Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.
Showing posts with label "שו אומורה". Show all posts
Showing posts with label "שו אומורה". Show all posts

Friday, September 18, 2009

Conclusions, resolutions and (so-called) prostitution...





(או...פוסט סיכום לראש השנה...:-P)

אני חייבת להודות ולהתוודות שאני שונאת חגים בכלל, ואת התקופה הזו של השנה במיוחד. מאז פטירתה של אמא שלי לפני כשנתיים בדיוק בין יום כיפור לסוכות, התקופה הזו מלווה אצלי בהרבה דכדוך ועצב. אני גם שונאת סיכומים שנתיים ואת ההשתפכות הקולקטיבית של כולם לקראת החג-מביך משהו לטעמי. אבל השנה, לא יכולתי להמנע מן העניין...כל כך הרבה "הפנינג" בתקופה כל כך קצרה. הרגשתי שסוג של אפילוג מטופש מתבקש, לא?!
אוקיי, אז מה היה לנו השנה? המממ...בואו נראה....צעידה נחושה לעבר עצמאות מלווה בתחושת הקלה עילאית, הרבה מאד עצבים, מוסד מבחיל במיוחד בשם "בנק", עוד אחד דוחה לא פחות בשם "מס הכנסה", הרבה-הרבה איפור וצחוקים, קמצוץ יצירתיות ואפרוחית אחת קטנה שחולשת על כולם ביד רמה...("אבא-זוזי!!!"....). בסה"כ לא רע בכלל And things can only get better!
אז להלן כמה מן המסקנות וההשגות שגיבשתי לעצמי השנה...
*מזוודת איפור במשקל 40 ק"ג זה לא מוי כיף! גם כשהמזוודה המדוברת היא ה"ZUCA" החדשה והנחשקת של "מאק". במדרגות המטפסות לחדרי הסטודיו של מרבית הצלמים בדרום ת"א היא עדיין כבדה חושילינג!!! תוסיפו לזה נרתיק מברשות מתפקע במשקל של כשני קילו וקיבלתם מאפרת מיוזעת מתנשפת על סף התקף אסטמה קטלני......("יש למישהו וונטולין???")
*יש צלמים שבסטודיו שלהם עדיין לא שמעו על המצאת המזגן-מן הראוי להערך נפשית לעניין. אם צלחתי את עניין המדרגות בקושי רב, הרי שבמהלך העבודה עצמה אני עתידה להתעלף, במקרה הטוב, תוך כדי איפור העיניים כתוצאה מ-85% הלחות המלבבים של ת"א בחודשי יולי-אוגוסט השחונים. לכל הדעות תענוג צרוף וחוויה שאסור לפספס....("יש למישהו דיאודורנט???")
*משום מה לא כל הדוגמניות הפנימו את מהות העבודה שלהן במלואה, אז אולי כדאי לרענן כמה נקודות חשובות: כשמגיעים לסט צילומים כדאי לדאוג מראש להוריד שיערות מכל מקום אפשרי(!) בגוף...Who knows, it MIGHT actually come in handy.; גם על הלק האדום האכול בכפות הרגליים מלפני חודשיים רצוי לוותר, כמו גם על שאריות האיפור המרוח מאתמול בלילה. אני ממש לא רוצה לדעת מה עשית ב"אפטר הווארס" שלך...TMI (=טו מאץ' אינפורמיישן)...צנזרי!; משפטים כגון:"יו, איך השמנתי..." או "לא תודה-אני לא רעבה" אחרי 10 שעות על הסט, הם מבחינת לעג לרש במקרה דנן-יש דברים שמשולים לנפנוף סוער בשפתון אדום לנגד עיני מאפרת מורעבת...אנא המנעי מהם!...("למישהו יש סנדביץ'???")
*כשמזמינים אותך ל"יום צילומים קצר, שניים-שלושה פריימים מקסימום..." חוקי מרפי מוכיחים שיהיה מדובר ביום הצילומים הארוך והמייגע ביותר בהיסטוריה. בדוק! בדרך חזרה לאוטו גם תגלי שקיבלת דו"ח שמותיר אותך עם רווח זעום של כ-100 ש"ח בעבור 10 השעות שתיזזת...("למישהו יש שעון? מה השעה כבר? יש לי איזיפארק לאפס....")
*מנוי וברור לכל מאפרת שדווקא ביום שבו שכחת להכניס לתיק את הפיגמנט החדש שקנית ב"מאק", תגלי שאת ממש-ממש-ממש חייבת אותו כדי לקבל את התוצאה שתשביע את רצון הצלם. ובהתאמה, ביום בו תגיעי להפקה, שאין לך שמץ של מושג לגביה, ואי לכך תסחבי איתך את כל הבית בערך, תגלי שמדובר בבוק לשחקן עלום שם שכל מה שהוא זקוק לו הוא פידור...וגם זה בקושי...("למישהו יש פרש וואנס? שכחתי להכניס לתיק...")
*ובאותו עניין...לא משנה כמה מלאה וגדושה תהיה המזוודה שלך-תמיד כש"מאק" יוציאו קולקציה חדשה במהדורה מוגבלת (שזה בערך כל שניה וחצי...) תהיי חייבת לרוץ ולרכוש ממנה משהו-גם אם זה רק צללית אחת. אם פספסת את ההזדמנות והצללית היא סולד אאוט בכל החנויות בארץ-תמצאי את עצמך יושבת על אי-ביי לילות כימים כדי למצוא אותה אצל מוכר גרידי בטשקנט שמוכר לך אותה במחיר משולש מערכה האמיתי, רק כדי שתגלי ביום שהדואר הגיע שהיא דומה מאד לעוד אלף צלליות אחרות שיש לך במזוודה...("יש למישהו חשבון פיי-פאל?"....)


When ut comes to make-up, I'm greedy! Dont hold it against me!!!

*כשמתקשרת אליך כלה בפוטנציה ומציגה את עצמה כחברה של בן-דוד של המורה למתמטיקה של בעלך מן התיכון, זה אומר רק דבר אחד-היא רוצה הנחה, ורצוי כזו בסדר גודל של לפחות כ-50%. כשאת אומרת לה לבסוף מה הסכום שהיא צריכה לשלם, היא גם תוסיף בתדהמה ש"בסטודיו "כלולות בזהב-מגשימים לך חלום" בואך צומת כפר קאסם הבטיחו לה איפור+שיער בחצי המחיר, כולל ארוחת בוקר מפנקת ומסאג' אנרגטי בארבע ידיים". עם סיום שיחת הטלפון ההזויה איתה את חושבת לעצמך שאולי כבר היה פשוט יותר אם את היית משלמת לה והייתן סוגרות עניין...("יש לך אולי מעצב שיער טוב שעובד בחינם?...")
-גם כשסוף סוף חשבת שנחתה עליך כלה קולית שזורמת באיפור הנסיון ובנון-שלנט מכריזה שהיא רוצה "מעושן בשחור וכמה שיותר גותי..." סביר להניח שקול התרועה הרמה, יסתיים בקול דממה דקה עת ביום החתונה או כמה ימים לפני כן היא תתקשר אליך ותגמגם בליחשוש נבוך שהיא חשבה על זה ואולי בכל זאת כדאי לעשות משהו טבעי יותר ש"יהלום את המעמד"...(" יש למישהו אולי סבלנות להשאלה?...")
*GPS הוא לא גאדג'ט מותרות כי אם צורך הכרחי בהחלט. ולא, רחוב הרצל פינת סלמה בת"א זה ממש לא רחוב הרצל פינת דרך יפו. יעידו על כך היבלות ברגליים והשיער הסתור והמיוזע, תוצר ההליכה הנוירוטית במורד הרחוב תוך כדי סחיבה של כ-50 ק"ג ציוד וסינון קללות נמרצות בערבית מדוברת סימולטנית...("מישהו יודע איפה זה מספר 95?!...")
*ה"וויש ליסט" הצנועה שלי לשנה החדשה, וזאת אחרי קיצוץ מסיבי ומחשבה מעמיקה ביותר:
-כל הקולקציה השחורה וההורסת של "מאק" הבאה עלינו לטובה-"Style Black"...הצלליות הגריזפיינטס והשפתונים הם מאסט מטורף בעיני...
-הליפ טארטס של חברת OCC. שלמות שכזו ועומק של פיגמנט....יאמי!
-קולקציית האיילינרים העמידים החדשים של "בובי בראון" בגוונים המטאליים....אחחח...הגוונים...הגוונים!!!
-סדרת השפתונים הדנדשה והמצ'וגעת של יקירתי קסניה מ"Lime Crime"...
-סדרת האיילנרים העמידים החדשה והמושלמת של "שו אומורה" שלא מאכזבים ומביאים אותה בצבעים "אין יור פייס"-כמו שאני אוהבת! ("מישהו רוצה לשדוד איתי בנק?!")

בתמונה:וויש ליסט צנוע-מימין למעלה ובכיוון השעון-צלליות לעיניים של "שאנל"; אייליינרים עמידים של "בובי בראון"; צלליות עמידות של "סטילה"; ליפ טארטס של OCC; השפתונים של "ליים קריים"; "ליינרים וצלליות עמידות של "שו אומורה"; במרכז-הקולקציה השחורה של הכוהנים הגדולים-"מאק"


*הדבר האחרון שלצערי לא השתנה גם השנה בתחום-הוא ההזניה של המקצוע. אבל פה אני באמת חושבת שכל מילה מיותרת, וכדאי פשוט לקרוא את זה בעיון. עברה שנה אך דבר לא השתנה! יאללה מהפכה!!!



בתמונה: מאפרת בעצבים שלא קיבלה כסף (צילום-חאבייר פאדילה); מימין-כסף, כסף, כסף...זה מה שנהוג לקבל כשמבצעים עבודה! דה!!!

בקיצור, אם נעשה סיכום קצר נגלה שאני זקוקה בעיקר לשלושה דברים עיקריים, האחד-כמו שציינתי למעלה-GPS; השני-שוגר דדי עם ימבה כסף, כדי שאוכל לרכוש את כל הדברים שחשקה בהם נפשי, ועוד קצת...; השלישי הוא עוזר קטן-סוג של ע. יפותו, כזה שידאג לסחוב לי את התיקים במעלה המדרגות, ינפנף על פניי המיוזעות במניפת עלי קוקוס כשיהיה לי חם, ושייקח את האוטו וייחפש חניה בסמטאות הצרות של דרום ת"א....אני חושבת שאני די צנועה בדרישות שלי...
מה, לא?!?!?!?

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
(תמונות מוצרי האיפור לקוחות מכאן)

milkysmile