Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Wednesday, September 30, 2009

Is beauty REALLY in the eye of the beholder?!



(או...איפה עובר גבול הכיעור?-זהירות, חפירה!!!)

לפני כשבוע רכשתי את הגליון האחרון של "ווג" איטליה. על השער מצולמת הדוגמנית קריסטן מק'מנמי שעושה קאמבק ענק לאחר העלמות של כמעט עשור. כתבת השער מכילה לא פחות מכ-17 (!) דפים, תמונות ואימג'ים מהממים שלה. פעם היא יפה, ופעם היא מכוערת, פעם נשית ופעם גברית-בצילומים בוטים ופרובוקטיביים כמו שרק סטיבן מייזל הגאון יודע ליצור. הסתכלתי עליה שוב ושוב....זה לא שהיא מכוערת ממש-אבל היא רחוקה מלהיות דוגמנית בעלת יופי קלאסי.....אז מי באמת קובע מה יפה ומה לא? ומה זה בכלל אידאל יופי, יש חיה כזו?

משמאל למעלה, כנגד כיוון השעון: קריסטן מק'מנמי אז והיום; סטלה טננט אז והיום; הדוגמנית קורינה בהפקות "ביוטי" מתוך מגזין "SCENE" (אמצע שנות התשעים); הדוגמנית החדשה וולריה (לסוכנות "פאשן") בקטלוג החדש של "נעמה בצלאל"-צילום:איתן טל

כשהתחלתי לאסוף חומר מצולם לפוסט גיליתי שכבר מעל לעשור קיימת מגמה מתחזקת של אידאלי יופי ואייקוני אופנה שהקונצנזוס עליהן למרות או על אף היותן "לא יפות"-הוא כמעט מוחלט. "יופי..." אתם אומרים בזלזול-"בוקר טוב באמת!!!"... אז אני אחדד את העניין: אני לא מדברת על דור הפוסט "סופר מודלס" סטייל קייט מוס, לילי קול וג'מה וורד, שאמנם שברו את מיתוס "היופי הקלאסי" אבל לכל הדעות הינן עדיין בחורות יפות..... אני מדברת על מגמה קצת יותר נרחבת בכל עולם האופנה והיופי. כאילו כמעט ונדמה שהגיעו בתעשיה לנקודת רוויה ומיצו את פוטנציאל היופי ה"יפה", ומאידך החליטו באקט קיצוני של "הפוך על הפוך" להפוך את הביזאר, ה"מכוער", השונה ויוצא הדופן לטעם השעה. כמה שיותר ווירדי-יותר טוב, יותר אנין, יותר פיין ויותר נועז (אין ספק שכמו כל מגמה וטרנד-גם זו תשתנה שוב, הרי אף אחד לא באמת המציא את הגלגל...אבל בינתיים זה כאן-חזק מתמיד!). זה באמת התחיל אי-שם בשנות התשעים משימוש בדוגמניות "קורקיות" ולא ממש יפות כמו קריסטן מק'מנמי וסטלה טננט, המשיך דרך מראות איפור וסטיילינג שבאופן מוחלט לא יכולים יותר להיות מוגדרים כמראות "ביוטי" ולפעמים נראה שכל המטרה שלהם היא לעורר פרובוקציה, זעזוע או אפילו גועל, ועדיין ממשיך היום בבחירת אייקוני אופנה וטרנד סטריות שהן לחלוטין לא "כוסיות קלאסיות" (שגם זה לפעמים, סוג של וואחד אנדרסטייטמנט...:-P).

בשלהי שנות התשעים גייס בית "דיור" לשורותיו את הכוכב העולה ג'ון גליאנו במטרה להפיח רוח חיים עיצובית בבית האופנה הוותיק. כפי שכולם יודעים, גליאנו הצליח לעשות זאת ביג-טיים. מעבר להיותו מומחה ואמן בעיצוב בגדי קוטור מופרכים, נודעו התצוגות המרשימות שלו גם במראות איפור נועז וביזארי-מין מישמש ססגוני בין איפור תקופתי אה-לה לוק הזונות של המולין רוז', הציורים של דגה ודמויות מ"עלובי החיים", דרך איפור סמי גותי/חייזרי שמוחק או מעוות לחלוטין את תווי הפרצוף (פנים מולבנות, גבות מועלמות, עיניים בוכיות, שפתיים מוקטנות) ועד לדמויות קרקס וליצנים על LSD בצבעוניות של הסיקסטיז. גם השיער והאבזור תמיד בהתאם: גדולים, פומפוזיים, לפעמים מגוחכים-אבל איכשהו ביחד, כל המראה הזה עובד כל כך מצויין שתצוגות האופנה שלו (גם כמעצב עצמאי לאחר מכן) הפכו כבר מזמן לסוג של שואו גדול מהחיים.



מדגם קטנטן אבל מייצג של מראות האיפור בתצוגות של ג'ון גליאנו ו"דיור"

עדיין בביצת האופנה העולמית, החל לחדור לתודעה בשנים האחרונות מעצב האופנה ההודי מאניש ארורה. העיצובים שלו ידועים בססגוניות אקלקטית תוך גיבוב כמעט בלתי אפשרי של טקסטורות, צבעים, מרקמי בדים והדפסים שהופכים את תצוגות האופנה שלו לחוויה תזזיתית וצבעונית. בדומה לגליאנו, גם ארורה הולך על מראה מאד דרמטי בכל הנוגע לסטיילינג, ובמיוחד במראות האיפור על מסלולי התצוגה שלו. שיתוף הפעולה היצירתי והוותיק שלו עם אמן האיפור המוכשר "קאבוקי" מוציא תחת ידיו שנה אחרי שנה טוטאל-לוק קליידסקופי מתוקתק ומדוייק בהתאם לנושא ההשראה הרלוונטי-דמויות מהחלל, יערות העד הטרופיים, שווקי התבלינים בהודו ועוד....


אמן האיפור "קאבוקי" במפגן מרשים של יכולות בתצוגות של מאניש ארורה

למרות ההבדלים הניכרים בסגנון העיצוב, אפשר לראות מאד בקלות, גם אצל גליאנו וגם אצל ארורה, את הקונספט שאומר בעצם שדוגמנית היא "רק" דוגמנית; סוג של קנבס אנושי לביטוי היצירתי. אז מה בעצם מוכרים שניהם-אופנה? אימג'? אומנות? ובכלל, האם אופנה היא לא למעשה סוג של אומנות? איפה למעשה עובר הקו בין עיצוב בגדים נטו, בניית קונספט אסתטי ועד למיצג אומנותי לשם האומנות?

על החבל הדק מאד הזה מהלכים גם אומנים ויוצרים מתחום נוסף-הקולנוע והצילום: פדרו אלמודובר, במאי הסרטים הספרדי ודיוויד לה-שאפל הצלם הפרובוקטיבי. שניהם מנפיקים תחת ידיהם יצירות אומנות ויזואליות חתרניות ובוטות. על אף השימוש הנרחב שלהם באלמנטים אסתטיים-התוצאה הסופית היא בדרך כלל שנויה במחלוקת ועוסקת לעיתים באובססיביות בצדדים המכוערים של היופי. בסרטיו של אלמודובר, שכמעט תמיד דנים בנושא זהות מינית, נשיות וסקס, השתתפה פעמים רבות ה"מוזה" שלו-השחקנית הספרדיה רוזי דה-פלמה אשר הפכה לידוענית ואושיית אופנה "בזכות" פני הפיקאסו המוזרות שלה; אשה מכוערת/יפה, מושכת ודוחה כאחד...

לא שיגרתית ומוזרה לא פחות היא המוזה של לה-שאפל, הטרנסג'נדרית אמנדה לאפור. ספק-אשה ספק-גבר, בעלת סממנים נשיים מוחצנים ומוגזמים-שפתיים מנופחות להתפקע, שדיים מנותחים ושיער גולש בד בבד עם קול גברי וידיים גדולות. כמו אלמודובר, גם לה-שאפל בדרכו עוסק בדימויים מיניים, משחקי מגדרים ואמירות בוטות על תעשיית היופי.


מימין למעלה ועם כיוון השעון: מובילת אופנה במשקל כבד-בת' דיטו סולנית להקת "THE GOSSIP"; איזה מין מוזה-אמנדה לפור; רוזי דה-פלמה של אלמודובר, גם בקמפיין של "לואי וויטון"...

ואיך אפשר לסיים, אם כבר עסקינן בזהויות מיניות אל מול אידיאלי יופי, מבלי להזכיר את ענקית האיפור "מאק". כמעט בכל קולקצית איפור חדשה שמנפיקה החברה מופיע אימג' שמיישם הלכה למעשה את הסלוגן שמזוהה עימה כל כך-"All ages, all races, all sexes". מי עוד יכול להגות בלי שום טיפת ציניות קולקצית מוצרים בהשראת קרוסדרסר אוסטרלי? או לחילופין להשתמש באימג' של ישישה קאמפית כדי לפרסם קולקציה אחרת? או לבחור בפרזנטורית שהיא טרנסג'נדרית? תוכן שיווקי חוטא למטרה? לאו דווקא......עובדה שזה עובד כל פעם מחדש!:-P

מימין למעלה ובכיוון השעון:מתוך קטלוג "מאק" (SIRCA 1995); האימג' של קולקציית ה"אוריג'ינלס"; רו-פול ל"ויוה גלאם"-1996; קולקציית "דיים עדנה" משנה שעברה...

אז זהו...כנראה שבתחום הזה, כמו תמיד, אין נכון או לא-נכון, יש רק עניין של טיימינג. איך אומרת גברת "פרוג'קט ראנוויי":
"One day you're in, But the next one you're OUT!!!"

יאללה-אפידזיין!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile

Friday, September 18, 2009

Conclusions, resolutions and (so-called) prostitution...





(או...פוסט סיכום לראש השנה...:-P)

אני חייבת להודות ולהתוודות שאני שונאת חגים בכלל, ואת התקופה הזו של השנה במיוחד. מאז פטירתה של אמא שלי לפני כשנתיים בדיוק בין יום כיפור לסוכות, התקופה הזו מלווה אצלי בהרבה דכדוך ועצב. אני גם שונאת סיכומים שנתיים ואת ההשתפכות הקולקטיבית של כולם לקראת החג-מביך משהו לטעמי. אבל השנה, לא יכולתי להמנע מן העניין...כל כך הרבה "הפנינג" בתקופה כל כך קצרה. הרגשתי שסוג של אפילוג מטופש מתבקש, לא?!
אוקיי, אז מה היה לנו השנה? המממ...בואו נראה....צעידה נחושה לעבר עצמאות מלווה בתחושת הקלה עילאית, הרבה מאד עצבים, מוסד מבחיל במיוחד בשם "בנק", עוד אחד דוחה לא פחות בשם "מס הכנסה", הרבה-הרבה איפור וצחוקים, קמצוץ יצירתיות ואפרוחית אחת קטנה שחולשת על כולם ביד רמה...("אבא-זוזי!!!"....). בסה"כ לא רע בכלל And things can only get better!
אז להלן כמה מן המסקנות וההשגות שגיבשתי לעצמי השנה...
*מזוודת איפור במשקל 40 ק"ג זה לא מוי כיף! גם כשהמזוודה המדוברת היא ה"ZUCA" החדשה והנחשקת של "מאק". במדרגות המטפסות לחדרי הסטודיו של מרבית הצלמים בדרום ת"א היא עדיין כבדה חושילינג!!! תוסיפו לזה נרתיק מברשות מתפקע במשקל של כשני קילו וקיבלתם מאפרת מיוזעת מתנשפת על סף התקף אסטמה קטלני......("יש למישהו וונטולין???")
*יש צלמים שבסטודיו שלהם עדיין לא שמעו על המצאת המזגן-מן הראוי להערך נפשית לעניין. אם צלחתי את עניין המדרגות בקושי רב, הרי שבמהלך העבודה עצמה אני עתידה להתעלף, במקרה הטוב, תוך כדי איפור העיניים כתוצאה מ-85% הלחות המלבבים של ת"א בחודשי יולי-אוגוסט השחונים. לכל הדעות תענוג צרוף וחוויה שאסור לפספס....("יש למישהו דיאודורנט???")
*משום מה לא כל הדוגמניות הפנימו את מהות העבודה שלהן במלואה, אז אולי כדאי לרענן כמה נקודות חשובות: כשמגיעים לסט צילומים כדאי לדאוג מראש להוריד שיערות מכל מקום אפשרי(!) בגוף...Who knows, it MIGHT actually come in handy.; גם על הלק האדום האכול בכפות הרגליים מלפני חודשיים רצוי לוותר, כמו גם על שאריות האיפור המרוח מאתמול בלילה. אני ממש לא רוצה לדעת מה עשית ב"אפטר הווארס" שלך...TMI (=טו מאץ' אינפורמיישן)...צנזרי!; משפטים כגון:"יו, איך השמנתי..." או "לא תודה-אני לא רעבה" אחרי 10 שעות על הסט, הם מבחינת לעג לרש במקרה דנן-יש דברים שמשולים לנפנוף סוער בשפתון אדום לנגד עיני מאפרת מורעבת...אנא המנעי מהם!...("למישהו יש סנדביץ'???")
*כשמזמינים אותך ל"יום צילומים קצר, שניים-שלושה פריימים מקסימום..." חוקי מרפי מוכיחים שיהיה מדובר ביום הצילומים הארוך והמייגע ביותר בהיסטוריה. בדוק! בדרך חזרה לאוטו גם תגלי שקיבלת דו"ח שמותיר אותך עם רווח זעום של כ-100 ש"ח בעבור 10 השעות שתיזזת...("למישהו יש שעון? מה השעה כבר? יש לי איזיפארק לאפס....")
*מנוי וברור לכל מאפרת שדווקא ביום שבו שכחת להכניס לתיק את הפיגמנט החדש שקנית ב"מאק", תגלי שאת ממש-ממש-ממש חייבת אותו כדי לקבל את התוצאה שתשביע את רצון הצלם. ובהתאמה, ביום בו תגיעי להפקה, שאין לך שמץ של מושג לגביה, ואי לכך תסחבי איתך את כל הבית בערך, תגלי שמדובר בבוק לשחקן עלום שם שכל מה שהוא זקוק לו הוא פידור...וגם זה בקושי...("למישהו יש פרש וואנס? שכחתי להכניס לתיק...")
*ובאותו עניין...לא משנה כמה מלאה וגדושה תהיה המזוודה שלך-תמיד כש"מאק" יוציאו קולקציה חדשה במהדורה מוגבלת (שזה בערך כל שניה וחצי...) תהיי חייבת לרוץ ולרכוש ממנה משהו-גם אם זה רק צללית אחת. אם פספסת את ההזדמנות והצללית היא סולד אאוט בכל החנויות בארץ-תמצאי את עצמך יושבת על אי-ביי לילות כימים כדי למצוא אותה אצל מוכר גרידי בטשקנט שמוכר לך אותה במחיר משולש מערכה האמיתי, רק כדי שתגלי ביום שהדואר הגיע שהיא דומה מאד לעוד אלף צלליות אחרות שיש לך במזוודה...("יש למישהו חשבון פיי-פאל?"....)


When ut comes to make-up, I'm greedy! Dont hold it against me!!!

*כשמתקשרת אליך כלה בפוטנציה ומציגה את עצמה כחברה של בן-דוד של המורה למתמטיקה של בעלך מן התיכון, זה אומר רק דבר אחד-היא רוצה הנחה, ורצוי כזו בסדר גודל של לפחות כ-50%. כשאת אומרת לה לבסוף מה הסכום שהיא צריכה לשלם, היא גם תוסיף בתדהמה ש"בסטודיו "כלולות בזהב-מגשימים לך חלום" בואך צומת כפר קאסם הבטיחו לה איפור+שיער בחצי המחיר, כולל ארוחת בוקר מפנקת ומסאג' אנרגטי בארבע ידיים". עם סיום שיחת הטלפון ההזויה איתה את חושבת לעצמך שאולי כבר היה פשוט יותר אם את היית משלמת לה והייתן סוגרות עניין...("יש לך אולי מעצב שיער טוב שעובד בחינם?...")
-גם כשסוף סוף חשבת שנחתה עליך כלה קולית שזורמת באיפור הנסיון ובנון-שלנט מכריזה שהיא רוצה "מעושן בשחור וכמה שיותר גותי..." סביר להניח שקול התרועה הרמה, יסתיים בקול דממה דקה עת ביום החתונה או כמה ימים לפני כן היא תתקשר אליך ותגמגם בליחשוש נבוך שהיא חשבה על זה ואולי בכל זאת כדאי לעשות משהו טבעי יותר ש"יהלום את המעמד"...(" יש למישהו אולי סבלנות להשאלה?...")
*GPS הוא לא גאדג'ט מותרות כי אם צורך הכרחי בהחלט. ולא, רחוב הרצל פינת סלמה בת"א זה ממש לא רחוב הרצל פינת דרך יפו. יעידו על כך היבלות ברגליים והשיער הסתור והמיוזע, תוצר ההליכה הנוירוטית במורד הרחוב תוך כדי סחיבה של כ-50 ק"ג ציוד וסינון קללות נמרצות בערבית מדוברת סימולטנית...("מישהו יודע איפה זה מספר 95?!...")
*ה"וויש ליסט" הצנועה שלי לשנה החדשה, וזאת אחרי קיצוץ מסיבי ומחשבה מעמיקה ביותר:
-כל הקולקציה השחורה וההורסת של "מאק" הבאה עלינו לטובה-"Style Black"...הצלליות הגריזפיינטס והשפתונים הם מאסט מטורף בעיני...
-הליפ טארטס של חברת OCC. שלמות שכזו ועומק של פיגמנט....יאמי!
-קולקציית האיילינרים העמידים החדשים של "בובי בראון" בגוונים המטאליים....אחחח...הגוונים...הגוונים!!!
-סדרת השפתונים הדנדשה והמצ'וגעת של יקירתי קסניה מ"Lime Crime"...
-סדרת האיילנרים העמידים החדשה והמושלמת של "שו אומורה" שלא מאכזבים ומביאים אותה בצבעים "אין יור פייס"-כמו שאני אוהבת! ("מישהו רוצה לשדוד איתי בנק?!")

בתמונה:וויש ליסט צנוע-מימין למעלה ובכיוון השעון-צלליות לעיניים של "שאנל"; אייליינרים עמידים של "בובי בראון"; צלליות עמידות של "סטילה"; ליפ טארטס של OCC; השפתונים של "ליים קריים"; "ליינרים וצלליות עמידות של "שו אומורה"; במרכז-הקולקציה השחורה של הכוהנים הגדולים-"מאק"


*הדבר האחרון שלצערי לא השתנה גם השנה בתחום-הוא ההזניה של המקצוע. אבל פה אני באמת חושבת שכל מילה מיותרת, וכדאי פשוט לקרוא את זה בעיון. עברה שנה אך דבר לא השתנה! יאללה מהפכה!!!



בתמונה: מאפרת בעצבים שלא קיבלה כסף (צילום-חאבייר פאדילה); מימין-כסף, כסף, כסף...זה מה שנהוג לקבל כשמבצעים עבודה! דה!!!

בקיצור, אם נעשה סיכום קצר נגלה שאני זקוקה בעיקר לשלושה דברים עיקריים, האחד-כמו שציינתי למעלה-GPS; השני-שוגר דדי עם ימבה כסף, כדי שאוכל לרכוש את כל הדברים שחשקה בהם נפשי, ועוד קצת...; השלישי הוא עוזר קטן-סוג של ע. יפותו, כזה שידאג לסחוב לי את התיקים במעלה המדרגות, ינפנף על פניי המיוזעות במניפת עלי קוקוס כשיהיה לי חם, ושייקח את האוטו וייחפש חניה בסמטאות הצרות של דרום ת"א....אני חושבת שאני די צנועה בדרישות שלי...
מה, לא?!?!?!?

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
(תמונות מוצרי האיפור לקוחות מכאן)

milkysmile

Monday, September 7, 2009

מה לעזאזל חשבתי לעצמי?!?!



תכירו בבקשה-זו "לולה", בובת הדיגום שלי. "לולה" היא זכר לימי הלימודים שלי ב"שנקר" אי שם בשנות התשעים העליזות. קניתי אותה לפני יותר מעשור בכוך אפלולי אצל ישיש נרגן בשוק הפשפשים ביפו, אחרי שהבנתי לדאבון ליבי שבעבור בובת דיגום חדשה אאלץ למכור את גופי בלילות, וללמוד בימים. היא היתה זרוקה לה בצד עם עוד בובות מאובקות ומרופטות משהו ורק אחרי סשן שיפצורים ותיקונים קלים, ביניהם תפירת שמלה חדשה לגברת-הפכה לכחדשה. אפילו הספקתי לעבוד עליה קצת. אבל מאז שסיימתי את הלימודים היא עומדת בחדר העבודה שלי ללא כל שימוש ומעלה אבק (תשכחו מזה, אני לא מוכרת! יותר מדי סנטימנטים ואהבה! זה אשכרה פריט אספנות).

וכך היא עמדה לה בדד, עד אתמול בערב....מה קרה אתמול? הגעתי למסקנה הראויה שזה ש"חדר העבודה" שלי נראה כמו אחרי פיצוץ אטומי לא מבוקר, מתחיל "קצת" לעלות לי על העצבים, ואולי כדאי שאתחיל לנסות ולסדר אותו. ואיפה מתחילים סדר אם לא ב"מקדש"....הו.... ה-מ-ק-ד-ש! אותו ארון קיר רחב ממדים המוקדש כולו לשכיות החמדה שאגרתי לי במהלך השנים-מאות פריטי לבוש, נעליים ואביזרים הערומים להם בערימות, תלויים על הקולבים העמוסים לעייפה ומאופסנים במגרות.
חסרת חשק ונרגנת, בדומה לאותו קשיש מהשוק (אני שונאת לסדר!!!), התחלתי להוריד את הבגדים מן הקולבים ולמיין: זה כבר "לא עושה לי את זה", זה קטן עליי, זה לא נלבש מעולם...ואז בעודי ממיינת את עצמי לדעת בתוך הררי הבגדים-נתקלתי בהם....בשלדים שלי....
לכולנו יש שלדים בארון, אותם סודות כמוסים שאנחנו לא רוצים לחשוף בפרהסיה...השלדים שלי הן אותן גוויות דוממות של פריטים שקניתי מתוך גחמה לא ברורה ואין לי מושג קלוש אפילו למה.... אז בבקשה, ברוח השיתוף שנחה עליי לאחרונה, אני יותר משמחה לדגמן לכם את העשיריה המשלידה שלי על "לולה" המקסימה....אני בטוחה שהיא שמחה להיות בשימוש שוב...:-P

גופיית השיפון הירוקה...

בתמונה:רקדנית בטן חיננית עם אאוטפיט דומה; יש מצב להסבה מקצועית?
נקנתה אצל מעצבת צעירה מצפון דיזינגוף ועלתה לי הון תועפות, בגזרה לא ברורה של ספק-סטרפלס, ספק-גופייה (נראה לי שגם המעצבת לא היתה סגורה על העניין); נו...פעם הייתי סמי-כוסית וחשבתי שזה יהיה נחמד ויאה להפגין את חיטוביי בגופיית שיפון שקופה (?!) עם מחשוף במפתח של רקדנית בטן מג'לג'וליה....אז נכון, שהצבע אהוב עלי מאד-עד היום, אבל שמישהו יואיל בטובו להסביר לי מה פשר הווילון הלא ברור מקדימה שמכסה טפח ומגלה טפחיים? (מיותר לציין שהיא לא נלבשה מעולם?)

חולצת המטריושקות



לא סתם נשארה החולצה הזו בדד על הקולב, עם הטיקט אז-איז....לא ברור איזה דחף גרם לי לרכוש את החולצה השקופה הזו (אלמנט חוזר על עצמו כפי שאתם רואים, אפרופו רקדניות בטן...) בגזרת הטוניקה/חולצת איכרים. נכון שהדפס המטריושקות מאד חמוד ועליז, אבל חום מעולם לא היה הצבע שלי וגם ככה פונים אליי ברחוב ברוסית, אז למה לעודד את העניין? ("נייט...יה פה נימיי רוסקי!!!")

ז'קט הסאטין


רק אלוהים יודע מה עלה בדעתי עת רכשתי את הז'קט הנ"ל בצבע הלא ברור הזה. "גרייז'" (GREY+BEIGE) אמנם מתאים להמון כוכבניות בהוליווד ונראה נפלא על השטיח האדום, אבל בטח לא עליי!...אין מה לעשות-גוון עורי ביום טוב, הוא בגוון גוויה והז'קט החינני הנ"ל לא בדיוק מוסיף לי "צבע" וחיות לעור הפנים. בנוסף, החיתוך הקצרצר של מתחת לחזה מגניב לאללה בשיטת השכבות רק על כוסיות. וכשאני אומרת כוסיות, כוונתי לאלו שאשכרה ניחנו בקו מותן ברור-קרי, שוב לא אני!...אבל היי, הייתי שעתיים לפני הטיסה והרגשתי בצורך בלתי נשלט לבזבז עוד אי אילו פאונדים אחרונים בלונדון, אז הנה התוצאה, העגומה למדי, יש לציין...

תיק הקיטש האולטימטיבי



התפרצויות הבלינג בלינג הקשות זורקות אותי מדי פעם רחוק מדי אל מחוזות ילדותי ואני מוצאת את עצמי רוכשת פריטים כאילו נשארתי עדיין מנטלית ומימדית בגיל 5. עזבו את העובדה שהתיק עמוס בכל דבר שאפשר היה לתלות/לתפור/להדביק/לשדך עליו. הכל מתגמד (תרתי משמע) לנוכח העובדה שכל גודלו מסתכם ב-20 ס"מ לאורך ו-20 ס"מ לגובה...קיבינימט, אפילו הארנק שלי גדול יותר ממנו. בתכלס אפשר לקרוא לו "תיק טמפון" כי זה בערך הדבר היחיד שאפשר יהיה להכניס לתוכו בלי שהוא יעלה על גדותיו...אני בטוחה שאפרוחית תמצא אותו שימושי להפליא כתיק יומיום לגן...

עליונית הספורט הלבנה

עוד בקטגוריית "לא הצבעים של יפותו", אני שמחה להציג בפניכם טעות נוספת ומהותית מהארון שלי-לבן! כן...כן...לבן הוא צבע נקי, טהור ובתולי-רק לא בשבילי! אני כבר לא מדברת על העובדה שאני רותי-סמרטוטי מהלכת על שניים ואין מצב שאלבש בגד חדש מבלי לכלכך אותו באיזה שהיא צורה יצירתית, אז לבן?!?! אפילו לחתונה שלי לא לבשתי לבן....לא הפנמתי כבר את העניין שזה לא הצבע בשבילי? חבל, דווקא אהבתי את הקולקציה של מיסי אליוט ל"אדידס"...

תיק הנחש הכסוף



נרכש בהתקף "אלכסיס קרינגטון" קשה עת ביקרתי באחד מן הימים ב"פקטורי 54"...כן, הוא נראה לי מהודר, אלגנטי ואפקט הבלינג-בלינג (עקב אכילס המנצנץ שלי כידוע...) שלו סינוור אותי קשות. "הו, כן...." חשבתי לעצמי בעיניים מצועפות, "זהו תרגום ראוי לקולקציית האביזרים והתיקים האחרונה של "מיו-מיו", במחיר מציאה של 400 (!) ש"ח בלבד..." המשכתי להגג לעצמי במנטרת אוטו-סוגסטיה מרשימה בעודי שולפת את כרטיס האשראי...
אז זהו, שלא! יותר "מיאו-מיאו" מדרום תל אביב...

חגורת המותן האתנית



בתמונה:איך תמיד ב"ווג" הבוהו-שיק נראה כל כך קול? (ויקטוריה בקהאם ל"ווג אינדיה")

על פניו פריט יפהפה משובץ חרוזי אלמוג קטנטנים שנרקמו ביד אומן של ילד קטן ורעב ללחם אי שם במזרח אסיה...אפעס המדובר בחגורת מותן, ובמותן, כאמור (ראו כמה שורות למעלה) לא ניחנתי לצערי...שלא לדבר על העובדה שטרנד האתנו-שיק תמיד קסם לי, אבל איכשהו לא התחבר ללוק הכללי שלי. אולי ביקום מקביל, בו תואמתי "יפותו" האחרת הינה גבעולית, שזופה, בעלת גפיים מאורכים הלובשת בשאנטי אותנטי סארים מגניבים ממשי ותיקי זמש מרובי פרנזים. שם החגורה הזו תשב לה על המותן בול. הדגש הוא על "שם"!!!

הגופייה הזוהרת


בתמונה:איפור זוהר לפול מון פארטי יילך עם הגופיה הזו מצויין!!!

לא יקיריי, אין צורך לשפשף את העיניים ולנסות לכוון את צבעי המוניטור-זה הצבע של הגופיה...כן-כן, טייק אוף צעקני במיוחד של גרסת הקולר אה-לה מרילין מונרו על טריפ בפול מון פארטי בקופיפי. עשוייה מבד לייקרה איכותי שנצמד ללא רחמים לכל איזור שאף אשה לא רוצה שיצמד אליו, אלא אם כן את גלית גוטמן...מתאים במיוחד לכוסיות בגילאי 20 שעדיין חורכות את עצמן בים. אין מה לעשות, הצבעים הזרחניים הולכים נפלא עם שיזוף בגוון מוקה...עוד משהו שבחיים לא היה לי...
חצאית ה-A המודפסת



הו....מי לא שכח את אותה תקופה מופלאה בה חצאיות ה-A ליין שלטו ביד רמה באופנה הישראלית...(לעזאזל, יש מקומות שעדיין ממשיכים להנפיק את הזוועה הדודתית הזו ולקרוא לזה "אופנת מעצבים"...). נקנתה ברשת בגדי מעצבים יוקרתית במיוחד ועלתה לי הון, על אף חגורת הלייקרה הצ'יפית שצוותה באופן כה מביש לבד המשי המודפס. אני מודה כי החצאית עדיין שמורה אצלי בארגז מיוחד ולו בשל הדפס הווינטג' המדהים שלה...איך...איך לבשתי את זה פעם?!?!

נעלי ה"אין צבע"


אינטרפטציה חביבה למדי לנעליים של מארק ג'ייקובס מלפני שתי עונות. מה כל כך נורא אתם שואלים? נו, שום דבר, אם לוקחים בחשבון שכשאני נועלת אותן אני פשוט נראית יחפה לגמרי; סוג של קטסטרופת הנעלה דני-דינית במיוחד. עכשיו תארו לכם את השילוב של הנעליים עם ז'קט הסאטין מלמעלה...אין לי ספק שאצליח לחדור אל מעבר קווי האויב ללא חשש (מצטערת, אבל העניין עם דני-דין הצית אצלי את הדמיון..."יפותו-דין ומלחמתה במוג'הידין..." זה בטח יהיה בסט סלר מטורף!!!...).

אני מודה ומתוודה שהמקדש העלה עוד אי אילו קטסטרופות הזויות במיוחד, אבל המוניטין שלי יקר לי במיוחד-יש גבול גם לאן אני מוכנה לרדת....אולי כדאי שאשאיר את זה לדמיון הפרוע שלכם....

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אליי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile

Thursday, September 3, 2009

"Xenia, Je t'adores!!!" (The translated version)


פרולוג
כיוון שאני מאד מעריכה את הבחורינה, שלחתי לה את הפוסט האחרון שכתבתי עליה. נרשמה בגזרת אמריקה, בואכה ניו-ג'רזי (מקום מושבה) התלהבות גדולה והיא בקשה ממני אם אוכל לתרגם את הרשומה ע"מ שתוכל לפרסם אותה בעבור הקוראים בבלוג שלה...נו מה, יכולתי לסרב?
אני מתנצלת על כן מראש ממי שמתאכזב לקרוא את אותו הפוסט, רק באנגלית-בפעם השניה...
בנוסף-התרגום נעשה ע"י אמתכם הנרצעת, שמה לעשות-על אף הבנתה המכובדת בעניין, לא בחרה לעשות את התואר שלה בדקדוק ותחביר אנגלי.... אז תעגלו לי פינות-הא?
שויין....הנתחילה?

Xenia, Je t'adores!!!

(Or....”Who's the queen of her domain”?!?!?)

Ever since I discovered the wonders of the net, I had the privilege of cyber “meeting” extra-cool and interesting people. You know, the kinda people I could easily imagine myself being “best-budds” with.....
Well, Xenia (Of “Doe Deere” blogazine, which I've mentioned here before) outshines them all-By far!!!
For starters, phawww, the girl is a knock-out-drop-dead-gorgeous! (Although I admit of being undeniably heterosexual, redheads have always been my boiling cup of tea!) She's also extremely successful at being both a talented business woman and as an independent entrepreneur (for some bizarre reason, this strange word reminds me of George-“I'm an importer/exporter”, from “Seinfeld”...).


Angelic-like, 80's glam, rock'n'roll chic or cartoon inspired-Xenia carries them all so well!

Besides being a make up-artist, a singer, a model and a popular blogger, Xenia also runs her OWN make-up line-called “Lime Crime” (Oh yeah, dreams DO come true in the USA....). She adores Vintage fashion, crazy shoes and bright colored outfits that resemble the famous “Harajuku” streetwear style of Tokyo, but with a twist of sophistication that creates a well defined signature look. As I browsed through her posts I couldn't help but wonder to myself out loud: “Damn woman, you've had a real chunky piece of that “Beautiful/Talented/Ambitious” pie! Now move over and let the rest of us sisters have our small share too, huh?!”



Bold imagination and crazy colors-How on earth can someone look so good in a “Minnie Mouse” outfit?!


Having said all that, no wonder this icy-cold-beauty (Born in Russia and raised in the USA) gladly shows-off her make-up skills on those perfectly structured face of hers. Most of the post images, showing her modeling different outfits and make-up looks, are usually being taken by her husband who's also happen to be a very talented photographer.
I accidentally bumped into Xenia's blogazine over a year ago, while checking out makeup tutorials at “Spektra.Net”. The girls there praised her eyeshadows and their highly pigmented formula and voted the swatches on her site for being very true to color. Constantly seeking for new make up products, I had to check out the goods for myself! I logged on to her site and immediately ordered “Vixen”, “Siren”, “Primadonna” and “Dragon Scales” eyeshadows and “Banshee” glitter.
My conclusions were: Costumer service is courteous, price is reasonable and international shipping was extremely fast (About a week from the US to Israel). I found the “Magic Dusts” to be microfine milled and highly pigmented as promised. Color payoff is huge, which means it really takes a small amount of product in order to achieve a bright effect. Those little babies can also be used on a wet application if you crave even more of that eye-popping brightness. The glitter dust was awesome too and reminded me very much of “M.A.C”'s infamous “reflects” glitter series. Needless to say I loved them ALL very much....
In fact, the only downside I found was the sifter jar packaging (I really hate those!). Since there's no sticker on the cases-some of the product tends to set during shipping...But hey, Green eyed monster took over me, so that's just me being petty...:-d...



Top left and right-”Siren” eyeshadow; Bottom right-”Magic Dust” packaging; Bottom left-”Vixen” eyeshadow


It is no wonder then how I got oh-so-excited a while ago to read that Xenia was planning on issuing a new line of lipsticks (Yummy!!!). The much anticipated line (Available online in October) will contain 10 crazy shades of lipsticks, a-la-DoeDeere tradition, including colors like “No she didn't!” (Opaque turquoise blue) and “Styletto” (Creamy black). I do admit I crave all 10 of them, if only for those mega-cute pink containers with holographic unicorn imprints.



Right-The lipsticks collection teasers; Left-”No she didn't!” image and product photo”


In a nutshell, if you didn't know her name by now, I strongly suggest you start memorizing it over and over in your heads! No doubt about it-The girl is a phenomenon in terms of style, imagination and creativeness, which makes me wonder how come no large cosmetic company has yet to jump on this great business opportunity and collaborate with her? Would she agree if such a proposal arrived? Or would it be best for her and her fans if she'd stay a cutting-edge underground-like company?
One thing's for sure though, she's got herself yet another groupie-I just cant wait for her upcoming future collections!!!


Check out my site:www.yaelmakeup.co.il

E-Mail me:yaelmakeup09@gmail.com


milkysmile