Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Tuesday, October 27, 2009

Baby Boom!-פוסט דעתני במיוחד, בזעיר אנפין



לא פעם ולא פעמיים הזכרתי פה כבר את אפרוחית הקטנה והאהובה שלי. גילה כיום נושק כמעט לכשנתיים, והנה לפתע, מבלי שאשים לב, גדל לו האפרוח והיה לו לעוף דורס קטן ודעתן, בעל דעות מוצקות לעילא ולעילא בנושאים רבים ומגוונים-בכללותם בענייני אופנה, לבוש ואיבזור נאות מהו.

עד לא מזמן-בימי ינקותה, עת הייתי נושאת אותה מעדנות במנשא, היתה לי היכולת המוחלטת להחליט עבורה (משל הייתי סוג של אלוהים) איך תראה ומה תלבש. היום הסיפור הפך להיות מורכב יותר ויותר....כן-ככה זה כשיש אפרוחית בכורה בבית. ומכיוון שכל מה שעסקתי בו אחרי הלידה היה שופינג בלתי פוסק, מצאתי לנכון להסביר את התופעה שכל אמא לעתיד צריכה לדעת-אחרי לידה, הגוף אפעס, מסרב לחזור למידותיו משכבר הימים והדימוי העצמי לא בדיוק איי-איי-איי. מן הסתם אין כל כך חשק להשקיע בבגדים חדשים או בכלל במשהו שקשור להופעה החיצונית המסמורטטת משהו. זה בדיוק מה שמסביר את תופעת האמהות האקסטטיות שרצות באמוק מבוטיק תינוקות אחד למשנהו לבושות בטריינינג הקטיפה הטחון של "BEBE" (אם כבר טריינינג-שיהיה בסטייל!). זה לא שהן זכו לפתע פתאום בהגרלת הלוטו...פשוט מאד, יש להן רכש חדש-דנדש וצריך לאבזר אותו באקססוריז נלווים להשלמת לוק ה"יאמי-מאמי" הכה נחשק במחוזותינו.



מימין שלמאל ובכיוון השעון: אקססוריז לבייביז; התיק של "ג'וסי קוטור"; התיק של "אוילילי"

זה מתחיל בהתלהבות אובססיבית מתיק חיתולים יקר ושופוני להחריד (אני את שלי השגתי בדרך פתלתלה ומתוחכמת להפליא, עת חגגתי לעצמי טרום הלידה BABY SHOWER איכותית, ובה הודעתי קבל עם ועדה שאני חפצה ב"ההוא השווה מהחנות בכיכר"...). וכך, שקל לשקל, בלית ברירה, נאספה ע"י חברותיי האהובות והמפרגנות , בניצוחה של נ' הדיווה כמובן, מגבית קולקטיבית כדי לרכוש לי את התיק של "OILILY" במחיר מופקע לכל הדעות. כמובן שמאוחר יותר אחד לא הספיק לי, ולכן רכשתי גם את ההוא של "ג'וסי קוטור" שלמענו כמעט ומשכנתי את הבית.....


עכשיו, משהיה לי תיק חיתולים מפונפן, נחוץ היה להתאים לו עגלת ארבע על ארבע יוקרתית, ורצוי בצבעים תואמים שגם ירמזו באופן בלתי משתמע לשתי פנים על מין הילוד...או הילודה במקרה שלנו:-P. גם העניין הזה מומש די מהר בעזרתו האדיבה מאד של הדוד מאמריקה (כן, כן...אשכרה יש לי אחד כזה..). לאחר ששתי משימות הסטיילינג הבסיסיות הללו הוכתרו בהצלחה יתרה, התפנתי סוף-סוף לעסוק בדברים הבאמת חשובים שעמדו בראש מעייני: האאוטפיטים הראשונים של העוללה. שכן לא האפרוחית שלי תסתובב ברחבי הקניון לבושה בסמרטטת של רשת "שילב" ודומותיה-אווווו לא!!! אני בענייני הארד-קור של לבוש...מכף רגל ועד ראש, אאוטפיטים קפדניים ומתוכננים אחד לאחד!




בתמונה: כל מיני מינים של אאוטפיטים לתינוקת הרוקיסטית:-)

וכך, לאחר הלידה, מצאה את עצמה הקטנה מולבשת מדי יום ביומו בחולצות טי מגניבות של "לד זפלין" וה"סטונס", סרבלי ג'ינס מופלאים של "גאפ" (הדודה מפריז שלחה...), שרוואלים קוליים מפשתן ובגדי גוף עם הדפסים אייטיז מטאליים שמצאתי עבורה באי-ביי. להשלמת ההופעה ועוד בטרם הספיקה לפסוע את פסיעותיה הזערוריות רכשתי גם מבעוד מועד ובמיטב כספי נעליים של "גוצ'י" ו"דולצ'ה וגבאנה". "הכיצד אפסע אני בנעלי מעצבים ואילו היא תגרוב גרביים של "3 בעשר" מהסופרפארם?!" תהיתי לעצמי בזעזוע. מה שטוב לאמא שלה-יהיה טוב גם לה!




בתמונה: "גוצ'י", "דולצ'ה וגבאנה" ו"אול סטאר" וגם סתם נעליים עלומות שם...


בניתי לה אט-אט קולקציה משובחת וקוקטית במיוחד של בגדים ונעליים תואמים. ברבות הזמן התווספו לכל העניין גם אביזרי שיער משלימים, מיני מינים של מוצצים בצבעים שונים שיתאימו לכל אירוע ואפילו בקבוקים תואמים (שלא חלילה יתחרב הלוק השלם הכה מוצלח שהצלחתי להרכיב עבורה); עולם אופנתי וחדש נגלה לעיניי: עולם הבייבי-קוטור. תאמינו או לא, גיליתי להפתעתי שאם מחפשים מספיק, יש בנמצא מכל הבא ליד ומכל אשר יחפוץ הלב, הכל ממותג ומשווק משל היתה השמיכי הסמרטוטית עם הארנבון-מינימום פשמינה יוקרתית מסאקס פיפת' אבניו. מה לא תעשה האם הטריה בעבור הטוטאל לוק התינוקי.

וכך חלפו להם הימים והימים לשבועות, ואפרוחית, כמנהג כל התינוקות באשר הם, גדלה לה והחלה למלמל מילמולי תוכחה רפים. בתחילה היסיתי אותה בנזעפות-חצופה קטנטנה! הכיצד היא מעזה למחות בקולי קולות שלא נוח לה, עת אני נאבקת בכפתורי המתכת של סרבל הג'ינס...או לחילופין שורכת לה בסבלנות אין-קץ את נעלי האולסטאר-קאסטם-מייד עם שיבוץ הסברובסקי בדוגמת "הלו קיטי"?! אז מה אם זה לא נוח לה!! מה, לי היה נוח לטופף בעקבי 12 ס"מ חודשיים אחרי הלידה לארוע משפחתי של איזה קרוב משפחה עלום שם של מר יפותו?! לא-לא היה לי נוח! אבל סבלתי בשקט. רצוי מאד שהיא תפנים את העניין כבר מגיל צעיר!

כמה תמימה הייתי...אבל כאמור, הזמן חלף ואפרוחית החלה להגות מילים, והמילים הפכו לחלקי משפטים, וכך מצאתי את עצמי כמעט מדי בוקר, בעודי מלבישה את הנסיכה לגן, מנהלת איתה דיאלוג (?!) הזוי שכזה:

"הנה יפה שלי-בואי נבחר לך בגדים לגן. רוצה לעזור לי?"

"טן" ("כן")

"או....מה דעתך על בגד הגוף הצהוב עם השרוואל הסגלגל?" אני שואלת רטורית ומוציאה את האאוטפיט מן המגירה בהחלטיות...

"יו!!!" ("לא!!!") היא עונה נחרצות. "יו צה זה גוף צהוב..." ("לא רוצה בגד גוף צהוב") היא ממשיכה בעזות מצח ומביטה בי בהתרסה...

"לא?!" אני שואלת בהפתעה, ומנסה לשווא לשכנע "אבל למה? את נורא אוהבת אותו....לא?"

"יו צה!!!" היא חוזרת בתקיפות ומשליכה אותו לרצפה....

"טוב...." אני מחליטה לא להתווכח ומוציאה במקומו את החולצה הוורודה של "לד זפלין"...."הנה-נשים את זו במקום...."

הקטנה מתרצה בדיוק לשתי שניות-עד לשלב איסוף השיער לקוקיות

"קוקיות טיטי!!!" ("קוקיות של הלו קיטי!!!") היא מכריזה בצווחות גיל תוך כדי פתיחת קופסת אביזרי השיער (כן-יש ממש קופסא....ענקית!!!)

"יופי מאמי..." אני עונה בשמחה "עכשיו תמצאי לי זוג...."

היא מוציאה לי שתיים שונות-האחת בשחור והשניה, רחמנא ליצלן-בוורוד

"אהמ....כן..." אני מגמגמת בעצבנות קלה אל מול חילול הקודש האסתטי שמתרחש לנגד עיניי..."אבל יפה שלי-זה לא הזוג האחד של השני..." אני מטעימה "את רוצה את הזוג הוורוד או את הזוג השחור?" אני ממשיכה בדידקטיות מפתה....

"יו! צה סה!!!" ("לא! רוצה את זה!!!") היא מתעקשת אל מולי ועיניה משועשעות...

"קיבינימט!" אני חושבת לעצמי בעצבנות...."עד גיל שנה זה עבד מצויין".... אני החלטתי והיא הסכימה בדממה צייתנית...."מה קרה פתאום?!"

אני מחליטה למען שלום הבית לבלוע את גאוותי ומבצעת את מבוקשה בדממה זעופה..."מה יחשבו הגננות על אמא שלה חסרת הטעם וחוט השדרה?!" אני מלקה את עצמי בעצב ועוברת בלית ברירה אל שלב הנעליים. לפני שאני מבינה איזו טעות עשיתי בהרימי את הסנדלים הוורודים נשמעת המיית מחאה קולנית כצפירה עולה ויורדת:

"יו...אמא...יו......" היא מסתכלת אל הסנדלים בתיעוב מיוסר....

"אוקיי..." אני בולעת את רוקי בעצבנות וממלמלת בתבוסתנות לעברה:"איזה נעליים א-ת רוצה לנעול היום?"

"צה סה, נייים שחור!" ("רוצה את זה, נעליים שחורות!") היא מצביעה אל עבר הסניקרס החביבות עליה.

"סבבה..." אני חושבת לעצמי, חינכתי אותה יפה "אבל מה לשחור ולבגדים שהיא לובשת לעזאזל?!"

זה כמובן לא עוזר לי....הגברת מזרזת אותי בעליצות של קלגס רומאי בעודה פותחת במיומנות את הסקוצ'ים של הנעל...

"אמא-שים!" ("אמא-לשים!") היא פוקדת עלי....

ואמא שמה...נו מה....רק חסר לי להתווכח איתה, שוב.....

אני מחבקת אותה חזק בעודי מורידה אותה ממשטח ההחתלה..."זהו..." אני ממלמלת לעצמי, "סיימנו להיום...."

טעות!

"שת....שת...שחורה...." ("קשת...קשת שחורה") היא זועקת אלי ממרומי 85 הס"מ הנמרצים שלה...

"אה-כן..." (אני לא יכולה שלא לחייך אליה)...."הקשת שלך..." ומושיטה את ידי שוב לקופסת אביזרי השיער "את בטוחה שאת לא רוצה את הוורודה?" אני מנסה בפעם האחרונה לכפות את דעתי....לשווא....

"יו! תודה!" היא מנפנפת אותי בביטול תוך כדי שהיא מניחה אותה בהחלטיות על הראש....

"בואי-אני אעזור לך..." אני לא מרפה...

"יו! ייבד!" ("לא! לבד!") היא מודיעה לי בפסקנות ויוצאת בנחרצות מן החדר-מותירה אותי בוהה בדלת בעלבון קל...

"אוקיי, רגע...שניה"....אני מגרדת בפדחתי בבלבול..."מה בדיוק היה לנו כאן?!" אני ממשיכה לתהות ביני לביני "איפה בדיוק קרה הרגע המכונן הזה-בו דעתי בענייני סטיילינג, לבוש ואבזור הפסיקה להיות נחשבת, ודעתו של יצור קטן ועיקש לא פחות, הפכה להיות חשובה יותר? האם הגולם אכן קם על יוצרו? ממתי יגידו לי מה לעשות ואת מה להתאים למה?! והגרוע מכל: מה יגידו השכנים?..." במוחי הקודח עולים בלופ מסויט דמויותיהן המג'וייפות של ילדים שיוצא לי לראות מדי פעם בגן השעשועים-ילדות עם קוקיות סרוחות ושמלות מסמורטטות....ילדים עם חולצות מהוהות וכתמים של ארטיק משנת תרפפ"ו עליהן...ילדים מגירי נזלת עם מכנסי טריקו שכבר ידעו ימים טובים יותר...ועוד...ועוד...."האם גם אפרוחית שלי תגדל להיות אחת מאותם ילדי חבורת הזבל?!"....הבעתה משתקת אותי.





בתמונה: אפרוחית מפגינה כישורי אופנה וסטיילינג יחודיים משלה, בחיי שזה לא מבויים...



פעמים רבות אני מוצאת את עצמי נקרעת בפאתוס בין הגישה האנטרופוסופית הגורסת שצריך לתת לילד להתפלש, בחול, במים ובכל דבר שיחפוץ בו למען אושרו העתידי, לבין הגישה הצפונבונית של "אבל מאמי, זה נעליים של "אדידס", למה לחרב אותן בשלולית הבוץ הקרובה?!". אפילו מר יפותו, שנתפש בעיני חברותי כגבר מסוקס בדרך כלל, מסרב בוקר אחד להלביש לעוללית בגד גוף להסתובב איתו בבית:

"זה מלא כתמים!" הוא פוסק בשאט נפש, הגאון...

"בטח מאמי" אני ממלמלת בשפתיים חשוקות. "זה מלא בכתמים כי א-ת-ה החלטת בוקר אחד להאכיל ילדה בת שנה וחצי במנגו מבלי לשים לה סינור. באמת מעניין למה זה הפך להיות "בגד לבית" בלבד...." אני ממשיכה בעצבים....

"טחחחח...." הוא נוחר בבוז "בשביל מה יש מכונת כביסה?", הוא ממשיך להדליק אותי... (מיותר לציין שלא הוא מכבס לה את הבגדים?!)

"יקירי..." אני ממשיכה במתק שפתיים כשאני מרגישה איך העצבים עולים לי לראש "מכונת כביסה זה לא הקוסם דיוויד קופרפילד-יש כתמים שלא יורדים בכביסה. מנגו למשל!!!!!". אני מסתכלת בלב דואב על בגד הגוף השווה-לשעבר שמר יפותו עזר לחרב עם מיץ המנגו הארור...

אך ללא הואיל....לאט לאט אני מפנימה שני דברים:

א. לא תמיד הילדה תסכים איתי על מה ללבוש (אללי.......)

ב. לפעמים אני אצטרך "להפנות את הלחי השניה" ולתת לה להסתובב בבגד מג'וייף משהו, ולו רק שלא תטנף את הגינס של "גאפ"...

"If you can't beat them, Join them!!!" אני מוצאת את עצמי משננת את המנטרה המחורבנת בעודי מתגנבת בלית ברירה לסניף "שילב" הקרוב לבית מגורי, כדי לקנות לילדה כמה בגדי גוף של "3 בשלושים"...

"ככה שיהיה לה...רק לבית כמובן!" אני ממשיכה לנסות לשכנע את עצמי.

ולו רק בשביל הפעם הבאה שאבא שלה יחליט שהיא צריכה לאכול סלק בידיים חשופות, לדוגמא...


לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile

Monday, October 19, 2009

Style Black-Once you go MAC+Black you can never come back!!!

(או בפשטות-"STYLE BLACK", רשמים, חוויות, הדגמה וביקורת מוצרים)

זה הרגיש בערך כמו לחכות לתינוק שיוולד....הציפיה היתה ענקית, הבאזז התקשורתי בבלוגיספירה העולמית חימם את המנועים עד לנקודת בערה, וכך, לאחר חודשי ציפיה מורטי עצבים וכסיסת ציפורניים ("האם הפילינג השחור יגיע לארץ או לא?! ואם לא-איך לעזאזל אני משחדת מישהו שיביא לי אותו מחו"ל?!"), ברעש ובצלצולים נחתה לה קולקצית "Style Black" של "מאק" בשעה טובה על מדפי החנויות לפני כשבוע. יריית הפתיחה היתה במסיבת השקה חגיגית שבה נכחו עשרות מאפרים צמאי לוק-ערפדי ומכורות "מאק" למיניהן שצבאו על דלתות החנות במטרה להשיג את הקולקציה הנחשקת ביותר בעולם האיפור, נכון לרגע כתיבת שורות אלו.
"זהו!", אמרתי לעצמי בסיפוק בסיום אותו הערב-אני בהחלט יכולה לסמן וי מרוצה על חלק מכובד מה"וויש ליסט" שלי להשנה: "ויני, וידי, ויצ'י!". עבר הרבה זמן מאז חשקתי ממש בקולקציה כגון זו (למען האמת "הלו קיטי" הזכורה לטוב היתה הקולקציה האחרונה שממש עשתה לי חלושעס בקישקעס...).
המסיבה שנערכה בחנות הדגל שברמת אביב אמנם היתה צפופה והמונית קמעה לטעמי, אבל לא צמאת "שחור-שחור-שחור" שכמותי תרשה לזוטות שכאלו לעמוד בדרכה. וכך אספתי את חברתי היקרה בקס-או שמא נקרא לה פה "Miss Poo" ויחדיו הסתערנו על החנות כשמדיניות ה-TAKE NO PRISONERS! מהדהדת בראשינו (מישהו זוכר את הפרק מ"חברים" בו מוניקה מסתערת במבצע צבאי עם פיבי ורייצ'ל על אאוטלט שמלות הכלה? משהו דומה!!!).


שוב ערב הומה וסוער בחנות בקניון רמת אביב...

אז למענכם ולמען כל מי שעדיין מתלבט בעניין אני יותר משמחה להעלות כאן היום, רשמים, חוויות, התרשמויות והדגמה קטנה, ככה בכייף! (להדגמה מלאה ומפורטת יותר של ה-Make Up Tutorial, אתם מוזמנים ללחוץ פה).
אז ראשית, תזכורת, מה בעצם יש לנו בקולקציה...
מדובר למעשה בשלוש קולקציות משלימות-שתי קולקציות צבע, ראשית ומשנית, וקולקציית טיפוח משנית. הקולקציה הראשית המכילה שלושה סוגי שפתונים במרקמים שונים, שלושה גלוסים במרקם חדש, ארבע צלליות מינרליות אפויות, שלושה לקים ומוצר חדשני וחדיש בשם "גריזפיינט" (שעליו עוד יורחב בהמשך). בנוסף מקדמת הקולקציה כמה מוצרים מן הליין הקבוע-בהם האייליינר טוש, עפרון עיניים שחור ומברשת מספר 214. קולקציית הטיפוח המשנית המכילה פילינג אפר וולקני, מסכה טרמית מאפר וולקני ושני מוצרי CCB (מוצר לשימוש וורסטילי במרקם קרם). קולקציית הצבע המשנית שהיא למעשה תולדת השת"פ עם "D'SQUARED2" מכילה שני שפתונים, עפרון עיניים, מוצר ל"מחיקת שפתיים", שני "גריזפיינטים" נוספים, גלוס, שני מרככי שפתיים, שני סוגי פודרות חצויות ומברשת להצללות במהדורה מוגבלת ומחודשת.
כמו כן ולמען הגילוי הנאות אני חייבת להודות בראש מורכן ובכלימה קשה שהייתי "חייבת", אבל ממש "חייבת" לרכוש כמעט את כל הקולקציה. גרידי...כבר אמרתי פעם נכון?
בסופ"ש האחרון הזדמן לי גם לדגום את המוצרים בלייב כפי שנראה לפניכם על פניה של שפנית הנסיונות שלי Miss Poo. בהדגמה השתמשתי ב"גריזפיינט" השחור, בצללית המינרלית "YOUNG PINK", בשפתון המאטן "MIDNIGHT MEDIA" ובגלוס "BLACKFIRE".


Make-Up tutorial: From plain to vain in 20 steps...


ביקורת על המוצרים מההדגמה:
ה-"GREASE PAINT" כאמור הינו מוצר חדשני ויחודי במהדורה מוגבלת. מדובר בצללית בסטיק סופר עמידה הנמצאת במיכל של עפרון מסתובב (מאד מזכיר במכניקה את ה"שיידסטיקים"). המרקם רך ועשיר מאד, הפייאוף של הצבע גדול להפליא, הגימור מבריק משהו והעמידות מקסימלית. כאשר החומר מתקבע-הוא בהחלט לא זז. פתרון מופלא לעניות דעתי לכל חובבות המראה המעושן בשתיים וחצי שניות. השמועות אומרות שהמוצר עמיד מאד גם במעקה העין-לא התנסתי ואין לי מושג אם הוא אכן מיועד לאזור.
הצלליות המינרליות יפהפיות לטעמי, מבריקות מאד וגם מנצנצות (יתרון גדול בעיני, כחובבת בלינג-בלינג ידועה), עובדה שגם עלולה להוות סוג של חסרון כיוון שאם היד המעבדת אינה מיומנת מספיק, קיימת אופציה הגיונית למדי של נשורת על הלחי בזמן האפליקציה. יש לציין שרוויית הצבע גדולה הרבה יותר כאשר משתמשים באפליקציה רטובה וכך גם העמידות של הצללית-אני אהבתי, מאד! יש מצב שלא כולם יתחברו אליהן.
שפתוני המאטן מופלאים-המרקם רך ומשיי והתחושה אינה מייבשת כמו הרבה שפתוני מאט של חברות אחרות. רוויית הצבע מקסימלית, למרות שבהחלט אפשר להפוך את הגוונים הנוקשים של הקולקציה לשמישים יותר ליומיום ע"י אפליקציה של טפיחה עדינה עם כרית האצבע.
המוצר האחרון שניסינו בהדגמה היה ה"GLIMMERGLASS"-אף הוא גלוס במהדורה מוגבלת, מבריק מאד ועם גריסת נצנצים עדינה שנותנת היי-לייט דואוכרומטי משגע. הגוון מתקבל כשקוף ולא אטום כפי שנדמה במיכל וניתן לשדרג איתו כמעט כל שפתון ללוק "וואמפי" יותר. הגלוס ארוז במארז גדול יותר בדומה ל"דאזלגלס" ומגיע עם מברשת ולא עם ספוגית בקצה-יתרון גמור לדעתי.
לגבי שאר מוצרי הקולקציה:
פילינג האפר הוולקני אינו שונה לדעתי מכל פילינג אחר פרט לעובדה מהותית אחת-הוא אינו מייבש את העור למוות ומותיר תחושה רעננה ונעימה; מסכת האפר הוולקני הטרמית חיממה כמובטח,ריככה והשאירה את העור מלוחח ורך מאד מאד. אהבתי בשניהם את הריח הנעים. החסרון היחיד שלהם הוא הלכלוך שהם מותירים ועל כן רצוי להשתמש בהם במקלחת וכך לחסוך על הדרך את ניקוי הכיור המושחר; על מרקם שפתוני ה"קרימשין" נדמה לי שאין מה להוסיף-עומק של צבע ורוויה מושלמת, גימור קרמי שכייפי על השפתיים ועמידות לא רעה בהתחשב בתחושה הלחותית; איכות הלקים מעולם לא היתה הנקודה החזקה של "מאק" אבל היי, בשביל הגוונים הללו, אני מוכנה לקחת את הצ'אנס, מה גם שעל הרגליים בחורף-גם אם זה מתחת לגרב, מתקבל לוק סקסי להפליא; מוצרי ה-CCB לטעמי מיועדים יותר לשימוש מקצועי (ולכן גם מרביתם נמצאים בליין ה"PRO" של החברה...)-אני מאד אוהבת להשתמש בהם כמוצר שפתיים או באיפורי אוונגארד על הפנים כבסיס לצלליות; הפודרות החצויות (שנמצאות כ"סמקים" בודדים בליין ה"פרו" באופן קבוע) מצויינות לשימוש אישי להצללות שאינן כתומות מדי ולהארות שאינן מבריקות מדי.
על מה בכל זאת אפשר לוותר?
"PENULTIMATE EYE LINER"-אייליינר בטוש מהליין הקבוע-מוצר בעייתי משהו. הרעיון כשלעצמו מעולה, בוודאי ובוודאי לשימוש אישי-הביצוע לעומת זאת, לוקה בחסר. אמנם הטוש מצטיין בדקיקות רבה המאפשרת ציור מדוייק ודק מאד אבל משהו במכניקה של המוצר גורמת לו פעמים רבות "לגמגם" בהזרקת הצבע מה שלי אישית גרם לדחף בלתי נשלט לזרוק אותו הצידה ולחזור ל"פלואידליין" הוותיק ולמברשת הזוויתית. הגם שמסורבלים יותר יחסית אליו, הם מנפיקים תוצאה טובה הרבה יותר, גם בידיה הלא מנוסות של בחורה מן היישוב.
"LIP ERASE"-מוצר ל"מחיקת שפתיים". מיועד בעיקר לשימוש מקצועי, ולפיכך מצוי בליין ה"פרו" הקבוע. מיותר לחלוטין לעניות דעתי...שום דבר מיוחד שמייקאפ/קונסילר/שפתון בגוון Nude לא יכולים לעשות.
"CLEAR GLOSS"-גלוס שקוף ע"ב ג'ל עמיד מאד ומבריק מאד, מצוי בליין ה"פרו" הקבוע. אם את לא מאפרת מקצועית ומשתמשת בגלוס רק על השפתיים, את יכולה להסתפק בליפגלאס השקוף שלהם. הגלוס הזה מיועד גם לשימוש על הפנים ועל שאר חלקי הגוף והטקסטורה שלו עמידה ביותר וצמיגית, מצויין כאמור לשימוש מקצועי-מיותר לגמרי אצלך בתיק הפרטי
לסיכום-אפשר לומר ש"מאק" שיחקו אותה הפעם ביג-טיים. חלף זמן רב מאז יצאה קולקציה כל כך עשירה ו-וורסטילית מבחינת מגוון המוצרים. מנסיון גיליתי שגם בחורות שמצאו את הלוקים הללו דרמטיים מדי עבורן, עדיין הצליחו למצוא את הנישה שלהן בקולקציה-וזה למעשה המדד להצלחה של קולקציה. לגבי שאר המוצרים שעליהם לא דיברתי-כנראה שלא מצאתי סיבה מיוחדת לציין אותם לכאן או לכאן, חלקם אף נמצאים בליין באופן קבוע כך שאפשר תמיד להשיג אותם.



ועכשיו, למשהו שונה לחלוטין...את התמונה הזו מצאתי בעודי משוטטת ברשת ותרה אחרי טרנדים עונתיים. אני לא יודעת למי מגיע הקרדיט על הרעיון הכביר הזה (יפנים...רק יפנים מטורפים יכולים להגות דברים הזויים כל כך....), אבל זה לא מנע ממני מלשאול את עצמי אוטומטית-
האם קיימת בנמצא וורסיה זכרית של העניין, ואם כן-איפה משיגים כזה במידה XL?!?!
:-DDDDDDDDDDDDDDD

(***הבהרה: כל הנאמר בפוסט זה הינו בגדר חוות דעת בלבד ואינו בגדר המלצה לצורך פרסומת/השמצה/כל דבר אחר מעבר להתרשמות אישית שלי!)
לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile

Saturday, October 10, 2009

The lives of the (Not so) young and the pennyless...:-P



השבוע שמתי פעמי בלית ברירה לקניון רמת אביב. מאז שאני ענייה, אביונה, מרודה ואין הפרוטה מצוייה בכיסי ("No more credit card for you!!!"...ע"ע-מנהל הבנק הנאצי שלי...)-אני מעדיפה להדיר את רגלי מהמקום אותו פעם החשבתי לביתי השני. בחודשים האחרונים אני מתייחסת אליו כמו שאלכוהוליסט בגמילה מתייחס לבית המרזח האהוב עליו-כמהה להכנס בשעריו, אבל יודעת שזה לא יסתיים טוב אף פעם, אז למה לי לעמוד בפיתוי?!
אבל אז, כאמור, לא היתה לי ברירה-הייתי חייבת להגיע לשם כדי לקנות משהו הכרחי. וכך מצאתי את עצמי בכניסה, פוסחת על שני הסעיפים-"להכנס או לא להכנס!?" תהיתי ביני לביני כהמלט מחומצן המחזיק בגולגלתו הלעגנית של יוריק ליצן החצר. "להכנס....אין ברירה. קיבינימט יוריק!"
ולמה אני מקרקשת לכם בקומקומים כמו זקנה טורדנית? פשוט כדי לקטר שסבלתי סבל רב וקשה מנשוא! במשך שעתיים תמימות נאלצתי להסתובב עם לשון משורבבת בחוץ משל הייתי כלבלב מזה רעב המזיל ריר למראה מבחר עצמות באיטליזיית גורמה. כל חלונות הראווה לבשו חורף; הטרנדים המופלאים של העונה הקרה כבר תורגמו זה מזמן לבגדים ואביזרים חדשים ומנצנצים שקרצו לי בצחקוק מרושע: "יפותו......פססססססססססססטטטטטטטטטט! יפותו....נסי אותי! קחי אותי!! קני אותי!
לשווא פסעתי בצעד כושל בינות לחנויות בעודי משחררת הערה מזוכיסטית פה ושם: "רואה את מגפיי הזמש ההורסים שם בחלון? כן-כן, אלו עם סוליית ה"קרפ" האופנתית. נחשי מה?! גם עליהם לא רשום השם שלך! והמותניה עם הניטים שקורצת אליך ב"זארה"?....לא-לא! גם היא כנראה לא תהיה שלך!!!"...וכך המשכתי לי אנה ואנה ברחבי הקניון מלקה את עצמי עוד ועוד ועוד....




(בתמונה:מדגם חלקי בלבד מדגמי בלמין, קיין וקוואלי שהלכו עד הסוף עם הטרנד העוקצני)

אפעס, הבטחתי לעצמי הבטחת מכורה, לא משנה מה יהיה, אסור לי בתכלית האיסור להכנס ל"טופשופ"-"אין לך מה לחפש שם!" אמרתי ביני לביני לשווא.... אבל כמו אודיסיאוס אבוד ההולך שבי אחר שירת סירנת הטרנדים המתקתקה-שמתי את פעמי ברגליים כושלות אל הקומה השניה. עוד לפני שהספקתי למלמל את המנטרה "overdraft-BE GONE!!!" קפץ אל מול עיני הסטנד ועליו הקולקציה המהבילה של קריסטופר קיין. בהתחלה לא חששתי-את חולצות הקופים פעורי הלוע שלו אני מתעבת תיעוב רב (כן, כן, אני יודעת-זה הכי "אין" שיש!!!.... מה לעשות שלי אישית זה מזכיר קופי מעבדה אומללים, ואין מצב שאני אלבש את מיצג הזוועה הנ"ל), ולכן ניגשתי אל הסטנד בצעד תימני יהיר וזחוח, אך ככל שפשפשתי פשפש ופשפוש בסטנד צנוע הממדים התחוורה לי העובדה המבישה שאני פשוט רוצה הכל....אבל ה-כל!!!! במיוחד את כל מה שעם ניטים (שזה בערך שלושת רבעי קולקציה, אם לא נחשיב את אופציית התנין פעור הפה, הקונקורנציה המגעילה לא פחות אם כי הפשטנית מה בהשוואה לזו של הקופים). מצד שני-טייץ עם ניטים, הורס ככל שיהיה במחיר של 400 ש"ח לרגל(!)-זו כבר הגזמה פרועה!!! מצד שלישי, פאק איט! על מי בעצם אני עובדת-לו היה הכרטיס בידי, הייתי מגהצת אותו עד שהיה עולה עשן....חסרת חוט שדרה שכמותי!


(קצת אקססוריז עוקצניים ברוח הפוסט...)


יצאתי מהחנות בעודי סופקת כפיים ברחמים עצמיים קשים, אוי.....אוי.....אללי! מסכנה ואומללה אנוכי!!!!! "אין לי מה ללבוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" וכך, בעודי גוררת את רגלי אבלה וחפויית ראש ניסיתי לשכנע את עצמי במאמץ נואל שבעצם אני לא צריכה כלום, באמת כלום. יש לי הכל!!!
"מה את רוצה?!" נזף עצמי לאנוכי בתוכחה....."הארון שלך מפוצץ בגדים ואקססוריז. מפוצץ!!!"
"כן...כן..." יבב אנוכי בינו לבין עצמי "יש לי מלא דברים-אבל את זה אין לי.....וגם לא את הקלאץ' ההוא בצורת לב כסוף...וגם"
"נו, באמת!" קטע אותו עצמי בטון סרקסטי..."כמה אקססוריז מעונות קודמות יש לך שמתאימים בול לטרנד הפאנק והניטים הטחון הזה?!" נבח וניסה להמשיך בטון מפוייס יותר תוך ליטוף שערי...."בואי ונחשוב רגע באמת!-אבל באמת!"
"אוקיי..." מחה אנוכי את דמעות התנין שלי "בוא נראה....הממממ...יש את הנעליים של פראדה מלפני 3 שנים.....אה, כן...וגם את התיק של "JANET&JANET" מ"עמנואל", מלפני 4 שנים....אה-אה...וגם, וגם את החגורה המגניבה שקנינו ב"רזילי" בשנה שעברה.....ואת הטבעת...."
ולפתע פתאום, בעוד חיוך אומלל מתפשט על פני, קלטתי שכל הארון שלי מלא בדברים הללו. באמת! אמנם אני כבר קשישה למדי, אבל איך אומרים-"אפשר להוציא את ילדת הפאנק מהפינגווין, אבל אי אפשר להוציא את הפינגווין מילדת הפאנק..." בליבי נשארתי ילדת פאנק קטנה, וניטים (שהם אחד מהטרנדים החמים ביותר כרגע) הם אחת מאהבותיי הגדולות ביותר. כך צברתי לי במהלך השנים ומבלי שאשים לב לעניין בכלל-המוני המונים של אקססוריז שווים במיוחד וחסרי גיל שפתאום עכשיו, אפילו 15 שנים אחרי שרכשתי אותם-הם עדכניים מתמיד!
אז רק בגלל שאני חרוצה מתמיד, ובלית ברירה גם בגלל שאני מאד-מאד זקוקה לשכנוע העצמי הזה, שבאמת ואין לי צורך בעוד אקססוריז עם ניטים, ערכתי לפניכם מקבץ קליל ונאה של מה כן יש לי בארון....אהמ-אהמ...נכון שזה ה-מ-ו-ן?!



(בתמונה:1. התיק של "ג'אנט&ג'אנט" מ"עמנואל"; מגפיים עוקצניות של אנטינורי מ"פל" משנות התשעים; 3.שלל חגורות; 4.קולר עוקצני מ"קמדן טאון"; 5. טבעת של "סברובסקי"; 6. שעון של "טוקידוקי"; 7.צמיד של "רובי סטאר; 8.נעלי פלטפורמה של "פראדה")

עכשיו, אם מישהו מכם רק יעז לומר מילה אחת על ה"פוליאנה-מוד" שאופף אותי כרגע באדי שכרות מתקתקים-אני מיד מורידה לו איזה לאטמה עסיסית עם כף יד פתוחה שתוכיח בדיוק את ההיפך. ראו הוזהרתם! בקיצור-"Don't confuse me with facts, I've already made up my mind!!!"

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com



milkysmile