Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.
Showing posts with label מאפרת. Show all posts
Showing posts with label מאפרת. Show all posts

Friday, August 13, 2010

מאפרת-שפרי תיקך!!!


ליבי-ליבי נכמר כל פעם מחדש, בעוברי ברחוב, כשאני רואה את תלמידות ביה"ס השונים לאיפור מדדות מיוזעות ונטולות שמחת חיים, סוחבות אחריהן את מזוודת האימתנים שקיבלו בקורס. המזוודה הנחשקת כל כך-טרום לימודייך, הופכת לנטל כבד משקל (תרתי משמע...) עם סיימך את הלימודים ויורה את יריית הפתיחה לסוג של מסע לחיפוש גביע קדוש, אה-לה-מייקאפ-ארטיסט-סטייל במהלך כל הקריירה שלך לאחר מכן.
לנצח מעתה נגזר עליך לחפש משהו קטן יותר חיצונית, (אבל ענק בתכולתו הפנימית), קל מאד ורצוי שיהיה גם נייד, שכן אחד מעקבי אכילס הגדולים ביותר של המקצוע היא העובדה שה"משרד" תמיד מגיע איתך לכל מקום אליו את הולכת:
צילומי סטודיו? המזוודה איתך!
צילומי חוץ? המזוודה איתך!
צילומים בחו"ל? (הלוואי עלי, במהרה בימינו, ובא לציון גואל, טפו-חמסה-מלח-מים!...) המזוודה איתך!
וזה מבלי להכנס לסאגת החרדות הבלתי פוסקות שמתלוות לעניין-הפחד המתמיד שמא היא תאבד/תפגע/תגנב/תתרסק בידי ביז'ו חסר רגש או סתם תפגע באופן חסר שיקום בעליל.
כך, מדי חצי-שנה עד שנה, אני מקפידה לעשות סדר במכולה הקטנה שלי (אותה יש המכנים בטעות, "תיק איפור") ולראות איך אפשר לסנן, למזער, לזרוק או לשפר את ביצועיה בצורה כזו שייקלו עליי את העבודה, וחשוב מהכל-ייקלו את משקל הנטל הכבד.
בפוסט הזה אשתדל לחלוק איתכם, עמיתיי הקולגיאליים וסתם מכורי איפור אנונימיים, איך לעשות את המקסימום בכדי לסחוב את המינימום.

כלל ראשון:אל תגלו רחמים!!!
הכלל הראשון בצמצום המזוודה והמשקל הוא לעבור על כל התכולה, מוצר-מוצר ועם יד על הלב, לומר לעצמכם במה באמת אין לכם צורך. הכלל הוא שאם לא השתמשתם באותו המוצר בשנה האחרונה באופן שוטף (למעט מוצרי ספיישל אפקטס וכדו', אותם מוצרים שלא נמצאים בשימוש יומיומי) כנראה שיש לכך סיבה והגיע הזמן להעביר אותו הלאה למישהו שאולי כן יהנה ממנו. שימו בצד את שיקולי ה"אבל זה עלה לי הון...", כאבי הלב מלאי הפאתוס ("...הרצתי את בעלי בכל לונדון להשיג לי את הטיובה הזו...") והגרידיות (שמי כמוני מבינה בהם...)-כל טיובת גלוס מיותרת שכזו היא משקל עודף מצטבר על המזוודה. תוסיפו לזה את הבלאי והקלקול האפשרי של מוצרי קוסמטיקה (במיוחד ה"רטובים" שבהם) וכבר הורדתם לעצמכם נתח קטנטן וכבד מהתכולה.

כלל שני: LESS IS MORE!
ממש, אבל ממש אין סיבה להחזיק בתיק את כל המייקאפים במיכלי הזכוכית האיומים שלהם. כשמדובר בשניים שלושה-זה נסבל, כשמדובר במעל 20 סוגים של חברות שונות-זה פאקינג כבד ומיותר, שלא לומר-שביר במיוחד. ל"מאק" יש בקבוקוני פלסטיק ייעודיים במיוחד לצרכים הללו. אם ממש רוצים לייעל את העניין, ניתן להלביש על הראש שלהם את המשאבות שנמכרות ביחידות וכך חסכתם גם את נפח הזכוכית העבה, וגם את המשקל החריג. אותו כנ"ל לגבי צלליות האבקה אדירות המימדים. מתי בפעם האחרונה באמת סיימתם צללית אבקה עד תומה? ולמה לעזאזל צריך לסחוב את כל המיכל? "וואו" קוסמטיקס מחזיקים ליין שלם, זול ונהדר של מיכלים שמתברגים זה על זה (גם מאק יש לציין, אם כי הליין הזה שלהם מצומצם הרבה יותר, קומפקטי פחות ומשמעותית יותר יקר). אני נוהגת לצוות את צלליות האבקה לפי משפחות צבעים וכך לארגן לי את ספקטרום הגווניים בצורה הגיונית ואסתטית. יתרון נוסף לעניין הוא שאם (חס וחלילה וחלילה וחס!) נגנב לכם התיק, או כמה צלליות אבקה שכאלה נעלמות ב"אורח פלא" על סט הצילומים-יש לכם גיבוי מהן בבית. כי בכל זאת, לכו תשיגו עכשיו באיביי את הפיגמנט ההורס שיצא במהדורת החגים המוגבלת של "מאק" ונמכר כרגע בכחמישים דולר היחידה!!!

מילת המפתח-צמצום! ממיכלים גדולים וכבדים למיכלים קלים וחסכוניים

כלל שלישי: שפצרו, שפצרו, שפצרו!
גם בגזרת השפתונים ניתן לצמצם ובצורה משמעותית-אם כי כאן העניין דורש קצת יותר השקעה ומחשבה יצירתית. מכיוון שבארץ אין הרבה מקומות בהם אפשר לקנות פלטות שפתיים ריקות להכנה עצמית, צריך לאלתר לפעמים. שוב, גם כאן ל"וואו" קוסמטיקס הפתרונים (אם כי מצאתי מיכלים כאלה גם בחנויות יצירה למיניהן וכדומה...). ראשית-ניתן להשתמש, שוב, במיכלים המתברגים. אני אוהבת יותר לעשות את זה עם מיכלי הפלסטיק השקופים שמחולקים ל-7 תאים (אשר במקור מיועדים כקופסיות של כדורים); בכל תא שכזה נכנס שפתון שלם במלואו.

סכין, כפית, נר, מצת ופלטה-לעבודה!

העקרון פה הוא אותו העקרון-מיכלי הליפסטיקים תופסים מקום רב ומיותר. הרבה יותר קל ונוח להמיס אותם לפלטות-במיוחד לצרכים מקצועיים. את ההמסה ניתן לעשות בשתי דרכים עיקריות-האחת במיקרו והיתרון שלה הוא המסה של כל הליפסטיקים באותו הזמן; והשניה-המסה פרטנית ע"ג כף/כפית של כל ליפסטיק בנפרד. שימו לב שהשיטה הראשונה עובדת רק במקרים בהם מדובר באותו מרקם של ליפסטיקים. אם אתם מנסים להמיס ליפסטיקים של חברות שונות ובמרקמים שונים, אני ממליצה בחום על השיטה הידנית. היא אולי לוקחת קצת יותר זמן, אבל מאידך לא תחרוך לכם (!) את הליפסטיקים שנמסים ראשונים...(וכן, אני מדברת מנסיון...:-P).

התוצאה המוגמרת...

את אותו העקרון אפשר ליישם למעשה בכל מוצר קרמי שיש לכם. אני החלטתי גם לעשות את זה למייקאפים בסטיק שסתם שכבו לי במזוודה ותפסו המון מקום. זה קצר הצלחה מטורפת.

הגם במייקאפים המוצקים נפלה שלהבת?!

גם מקומם של הצלליות והסמקים הדחוסים אינו נפקד. על המינוח "לדפט" (מאנגלית: DE-POTTING) עוד לא שמעתם? אז הגיע הזמן! תהליך הדיפוט אמנם דורש מיומנות קלה-אבל ברגע שהבנתם את ה"טריק" הוא חוסך לכם המון-המון מקום ומשקל מצטברים בתיק. בפלטה סטנדרטית של "מאק" לדוגמא ניתן להכניס, לאחר הוצאת חוצץ הפלסטיק-במקום 15 צלליות סטנדרטיות-26, ובפלטת הסמקים, על אותו משקל, במקום שישה סמקים, שמונה.
את הדיפוט עצמו ניתן לעשות במגוון שיטות ודרכים: השיטה החמה ה"קלאסית", אותה צילמתי עבורכם כאן; השיטה החמה עם פן לשיער; והשיטה ה"קרה" באמצעות אלכוהול של הגורו היו-טיוברי החופר ביותר בעולם-EnKoreMakeup. אם תציצו היטב בשאר הסרטונים שלו תגלו עוד שיטות להמסת שפתונים ושאר ירקות מהסוג בהם עסקינן.
טיפ קטן: אין ספק שאת התמריץ הגדול וה"ירוק" ביותר לעניין הדיפוטים וה"צימצומים" למיניהם נותנת שוב, חברת "מאק"; על כל שישה מיכלי פלסטיק או זכוכית ריקים (מייקאפים, צלליות, ליפסטיקים ועוד...) שתחזירו לכל אחת מהחנויות תקבלו במתנה שפתון חינם, לבחירתכם (למעט שפתונים מקו ה"ויוה גלאם" שמטרתו תרומה למלחמה באיידס).

עשרה צעדים מהירים להשגת צללית מדופטטת...

אני חושבת שעד כאן, עזרתי לכם לכסות פחות או יותר את מירב המוצרים שכל מאפר מחזיק בתיק. עכשיו אנחנו עוברים לשאלה הרת הגורל-היכן מאחסנים את כל הכבודה הזו?
מרבית המאפרים שכבר משופשפים בתחום ימליצו לכם על מזוודת טרולי שבתוכה מסודרים המוצרים בנרתיקים שונים. מבחר המזוודות בארץ די מצומצם ויקר-ישנה מזוודת ה"ZUCA" המופלאה של "מאק", שמגיעה עם נרתיקים שקופים ומצויינים "בילט-אין", וישנם התיקים והנרתיקים של המאפר בועז שטיין. אבל את המבחר הגדול ביותר שניתן להשיג כרגע בארץ אפשר לקנות באתר של המאפרת ענבר גור-אריה שיצאה לא מזמן בקו של מוצרים ייעודיים ותכליתיים בדיוק למטרות הללו. אף אחת מהאופציות הללו איננה זולה, בלשון המעטה.
אתם בתחילת הדרך ואין לכם כרגע כסף להשקיע במוצרים כל כך יקרים? התחילו במזוודת טרולי טובה וקשיחה ובנרתיקי איפור קטנים, מהסוג שמקבלים היום כמעט בכל מבצעי הקוסמטיקה בפארמים השונים. לאט-לאט תמצאו שאתם משתכללים בשיטות סידור התיק המודולריות-עד שתגיעו למשהו שנוח לכם וקל לכם לעבוד איתו.

קטנה-קטנה, אבל ממזרתא! ה"ZUCA" מטעה מאד בגודלה-כל מה שבתמונה נכנס לתוכה בקלות, ועוד...!

כלל רביעי ואחרון:הגיינה היא לא מילה גסה!

אז יופי לכם-התיק שלכם מדוגם ומסודר, אבל מה בדבר הנקיון שלו? מדי פעם בפעם יוצא לי לצערי להתקל לא מעט במאפרות ומאפרים שעניין ההגיינה ונקיון התיק ובמיוחד המברשות, מהם והלאה. אצל חלק מהם זה נובע מבורות ומחוסר מודעות (במרבית בתי הספר לאיפור בארץ אפילו לא מזכירים את העניין) ואת החלק השני זה פשוט לא מעניין, שזה בעיני, גרוע אלפי מונים. עזבו את זה שתיק מלא שאריות אבקה ונצנצים משנת "אנו-באנו" שלא ראה סמרטוט שנים הוא דוחה למראית עין, אבל מה נסגר עם המברשות המטונפות? איך בכלל אפשר לאפר עשרות נשים עם מברשת שלא עברה ולו חפיפה אחת? ומה בדבר הגיינת העיניים והשפתיים? גלוסים שמועברים ישירות מפה לפה ומסקרה שידעה ימים טובים יותר שמועברת מעין לעין הם מתכון בדוק לקטסטרופה ויראלית. בדיוק בשביל המקרים הללו קיימים האפליקטורים החד-פעמיים. "מאק" היתה לחלוטין הסנונית הראשונה שהביאו לארץ את בשורת הגיינת המוצרים וגם מוכרת אפליקטורים שכאלה, הגם שלא בזול. לאחרונה החלו גם חנויות "וואו" קוסמטיקס ו"ביוטי-קייר" (תמצאו את זה תחת קטגוריית "אביזרים") להביא מוצרים שכאלה, זולים יותר. גם בחנות המקוונת של המאפרת הירושלמית "טלי פלד" ניתן למצוא אפליקטורים חד"פ וכן שאר אביזרים נלווים כמו פלטות וכדו'. מי שרוצה לקזז משמעותית בעלויות מוזמן להכנס לחנויות הרבות שיש באי-ביי, שאחת מהטובות ביניהן בעיני היא חנות האון-ליין הזו שמחזיקה מבחר עצום של אפליקטורים וצנצנות למטרות שונות.
ואם יש מישהו מביניכם שמקל את דעתו בעניין הגיינת התיק או המברשות-קבלו דיון מעניין בעניין שהתפתח בפורום שלנו לפני כמה ימים. אגב, את הדיון בסוגיה העלתה בחורה שאינה מאפרת מקצועית, מה שרק מעיד על רמת המודעות הגבוהה שמתחילה להתפתח בארץ לעניין. אל תזלזלו בלקוחות שלכם!!!
אתם מוזמנים לחלוק בתגובות טיפים משלכם לעניין ולינקים נוספים שיכולים לעזור בעניין-אז SHOOT!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile

Wednesday, May 12, 2010

Coz I'm worth it!!!


(או...תגידי, למה את לוקחת @#$%& ש"ח על איפור?!)

"זה המון כסף לא? מה יש לקחת כל כך הרבה כסף על איפור כלה?....באים, מקשקשים קצת עם המברשות וזהו, מה לא?!..."
אז זהו...שלא!
הפוסט הזה נכתב למפרע, כדי שאוכל לשלוח אותו לכל הכלות העתידיות שלי, במקום לנסות ולשכלת להן לשווא (מהמילה "שכלתנות"-המצאתי שורש ריבועי מורכב חדש!:-D) מה ההגיון שעומד מאחורי התמחור. למען תדע כל כלה עבריה כי בכל מאפרת אפרורית מן הישוב טמונים בפוטנציה אינספור אנשי מקצוע. ובעצם, כשהיא שוכרת שירותי איפור, היא שוכרת למעשה קאסט שלם! קבלו:

הפסיכולוגית

ביום הארוע, וגם לפניו-עוד באיפור הנסיון, על המאפרת לגייס את כל תעצומות הנפש ומשאבי הפסיכולוגיה שהשכילה לרכוש ברבות השנים עם קהל לקוחותיה. החל משיחות נפש עמוקות על גווני צלליות וכלה בהתחבטות מהותית בשאלה "האם באמת השפתון הוורוד יהיה לי יפה, או שמא נוותר עליו?!". מניגוב דמעות שליש כשהכלה מייבבת על חמותה לעתיד, החברה הטובה שהבריזה לחו"ל בדיוק ביום החתונה ומעצבת השמלות האנטיפתית ועד לפתרון סוגיות ומחלוקות בינה לבין בן זוגה בענייני החתונה (צבע המפות, עיצוב החופה ושיר הסלואו המסורתי).
תעיד על כך נ'-חברתי הדיווה שביום חתונתה, מיד עם תום תהליך האיפור המוקפד ובעודני חונטת אותה אל תוככי המחוך (ראו סעיף 2), שניות לפני שיצאנו לכיוון מקום האירוע-פרצה ביבבות קורעות לב על כמה שהיא נראית נורא, שהשמלה איומה עליה, שהיא מאחרת לחתונתה שלה עצמה (!) ושהכל "ממש-ממש לא כמו שהיא תכננה!!!".
בזינוק אתלטי מרשים ומלא פאתוס זרקה הצלמת שליוותה אותנו את ה"קנון" המופלאה שלה על מיטת חדר המלון ואצה רצה להביא לי צמרונים-בטרם יהפוך איפור העיניים המושקע לעיסה דביקה, בעוד אני מחבקת את נ' וסימולטנית לוחשת לאוזנה מילות ניחומים אוהבות (קיבינימט-כל מה שעניין אותי אז היה שהריסים המלאכותיים לא יעופו!!!).

המלבישה והסטייליסטית (להלן, סעיף 2)

גם אחרי שהמאפרת מסיימת את מלאכת האיפור עליה להשאר בסביבה-כי תמיד צריכים יד נוספת שתעזור במלאכת ההלבשה הסבוכה, במיוחד כשמדובר בשמלות מחוך הנפוצות משום מה במחוזותינו. מזלי שלי "שפר" עלי במיוחד שכן אני, כפי שחפרתי פה אינספור פעמים, בוגרת "שנקר" (שהלוא רק לשם כך למדתי 4 שנים במוסד אקדמאי מוערך...). אם כן-במרבית המקרים אני מוצאת את עצמי רוכסת את המחוך האימתני בעודי מפזרת פקודות נמרצות למלוות המקרקרות מסביב בהתרגשות: "תחזיקי פה...", "לא לשחרר..", "תלחצי...", "שימי פה אצבע....", "להדק...", "את נושמת?...בטוח?!".
נ' כאמור, היתה ועודנה בחורה לא קטנה עם מרפסת מפוארת למדי, ותהליך רכיסת המחוך שלה הופסק 3 פעמים ברציפות בעקבות חרחורי חנק קשים מצידה (מה לעשות, כשסוגרים מחוך בידיים לא מיומנות, ה"בזנוקים" עלולים להגיע למקומות חריגים במיוחד- במקרה של נ', שני "חבריה" איימו לחנוק אותה למוות בעודם חוסמים את זרימת האויר התקינה לפיה). מכאן ועד להתפרצות הבכי האומללה-המרחק היה, כאמור, קצר למדי...תנוח דעתכם, היום אני מומחית למחוכים מכל סוג ומין!

פעם מאפרת-תמיד מלבישה:אמתכם הנרצעת מאפרת את נ' וגם רוכסת את מחוך האימים; בתמונה למטה, עוזרת לכלה נוספת עם ההינומה...


המכונאית (סעיף 2/קטן)
-לאחר תהליך החניטה במחוך, צריכה המאפרת להבין גם מעט מרזי מינוחי מכונאות הרכב:
*"כיוון פרונט"=לשלוח יד אל החזה ולסדר את ה"תאומות" כדי שלא יפזלו אחת למטה ואחת למעלה...
*בדיקת "שמן-מים"=סידור תחתית השמלה המלווה בשליחת ידיים מביכה משהו אל חלקיה המוצנעים יותר של הכלה ומשיכת השמלה-מקדימה ומאחור
*ולבסוף, "הרצה"="תסתכלי אלי....תעמדי זקוף....תלכי כמה צעדים! את יכולה לשבת?....תסתובבי....סבבה!".
תהליך ההלבשה אמנם הסתיים, אך לא תהליך האבזור וההנעלה. פה נעשה מצד המאפרת והכלה לעתיד סיעור מוחות קדחתני ביותר לגבי השאלה הרת הגורל האם עגילי הפנינה העתיקים מתאימים יותר ללוק הכולל, או שמא תבחר דווקא בשרשרת הוינטאג' שנרכשה במיוחד בפריז ומתאימה לחרוזים שמתאימים לשל שמתאים להינומה שמתאימה לאבזם הסנדל...מיותר לציין שגם את הסנדלים תנעיל המאפרת לכלה, כי מה לעשות-עם מחוך אי אפשר בדיוק להתכופף ובטח שלא לנעול נעליים!

התופרת

(שזה בעצם המשך ישיר לסעיף הקודם)
מנוי וברור לכולם שתוך כדי תהליך ההלבשה, נאלצת המאפרת גם להשתמש מדי פעם בכישורי בתיה עוזיאלי המופלאים שלה ע"מ לחזק חוט סורר בהינומה, להשחיל מחדש במיומנות-וונדר-וומאנית חרוז קריסטל יקר ערך שנפל מהמחוך, או לתפור את אותו קרס מחורבן שהתעקש לקרוס (האם מכאן בא שמו?) עם סגירת רוכסן השמלה תחת משקל ה"בלקונט" של הכלה התורנית והנרגשת (למה במדידות זה לא קורה לעזאזל?!).


ליצן החצר

המאפרת תמיד, אבל ת-מ-י-ד צריכה להיות מצויידת לא רק בחיוך רחב מאוזן לאוזן אלא גם בצרור בדיחות והגיגים מטופשים במיוחד המותאמים ליום האירוע ואשר ינעימו את זמן הכלה ומלוותיה לאורך כל שעות אחר הצהריים המתוחות (את אף אחד לא באמת מעניין שדווקא באותו היום האוטו לא הניע לך/"קיבלת"/התקשר אליך מנהל הבנק/השכן מלמטה השאיר מכתב לך מאיים בגלל הכלב/הכלה משבוע הבא התקשרה בפעם המיליון לוודא שאת אכן זוכרת אותה).
לא זו בלבד שאת נאלצת לשעשע את הכלה וחבורתה-בין לבין תצטרכי גם לטפוח באמפתיה על כתפה של אם הכלה הבוכיה, להושיט לה קלינקס, לשחרר איזו אנקדוטה משעשעת על אם כלה מטורפת במיוחד שנתקלת בה בעברך (ותמיד יש אחת כזו....), וכמובן לעשות ברגש רב "קולולו" אשכנזי משהו בעת המפגש המרגש בין הכלה הסמוקה לבח"לה המבולבל מההמולה שבחדר.

נערת המים

בין איפור הכלה לזה של מלוותיה, אמה, אחיותיה, גיסתה וחמותה לעתיד, מן הראוי שהמאפרת גם תזמזם כדבורה עמלנית בינות הנוכחים-תציע לכולם לשתות, תפציר בכלה להכניס גם משהו קטן לפה (לפני האיפור כמובן) כי "את תראי שבאירוע לא תאכלי כלום מההתרגשות....שלא תתייבשי!" ותכין קפה לצלם הוידיאו שהגיע ובינתיים נח בסבבה שלו על הספה ומזפזפ בינות ערוצי הטלויזיה עד לצילום הטאץ'-אפים האחרונים.

אשת הפרופס

כדאי מאד, לטובתה של המאפרת-שתיק האיפור שלה תמיד יהיה מתוקתק, נקי ומסודר למשעי, שכן עליו לשמש כפרופס נייד וזמין בכל עת האיפור ובזמן שצלמי הסטילס עומלים רבות על בימוי הסצנות ה"ספונטניות". אז מה אם את צריכה בדיוק באותו הרגע את הברונזר של "מאק" או את המייקאפ של "אסתי לאודר", את לא רואה שהם כרגע מככבים בסצינת ה"מקדימים" החזקה ביותר של ההכנות?! באמת! מאד חסר התחשבות מצידך!!! רק על עצמך את חושבת! ועכשיו, אם לא אכפת לך לזוז קצת ממזוודת האיפור, את מטילה צל בעייתי על סינר המברשות הפוטוגני שלך שזרוק ב"אקראיות" על מסעד הכורסא במנח אומנותי משהו....קישתא!

נכון שזה נורא ספונטני ומיוחדג'?-כמה מהמזוודות שלי לאורך השנים בעיני הצלמים...


השחקנית

(שוב, מתבקש-המשך ישיר של הסעיף הקודם...)
המאפרת צריכה להיות זמינה בכל רגע ורגע משלבי האיפור להשתתף בסצינות המצולמות של "מאחורי הקלעים". תירוצים עלובים כמו "יש לי Bad hair day...", "אני נפוחה מהמחזור" או "אל תצלמו אותי מהפרופיל הימני..." בטלים בשישים לנוכח המטרה הנעלה של הנצחת דמותך בצילומי ההכנות של החתן והכלה לדראון עולם. לא עשית שורש? בעיה שלך מותק!!! לנצח תופיעי באלבום החתונה שלהם כמאפרת השחורדינית שהגיעה לאפר בלי לקבוע תור למספרה קודם לכן.
בפעמים אחרות-יאחרו הצלמים להגיע לזירת הארוע, ויואילו בטובם להכנס בקול תרועה רמה לאחר שמלאכת האיפור הסתיימה ואת ארזת כבר את המזוודה. אז תתבקשי כלאחר כבוד לפתוח שוב את הדברים, לפרוש אותם יפה ולביים סצינות של "כאילו"....הנה פה, את מפדרת קלות את אפה של הכלה, שם, את מניחה בביטחון מסקרה להדגשת הריסים, וכאן-ממש כאן, הונצחת בתמונה מרגשת במיוחד באותה השניה שבה שירטטת את השפתיים והכנת אותן למריחת הגלוס. אכן, רגעים קסומים וספונטניים לחלוטין! אל תשכחי לחייך, אה?

הדיפלומטית

אחת מהתכונות החשובות, אם לא החשובה מכולן שכל מאפרת מתחילה צריכה להשכיל ולהפנים, ויפה שעה אחת קודם. לא משנה עד כמה הסיטואציה מגוחכת/פתטית/מצחיקה/הזויה, עליה להיות דיפלומטית כמו חניכה מצטיינת בקורס צוערים של משרד החוץ:
-אסור בתכלית האיסור לקחת חלק ברכילות העסיסית על הדודה ז'ניה, שהחליטה בשיא חוצפתה לבוא עם שמלה לבנה (שומו שמיים!) לחופה.
-לא מקללים בקולי קולות את עבודתו של מעצב השיער-גם אם זה ברח כל עוד נפשו בו והותיר אותך המומה עם שארית ספריי אומללה ותסרוקת שמטה לנפול בשל הלחות העזה.
-לא מותחים בשום צורה ודרך ביקורת על השמלה של הכלה משתי סיבות עיקריות:1. זה חסר טעם, כאילו, "הלו, זה מה יש!".... 2. זה אוטומטית יביא את הכלה לידי בכי, יפגע בשלמות האיפור, יכניס את כולם לכוננות ספיגה ויציג אותך כחסרת טאקט! בקיצור, חזרנו לסעיף 1-חסר טעם!
-לא רבים עם הדודה השניה של הכלה על כך שמלאכת האיפור התעכבה זמן רב מדי ובשל כך היא לא הספיקה לפזר את עלי כותרת הורדים שתכננה לפזר על השביל לפני בוא החתן.
-לא נעלבים מההערות העוקצניות של החתן כשהוא רואה את אשתו לעתיד מוכנה ומפורכסת עבורו ושואל אותה האם זו באמת היא ולמה לעזאזל היא נראית כאילו יש לה "פנסים" בעין!
-ויותר מהכל, מבליגים, סותמים את הפה, בולעים את הצפרדע ולפעמים, לפעמים אפילו ממש נהנים מכל הסמטוכה הרעשנית!

אז יקירי האהובים, אם אתם שניה לפני החתונה, שקועים בתוך קלחת ההכנות הקדחתניות, ושואלים את עצמם היכן לקצץ בעלויות-מאפרת זה לא המקום הראשון שבו הייתי בוחרת, תראו על כמה אנשים אתם מוותרים בהינף יד שכזה...לא חבל?!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile

Saturday, January 16, 2010

ווף-ווף, פוסט נשכני!!!


כבר בתור ילדה לימדו אותי שלא לירוק לתוך באר ששותים ממנה...מה הטעם? בסוף זה עלול לפגוע גם בי....אלא שאני, בהיותי אני, לא תמיד פועלת על סמך "כדאיניקיות" צרופה והגיון אינטרסנטי אלא לפי מה ש"נכון לעשות" מבחינת אתיקה ויושר מקצועי ואישי, מה שלא תמיד מתיישב בקנה אחד. זו הבעיה שלי, אני מודה! זה בעוכריי, אני לא תמיד יודעת (או רוצה?!) "לשחק את המשחק".
לכן אני קצת מסתכנת בפוסט הזה, אולי אפילו מסתכנת מאד... אבל כמו שאמרתי -המניע שלי הוא לא בהכרח בועט ואנטי-ממסדי, אלא יותר עקרוני ואתי-ואני מקווה שעל כך תוסב תשומת הלב הנכונה...
כמו רבות מהקולגות שלי, גם אני פתחתי את הבלוג הזה מכמה סיבות פשוטות: אני מאפרת. אני מאד אוהבת את העבודה שלי ואני חושבת שפורמט שכזה הוא מקפצה שיווקית מצויינת לשווק את עצמי ואת המיומנויות שלי, ביחד עם ערך מוסף של האהבה שלי למקצוע האופנה אותו למדתי. עד כאן הכל ברור, נכון והגיוני. לפיכך, וכפועל יוצא מן העניין, אני מקבלת מדי פעם הזמנות לאירועים שונים ואי-מיילים מיוח"צנים של מוצרים כאלו ואחרים. לפעמים הם קשורים לאיפור באופן ישיר, אבל לעיתים קרובות מדי, הם ממש לא...
אז ראשית קצת צורם לי באופן אישי, לקבל שוב ושוב מחברות יח"צ מכובדות וגדולות, ידיעות שונות ומשונות על כל מיני דברים שכל קשר ביניהם אלי או לתכנים אותם אני כותבת בבלוג שלי-הוא מקרי בלבד. עזבו את זה שזה חסר תוחלת מבחינתם, כי זה לא מעניין אותי ולכן אין סיכוי שאכתוב עליהם פה. אני מדברת על משהו קצת יותר ערטילאי שמריח מחוסר ריספקט מקצועי בסיסי שמפריע לי בגישה הזו. בעיני, זו גישה מתנשאת שאומרת בביטול:"אה...או-קיי, הנה עוד מאפרת פתחה בלוג....על מה היא כותבת?! זה לא ממש מעניין אותנו ולכן אנחנו נפציץ אותה במיילים שונים ומשונים, החל מתכשירים להסרת שיער ברגליים ועד להזמנות לפתיחת מכוני כושר כאלו ואחרים...היא הרי עוסקת באסתטיקה, בטוח משהו מכל אלה יעניין אותה..." אז זהו, שלא!!! במקרה שלי-שיטת "המצליח" הישראלית והזחוחה לא פועלת...אם כבר היא רק מסבה לכם נזק, כי אם תשאלו אותי-זה גובל בזלזול. זלזול בי ובפרנסה שלי, אותה אני אוהבת כל כך לעשות...
אז בואו נבהיר כמה דברים: ראשית-אני מאפרת, לא קוסמטיקאית! (מבלי חס וחלילה לגרוע מכבודן של אלה...) יש הבדל מהותי בין השניים שמשרדי היח"צ לא מעוניינים להבין: באותה המידה אני לא "מוציאה שחורים", לא מטפלת ב"הצערת העור" בשיטות אלו ואחרות, לא עושה "המסות צלוליטיס"(?!) ולא מתמחה בצמצומי היקפים עם מכונות חלל...בהתאמה ובהמשך לכל אלה-אינני נמנית גם על מעצבי השיער-לכן השמפו החדש בניחוח סחלב אסייתי נדיר מבית "פרופשיונל טררם", מסכת הסרמיד ההיסטרית משמן יאקים נדיר או הפאן-טורבו 80,000 החדש ששווק לאחרונה ומשמש גם כ-GPS לעת מצוא, לא מעניינים אותי. בכלל-קצת מעצבן אותי אפקט "עסקאות החבילה" הללו שמערבות את כל נושאי האסתטיקה בפורטל אחד. למה לא לתת לכל בעל מקצוע את הנישה המקצועית המגיעה לו? הרי לא הייתם חושבים לרגע להזמין נוירולוגים (וסליחה על ההשוואה המתיימרת) לכנס רופאים גניקולוגים, נכון? ומן הסתם, לצורך הדוגמא, גם עורך דין שמתמחה בדיני אישות לא יבוא להרצות בנושא קניין רוחני וזכויות יוצרים... אז אולי תופתעו לשמוע-אבל גם בתחום האסתטיקה ה"שטחי" יש התמחויות כאלו ואחרות-אז למה לא לכבד כל בעל מקצוע לפי התחום בו הוא מתמחה והוכשר אליו?!
אז ניסיתי להסביר, לשווא, לא פעם ולא פעמיים שמפגש הבלוגרים ה"הייפי" של חברת "שמיט" להשקת המוצר החדש להסרת שיער הרגליים-הוא אולי שווה, מושקע ויחצ"ני להפליא, וגם טומן בחובו מתנות שוות למשתתפות (תוך התחייבות לסקר את העניין בבלוג שלהן, כמובן....), אבל אותי-הוא לא מעניין ולא משרת בשום דרך, ו-ווייס וורסה. גם על המנוי השנתי המפתה לחדר הכושר שהצעתם לי בחינם-(אף הוא תמורת סיקור ראוי) וויתרתי. ולא רק שוויתרתי, גם הטרחתי את עצמי בנימוס להודות לכם על המתנה הנאה (ללא כל תגובה בחזרה, אגב...כנראה שכנות ואינטגריטי מקצועיים הם מילה גסה בתחום הזה), אבל לא-תודה...אני לא מרגישה בנוח לעשות דבר שכזה-אני מרמה את עצמי ואת קוראיי ומוכרת את ה"אני מאמין" שלי תמורת סוג של בצע כסף.
מטומטמת? אולי...
תמימה? סביר להניח...
חסרת כל חוש עסקי? תתפלאו!
לכל הפחות אני נאמנה לעקרונות שלי, ובלילה כשאני עוצמת את העיניים, אני יודעת שאני מכוונת מטרה-והמטרה שלי מוגדרת מאד! אז לא...אני לא "ברכה בודקת" ואני מסרבת בכל תוקף להפוך לכזאת, גם אם משתמע מכך שהדרך שלי תהיה עקלקלה וארוכה יותר מכיוון שאני לא מוכנה לשתף פעולה עם משהו שגובל בסוג של רמייה בעולם המושגים שלי.
אבל למען האמת, ואם כבר שמתי את כל הקלפים על השולחן-מה שיותר מעצבן אותי, אפילו עוד יותר מחוסר ההבנה והמיקוד של משרדי היח"צ בעניין, הוא שיתוף הפעולה הנלהב יותר מדי של חלק מהקולגות שלי. כן, כן...אלו שמתלוננים בדיוק כמוני מדי פעם כשאנחנו נפגשים על זה שלא מתייחסים אליהם ברצינות, על זה שיש הזניה של המקצוע שלנו בארץ, על זה שלא משלמים להם על ימי עבודה שמגיעים להם וכו', וכו', וכו'...עליהם אני הכי כועסת. אם אתם כל כך מתרעמים-למה לשתף פעולה עם העניין בצורה כל כך נלהבת? למה לסקר שמפו חדש שיצא לשוק, או מסיר שיער חדשני לקו הביקיני? במה זה בדיוק משרת אתכם, את המקצוע שלכם ואת האג'נדה העסקית שלכם? כי אם העניין פה הוא חשיפה (עניינית או לא) וכמה שיותר, או לחילופין מתנות חינם-הרי שאתם בעסקי הסלבריטאיות ותו לו (וכן-מה לעשות, נכון ל-15 הדקות הנוכחיות, בלוגרים הם תפוח האדמה החם ביותר בגזרה...). אז מה שאתם משדרים בעצם, במודע או שלא במודע הוא שהמטרה (ששוב, אין לי מושג מהי אצלכם...) משרתת את האמצעים והכל כשר מבחינתכם-גם אם זה לפרסם מבצעי הנחות של רשתות פארמים מסויימות, סתם ככה-כי אולי פעם הם יעשו לכם "טובה" וישלחו לכם מוצר במתנה. אתם נותנים לזה יד, ובאותה הנשימה גם יורים לכולנו בפיקות של הברכיים, בדיוק באותה המידה כמו שאתם מוכנים הרבה פעמים לעשות עבודות חינם רק כדי להתפרסם, או להוריד את תעריפי שעות העבודה שלכם למקומות חשוכים שאור השמש מעולם לא הגיע אליו. אתם עוזרים להנציח את הסטטוס המביך שלנו כ"אנשי אסתטיקה" בינוניים ותו לו. ובסופו של יום, אם אתם לא מתייחסים אל עצמכם בכבוד הראוי, למה שגורם חיצוני יתייחס אליכם ככה?!

זהו...ועכשיו, אחרי שפרקתי קצת מרמרת ותסכול, בואו נדבר תכל'ס: מישהו יודע מי מייחצ"ן את "שאנל" בארץ? כי תיכף נגמר לי ה"קוקו מדמואזל" ואחד חדש במתנה יסגור לי את הפינה מה-זה טו-אוב! (כמובן שתמורת סיקור נרחב ואובייקטיבי, פה, אצלי בבלוג...):-P

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:..yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile

Saturday, November 28, 2009

כל אנשי ההפקה....

(או...מיהו מי על סט הצילומים? מורה נבוכים ל"תעשיין" המתחיל)
את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי אחרי כמה סשנים אינטנסיביים לצילומי אופנה והפקות שונות שהשתתפתי בהם לאחרונה, כמו גם מכתבה ישנה-נושנה שקראתי פעם ב"אל" או ב"מארי קלייר" שתיארה בדיוק את אותם הטיפוסים. מסתבר שבסופו של דבר-בתעשיה, כמו בתעשיה-הפרוטוטייפס הם אותו הדבר בכל העולם. רק השפה משתנה ממקום למקום.
בנוסף-לאלו מכם ששכחו ליטול היום את גלולת חוש ההומור היומית-כל מה שנאמר כאן מתואר בהגזמה סטריאוטיפית מכוונת, אחרת זה לא היה מעניין, אז אל תתפסו אותי במילה...הא?!;-P

הצלם


בתמונה:ה"רוסטר" בפעולה-אביזרים הכרחיים:"נובלס", ווסט צלמים, טריינרס של "וואנס" ו"קנון" יקרה מפז...

דמיינו לול תרנגולות הומה קרקרת.....עכשיו דמיינו את התרנגול הזכר היחיד בשטח-מנהיג כל הקוקוריקיות....כזה שמסתובב בשטח ומותח את נוצותיו היטב למען יראו וייראו....זהו הצלם שלנו!
גילו הממוצע, בין 25-45 שנים לערך. מבנה גופו דק עד אתלטי ובטחונו העצמי נע חליפות בין בישום עצמי קל ועד לאגו-מניאקיות קשה (ביחס ישר למעמד ולוותק שלו בתעשיה). זהו ה"רוסטר", זכר ה"אלפא", והוא שולט בסט בפטריארכליות מהולה במסווה של סמי נון-שלנטיות. בידו האחת הוא מחזיק בסיגריה, מאהבתו הקבועה (רצוי מזן "נובלס" מחתרתי, זכר לימי נעוריו בקיבוץ...) ובידו השניה הפילגש המועדפת, מצלמת ה"קנון" המקצועית מדגם 287iXCVFDRR האחרון והנחשב ביותר בשוק. הסטודיו השווה שלו, ממוקם בדרום תל אביב, בלופט תעשייתי ענק המעוצב בקו מינימליסטי שאפשר להגדירו כנע בין בוהו-שיק (לצעירים הרווקים) ועד לקסטיאל רטרו-שיק עם טוויסט אורבני, כיאה למעמדו. הסטטוס האישי-אפוף מסתורין וכך גם לפעמים המיניות-שמו נקשר לא פעם ברומנים מתוקשרים עם דוגמנית זו או אחרת מן התעשיה, אבל כרגע הוא לבד....בערך...עד לסט הבא.

הסטייליסטית

בתמונה: מוצר איפור נחשק-"ראשן רד" של מאק; משקפיי "ווייפרר", גורמט זהב, שעון קאסיו והביגוד הנדרש

יד ימינו ואשת סודו של הצלם, אפשר לקורא לה-תרנגולת האלפא בלול. בחורה ממוצעת למראה, שמראה או צורתה החיצונית לעולם לא ירמזו על מקצועה הזוהר. תמיד נדמה שמרוב עיסוק בלתי פוסק בסטיילינג ובבגדים שווים מכיכר המדינה, הסטייליסטית הממוצעת מוצאת יותר ויותר סיבות לבחור בכיוון הזוי כשזה נוגע לארון הבגדים הפרטי שלה. טווח נורמת הביגוד נעה לבטח בין ג'ינס קרועים וגופיית סבא עם סניקרס מהוהות של "אולסטאר", ועד לחצאית מותן בגזרת "טוטו", גרבונים צבעוניים קרועים, גרבי קרסול (רצוי בצבע ניגודי באופן מכוון)+כפכפי "שול" מחרודיים, כשהחלק העליון מורכב מחולצה ממחסן "ויצ"ו" הקרוב שכבר ידעה תקופות היסטוריות טובות יותר+קרדיגן עבש מתקופת המנדט; המוטו השולט: כמה שיותר ביזאר-יותר טוב. ובהתאמה, ככל שגיבוב הבגדים תמוה יותר, כך גם אימפקט ה"שואו-אוף" ומכאן גם מעמדה המקצועי של הגברת בפירמידת "מאסלו" של התעשיה. השיער, בד"כ ארוך ואסוף לקוקו מרושל וסיגריות הן פק"ל, יחד עם משקפי ריי-באן מדגם "WAYFARER" ("ווינטג' אמיתי...מדודה של אמא שלי שנפטרה. מצאתי את זה בארגז שהם רצו לזרוק לזבל...היית מאמינה?!?!"), ושעון ה"קאסיו" המוזהב ("עלה לי 2 פאונד בקמדן טאון לפני עשר שנים....תמיד אהבתי את הסגנון הזה..."). בין ערימת שקיות הבגדים של "גוצ'י", "ויטון" ותכשיטי "ה.שטרן" היא לא שוכחת לאבזר את עצמה בתיק באולינג אישי בגודל של מכונית בינונית-של "אדידס" כמובן...

מעצב השיער

בתמונה: הקעקוע, הטבעת, הסניקרס ומוצרי שיער שופוני של "באד הד טיגי" כמובן...

בד"כ בחור....צעיר....צעיר מאד, בתחילת שנות העשרים שלו, אבל עם וותק של יותר מעשור שכולל ברזומה לפחות מעצב שיער אחד נחשב בת"א, כזה שלקח אותו "תחת חסותו". המיניות, בהתאם, מעורפלת משהו, ונעה בין מטרוסקסואליות דביקה ל"גיי-אין יור פייס" ...תלוי במוד.

המדים הקבועים: ג'ינס של "דיזל", רצוי כאלו שנוזלים מקו המותן וחושפים "במקרה" תחתוני בוקסר צמודים של "קלווין קליין". על הרגליים טריינרס קוליים במהדורה מוגבלת מ"ג'יפה" וגורמט זהב קטן על הצוואר עם תליון מגן-דוד, או לחילופין טבעת חותם מקורית ("זה של סבא שלי...אותנטי, עוד מלפני שהוא עלה לארץ..."). לתספורת/תסרוקת העדכנית יצטרף המראה הלא מגולח בצורת זיפי זקן מטופחים היטב. הכל לכדי מראה מדוייק של "סתם זרקתי על עצמי סמרטוט שהיה לי בארון, אבל עמדתי מול המראה שעה...". ביד ימין-מסרק השפיץ הידוע לשימצה ובידו השניה "בייביליס" ממהדורת הזהב השווה שהשיקו בשבוע האופנה של שנה שעברה בלונדון. על זרוע שמאל קעקוע אדיר ממדים שלקח לו ארבעה סשנים לסיים, אצל "פסיכו" בסנטר כמובן...

המאפרת


בתמונה:יורז טרולי בפעולה, תיק המברשות העמוס להתפקע ומוצרי הדגל-מעגל ריסים של "שו אומורה" ומייקאפים של ארמאני

כמעט תמיד לבושה בשחור, "כי זה מרזה!" ("גם ככה כל הדוגמניות האלה גורמות לי להרגיש דאבה..." היא אומרת תוך כדי לעיסת קוראסון מהביל). לעולם-לעולם-לעולם לא תגיע לסט מאופרת ("לא יכולה לראות יותר איפור, בטח שלא על עצמי") כשתמיד מתגלגל אחריה טרולי זעיר ממדים, שמשקלו עומד ביחס הפוך בהחלט למימדיו. בנוסף לטרולי תסחב גם תיק גב עמוס לעייפה, מתפקע מרוב מוצרים. שני אוצרותיה היחידים עלי אדמות הם הנרתיק עמוס המברשות של "מאק" (ששוקל בפני עצמו כעשרה קילוגרמים) ואוסף המייקאפים החדש של ג'ורג'יו ארמאני עליו היא תגן בחירוף נפש ("עלה לי הון תועפות בארה"ב, מהנסיעה האחרונה שלי עם רון קדמי"). צרוף המילים "פוטו-שופ" גורם לה לעוויתות קבס קשות והיא נשבעת בפני כל מי שמוכן להאזין שאף אחת מן העבודות שלה לא עוברת ריטוש..."לעולם!!!"

הדוגמנית

בתמונה: גם דוגמניות יודעות לכייף....אייפון, נעלי "קדס", סיגריות ו"לאבלו" בטעמים...

בחורה דקיקה וגבוהה, שגילה נע בין 15-22 שנים. אם תעבור לידה ברחוב, ספק אם תזהה שמדובר ב"ההיא" מפרסומת הענק בנתיבי איילון. לא דברנית גדולה במרבית המקרים (שוב, גם זה תלוי במעמדה בתעשיה...) וגם כשישמעו אותה-זה יהיה בגלל שנדקרה מהסיכה של המלבישה. שני בני הלוויה הצמודים שלה-הסיגריות, "מרלבורו לייטס", אותן היא מקפידה לעשן בשרשרת, והאייפון החדש ממנו היא מאזינה לשירים רוב הזמן, או עסוקה בלשלוח סמסים לחבר המודאג, שגדול ממנה בעשור, לפחות. לבושה בד"כ בג'ינס, נעלי קדס וקרדיגן ענק, כי תמיד קר לה ("אפשר להפעיל חימום?"). בניגוד לדמויות הסקסיות אותן היא לובשת ופושטת אל מול המצלמה במיומנות מעוררת השתאות, האיפור הכי אוונגארדי שתמצאו בתיק האישי שלה הוא "לאבלו" דובדבן.

המפיקה



בתמונה: בגדים מפוהקים, ונעלי "בפאלו", אבל העיקר הג'וינט בסוף הסט...

בחורה קטנה ותזזיתית-לבושה בספורטיביות (אי אפשר לרוץ כל הזמן כשלבושים בהידור)-קפוצ'ון של "היינס" וג'ינס מתרחבים מלפני כמה וכמה שנים שכבר יצאו מן האופנה, אבל לה הם מזכירים את ה"פול מון" פארטיז בגואה מהטיול של אחרי הצבא. על אפה משקפיים עדינים עם מסגרת מתכת שמגלים מתחתיהם פרצוף של בחורה די נאה שמתעקשת בכוח לא לעשות עם זה כלום. בכיס הג'ינס תחובות סיגריות-של חברת "תן לי" הוורסטילית, וקליפ-בורד ובו דפים מקושקשים בכתב יד עם פירוט ה"ברייקדאון" היומי, הבלתי אפשרי בעליל, מתחת לבית השחי. אם חל עיכוב כלשהו בלו"ז הצפוף, אישיותה החביבה בד"כ מתהפכת מיידית מדמותו של ד"ר ג'קיל נעים ההליכות למיסטר הייד-ותוך כדי זריקת תיק ה"ג'אנספורט" שלה על הרצפה בעצבים, היא נובחת נמרצות על אנשי הצוות המבוהלים. תוך שתיים וחצי דקות-אחרי שהסדר הושב על כנו, היא פוסעת בשאנטי החוצה לעשן עוד איזה ג'וינט, עד למשבר הבא...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile

Sunday, June 14, 2009

מפרגנות בע"מ...







(או...."תגידי הצללית הזו לא קצת "מפילה" לך את העין?...")
אנחנו ידועים כעם מפרגן...באמת-באמת....אנחנו מפרגנים האחד לשני כל הזמן.....על הכל:על המכונית החדשה...על הדירה המשופצת...על החברה ה"שווה"..על השמלה המחמיאה....כל יום-הוא יום נוסף של פרגון צרוף...אם תשאלו אותי, אין בליבי ספק שאפילו ביציאת מצרים הבנות פירגנו בטירוף האחת אל השניה..."תקווה, אני אומרת לך...אל תדפקי הופעה-בשביל מה..הרי המשה הזה, הוא סתם חתיאר...וזה לא שהסנדלים של מנולו בנויים לכל החול והאבק הזה של המדבר.עזבי-אני אומרת לך...חבל על הטרחה שלך-גם ככה הרגליים הן לא הצד החזק שלך...בואי נראה מה יהיה בארץ המובטחת...."

כבר הזכרתי את התופעה הזו באחד הפוסטים הקודמים, לא?...בעבודתי הקודמת בחברת האיפור ה"היא" היינו קוראות לזה "סינדרום החברה/האחות/האמא המפרגנת...". וכן-איכשהו זה מין סוג של סינדרום כזה שבא לידי ביטוי במיוחד אצל בנות המין הנשי...מין איזו התפרצות קטנה של רשעות שמרכזת בתוכה כל מיני רגשות נחיתות, קנאה, וחוסר בטחון עצמי לתוך רגע קטן כזה של..."מה יש לך שם ליד העין....זה לכלוך? אה..לא..זה פלולה.....משהו חדש? אולי כדאי שתבדקי-את יודעת היום זה נורא מסוכן. ועוד עם איך שטיגנת את עצמך בגיל 20 בשמש...אי אפשר לדעת...את כבר לא פרגית, את יודעת...בגילך..."

תארו לעצמכם סנריו קטן שכזה...שעות הבוקר המאוחרות-קניון יוקרתי במרכז ת"א. שלוש חברות בנות כחמישים פלוס, נכנסות בקול קרקור תרנגולות עז לחנות, בידיים שקיות גדושות של "קום-איל-פו" ובפה שאריות של סנדביץ' הבריאות מהלחם הקל של בית הקפה היוקרתי שממול...כולן נשים נאות לכל הדעות, מוקפדות ונראות מצויין.

הג'ינג'ית:"היי, הייתי רוצה להתאים לעצמי מייקאפ חדש ואולי כמה צלליות נחמדות..ככה בכיף, אפשר?"
(שתי התרנגולות האחרות, להלן "מפרגנת א'" ו"מפרגנת ב'" עסוקות בינתיים בלהטריד את שאר המאפרות ולעבור על כל שפתון אפשרי שעל סטנד השפתונים)...הן שמות לב שחברתן הג'ינג'ית מתיישבת ומיד מגיעות כרוח סערה...
מפרגנת א' (גבוהה,מתוכשטת מכף רגל ועד ראש, מדברת בנימה דידקטית...בטוח מורה לשעבר...):"צילה, מה...את מתיישבת עכשיו להתאפר? בשביל מה את צריכה? יש לך פגישה עם המאהב אחרי זה?" (מקרקרת בקול צחקוק משועשעת מעצמה....)
מפרגנת ב' (תוך כדי מריחה מיומנת של שפתון אל מול המראה):"נו, בטח...מה את לא יודעת שהקפה איתנו היה רק תרוץ? לכבוד יום הולדתה החמישים וחמש היא החליטה להתחדש במאהב קטן...."
צילה (הג'ינג'ית בשבילכם):(תוך כדי חיוך נבוך....) "אויש נו בנות-מה קרה לכן...איזה מאהב, כולה בא לי לבדוק את המייקאפ החדש שלהם, שמעתי שהוא נפלא לעור עדין כמו שלי...."
אני:"נכון-את צודקת...אני באמת חושבת שהוא יהיה לך מצויין. העור שלך אמנם עדין וקצת יבש, אבל שמור היטב ונראה טוב מאד. מה שיפה במייקאפ הזה הוא ש..."
מפרגנת א':(קוטעת אותי בגסות תוך כדי גרירה קולנית של כסא סמוך) "כן...אולי באמת כדאי שתנסי,אם עליך הוא יהיה טוב-עלי בטוח הוא יהיה מצויין. את הלוא מעשנת מגיל 18 לא? לא חבל עליך? למה את חושבת העור שלך יבש כל כך...?...נו-נו!" היא מאיצה בי "שימי לה ונראה!"
אני:(תוך כדי האפליקציה של המייקאפ מתרגלת מנטרת שנטי-באנטי בראש:"אוםםםםםםםם"...) "ובכן-כמו שאמרתי...המייקאפ הזה מכיל רפלקטורים קטנטנים שמטרתם היא ליצור אשליה אופטית של החזר קרני האור וע"י כך ליצור מראה רך יותר של....."
אני לא מספיקה לסיים את המשפט ו...
מפרגנת ב':(מסוקרנת, מורידה את המשקפיים המתוכשטים שלה לקצה האף ובוחנת בדקדקנות של זכוכית מגדלת כל נקבובית על האף של צילה המסכנה): "רגע, אז את אומרת שזה במקום בוטוקס? שמעת ציפי?" היא פונה אל הגבוהה..."את יכולה להפסיק לחסוך...." ציפי מסתכלת עליה במבטי רצח אבל מחייכת חיוך קטן ומרושע...
בינתיים אני מסיימת את האפליקציה-ונותנת לצילה מראה כדי להתרשם....
אני:"מה דעתך? צאי החוצה לאור היום מחוץ לחנות...ככה תוכלי לראות את זה באור טבעי יותר..."
צילה מנסה לפלס את דרכה דרך שתי הבולדוזריות שעומדות בדרך....
מפרגנת א'+ב' במקהלה:"תראי...תראי.....המממ......."
צילה:"מה? מה דעתכן....נחמד לא?" מחוייכת אל בבואתה שבמראה...
מפרגנת א':"נחמד כן...לא משהו שלא ראינו עדיין...ואת יודעת, אני חושבת שהוא קצת מדגיש לך את הקימטוטים מסביב לפה...העישון...את יודעת....."(מצקצקת בלשונה בהטעמה....)
צילה:(בנימה מבוהלת) "מה....? איזה קימטוטים? איפה?"
מפרגנת ב':"הנה פה-את לא רואה?! רגע-תסובבי את הראש שמאלה...ככה....עכשיו תטי אותו קצת אחורה...יופי...עכשיו כווני את המראה שתעמוד בדיוק פה! הנה-את רואה...ממש כאן. מאיפה שאני עומדת רואים את זה מצויין!"
צילה עומדת נוגה אל מול הזוית הבלתי אפשרית של המראה...בעודה פוסחת על שני הסעיפים-אני מגייסת בתנועות עיניים נזעמות שתי מאפרות קולגות שלי-שיקחו מאיתנו את האסון הממשמש ובא הזה-ויתאימו לשתי ציפורי הטרף מייקאפ וסומק באופן אישי, צמוד ולוחץ...לפני שצילה האומללה תרד מן הפסים...
אני:"בואי-בואי..עזבי,קחי את הזמן לחשוב על זה...בואי נבחר לך בינתיים צלליות נחמדות אם אנחנו כבר ב"שוונג"...זה מה שרצית לא?"
צילה מהנהנת בראשה בבעסה ומתיישבת חזרה בכסא...
אני מסיימת את איפור העיניים ומסתכלת על צילה...כן-אין ספק, אשה נאה מאד, עור טוב, עיניים יפות, חייכנית. אני מחייכת אליה בסיפוק ומחזירה לה את המראה-רק כדי לראות את החיוך שנמרח לה בחזרה על הפנים...
צילה:"וואו-זה ממש מדגיש לי את העיניים..בחיי-מפה באמת אני חייבת לרוץ לחפש מאהב..." (מעפעפת בריסיה בהפגנתיות כנגד "המפרגנות" שרצות אליה לבדוק את התוצאה....) "תראו כמה יפה יעל איפרה אותי...אני נראית בת 25 שוב..." היא צוחקת....
מפרגנת א':(תוך כדי התפתלות של חוסר נוחות-אין מה לומר, צילה היא אשה יפה..)"נו...טוב-אל תגזימי, אבל כן, נחמד מה שהיא עשתה לך בעיניים...אבל...תגידי....אולי אני טועה...אבל, הצללית הזו לא מפילה לך קצת את העין?"....

אז מה מוסר ההשכל שלנו היום?
אמממ...פרגון עושה טוב לעור הפנים...וחיוך יכול לעשות טוב בנשמה....
מותר לפרגן-במיוחד למי שמגיע....
ובעברית צחה, למי שלא הפנימה עדיין...

אם אין לך משהו טוב לומר-אולי תשתקי?!
בתמונות:
1. אשה לאשה-כרישה....(איימי מישימורה לעתון DAZED AND CONFUSED)
2. הלוואי על כולנו "מפלצת ירוקת עין" שכזו...(קסניה המהממת מתוך הבלוג שלה DOE DEERES-קישור בעמודת הבלוגים)
3. תצוגת תכלית לפוסט-פרגון הלכה למעשה, "גם יפה וגם מוכשרת!" (שוב קסניה...)

מורה נבוכים לכלה המאותגרת "איפורית"







(או..."קלולסית בארץ הפודריות"...)
אין ספק שזהו הרגע המרגש בחייה של כל אשה ממוצעת. מאז רגע ה"הצעה" ואילך-הבחורה הנורמטיבית הממוצעת הופכת להיות סוג של חימרה יורקת אש. פקעת עצבים שמריצה כדורי "נומבון" פק"ל בכל לילה כשבראשה מהדהדת כל הזמן השאלה הנוקבת מכולן:"מה יהיה אם האף שלי יבריק בחופה????" כן-כן יקירי הגברים, זה הדבר היחיד שעובר לנו בראש מאותו הרגע-לא הקייטרינג, לא הדיג'יי, אפילו לא עיצוב המפות! ...תזכירו לי רגע מי זה החתן?!?! אה...כן...ההוא בצד השני של המיטה...שישן כל כך טוב! נו שויין-אצלו אין בעיות אף מבריק בתמונות!

אז מאיפה לעזאזל מתחילים בכלל? אני אשתדל לעשות קצת סדר בבלגן ואני ממליצה בחום ל"קונטרול פריקיות" שביניכן לתלות ולשנן כל בוקר את עשרת הדברות:

1. הקשיבי להמלצות

ואני מתכוונת להמלצות מאנשים שאתן באמת מעריכות את דעתם וטעמם: פחות אולי לתרצה, חברת הילדות של אמא שלך שיושבת לידה בחדר המורים ומקשקשת איתה על "הרוז' החדש שיצא לרבלון", אלא יותר בכיוון של החברה הטובה שהתחתנה לא מזמן והיתה סופר מרוצה מהאיפור שעשו לה-זאת שאת נורא נהנית ללכת איתה לקנות בגדים, כי יש לה חוש טעם טוב והיא תמיד יודעת לקלוע לטעם שלך גם.
יופי-קיבלת כמה המלצות, עכשיו עשי לך רשימת טלפונים וצרי קשר עם המאפרות. נסי קצת לתהות על קנקנן-האם הן נשמעות לך נעימות ושרותיות בטלפון? אם השארת הודעה-האם חזרו אליך בזמן סביר? אם הגעת דרך המלצה, אמרי זאת, אנשים אוהבים להיות מוחמאים והמלצה אישית היא המחמאה הגדולה ביותר. בררי כבר בטלפון מחירים, זמינות, אפשרות ניידות, אופצית לאיפור למלוות, האם קיים איפור נסיון ואיך הוא מתנהל וכו' וכו'.

2. בקשי לראות תיק עבודות

כמעט כל מאפרת בעלת וותק ונסיון מחזיקה תיק עבודות שכזה. אם באתר אינטרנט, ואם באלבום של ממש. בקשי לראות תמונות של "כלות אמיתיות" ולא של צילומים מהפקות. אל תשכחי לשאול האם התמונות הרלוונטיות עברו עריכה גרפית וריטוש. בדרך כלל, לא נהוג ב"כלות אמיתיות" להשתמש בפוטושופ כמו שנהוג בצילומי אופנה, וזאת ע"מ שלא להפחית מערך האמינות.
אם אחרי כל זאת התרשמת לטובה-קבעי איתה תאריך לאיפור נסיון.
***כמה מילים כלליות לגבי איפור הנסיון-בעולם איפורי הכלות ישנן שתי נישות, האחת-גורסת שמאפרת וותיקה לא עושה איפורי נסיון אלא רק פגישת ייעוץ (יש לה מספיק נסיון בתחום והיא מיומנת מאד), הנישה השניה גורסת שיש לעשות איפור נסיון כדי לבדוק דברים שעלולים להשתבש, לראות אם יש כימיה וכו'....הדעות חלוקות לכאן ולכאן ויש חיזוקים לפה ולפה. אישית, אני שייכת לנישה השניה, כי אני חושבת שיותר מהכל איפור נסיון הוא סוג של "גלולת הרגעה" לכלה. לעומת זאת, אני יודעת שיש כאלו שמספיק להן לשבת 5 דקות עם המאפרת כדי לדעת שהן בידיים טובות. אל תשפטי מראש לכאן או לכאן-לכי עם תחושות הבטן שלך, לא נוח לך עם זה שהמאפרת לא עושה איפורי נסיון? לכי לאחת שכן תעשה לך. את סומכת עליה וראית עבודות שלה שסיפקו אותך? מה טוב!. לגבי התשלום-בד"כ נהוג שתשלום איפור הנסיון יהיה מגולם בתשלום הכולל של איפור הכלה.

הנה הגיע יום איפור הנסיון....מה צריך לדעת ואיך להצטייד?

3. הביאי תמונה להמחשה

אם יש לך שמץ של מושג איך את רוצה להראות ביום החתונה, יעזור גם לך וגם למאפרת אם תביאי איתך תמונה לדוגמא. באינטרנט ובעיתונים יש היום אינספור אפשרויות לכל מיני סוגים של איפורים שונים ומשונים. קחי רק בחשבון ,כמו שציינתי למעלה שמרבית התמונות עוברות סוג כלשהו של ריטוש-כך שתיאום ציפיות בין המצוי לרצוי הוא הכרחי. מה לעשות, לא לכולנו יש את העור החלבי של אניה בוקשטיין, או את העיניים המשגעות של בר רפאלי. יכול להיות אפילו שהאיפור הספציפי שאת חושקת בו לא מתאים לך-אבל לפחות המאפרת תהיה חכמה יותר לגבי הטעם והסגנון שלך.

4. בקשי שמלווה תצטרף אליך

את לא סומכת על עצמך? לא בטוחה מה כדאי? לא יודעת להסביר מה את רוצה? זוכרת את החברה שלך מהסעיף הראשון?-זה הזמן לגרור אותה לתוך הקלחת. שוב-מומלץ לקחת מישהי שמכירה אותך היטב, אבל מצד שני שגם תדע לפרגן ולהחמיא כשצריך! לא מצחיק בכלל:-P מי מאיתנו לא מכירה את "סינדרום החברה המפרגנת"?! הרי לכל אחת מאיתנו יש אחת כזאת....כזו שכל חייה היתה בתחרות "מי יותר חתיכה/חכמה/שווה/עם חבר מוצלח יותר" איתך....מכירה אותה? אוקיי-כי היא כנראה לא הקנדידטית הטובה ביותר לעניין שהתכנסנו עבורו....
כך או כך-אני מייעצת לך שלא לקחת יותר משתי מלוות לאיפור הנסיון. אל תשכחי שעשרה אנשים=עשר דעות. שלא לדבר על הרעש והבלגן שיהיה לך מסביב לראש בזמן האיפור. גילוי נאות-אין דבר שמאפרות שונאות יותר מחמולה של קצ'קעס שבאות להחזיק את היד לכלה לעתיד. זה מציק, זה מפריע, זה מרעיש והגרוע מכל-זה מבלבל את הבחורה האומללה במקרה הטוב, ובמקרה הרע, פשוט מוריד לה את הבטחון העצמי. מה שמביא אותי לעצת הזהב הבאה:בשום מקרה, אבל בשום מקרה אל תעלי על דעתך להביא את בעלך לעתיד לאיפור הנסיון!!! אין מה לעשות, האמת צריכה להאמר, ואני מסתכנת פה בסקילה, אבל מעטים מאד הבחורים שמסוגלים לראות את בחירת ליבם שהם מכירים כל כך טוב (זו שהם קמים איתה בבוקר אחרי שהיא הקיאה כל הלילה באסלה בגלל ההאנג אובר מהמסיבה; זו שבסיום כל ארוחה טובה מרעידה את החדר בגרעפס רענן ומחוייך; זו שמוציאה שחורים מול המראה בזמן שהם מתגלחים) עומדת במטבח מאופרת ומפורכסת למשעי בעודה לובשת את הטרנינג המג'וייף שהיא מסתובבת איתו בבית, ולדמיין איך היא אמורה להראות ביום החתונה. אל תעשי את זה-לא לו, ולא לך...במיוחד אם את לא נוהגת להתאפר ביום-יום. כבר היו לי בשחר עבודותי כמה חתנים דעתניים יתר על המידה שגרמו ללא מעט דמעות היסטריות......אז לסיכום "major no-no!"

5. הכירי במעלותייך ובמגבלותייך

בהמשך לכל הדברים שרשמתי לעיל...בואי מוכנה לקראת האיפור. אל תצפי שבהינף מכחול תהפכי פתאום למירי בוהדנה. כמו שכתבתי בפוסט הקודם-גם המעולה שבמאפרות לא עברה קורס להטוטנות וכשפים. מה יש-זה מה שיש, אפשר לשדרג, להעצים, להדגיש. אי אפשר למתוח קמטים, להעלים לגמרי סנטר כפול או לבצע מה שניתוח אף טוב יעשה. מאפרת טובה תמקד את תשומת הלב ביתרונות שלך וכתוצאה מכך החסרונות שלך יהיו פחות מורגשים. סביר להניח שאם העיניים הן החלק היפה בפנים שלך, אבל השפתיים קצת פחות-הדגש יהיה מן הסתם על העיניים.

6. אל תהיי מקובעת

אם את אכן מתאפרת ביום יום ויודעת פחות או יותר מה את רוצה-כדאי ורצוי לומר למאפרת לפני תחילת הנסיון. כדאי מאד גם לומר מה את ממש לא אוהבת. הסבירי את עצמך בצורה ברורה והסתייעי בתמונה כמו שציינתי מקודם. לעומת זאת, אל תשכחי שהאדם שעומד מולך הוא בכל זאת איש מקצוע מיומן (אני מקווה בשבילך שכך בחרת...:-P)-הקשיבי למה שיש לה לומר ונסי לזרום גם אם את לא בטוחה שהיא צודקת. הרבה פעמים באיפור נסיון נהוג לאפר את שתי העיניים שונה זו מזו-כדי לתת אופציה נוספת להתלבטות. בקשי עין אחת לפי בקשתך, ועין שניה לפי מה שהמאפרת מייעצת-ואח"כ תוכלו להתלבט ביחד. מה שחשוב-נסי לשמור על ראש פתוח...מי יודע, אולי אפילו תלמדי משהו...

7. מה מטרת איפור הנסיון?

מה בעצם צריך לבדוק באיפור הנסיון? על מה לשים דגש?

הכימיה הבינאישית בינך לבין המאפרת
האם היא קשובה לך; האם התשובות שלה ענייניות; האם היא שואלת אותך שאלות ע"מ לנסות להכיר אותך ואת הטעם שלך; האם היא מסבירה לך מה היא עושה מדי פעם; האם היא נותנת לך פירוט כללי לפני האיפור לגבי מהות ; האם היא עושה מולך תיאום ציפיות-מה טוב ומה פחות טוב עבורך; והכי חשוב מהכל-איזו אישיות יש לה; האם היית רוצה אותה בקרבתך ביום החתונה?
החומרים בהם היא משתמשת
מאפרת טובה מחזיקה בתיק חברות טובות וידועות. את קלולסית לחלוטין בנוגע לטיב המוצרים? בשביל מה הבאת מלוות "חטטניות"?! אל תתביישי להביט לה בתיק-מה היא מחזיקה, איזה חברות, האם היא מחזיקה בעיקר מוצרים של חברה אחת וכו'...וכו'... כאן המקום גם לסייג: גם מאפרת טובה ומיומנת יכולה לאפר במוצרי איפור "עממיים" ואין בכך כל פסול, לעומת זאת אם כל התיק שלה מכיל מוצרים שכאלו-יש טעם להרים גבה.
הגיינה
איך נראה תיק האיפור שלה-האם הוא מלוכלך ומלא שאריות מאיפורים קודמים; האם הוא מסודר ומאורגן; האם היא עובדת בסדר ובנקיון; האם המברשות בהן היא משתמשת חפופות ונקיות! זה אולי נשמע טרחני קצת-אבל בעיני מאפרת, מוכשרת ככל שתהיה שעובדת בבלאגן ובחוסר נקיון, לא יודעת לתת שרות. נקודה. אין הנחות בנושא הזה ולצערי גם אין הרבה מודעות לעניין. המאפרות שמודעות לדבר יקפידו להשתמש גם באפליקטורים חד פעמיים למסקרות ולשפתונים, ע"מ לצמצם את האופציה להדבקה בזיהום.
טכניקה ומיומנות מקצועית
פה אני לא חושבת שצריך להרחיב יתר על המידה. בקיצור ולעניין-האם את מתחברת לסגנון האיפור שהמאפרת עושה עליך...

8. בקשי יפה לצלם את הנסיון

קחי בחשבון שמשום מה-יש בעלי מקצוע שלא מוכנים לזה. חלקם טוענים שבגלל שהצילום אינו מקצועי, קשה באמת "לראות" את האיפור; חלקם חוששים מ"פלגיאט".....:-P (טיפשי לחלוטין בעיני ומופרך לגמרי). לטעמי, צילום חובבני ככל שיהיה בכל זאת יתן לך סוג של פרספקטיבה לגבי איך האיפור נראה מבעד לעדשה של מצלמה. אני גיליתי שזה עובד פלאים במיוחד במקרים קשים של "אוי...אבל זה נורא מאופר לי!". ממליצה בחום! אם אפשר, אז מה טוב...

זהו...השלב המעשי עבר. הגעתן לעמק השווה? האיפור מוצא חן בעיניך-מה עכשיו?

9. סגרי את כל הפרטים הטכניים

חלק מהמאפרות יחתימו אותך על סוג של הסכם. זה לגיטימי ומקובל לגמרי, כמו עם כל ספק אחר שאתם עובדים מולו. אל תשכחי שהעניין נעשה לטובת שני הצדדים, ככה גם את בטוחה לגבי יום הארוע.
וודאי שהמאפרת רושמת או מציירת את "הלוק" שהסכמתן עליו-עם פירוט של המוצרים הנלווים וכדומה. כאן גם המקום לבקש אם תרצי תוספת של ריסים (קחי בחשבון שזה אינו כלול במחיר). הדבר יחסוך לך ולה הרבה זמן מיותר ביום החתונה; קבעו שעה משוערת בה יתחיל האיפור-קחי בחשבון שמקובל לעשות איפור אחרי שעושים עיצוב שיער ולא להיפך. את שעת המפגש צריך לשקלל גם באיפורים של מלוות נוספות, שעת הגעה של הצלמים, צילומים מקדימים ועוד.

10. שחררי!!!

אל תשכחי אחרי כל הסאגה הזו-שבסופו של יום, זה בסך הכל איפור! לא תוכנית פיצוח האטום....זה צריך להיות כיפי מהנה ושמח. אל תהפכי את זה לפרוייקט חייך!
יאללה-טוסי למראה, נמרחה לך המסקרה....

1. "אני רוצה איפור טבעי..." (איימי נישימורה לג'ד רוט;בתמונה קירה נייטלי)
2. כן...גם זה יכול להיות "לוק טבעי"
3. ותתפלאי-אפילו זה...אז למה בדיוק את מתכוונת קיבינימט? (מריה אולסון לג'ד רוט)