"BANG, BANG!"-מיירטת פרות קדושות...

או...מה קיבינימט נסגר עם בית "שאנל"?!

קוקו המסכנה מתהפכת בקברה:משמאל לימין-קוקו שאנל; לילי אלן-הפרזנטורית החדשה של בית האופנה; האיש והאגו-קארל לגרפלד ולילי אלן

בטח כולכם מכירים את כל הקונצנזוסים שהם סוג של אקסיומה טאבואית בעולם האופנה. מין דברים כאלה שלמראם אתם מסננים בשקט-בשקט בלב "WTF?!", אבל לא מעזים לומר את זה בקול רם, פן תיתפסו כניאנדרטלים פרובנציאליים חסרי תרבות אופנתית......
דוגרי-גם לי זה קורה לא מעט ואי לכך ובהתאם לזאת החלטתי כאן, קבל עם ובלוג, לצעוק את אותם מחדלים בריש גלי על פני האינטנרט ושכולם יקפצו לי:
"המלך הוא עירום, ושקו לי כולכם בת*ת!!!"
אז הבה ניירט כמה פרות קדושות שכאלה וניתן סוף-סוף לאמת הכואבת לצאת אל האור:

הבושם CHANEL#5

בואו וב-א-מ-ת נקרא לילד בשמו.......
כי בכנות, גם אני בגיל הטיפשעשרה-טרום צבא, עת הייתי פאשיוניסטה חובבת בעליל נפלתי למלכודת ה"ריחנית" הזו. אמא שלי קיבלה את גרסת הפרפיום השווה של הבושם מביקור בפאריז ואני הייתי שמה את נפשי בכפי וגונבת לה כמה טיפות מדי פעם. עזבו את זה שלא אהבתי את הריח העבש שלו מלכתחילה, פשוט חשבתי שאני לא מבינה כלום מפאת גילי הזערורי. שיא שיאי ההשפלות היה כשמישהו מהחבר'ה שלי אמר לי באחד מהערבים, בעודי מרגישה קוקטית ושיקית כפריזאית מפורכסת: "את מריחה כמו סבתא שלי..."....
אני חושבת שהמשפט הזה סתם את הגולל ותמצת היטב את לב-ליבה של הוויית הבושם המחרוד הזה-בושם בריח נפתלין! אני לא יודעת מה נסגר עם קוקו, אבל אולי זו הסיבה שהיא היתה סוג של רווקה מזדקנת בפריז של תחילת המאה הקודמת-לאף אחד פשוט לא היה נעים לומר לה שהיא מריחה כמו בוידעם!

עיצוב הבקבוק נפלא, הריח-חלחלה!:משמאל לימין שורה עליונה-בושם ל"אשה הבשלה"?! ניקול קידמן מפרסמת את הבושם; וונאסה פאראדי בפרסומת לאחיו הקטן, "COCO"; שורה תחתונה משמאל לימין-תדמית צעירה יותר?-קייט מוס וקירה נייטלי ל"קוקו מדמויזל" הנפלא...


תיק ה"קווילט"-2.55

אולי אחד התיקים המועתקים והמשוכפלים ביותר בעולם-רק השד יודע למה. אם תשאלו אותי-קווילט זה דבר שצריך היה להשאר בגזרת קולקציית מצעי המיטה בלבד, וגם זה-אך ורק בחדרי ילדים, שם זה באמת משובב את העין. לא הוד, לא הדר, לא טעם ולא ריח-ויחד עם זה עדיין אחד מסמלי הסטטוס הנחשקים ביותר. שלך במחיר פעוט של כ-2000$ החתיכה! ושמישהו יסביר לי מה לעזאזל נסגר עם רצועת חוליות המתכת והשרוך הכל כך צ'יפי שמושחל שם כמו נחש לכוד בשלשלאות?!
לא! לא! לא! ושוב פעם לא!!! יאק!

צבעוני או שחור, מקורי או העתק-מכוער, מכוער, מכוער!!!

ז'קט הטוויד/בוקלה

כאילו לא מספיק הריח הסבתאי והתיק הסבתאי, מתלווה אליהם מאז ומתמיד הז'קט המזעזע שנחשב ל-קלאסיקה של בית "שאנל". מיושן, קופסאתי בגזרתו ולא מחמיא במרבית המקרים. שימו לב שבפעמים שבהן הוא כן נראה כמעט-"שיקי" הוא מצוות לפריטי לבוש כסאחיסטיים יותר כמו ג'ינס קרוע וגופיית סבא. בחורה מן היישוב שתתרגם את הטוטאל-לוק המזוויע הזה כמות שהוא ממסלול התצוגות, (כולל שרשראות הפנינים שהיו אהובות על קוקו נוחה עדן)-תהפוך חיש קל לסבתא-זפטה-מין-ג'הנאם...

פלא שהדוגמניות עגמומיות?!?! מי רוצה להראות כמו פרסומת לגיל הזהב בגיל עשרים...?!

כפכפי ה"שקפקפים" עם השושנה

טוב-כבר התוודתי מזמן שכל נעל שעשויה מגומי (הנקראת בעגה אנגלית "Jelly flip-flop") ועושה קולות של "סקוויק-סקוויק" כשנועלים אותה דוחה את השועלים בעיניי. גם זו של "שאנל" לא יוצאת דופן עקב ייחוסה הרם. נסיון נואל ותאב בצע של מותג עילית לכאילו ל"רדת אל העם" בהפוך על הפוך....למה לעזאזל לשלם 400$ על נעלי פלסטיק?! (וכן-אם אנחנו שוב דשים בעניין, גם נעלי "מליסה" נכנסות לקטגוריית ה"בעעע" וממש לא אכפת לי שגברת ויויאן ווסטווד חברה אליהם לקולקציה המדוברת האחרונה!).
וכ-ל זה לפני שהזכרתי את השלפוחיות האיומות שהנעליים הללו גורמות בימות הקיץ שלא לדבר על הזיעה השחורה, המג'וייפת והכל-כך לא נשית שנשארת בין אצבעות הרגליים על אף הפדיקור המפונפן ושושנת הפלסטיק החיננית....בעעע-אמרתי כבר?!

משמאל למעלה עם כיוון השעון:כן, גם לה יש בסוף היום ג'יפה באצבעות...ריהאנה והסנדלים המדוברים; כמה דגמים נוספים; הליין של "ויויאן ווסטווד" ל"מליסה"

בקיצור ולעניין קארל ידידי, הגיע הזמן לרענן כמה דברים אצלכם שם בממלכה-ועם כל הכבוד לקוקו (ויש כבוד!), יפה שעה אחת קודם!!!


איזו אבדה ענקית ועצובה לעולם האופנה.....
כמה עצוב שכסף, תהילה והמון-המון-המון כשרון לא יכולים לקנות אושר ושלוות נפש:-(
לזכרו של אחד מהמעצבים הכי מוכשרים שעולם האופנה ידע-אלכסנדר מקווין.


לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

Re-UNION with the JACK!

(או....TREND ALERT נוסף....)

פעם הייתי פטריוטית יותר....
כן...אי שם בשלהי שנות העשרים שלי, קצת אחרי הצבא-אפשר עוד היה לחוש בגאווה הלאומית שלי. היו לי חברים שעדיין היו חתומים בקבע (כן...מסתבר שיש חיה כזו...) והזיקה שלי לבחורים מסוקסים יוצאי יחידות צבאיות ו/או סיירות למיניהן היתה בשיאה. אין מצב שהייתי יוצאת עם בחור שלא עשה צבא באיזו שהיא סיירת הש-הש שושואיסטית שהס מלהזכיר את שמה....זו היתה תרומתי הצנועה להעלאת מורל "בחורינו הטובים"....
היה רק דבר אחד שביאס לי את פרץ הפטריוטיזם הצרוף הזה-העיצוב של הדגל שלנו....בניגוד לאומות אחרות בעולם שבחרו בצבעים וסמלים מאגניבים לקשט את דגל הלאום שלהם, לעם היהודי לא נותר היה אלא להסתפק במשהו נטול סטייל גמור בצבעי כחול על רקע לבן...איזה חוסר טעם, באמת! אפשר היה לבקש מהמועצה המחוקקת שלנו טרום פרעות תרפ"ט-תרס"ט לחשוב על משהו עם קצת יותר מעוף וזיקה אופנתית כלשהי....למה לעזאזל דחו את ההצעה השווה של הרצל לשבעה כוכבים מזהב על רקע לבן? בכיף יכולתי לדמיין אותם מתנוססים (כהומאז' יצירתי ל"ג'ואיש פיפל", כמובן)-על דגמי אימוניות המשי של סטלה מקרטני ל"אדידס" לדוגמא...
אבל מגן דוד כחול על רקע לבן?! מה לעזאזל אופנתי בזה???? באמת????? קצת התחשבות בפאשיוניסטות הישראליות תאבות האופנה...ממש, אבל ממש לא בסדר!!!

שיק ושוק, התמונות מדברות בעד עצמן: מימין דגם קוטור עלום שם וחליפה מחוייטת של פול סמית'; משמאל-הדגמים של גלית לוי ברוח הציונית. בחיי שרציתי להביא את הדגם שרנא רסלן לבשה, אבל האינטרנט בשנת 1999 עדיין לא היה
קיים...

הנה-קחו לדוגמה את הבריטים. יש להם את ה"יוניון ג'ק" ההו-כה-שיקי: אלגנטי, אך בועט; בון-טון, אבל מחתרתי; סמל לסטטוס חברתי, אבל גם אנטי ממסדי. קחו את הדגל הזה, כירכו אותו מסביב לגוף, הוסיפו חגורת מותן דקיקה מזהב ועקבים היסטריים-ויש לכם שער של "ווג"!!! לא צריך להוסיף יותר מדי. הדגל הזה, עם סממני הצלבים עליו, נותן את כל ה"שואו" (ואף מילה על זה שצלב זה אייקון דתי הרבה יותר שיקי ממגן-דוד...:-P).
איכשהו ברבות השנים, הפך ה"יוניון ג'ק" למזוהה לא רק עם הפטריוטיזם הקולוניאלי של האומה הבריטית, אלא גם לסוג של הצהרה אופנתית וחברתית. בעצם, אם מסתכלים על זה ככה, הוא תמיד היה שם ברקע-ובשנה האחרונה הוא קיבל גושפנקא רצינית מכמה וכמה מעצבי-על, מה שהזניק את מניות הטרנדיות שלו עוד יותר למעלה.

"גוד סייב מקווין"-האיש עושה את מה שהוא עושה הכי טוב-אביזרים היסטריים וה"איט גירל" אגינס דין על השער של ה"ווג" הסיני...

זה התחיל עוד בשנות השבעים עם צמיחת תרבות הפאנק-רוק הבריטית כשבראשה סיד ווישס מנהיג להקת ה" SEX PISTOLS" שלקח את הפרה המקודשת ביותר לבריטים-המלכה אליזבת ודגל הלאום, והפך את שניהם לסוג של בדיחה כמייצגי התנועה האנטי-ממסדית. מאז, ובאופן פרדוקסלי למדי, השתרש לדראון עולם סמל ה"יוניון ג'ק" כסממן נרדף לתנועת הפאנק האנרכיסטית ואות ל"קוליות" באופנת הרחוב הבריטית.
גם בחנות המקוונת של ידידי הטוב, אלכסנדר מקווין, ניתן למצוא פריטים שונים ששאבו השראה מהדגל הבריטי ואופנת הפאנק. התוצאה, קולקציה סמי פטריוטית עם טוויסט נרקסיסטי בשם: "God save McQueen" (על פראפרזת "God save the queen"; לבורים שביניכם...:-P). מקווין, כהרגלו בקודש העיצובי, עושה הכל עם המון סטייל וממצה את אידאת "הילד הרע של האופנה הבריטית" עד תום-נעליים, קלאצ'ים פאנקיסטים שמיד אומצו בחום ע"י סלבס להוטות, טי שרטים, פשמינות וצעיפי משי שונים עם הדפסי אינטרפטציות על בית המלוכה והדגל.

בתמונה:1-5, דגמים של פול סמית'; 6-"גוצ'י"; 7-לולו גינס; 8-9, תיקים של "שאנל"; 9-אנגלומאניה נוסח "טופ-שופ"

הסלבס תמיד אהבו: 1-2, סיד ווישס ו"גוד סייב דה קווין" של ה"סקס פיסטולס"; 3. ג'רי האליוול ל"ספייס גירלז"; 4. שוב-אגינס דין, הפעם עם "שאנל"; 5-8, פאריס הילטון, דיטה וואן-טיז, רייצ'ל גרין (נערת בונד) וכריסטינה אגילרה מיישמות מקווין-הלכה למעשה!

בית "שאנל" לא התמהמה והשיק אף הוא קולקצית תיקים ואיפור בשם "LONDON LIFE" כהומאג' לבירה השכנה; בנוסף אליהם אפשר למצוא פריטים נוספים בסגנון בחסות "גוצ'י", אצל המעצב הבריטי פול סמית' (שלא הסתפק בליין שלם של אביזרי אופנה, אלא גם עיצב פריטים ואביזרים לבית בנושא), מעצבת התיקים לולו גינס, בית "מוסקינו" ועוד...

ומכיוון שאף אנוכי, כאן בלבנט, מחשיבה את עצמי כפאנקיסטית בנשמתי, פאשיוניסטה וונאבי ותאבת טרנדים עד-לא-ידע, לא יכולתי מלהתאפק ולרכוש לעצמי את תיק הקלאץ' המשגע של "אקססורייז" (מבית "מונסון" הבריטיים, בתמונה הפותחת את הפוסט) שיצאו באינטרפטציה מגה-קולית משלהם לטרנד, שכוללת כמה וכמה קלאצ'ים ועוד אי-אילו ארנקי מטבעות, תיקי איפור וגם מחזיקי מפתחות וצ'ארמים משגעים לתיקים.

גם איפור וגם קוטור: 1-2, פודריות מוזהבות של "אסתי לאודר"; 3-4, קולקציית "לונדון מאדנס" של "שאנל"; 5, אחד מתיקי האיפור המשגעים של "אקססורייז"/"מונסון" הבריטיים...

אז אני שואלת אתכם דוגרי-מי אמר, שהפטריוטיזם בארץ פס מין העולם?!
מי?!?!!?

לאתר שלי: www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

ד"ר ז'יוואגו ומיסטר שאנל...

מי שמכיר אותי היטב יודע-אני אולי חצי ספרדיה במוצאי, אבל על פניו, מאגר הגנים הרוסי ששייך בדיוק לרבע מהשלם הגנטי שלי שולט בהופעה החיצונית ביד רמה. אין מה לעשות-קחו בחורה לבנה כמו קיר, צרפו לה עיניים בהירות ושיער פלטינה מחומצן, וברחוב הישראלי אוטומטית יתייגו אותה כרוסיה...

התרגלתי כבר לחלוטין לענות לרוסים שפונים אלי בשפת אימם בנון-שלנט: האחיות בקופ"ח, הקופאיות בסופר, הדיילות בסופרפארם וכו'...כולם-כולם מג'ברשים איתי ברוסית. זה הפך להיות דבר שיגרתי כל כך עד שבמהלך הזמן גיליתי, לתדהמתי, שאני מתחילה להבין מה אומרים לי ואפילו למדתי לענות בחיוך ברוסית שאני לא מדברת רוסית, אוקסימורון בעייתי שכשלעצמו גורם לתגובה קורעת של בלבול קשה ופרץ התנצלויות דרמטיות נרגשות מצד הפונה: "אוייייייי....נווווווווווו!!....סליחה.....אני זה לחשוב את בטח מרוסיה...דה?!..."
אז נייט, בלאט!...אני לא מרוסיה (לא שיש בזה חלילה פסול, נהפוך הוא, הלוואי והייתי יפה כמו הרבה רוסיות שאני מכירה...), אבל כאמור-משהו במאגר הגנטים בכל זאת השאיר את חותמו, מן הסתם, לא רק על המראה החיצוני אלא גם על הטעם. אי אפשר אחרת להסביר את הקראש המטורף (yet...AGAIN...) שיש לי על דמויות של "מטריושקות" (או בשיבוש השגוי והפופולרי שלהן-"בבושקות"). אני אספנית אובססיבית של אביזרי ביגוד, אקססוריז ותיקים עם הדמויות הללו עליהם ובכלל לכל מראה שכבות הצעיפים הצבעוני והמגובב הזה שאני מוצאת מלא שיק....

אז כנראה שאני סוג של גאון שהקדים את זמנו (יש לי פריטים כאלה כבר מלפני שנים...), או שלא....אבל מסתבר שלא רק אני מוצאת את ההשראה הסלאבית כה מעניינת-הרבה מעצבים שואבים השראה מ"אמא רוסיה" הטובה והקשישה-במיוחד לקראת החורף הקרב עלינו לטובה.

זה התחיל בערך לפני כשנה. לכבוד חגיגות העשור להולדתו של "ווג-רוסיה" הגתה העורכת אליונה דוליצקאיה הפקת אופנה מקורית במיוחד שבה לקחו חלק 31 מעצבים ידועי שם מכל העולם בעיצוב מודרני ואינטרפטציה אישית לדמות המטריושקה המסורתית. התוצאה היתה מהממת, צבעונית, וייחודית מאד-קצת כמו פרוייקט פסלי הפינגווינים מתל-אביב, אבל עם הרבה שיק אירופאי, להבדיל! אהבתי במיוחד את העיצובים של ג'יל'ז (ניטים ו"הארד קור"...איך לא?!:-P), בלומארין וגוצ'י. שימו לב אגב לעיצוב של "וורסאצ'ה" עם הדמות של מדונה, הרפרזנטורית דאז...

איזו הפקה מופלאה:מדגם קטן מהמטריושקות המעוצבות של "ווג-רוסיה"
נובמבר 2008-יום הולדת עשור לירחון

בתצוגות סתיו חורף 2009 המשיכה מגמת "המלחמה הקרה" להתחמם. בתצוגת ה-Pre Fall של "שאנל" טופפו הדוגמניות על המסלול בבגדי ברוקאד, קטיפה וצמר עמוסי הדפסים וצבעוניות בהשראה רוסית. בנוסף עוצב קו אביזרים משלימים היסטריים של תכשיטים ותיקים בדוגמת המטריושקה, שמיד אומצו ע"י סלבס נלהבות-ביניהן הרפרזנטורית החדשה של בית האופנה, גברת "לילי-פה-גדול-ומלוכלך-אבל-עם-ימבה-סטייל-אלן".

מימין:לילי אלן וקלאץ' המטריושקה של "שאנל"; משמאל ולמטה-כמה דגמים מקולקציית הבגדים והתכשיטים

גם אנטוניו מארה המוי-מוכשר, לבית "קנזו", עיצב לסתיו 2009 קולקציה יפהפיה שנשענה כולה דווקא על תרגום טקסטילי: הדפסים, אריגים וסריגים ששאבו השראה ישירה מן ההדפסים והצורות הצבעוניים שמצויירים על הבובות... בנוסף חידש בית האופנה הידוע את בקבוק הבושם הוותיק שלו "פלור דה קנזו", ועדכן אותו כך שיתאים לרוח קולקצית הביגוד. הבקבוק החדש מעוצב כמטריושקה מצויירת מזכוכית במהדורה מוגבלת כמובן, לאספנים בלבד.

מרוסיה באהבה-האינטרפטציה של "קנזו" לסתיו 2009

ואם כבר באיפור וטיפוח עסקינן, שהרי הם-הם ה"בייבי" שלי-שימו לב לקיטים ההיסטריים הללו של חברת "פופה" האיטלקית. סדרה מוגבלת וחד פעמית של "קיטי-מטריושקות" (הם קראו לזה "פופושקה"-כמה מקסים!) מגניבים וצבעוניים שמכילים בתוכם, כמיטב המסורת ( וזה מה שנקרא חוכמת עיצוב המוצר, הלכה למעשה...), מוצרי איפור שונים, מצלליות ועד עפרונות. An eye-candy, ללא ספק!

אני חייבת לציין פה, במאמר מוסגר, שעל אף שהחברה נחשבת בשוק מוצרי האיפור לחברה "עממית" מבחינת המיתוג והמחירים-הרי שבאורך פלא יש לה לא פעם מוצרים מצויינים שאינם נופלים באיכותם מחברות מסחריות גדולות ויוקרתיות ממנה. כך או כך, גם אם לא בעבור הפן השימושי של העניין-הייתי רצה לרכוש את כל הקיטים ולו רק בשל הערך האספני/אסתטי שלהם, מה שמביא אותי מאד לפקפק בעצם הגעתם לארץ...:-P. אני יותר מאשמח להתבדות!

ובהתאמה, באופן לא מקרי בעליל, גם קולקציית האיפור לחורף 2009 של חברת "גרלן"-נקראת "יופי סלאבי" (בצרפתית-BEAUTE SLAVE). לפני כשנתיים נבחרה דוגמנית העל הרוסיה נטאליה וודיאנובה לשמש להם כפרזנטורית, והשנה אף זכתה לכבוד הדוגמני האולטימטיבי, כשהחברה השיקה קולקציית איפור שלמה לכבודה ובהשראתה (פרטים אינפורמטיביים נוספים על הקולקציה ניתן לראות גם פה).

תמונות 1-5:קיטי ה"פופושקה" של "פופה"; תמונות 6-8: נטליה וודיאנובה למראה חורף 2009 של "גרלן"; תמונה מספר 9:"פלור דה קנזו" בעיצוב החדש

זהו..עכשיו תורי קצת להשוויץ באוסף הפרטי שלי, לא? כל הפריטים בו נאגרו ונבררו בקפידה לאורך השנים...ברור למדי היה שכשצילמתי אותו הגעתי למסקנה שהכל יש לי חוץ מנעליים רלוונטיות, כך שאני ממש, אבל ממש חייבת זוג שכזה-כי חסר לי!!!...אבל זה כבר שייך לפוסט אחר, לא?!

משמאל:הטוטאל לוק-צעיף צוואר, "עלמה"; חולצת שיפון, "גולף"; שאל סרוג, "דינה גלאס"; צעיף-חגורה "טופ-שופ"; תיק, "פיש'נ'דג". מימין: תכשיטים מ"טופ-שופ" ו"אקססורייז" מלונדון

דאס וידניה קומורדז!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אליי:yaelmakeup09@gmail.com

Back to Black....

(או....איימי וויינהאוס יודעת מה טוב!)

"אחחחח...." מילמלתי כמו כל פולניה טובה אל בבואתי המשתקפת במראה-"מגיע לו לבעלי!!!....". אכן, אני בשיא תקופת המרמרת שלי. מתחזקת היטב את לוק נערת המועדונים הישישה בתוספת אי אילו קמטי ציניות שהתלוו למימיקה המכורכמת הוותיקה שלי. אין....אין על לוק "נטל העולם כולו על כתפיי....". זה לוק שאני מתחזקת היטב מגיל העשרה שלי. כנערת "פינגויין" וותיקה שהעבירה את כל תקופת ההתבגרות במוזיקת הדיכאון וה"NEW WAVE" הבריטיים של שנות התשעים ("Let's have a black celebration..."), תמיד נמשכתי למראה הגותי ולבגדים השחורים-זה הלם היטב את המוד הסמי-סואיסיידל שלי באותה התקופה. ניטים, בגדים שחורים, נעלי דוק-מרטין, חגורות עם גולגולות וליפסטיק שחור....כן-כן...הליפסטיק השחור ההוא של "סטאר גייזר"...מי היה מאמין אז שיבוא יום והוא יעשה קאמבק מטורף אפילו לתוך המיינסטרים המייגע של חברות האיפור המסחריות?

בהתחלה היה נדמה שזה התחיל בטיפטוף קטנטן שלא יצליח לחדור את מעטה השמרנות המפוהקת של מרבית כוח הקניה הנשי בעולם, ובארץ במיוחד. הלוק הגותי הבליח לרגע קט ונעלם במהירות...

(בתמונה 1-פלטת צלליות ה"לילה" של "נארס"; תמונות 2-4, האיפור של "נארס" עבור מארק ג'ייקובס לחורף 2009; תמונה 5-האינטרפטציה של חברת "OFRA" לצלליות המעושנות)

למעשה שתי החברות היחידות שבישרו לקראת סוף שנות ה-90 (עת המראה המאט וה"ערום" שלט בכיפה) את בוא המראה השחור היו, מן הסתם, דווקא חברות איפור מקצועיות כדוגמת "מאק" ו"נארס". "נארס" יצאו בזמנו עם הליין החדשני של צלליות ה"לילה" המפורסמות שלהם ("Night eye-shadows"); מרביתן היו בגוונים כהים של אפור ושחור עם מעטה דואוכרומטי של נצנצים באדום, כחול, ירוק וזהב. באופן מפתיע, הפכו הצלליות בין לילה להצלחה מסחררת והן נמצאות ברשימת הבסט סלרס של החברה עד היום. בשנה שעברה-בעקבות הביקוש שאיננו חדל (גם בזכות פסיכוטיות מייקאפ כמוני...), הוציאו "נארס" מיני-פלטה שמאגדת בתוכה שישה מן הצבעים המבוקשים ביותר של הליין הזה.

באותה השנה לערך (שנת 2001) השיקה גם חברת "מאק" הקנדית (דאז...) את הקולקציה השחורה הראשונה שלה שנקראה "Black Tied". בקולקציה הוצגו לראשונה הצלליות "Black tied" "Beauty marked" שנמצאות עד היום בליין הרגיל, ודמו מאד לאלו של נארס, כמו גם הגלוס השחור הראשון שנראה מעודו בשם "Tux De-Luxe". הגלוס המפתיע הזה, נראה במיכל שחור אבל באפליקציה מתקבל על השפתיים כאפור שקוף עם מעטה של נצנצים. צרפו מתחתיו את אחד השפתונים הסגולים או האדומים של הקולקציה-ותקבלו מראה וואמפירי נחשק ביותר. ואכן-לאט לאט חילחל מראה ה"ערפדה הסקסית" ממסלולי התצוגות אל אופנת הרחוב, והמראה הנקי בצבעים הנייטרליים של שנות התשעים-פינה את מקומו לשפתיים כהות ועיניים מעושנות בהתאמה.

(בתמונות-קולקציית "BLACK TIED" של "מאק", חורף 2001)

אל החגיגה השחורה הצטרפה גם חברת האיפור של "שאנל", (שמעולם עד אז לא הצטיינה במראות איפור מלאי תעוזת יתר), והנפיקה לק חדשני בצבע בורדו-שחור ("Rouge-Noir"). גם הלק הזה הפך בין לילה להצלחה מסחררת וזכה ל"תרגומים" זולים יותר של כל רשתות האיפור המסחריות הקטנות יותר. עד היום ניתן למצוא בכל פרפומריה שכוחת-אל בערי הפריפריה את הקונקורנציה המביכה ללק הזה במחיר שווה לכל כיס...(קיבינימט-אני זוכרת איך חמדתי את הלק של "שאנל" כל כך; אבל מכיוון שלארצנו הקטנה והמיוזעת הוא התמהמה להגיע, כרגיל, מצאתי את עצמי רוקחת בחדרי הקט שיקויי חיקוי זולים מערבוב של לקים באדום ובשחור. זה סיפק אותי נכון לאותו זמן...).

בהכללה גסה ניתן לומר כי הלוק ה"שחור" של שנות האלפיים המוקדמות היה מאופיין, יותר מהכל, בטקסטורות "מאטיות" במובהק. השפתיים היו משורטטות היטב, מושחרות ועשויות בעיקר בגימורי מט. העישון הדרמטי בעיניים היה יותר מלוכלך ופחות מדוייק.

(בתמונות 1-2:הגלוס השחור של "לנקום"; 3-4 איב סאן-לורן; 5-6:השפתון החדש של "אורבן דיקיי")

וכמו בכל עשור, גלגל הסטייל והאופנה מתגלגל וחוזר שוב לאותם טרנדים. הלוק השחור חוזר לככב החורף (יששששששששששששש!!!), רק שהפעם עם טוויסט קצת אחר. הטקסטורות והמרקמים השתנו-השפתיים אומנם מושחרות, אבל הגימור מבריק יותר ומגיע בגוונים רבים של "שחור", מהם שחור שקוף יותר. העיניים מושחרות אף הן בשרטוט מדוקדק ומכוון שמזכיר את ימי מועדוני הפאנק של שנות ה-80. הקווים חזקים לא מהוססים-האיפור חוזר להיות "איפור" כדי ליצור מראה של אשה חזקה ודומיננטית כמו בתמונות רבות העוצמה של הלמוט ניוטון. חברת "מאק" קראה לטרנד הזה "Lid Vicious" (שם ענק לא?!)-והוא נראה היטב על מסלולי תצוגות חורף-סתיו 09'של ענקי האופנה כגון לגרפלד, וויוויאן ווסטווד ו-D'SQUARED2. מי שאהב את הטרנד, בוודאי זוכר אותו כבר לפני שנה בתצוגות החורף 2008. על המסלול של איב סאן-לורן ויתר מעצבי העילית צעדו דוגמניות עם שפתונים שחורים ברמות כהות כאלו ואחרות. במהרה הזדרזה אף חברת האיפור של איב סאן-לורן להשיק גלוס שחור במהדורה מוגבלת, יד ביד עם חברת "לנקום" שמיהרה להנפיק אינטרפטציה משלה לטרנד. במהלך השנה הצטרפו גם חברות נוספות כדוגמת "אורבן דיקיי" ו"סמאשבוקס", והשמועות המבוססות מאד ב"רחוב הפודריות הגלובלי" מזמזמות בציפיה לקולקציה השחורה של חברת "מאק" ("Style Black") שעתידה להיות מושקת באוקטובר השנה. בקולקציה יהיו ככל הנראה צלליות מינרליות חדשות, מוצרי שפתיים ועיניים חדשים וגם מוצרים בהוצאה מחודשת ומוגבלת, כמו פילינג האפר הוולקני שדובר עליו רבות בשנה שעברה.

(הקולקציה השחורה של "מאק" לחורף 2009)

אז כדאי מאד שהרחוב הישראלי
יכין את עצמו להמוני נשים בשחור, לא בהכרח מה"שמאל", אבל עם אג'נדה לוחמנית לא פחות בחורף הקרוב. אמנם אאלץ להפרד זמנית מן הייחודיות הדכאונית שלי, אבל לכל הפחות המרמרת תהיה קולקטיבית. אז לא, זה לא בגלל המיתון-זה בגלל השפתון השחור....:-P

כתבו אלי: www.yaelmakeup09@gmail.com

בקרו באתר שלי: www.yaelmakeup.co.il

***מרבית התמונות נלקחו מכאן ומכאן....