Fake-Fake...Fake-Fake!!!!

(או...האבולוציה של החיקוי)

איליין מתוודה בפני סיינפלד שהיא "זייפה" איתו....זוכרים את הפרק הקורע הזה?!
אנחנו חיים בעולם שכולו זיוף: החל מאורגזמות מדומות (מי שלא עשתה את זה אף פעם שתרים יד!!!! נו!!! נו!!! את! את שם.................כן, את!!!....את ש-ק-ר-נ-י-ת!!!!), דרך אנשים מזוייפים ועד למותגים מזוייפים. כמעט לכולנו יש בבניין את ברוריה השכנה שחוזרת תמיד מהקרוז לטורקיה עם עשרות תיקים של "לואי ויטון" בשני דולר האחד וג'ינסים של "דיזל" שבמקרה "נפלו מהמשאית" בדרך לאנקרה...
מותג בימינו הוא סוג של סמל סטטוס-וככזה, מן הסתם יצוצו לו חיקויים אין ספור...בכלל, מה לעזאזל ההבדל בין חיקוי/זיוף/רפליקה או לחילופין התאור הצולע ש:"הקולקציה שואבת את השראתה מ..."?
זה הפך למגפה בעייתית של ביצת האופנה העולמית-בשניה שיורדות הדוגמניות ממסלולי תצוגות האופנה באירופה, כבר חורכים הסינים הקטנים במפעלים של "זארה", "טופ-שופ", "H&M" ודומיהם (חנויות ה"high street") את פסי הייצור ומכונות התפירה ע"מ לייצר במהירות מסחררת רפליקות זולות וזמינות יותר של קולקציות ה"היי אנד פאשן" ודגמי ה"הוט קוטור". בשבילנו זה סוג של עובדה מוגמרת ואנחנו משתפים איתה פעולה כמעט מדי יום ביומו, במודע או שלא. יחד עם זה, מעטים הם מאד הקולות שנשמעים כנגד הסוגיה האתית שבעניין, וגם אלו שנשמעים-לרוב נגדעים בקול ענות חלושה. על כמה מעצבים שמענו שהצליחו לתבוע ולנצח חברות מסחריות גדולות על העתקת דגם שלהם? הוכחת זכויות יוצרים ובעלות על קניין רוחני היא דבר קשה וסבוך-במיוחד בתחום הזה, וקיימת גם התחושה שהציבור סלחני יותר כלפי הסיטואציות הללו-שכן הוא המרוויח העיקרי מן העניין.
אבל מה באמת עושה את ההבדל הגדול כל כך בין הרפליקה המוערכת והמשוכפלת לעייפה לבין החיקוי בעל הדימוי הצ'יפי והנלעג? מדוע זה כל כך לגיטימי וקולי שרשתות אופנה הגדולות יחזיקו טייק-אופים בהמוניהם של תיק ה-2.55 של שאנל, אינטרפטציות על נעלי ה"לגו" הסנסציוניות של בלאנסיאגה וטי-שירטים עם לוע של קרוקודיל אה-לה קריסטופר קיין סטייל, אבל אם תצעדי ברחוב בגאון כשעל כתפך אחד מאותם מיליוני חיקויים של תיק המונוגרם הידוע של "לואי ויטון" תהפכי אוטומטית לקורבן אופנה מהזן הנחות ביותר? האם אנחנו סלחנים להעתקות מסויימות משום שהן במובהק אינן מתיימרות להיות הדבר האמיתי, ובזים לאלו שכן?

מותגי-על או מועתקי-על?: נמצאים בפסגת ההעתקות-המונוגרם של ויטון ו-2.55 של "שאנל"


ומן הסתם מה שעובד מצויין בעולם האופנה, יעבוד היטב גם בתחומים הנילווים אליו, בכללם בעולם האיפור. גם כאן תופסת אנלוגיית חברות ה"הוט קוטור" והדיפוזיה המסחרית מהן לחברות ה"היי סטריט" האיפוריות.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא המסקרה הרוטטת הראשונה שהונפקה לשוק לפני כשנתיים ע"י חברת "לנקום" ("Oscillation"): מיד לאחריה השכיל גם תאגיד "אסתי לאודר" היוקרתי (והמתחרה העיקרי של תאגיד "לוריאל" המייצג, בין השאר, גם את "לנקום") לשחרר לשוק את התשובה "שלו" לעניין תחת השם-"Turbo Lash". הצונאמי השיווקי לא שכך עד שהגיע בסופו של דבר אל "חופי" החברות הזולות יותר, המכונות חברות ה"דראגסטורים", כש"מייבלין" הנפיקו את הוריאציה שלהם לעניין-ה"Pulse perfection" (עליה גם כתבתי ביקורת כאן לא מזמן).
אבולוציה דומה קרתה גם עם מסקרת הקיפוד החדשנית בזמנו של "ג'יבנשי"-"Phenomen'Eyes" שתורגמה כהרף עין לוורסיה העממית של "לוריאל" בשם "Telescopic explosion".

אחת קיפודית ואחת רוטטת-מסקרת הקיפוד של "ג'יבנשי" ולידה המתחרה הזולה-זו של "לוריאל"; המסקרה הרוטטת של "לנקום", "אסתי לאודר" ו"מייבלין"

גם כאן, בעולם האיפורי, ישנם מותגים נחשקים יותר שהם מושאי החיקוי הפופולאריים-אם תרצו, "לואי ויטון" ו"גוצ'י" של עולם הפודרות והצלליות. אני לא חושבת שאטעה מאד אם אעז לומר שחברת "מאק" היא אחת החברות המועתקות ביותר בשוק העולמי כיום. מספיקה כניסה אחת ואקראית לאיביי כדי להיתקל בעשרות מוצרים שמתיימרים להיות של "מאק"-מהם זיופים טובים יותר וטובים פחות.

אין פה ולו מוצר מקורי אחד-אסופת חיקויים של מוצרי "מאק" מאי-ביי

אחת החברות היותר ידועות ש"התגלחה יפה על הזקן" של "מאק" היא חברת "Sigma" שהתפרסמה בעיקר בשל קונקורנצית המברשות שלה שאפילו מתהדרות במספרים זהים אחד לאחד למספרי המברשות המקוריות של "מאק" אותן היא מחקה. באמצעות שיווק אגרסיבי וממוקד במיוחד שנותב בראש ובראשונה לבלוגריות איפור בעלות ערוצי איפור ב"יו-טיוב" זכתה החברה לפופולאריות אדירה בקרב מאפרות ומתאפרות שלא מוכנות ולא רוצות לשלם את מחירי המברשות הלא זולים של חברת "מאק". הן, מצידן, טוענות שאיכותן אינה נופלת מאלו של "מאק"...

מי המקור ומי החיקוי? משמאל לימין ובכיוון השעון-1. מברשת 224; 2. מברשת 187; 3. מברשת 219

הזיופים הללו מלבלבים במהירות של פטריות לאחר הגשם במיוחד לאור העובדה שב"מאק" מקפידים לשחרר מדי חודש-חודש וחצי קולקציות חדשות במהדורה מוגבלת שאינן חלק מליין המוצרים הקבוע-המוצרים נמצאים בשוק לתקופה מוגבלת בלבד ובמספרים קטנים למדי ע"מ ליצור באזז שיווקי. ככל שהבאזז סביב הקולקציות הללו גדול יותר (הרבה פעמים הוא נתמך בשמועות ובתמונות אקסקלוסיביות ש"במקרה" הגיעו לידיה של בלוגיסטית עלומת שם המקורבת לצלחת)-כך גם סביר לראות חיקויים שלהם עד מהרה באי-ביי ובאתרים דומים. כך היה לדוגמא עם הקולקציה המדוברת של "הלו קיטי" שיצאה לפני כמעט שנתיים והדי המוצרים שלה, כמו גם החיקויים שלהם, עדיין מהדהדים ברחבי האינטרנט.

"הלו קיטי"-המקור...

"הלו-שיטי"-החיקויים...

חיקוי אל מול מקור: מימין למעלה, קולקציית "ברבי" של "מאק" ולמולה-החיקוי, למטה-קולקציית "קולור פורמס" ומולה החיקוי


אז איך באמת אפשר למצוא את הידיים והרגליים בתוך הבליל האינסופי של מוצרים והחיקויים שלהם? אי-ביי מפרסמים מדי פעם מדריכים מפורטים למדי כיצד לזהות זיופים. אבל על קצה המזלג ומבלי לפרט יותר מדי, כיוון שמדריכים לקניות באי-ביי קיימים כמעט בכל חור בנמצא-הכי חשוב הוא להיות מודעים לאופציית הזיופים הנרחבת (במיוחד כשמדובר, כמו במקרה של "מאק", במותג שקיימים לו הרבה זיופים) ולצמצם את הסיכוי לרכישת מוצר מזוייף שלא במודע, ככל שניתן...
*לבדוק את הקרדיט של המוכר
*גם אם הקרדיט הוא של 100 אחוז, לבדוק את מספר האנשים שדירגו אותו. אין דין 100% שניתן ע"י 4 אנשים כדין ציון 100% שדורג ע"י 2000...
*לבדוק את מיקומו הפיזי של המוכר-מוכרים שממוקמים במזרח אסיה נוטים יותר למכור מוצרים מזוייפים
*לא להתבייש לשאול את המוכר שאלות מנחות על המוצר ומקוריותו ואפילו לבקש תמונות נוספות כדי לאמת את העניין
*עדיף לקנות ממוכר בעל חנות אינטרנטית ולא מכזה שמחזיק פריטים בודדים. ההגיון אומר שמוכר בעל חנות לא "ייעלם" לכם מחר מאי-ביי
*כלל הזהב-אם המחיר טוב מדי בשביל להיות אמיתי-סביר להניח שזה זיוף!
לגבי זיופים של מוצרי "מאק":
*הצלליות והסמקים של "מאק" לא מגיעים קומפלט עם מראה ואפליקטור
*ל"מאק" באופן כללי כמעט ואין קיטים של מברשות בגודל מלא, בטח לא של 24 ומעלה...
*ל"מאק" באופן כללי כמעט ואין קיטים של צלליות (למעט בתקופות החגים ואת האריזות שלהם בד"כ קשה מאד לזייף), במיוחד לא כאלה בסטים של מעל 6 צלליות בקיט
*המברשות של "מאק" מיוצרות כמעט כולן בצרפת או ביפן, לא בסין!
*מוצרי הצבע של "מאק" (ע"ע-צלליות, סמקים, עפרונות, פיגמנטים וכו') נקראים בשמות ולא במספרים
*המוצר הכי מועתק של "מאק" הם הפיגמנטים, שכן גם שם קשה מאד לוודא שזה אינו מוצר מקורי-אם יש לכם ספק, אל תרכשו!
בנוסף תוכלו למצוא ממש כאן-בשרשור מיוחד שהעלנו לפורום איפור לפני כמה ימים רשימת מוכרי איפור מומלצים שהתנסינו בהם מאי-ביי. אני מקווה שהרשימה הזו והטיפים הקטנים יעזרו לכם למצוא את דרככם אל האושר הנכסף בצורת רכישת מוצרי איפור מקוריים און-ליין, כי לפי המנטרה שלי-מה שעולה בזול, עולה בסוף ביוקר!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

שינויים בהרגלי הצריכה...

(או....למה אני כמעט ולא קונה איפור בארץ....)
בשבוע שעבר חגגנו אניברסרי קטנטן....כן-כן, אני והוא מכירים כבר כשנה וחצי...שנה וחצי מאושרות של שמחה, רכישות מטורפות ויחסים אינטימיים עד מאד....שיחות נפש בשעות הלילה הקטנות-כשהבעל שלי ספון היטב במיטה...ששששש.....הוא לא יודע! ז'תומרת, אני מניחה שהוא חושד-אבל...אין לו ממש הוכחות.איך הוא יכול לדעת? הרי הכל מתבצע בחשאיות מוחלטת-באין מפריע...כשרק הצרצרים מצרצרים אל תוך הלילה השחור-רק אז אני חופשיה באפלה להתגנב ולפלרטט איתו-עם המאהב שלי.........
אי-ביי אהובי...
כן-הרומן שלנו התחיל בדיוק לפני 18 חודשים. בספירה מדוייקת זה יוצא 15 חודשי חיי האפרוחית+3 חודשי שמירת הריון שלפני...בשביל מאותגרת טכנולוגית שכמותי-זה סוג של הישג.כנראה שיש מצבים בהם היאוש והשעמום מעבירים אשה על דעתה-וכל גבר יודע שאשה משועממת=חור גדול בכיס!
אז ככה מהשעמום,בקטנה, התחלתי לגלוש,ולגלוש....ולגלוש. עד שמצאתי אותו-אי שם במרחבים הווירטואליים מחכה לי בחושך...קורץ ומחייך...ואני, כמו עליסה מוכת ענני אל.אס.די נפלתי לתוך מאורת הארנב הפסיכדלי....."try me" הוא התחנן בקול נוטף דבש-ואני הפכתי מאותו הרגע למכורה.צריכה אותו בהזרקה ישירה לווריד-בלי דמי משלוח אם אפשר-תודה!
בהתחלה זה היה בקטנה...
"תזהרי-יש שם מלא רמאים" אמרו לי חברות פולניות בעודן מצקצקות בלשונן...
"נו, טוב..." חשבתי לעצמי-"מה חדש? רק לפני כמה חודשים עזרתי במו ידי ל-120 שכאלו לשבת בממשלה שמייצגת אותי. עוד שניים שלושה לא מפחידים אותי"
רכישה ראשונה-נעליים של גוצ'י....אמיתיות...מהעונה...בינגו!!! בקטנה אמרתי-לא?!
"את השתגעת? ואם היא היתה עובדת עליך????" שאלה חברתי הטובה בעודה מדשדשת בבית עם כפכפי הקרוקס המזוויעים שלה...
"כן-אבל היא לא! עובדה, הן אצלי ביד...ארוזות היטב-עם ניחוח טרי של בוורלי-הילס.." עניתי לה בבוז..."מחר אנעל אותן לגאלה החגיגית שאנחנו מוזמנים אליה..." המשכתי לחלום "..."או לחילופין לטיפת-חלב..." המשכתי לפנטז...זהו-הייתי מאוהבת קשות...
עכשיו, אחרי שהתחלתי מהליגה של הגדולים-אפשר לבדוק מה קורה בליגות הנמוכות יותר לא?
וליגות נמוכות אחרי נעליים יוקרתיות,אומר איפור יוקרתי-וכמה שיותר! במיוחד כזה שאין בארץ בשום מקרה. אז התחלתי להעמיס מכל הבא ליד..."שו אומורה", "נארס", "מאק", "מייק אפ פור אבר"...הייתי אורחת הכבוד במסיבת התה של הכובען המשוגע.
מברשות, צלליות, מייקאפים, סמקים, מהדורות מוגבלות, מהדורות מיוחדות, מהדורות בלתי מושגות בעליל ומהדורות סוד-סודי-מוחלט-בהחלט! הכל אפשרי, הכל נגיש, הכל בהישג יד! מי אמר מיתון??????
אז לרגע של רצינות ברשותכם-כן, אני בהחלט מודעת לזה שיש מיתון. כן, אני בהחלט מבינה את החשיבות של קניה בארץ דווקא עכשיו; כן, אני בהחלט מודעת לעובדה שצריך לחזק עסקים ישראליים, וכן, אני יודעת שצריך לא להפסיק לקנות בכדי לא להכניס את המשק למצב של האטה וקיפאון. כן-הכל אני יודעת וגם מבינה.....
..אז למה לעזאזל את מוצרי האיפור החביבים עלי כל כך של חברת "XYZ" שעולים בארץ ABC שקלים, אני יכולה להשיג בחצי המחיר באי-ביי, כולל דמי משלוח, כולל מכס-ועוד לקבל צ'ופר על הדרך מהמוכר?
למה לי לקנות בארץ את המוצרים הקיקיוניים של חברת "פרלה מנדלבאום", "שמרליין", "סופט נאש" ודומותיהן, כשבנט יש לי מבחר כה גדול של חברות גדולות וטובות ממה שהן אי פעם תהיינה-באותה העלות בדיוק?
אז נכון-יש פה מידה קטנה של דחיית סיפוק-שהרי לוקח למשלוח זמן להגיע.אבל כשזה קורה, כל הליכה לדואר מלווה בצעד תימני קטן של אושר...."יש-קיבלתי חבילה מחו"ל"!!!
ריקני? אולי....אבל היי....גם משחק הקריקט שאני מוזמנת אליו עכשיו בחסות "מלכת הלבבות" הוא לא בדיוק שוס גדול:-P
בתמונות:
1.סומק מינרלי של לאורה גלר-29$ בחנויות בארה"ב, ניתן להשיג בכמחצית מהמחיר באי-ביי
2. mineralize skinfinish פודרה/סומק מינרלי של "מאק"-כ-153 ש"ח בחנויות הרשת בארץ (המחיר לפני הנחת מאפר)