגוד אחד לבן (אלא אם כן אתם מתעקשים לכנות את הטישרט המסמורטטות שגנבתי למר יפותו לצורכי שינה, שגם הן, עם הכביסות, שינו את צבען מאז לסוג של בז' פולני), לא אביזרים לבנים וגם לא נעליים לבנות.....כלום-כלום-כלום!
אפשר לקרוא אם כך לאהבה שלי לכל דבר שקשור לחלב ומאכליו ללא הבדל סוג, צבע, ריח ומין סוג של צדק פואטי. בכלל-אם הייתי יכולה לחיות את חיי הקולינריים על טהרת הגבינות, הפסטות והדגים הייתי היום בנאדם מאושר ושמח בחלקו.
לא מפליא אם כך ששבועות הוא אחד מהחגים האהובים עלי ביותר. ראשית, המצפון המוסרי שלי שקט קצת יותר שזה לא חג שהצלחתו נמדדת ע"פ מספר גוויות הפרה שאנחנו מפרקים במהלכו (אני אמנם לא צמחונית, אבל גם קרניבורית גדולה, כאמור, אינני...); שנית-הוא מסמל את התחנה האחרונה במירוץ החגים המטורף של המסורת היהודית אליה מרביתנו משתייכים, אם נרצה או לא (מתיש קצת העניין הזה...) ומעבר לזה, וחשוב לא פחות-זה החג הכי טעים!!!
השנה אפשר לצרף לרשימת ה"בעדים" שיש לי לחג הלבן הזה גם את ההכנות של אפרוחית לחגיגה בגן. בצר לי נאלצתי לכתת את רגליי ולחפש לה, רחמנא ליצלן, שמלה לבנה. למה רחמנא ליצלן? כי בלי שום קשר לכך שאני לא מתה על הצבע הזה אני חושבת שלילדים מתחת לגיל 12 אסור ללבוש אותו. תכלס, מי מאיתנו רוצה לעמול קשה ולנקות כתמים של רסק עגבניות מהפסטה החגיגית או את טיפטופי מיץ האבטיח שבמקרה נזלו על כ-ל החלק הקדמי של השמלה?! לקנות בגדים לבנים לילדים זה כאילו לומר בריש גלי קבל עם ועדה-"אני מפוצצת בכסף שאין לי מה לעשות איתו ולכן אני נורא נהנית להשקיע אותו בבגד חד פעמי, שמיד לאחר השימוש הראשוני שלו יראה כמו סמרטוט עם כתמים דהויים-עדות אילמת לנסיונותי האומללים להסירם בכל מסיר כתמים אפשרי שקיים בשוק...".

משמאל לימין: אפרוחית מדגמנת את לוק האביבי, מתייעצת עם "שנפסי" בעניין הזר ודוגמת את קוטר ה"קלוש" שבחצאית....


בקיצור-לא היו לי הרבה ברירות, הוראות הגן היו להלביש את האפרוחית בבגד לבן ולצייד אותה גם בטנא מאובזר ובזר פרחים לראש. אני חייבת להודות בפה מלא שאת כל שלוש המטלות עשיתי בשמחה עילאית בליווית הקטנה, שגם בחרה את גווני הפרחים לזר (שילוב יצירתי משהו, יש לומר) וגם ציוותה עלי במיומנות אילו פירות לשים בטנא. בערב החג חגגנו אצל הוריה של MISS POO בארוחת ערב חגיגית שהפכה לאורגיה קולינרית פרועה של מוצרי חלב, גבינות, פסטות דגים ויין עד-לא-ידע...
אז ככה-בשביל הכיף, וכטוב ליבי בשמחת החג (מה שלא קורה הרבה, אני מודה...) אני משתפת אתכם פה בכמה אימג'ים חביבים שמתקשרים לצבע הלבן בדרכים קצת יותר מעניינות וארטיסטיות לטעמי...
בראש ובראשונה-שתי הפקות שאיפרתי בהן, האחת על טהרת הבגדים הלבנים והאיפור הנקי, והשניה-עתידנית משהו, עם נגיעות של לבן וכסף...קבלו....

ההפקה הלבנה: צלם-ארקאדי ברונשטיין

הפקת המשקפיים: צילום-גורן ליובנצ'יץ'

ואם כבר באיפור עסקינן...מוצרי איפור לבנים הם לא משהו שימושי במיוחד-גם לא אצלי בתיק המקצועי. מה שכן, שימרים למיניהם עם גימורים פרוסטיים, מוכספים ומוזהבים יש לי עד בלי די וזה למעשה השימוש הרב והוורסטילי ביותר שבו אני מרבה להשתמש בגוון הזה...אספתי עבורכם מדגם באמת קטן ומאד לא מייצג של כמה מהם....

בתמונה: 1-4, "מאק"-שימר בתפזורת "סילבר דאסק", פודרה מינרלית "לייטסקפייד", פודרה דחוסה "בילייטפול", פיגמנט "וונילה"; 5. פודרה HD של מופ"ה; 6-7 שימרים בקרם-"סטרוב קרים" של "מאק" ו"ספוטלייט" של "אסתי לאודר"; 8. "אבקת יהלומים" של מופ"ה; 9-10. "מאק"-אייליינר בג'ל "פרוסטלייט" ונצנצים "ריפלקטס גולד"



גם מראות איפור לבנים הם לא דבר נפוץ במיוחד-הצבע אינו מחמיא להרבה גווני עור ונראה זר לחלוטין עליהם. זו גם הסיבה שאפשר בעיקר למצוא אותו בתחום האופנה ועל מסלולי התצוגות-מה שלא עובד בחיים ה"אמיתיים", עובר במה נהדר! הלבן, על גווניו וגימוריו, ההברקות, וההיי-לייטים למיניהם עובדים נפלא במגוון טקסטורות ואופנים.

משמאל לימין עם כיוון השעון: לילי קול ל"ווג-איטליה"; דו ג'ו-אן ע"י אקלן ביילי; אימג' של "מאק" לקולקציית "גו לייטלי"; מראות האיפור בקולקציה האחרונה של אלי סאאב; מראות האיפור של גליאנו לחורף 2009; שוב "מאק" לקולקציית "פרברטד פרל"


ולסיום, כדי שישאר טעם טוב בפה, לקינוח (תרתי משמע) אימג' עסיסי של הדבר האמיתי שלשמו באמת אנחנו מתכנסים בשבועות...כי הרי כולם יודעים כבר מזמן שאוכל חלבי זה ממש סבבה ולו רק בשל המתוקים שבסוף...
אז לפני שהדודא לעוגת גבינה משתלטת עלי באופן הרסני, אני אעזוב אתכם כרגע, מריירים את עצמכם לדעת אל מול המסך....
חג שמח, אה?!;-)


לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

אפרוחית-שיק

(או...הופ-הופ טרה-לה-לה, גדלנו בשנה-אה-אה-אה!)

ביום שישי חגגנו בגן שנתיים מאושרות לקיומה של אפרוחית. כן, כן....מי היה מאמין שכך חלפו להן ביעף שנתיים תמימות מאז הונחה הקטנטנה בזרועותי בחדר הניתוח. טוב, נו, למה הקטנוניות הזו?!...אז נכון ש"קטנטנה" היא מעולם לא היתה (קצת קשה לקרוא לתינוקת במשקל 4 ק"ג, 3 שבועות תמימים לפני סוף ההריון "קטנטנה"), אבל נחזור לעניינינו....
נגזר עלי-איפוא, כאמא קלולסית וטירונית למדי בעניין, לדאוג לשלושת הדברים החשובים ביותר של המסיבה: המלבוש, המתנות והכיבוד. וכך החלה הסאגה...:

שלב ראשון של המבצע: החיפוש אחר השמלה האולטימטיבית!

קטנה או לא, כפי שכולכם כבר יודעים, הדעתנות של אפרוחית צומחת ביחס ישיר לגודלה, וכפי שכבר ציינתי-גם בתחום הזה היא לא קוטלת קנים. כשעשיתי את טעות חיי (!) ושאלתי אותה איזו מין שמלה היא רוצה שאקנה לה ליום הגדול ציוותה עלי בנחרצות אופיינית משל היתה נסיכה מורמת מעם ונצר לשושלת מינג:
"אמא, אוצה שימייה כחוייה!!!..." ("אמא, רוצה שמלה כחולה!!!..."...וכן, סימני הקריאה המקוריים בגוף המשפט)
בנוסף החליטה הגברת גם לפתח טעם ייחודי למדי בביגוד. תראו לי עוד ילדה שתעדיף כחול ושחור(!) על פני וורוד ואדום... :-P

וכך, בבוקר יום סגרירי וגשום במיוחד, יצאנו לנו Miss Poo ואנוכי, לכתת את רגלינו ולחפש אחר "השמלה הכחולה האולטימטיבית לגברת הראשונה". ראשית הצפנו קצת לאזור "קדימה" שם, גונבה לאזני השמועה, ישנה חנות בגדי ילדים מקסימה בשם "תילתן". בגלל שהשכמנו קום והגענו לפני שעות פתיחת החנות החלטנו לחמם את ישבנינו הקפואים בבית הקפה האינטימי שבמרכז המסחרי הקטן. שתינו, כירסמנו וליהגנו את עצמנו לדעת עד לשעה היעודה של פתיחת החנות. אפעס, המקום היה עדיין סגור על מנעול ובריח. החלטנו לצלצל אל מספרי הטלפון הרשומים על הדלת....אבל גם פה, נאדה מיט גורנישט!
"נו-שויין" ספקתי את כפיי בייאוש...
"כאשר אבדנו-אבדנו! נשימה פעמינו בלית ברירה לסטודיו של "נועה" ברשפון...".
בעוד אנחנו מתגלגלות דרומה בחזרה לכיוון רשפון, ניסינו את מזלנו בפעם האחרונה ולחצנו שוב על "Redial"...לאחר אין ספור צלצולים ענתה לנו בטון מפוהק אישה מנומנמת ש"החנות נסגרה לפני שבוע ואם אתן רוצות יש לנו סניף בת"א...".
תשאלו את עצמכם בוודאי מדוע ולמה אני מלאה אתכם בכל הפרטים המשמימים הללו? כיוון שחשבתי לתומי שאולי מישהו מכם ב"מקרה" מקורב לגברת "תילתן". אם כן, הייתי ממליצה בחום להפנות את תשומת ליבה המנומנם לסטארט-אפ היסטרי שככל הנראה עדיין לא הגיע לאזור "קדימה".להמצאה הפלאית הזו קוראים "ש-ל-ט", ואפשר ליצור אותה בשתי שניות וחצי לערך, ללא כל ידע מקדים....מנסיון! על השלט דלעיל ניתן לכתוב משהו אינפורמטיבי בסגנון של:"לקהל לקוחותינו שלום, החל מהתאריך זיבי-ביבי תסגר החנות לצמיתות ותעבור לסניף מחודש באיזור בלה-בלה-בלה. נשמח לענות על כל שאלה בטלפון ידה-ידה-ידה"...
ככה, ממש בקטנה!......
אם אני לא טועה לדבר המופרך הזה קוראים "שימור לקוחות", וזו לא מילה גסה!....משהו שאולי כדאי לשנן ולהפנים אם רוצים להמשיך ולקיים עסק שחוץ מלעשות בגדים חביבים, גם אשכרה יכניס קצת מצלצלים לקופה...:-P
וככה, כמו שפנינו מועדות רשפונה אל הסטודיו של "נועה", נתקלנו בדרכנו בחנות חמודה לא פחות בשם "תותי במושב" (הפרחים 17, רשפון). כמו שתי שופוהוליקיות בהינתן להן הגושפנקא, עטנו עליה בחדווה. גם המבול השוצף שירד בחוץ לא גרע מחדוות הקניה האקסטטית והחמימה שפשטה באברינו. נרכשו לאלתר וללא דיבורים מיותרים-שמלה כחולה עם אפליקציה של "הלו קיטי" לקיסרית השמש העולה (גם "הלו קיטי" וגם שמלה בכחול?! זה ממש שתיים במחיר של אחת!) וזר וורוד ומפונפן של יומולדת. Miss Poo מאידך לא נשארה חייבת ורכשה לאפרוחית מכנסי קטיפה שחורים עם "הלו קיטי" וסיכות לשיער וסרט של "הלו קיטי" שהצטרפו כלאחר כבוד אל שאר התשורות שליקטה לקטנה. החנות מקסימה והמוכרת היתה סבלנית, חייכנית ומסבירת פנים עד מאד, הגם שהמחירים אינם זולים כלל וכלל, בדומה לשאר חנויות ה"בוטיק" לקטנטנים למיניהן.

גם כחולה וגם "קיטית": השמלה, הקיסרית מדגמנת וזר היומולדת מ"תותי במושב"; קוקיות פרפר וקשת-כמובן מ"אקססורייז" אהוביי...

Miss Poo מתפרעת:התשורות המרנינות לאפרוחית...




שלב 2:One down, Two to go!!!-מתנות לילדי הגן....:-P

למרות מחאותיה הקולניות עד מאד של Miss Poo נאלצנו, בלית ברירה, להמשיך ולדהור לעבר מעוז הפחד הגדול ביותר של כל מבוגר באשר הוא-האנגר ה"הפיראט האדום", בואך קריית שאול...
כן-כן יקיריי, אם אתה לא הורה טרוט עיניים וסתור שיער או לחילופין ליצן/מפעיל מסיבות ילדים הזוי, אין סיכוי שתכיר את מערת עלי-באבא המאיימת הזו שרבים שמו את נפשם בכפם, נכנסו אליה ומאז נעלמו עקבותיהם לנצח. גם אם אתרע מזלכם ושמעתם על המקום-סביר להניח שכל עוד דעתכם מתנדנדת על גבול השפיות, תמנעו מלהגיע לשם שלא לצורך. כך חשבה לה גם חברתי היקרה-עד שרמזתי לה, כבדרך אגב, על המצאותה של חנות "עמנואל-עודפים" ממש בצמוד למתחם, דבר שזרז באורח פלא את יציאתה מהרכב....
חיש קל ובלי יותר מדי התברברויות נרכשו אי אילו שטיקים לילדודס מהגן, כולל שי חביב לגן עצמו.
טיפ קטן להורה המבועת: אם הגעתם לשם-הקפידו לעשות את זה ביעילות של הורדת פלסטר-כואב, אבל קצר. אחרת תמצאו את עצמכם משוטטים לנצח במעברים עמוסי הצעצועים לעייפה...
נקסט!!!

עתידם האקדמאי של ילדינו לאן?: גם פאזל וגם צעצוע...וואו!


השלב השלישי והמכריע: ה-ע-ו-ג-ה!!!

חבריי הקרובים אשר מכירים אותי יודעים שברוכת כשרונות ככל שאהיה, בישול ואפיה אינם נמנים על רשימת הישגי. הפעם נאלצתי להתמודד עם אפיית עוגה בייתית, לבד (!) ממש מאפס. קניתי מבעוד מועד תבנית מקסימה של סוס וסייח ב"איקאה" ודחיתי ככל שיכולתי את העניין עד לרגע האחרון.
בלית ברירה-ב-23:00 בלילה, ערב המסיבה, נאלצתי להתמודד עם פחדיי הכמוסים ביותר....
התנור הודלק, החומרים עורבבו ביד רועדת והתבניות קירקשו. אני לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים של התהליך עצמו-רק אטרח לרשום לעצמי וגם לכם כמה נקודות מעניינות למחשבה, ככה בשביל נקסט טיים; אתם תסיקו מהם את מה שאתם רוצים:
* כשהמיקסר פועל במהירות מקסימלית ובתוך הקערה בלילת השוקולד-רצוי מאד שלא להרים את הידית ל-פ-נ-י שעוצרים אותו מלהסתובב. יעידו על כך הסווטשירט שלי, השיש וגם הקירות שמסביב...
* כשכתוב במתכון קחי כוס "שוקולית", אולי עדיף לעשות את זה "אז-איז" ולא להקשיב לעצת מר יפותו/אחיתופל שנהם ממקום מרבצו על הספה:
"שוקולית? בשביל מה שוקולית? סתם בזבוז של כסף! קחי קקאו ותוסיפי סוכר!!!..." אז נכון שאפשר לעשות את זה גם כך, רק שעניין הכמויות, אפעס, קצת לוטה בערפל...
* "סוס מנצח לא מחליפים!" יש לך תבנית של סוס? יצאה עוגה יפה וטעימה? (למרבה ההפתעה...) אל תתעקשי לנסות ולהוציא אותה מהתבנית!!! כך קרה שכיוונתי לסוס ויצאה לי אלפקה חיגרת ופיסחת....(אבל היי-טעימה!!!)

במקום סוס אצילי-אלפקה פיסחת:צחוק צחוק, אבל עד לשבת בערב לא נותר פירור-ולראיה...

איזה מזל שאת הכל אפשר לצפות בהרבה שוקולד נוזלי לכיסוי הפאקים....:-)))

מזל טוב אפרוחית קסומה ומג'ונג'נת שלי-אמא אוהבת אותך ה-כ-י בעולם!!!



לאתר שלי: www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי: yaelmakeup09@gmail.com