"Cartoon me up, Scottie!"

(..."I'm not bad, I'm just drawn this way!"-Jessica Rabbit)

בתקופה האחרונה, עקב ריבוי מקרי המנחוס המתרגשים עלי אני מוצאת את עצמי בהירהורים פילוסופיים כבדים על כמה יכול היה להיות כיף לו הייתי דמות מצויירת, אפילו ליום אחד בלבד....חסל סדר תשלומי ארנונה, מיסי וועד, דיאטות, בוטוקס, מחלות, מס הכנסה, ביטוח לאומי והזדקנות. לדמויות מצויירות אין צרות, אין תאריך פקיעת תוקף והן נשארות לנצח צעירות ועסיסיות כביום היוולדן. ללא סימני מתיחה מהריונות, קילוגרמים עודפים, אוברדראפט או קמטים. הן לא מתות לעולם, ובמרבית המקרים גם חסינות נפילות מגובה רב או לחילופין מכות בראש מפטיש 5 ק"ג (תשאלו את הקויוטי האומלל מה"Road runner"...). כל הדמויות הנשיות סקסיות, מקומרות להפליא, ובהרבה מקרים גם לוחמות קרב מגע מהוללות הנלחמות בעוז ברשע, ופעם אחר פעם גם מנצחות!

זה לא שאני באמת מתכוונת לפתח פה תיאוריה סוציו-אנתרופולוגית מעמיקה על ההקשרים החבויים שבין דמויות הנשים המצויירות והחזות החיצונית שלהן לתרבות ממנה הן צמחו (שלא לדבר על העובדה שמרבית ה"אבות" שהגו אותן היו גברים). אבל אם תחשבו על זה לרגע, אז תראו שכמעט כל הדמויות הללו, החל מהאמריקניות שביניהן כמו "בטי בופ", מיני מאוס (שנות השלושים) וג'סיקה ראביט (שנות השמונים) ועד לדמויות ה"אנימה" (שנות הארבעים) ו"הלו קיטי" (שנות השבעים) היפניות-רובן ככולן או מאד נשיות וסקסיות, או אובר "חמודות". לכולן מאפיינים ילדיים או נשיים שמטרתם למשוך את עין הצופים ולהתחבב עליהם.

אז מה רע? למה לא להפוך ליום אחד לדמות מצויירת? משהו נאיבי שכזה שיגרום לכל מי שרואה אותנו לחייך, או להתאהב בנו באופן טוטאלי?....מין דמות כזו שאם היא "יורדת" בערב אחד של דכאון על קרטון של "בן אנד ג'ריז" למחרת היא יכולה לומר בהנד מניפת ריסים מצויירים למאייר שלה "היי בוב....צנזר קצת את היקף המותן אם לא 'כפת לך, עבר עליי לילה קשה אתמול...".

אז מסתבר שלא רק אני חיה לי ב"אילוז'" ורוצה לשחק ב"נדמה לי". ישנן בנות שאשכרה מיישמות את העניין הלכה למעשה!

האינטרפטציה הפופולארית ביותר שמצאתי היא לציורי המנגה היפניים. בין הדוגמאות שהבאתי כאן-ישנם יישומים פשטניים יותר של הטכניקה ויישומים שרק שאבו את ההשראה מסגנון הציור המופלא הזה. ההפקה שעשתה לי הכי הרבה "חלושעס" בנשמה היתה כמובן זו של "American next Top-Model, Cycle 2", עם סשן הצילומים המטורף של תכנית הגמר מטוקיו, יפן. מהצילומים הללו שאבתי גם אני, מן הסתם, את ההשראה לאיפור של תצלום הכותרת של הפוסט (צלמת:עדי אורני).

(בתמונה, עם כיוון השעון, משמאל למטה-שלושת התמונות ברצף מהעונה השניה של "אמריקן נקסט טופ מודל"; בתמונה הרביעית-הפקת אופנה של "ווג-איטליה, כמובן:-P)

ואם נשאר ביפן רק לעוד רגע קט, איך אפשר להתחמק מעבודות האיפור המופלאות של דניז וקישה שעשו הומאז' מטורף ל"הלו קיטי", כל אחת בדרכה שלה (לא באמת חשבתם שאני אתעלם מדבר שכזה, נכון?:-P). לאחר שפירסמו את הלוקים הללו ב"ספקטרה" בזמנו, החליטה גם חברת "SANRIO" שהיא המפיצה של החתלתולה-השווה-מיליונים לתת להן במה גם באתר שלה, ובצדק רב!

(דניז וקישה ל"הלו קיטי")

אחרונה-אחרונה, אבל בהחלט חביבה מאד עלי היא קסניה היפהפיה, שהיא גם בעלת חברת האיפור "Lime Crime". באחד הפוסטים האחרונים שלה שאבה הגברת השראה מדמותה של בחל"תו של מיקי מאוס, הלוא היא גברת מיני הקוקטית. כהרגלה בקודש, הלכה על ה"טוטאל לוק" שכלל גם שמלה+נעליים, ועדיין הצליחה להראות שיקית ולא מתאמצת בעליל. יש מצב לנסות את הלוק הזה גם אצלנו?! לא...הא? טוב, נו-לחלום תמיד אפשר.....

(קסניה ל"מיני-מאוס")

בקרו באתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com