Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Friday, July 3, 2009

"Da Bling-Bling factor...."

(או...Swarovski, anyone?!...)




אין מה לעשות...אחד מהשניים, או שבעורקיי הלבנבנים זורם לו דם של hootchy mama from da'hood...או שלחילופין אני יותר פולניה ממה שהעדפתי להודות בפניי עצמי. תכל'ס, אני מודה שאני לוקה בתסמונת "נצנץ דה-לה קשקש" קשה מאד מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה קטנה. למען האמת, אני יודעת שמרבית הבנות לוקות במחלה הזו בעודן צעירות מאד, ההבדל הוא שאצלי זה מעולם לא החלים-אם כבר רק החריף עם הגיל....בכל מקום בו אמצא משהו מנצנץ, מבריק, זוהר או סתם טראשי, בין אם זה פריט לבוש, אקססורי, מוצר איפור או כל דבר אחר לצורך העניין-הוא ינצנץ אליי בדינדוני "בלינג-בלינג" עצבניים כמו חתיכת פח בשמש הקורצת לעורב חמדן-לא אנוח ולא אשקוט עד שיהיה בידיי. אם נוסיף לעניין גם את ה"פטיש" הקשה שלי לגברת "הלו קיטי" ולנעליים-תקבלו מקרה אנוש וחסר סיכויי החלמה: סתם פריט מנצנץ יגרום לי עונג בלתי מוסבר; תוסיפו לפריט הזה את דמותה המטופשת של "הלו קיטי" וקיבלתם מופע זיקוקי סרוטונין אור-קולי שמתפוצצים בחיווטי המוח המסונוור שלי, אבל אם יתווספו למשוואה הזו גם נעליים, או אז תזכו לראות אותי פוצחת בסדרת אנקות ואנחות קשות משל הייתי סאלי המגמרת אל מול הדיינר העמוס!

פאייטים?-הולך!, לורקס?-תעמיסו!, אייליינר נצנצים?-בארור!, פודריה של סברובסקי?-דהההההההה!

בהיותי צעירה עוד לא ידעתי כיצד למתן את התכונה הסמי-פרחצ'ולית הזו והייתי נוטה להעמיס מכל הבא ליד (להגנתי יאמר שהשנים היו תחילת שנות התשעים, בהן כולם התלבשו בסחבות מקושקשות פאייטים ונצנצים לרוב, וכך ניצלתי בעור שיניי מהתוויית ה"פרחה הפולניה"). במרבית שנות לימודיי האקדמאיים מצאתי את עצמי מתווכחת אינספור פעמים עם המנחים ההמומים שלי ב"שנקר":

מנחה, זע בחוסר נינוחות על הכסא:"אמממממ...תראי.....קחי צעד אחורה ותסתכלי שוב על הדגם...."

אני, במבטי ערגה מצועפים:"בעיני זה מושלם...לא?"

מנחה:"תראי....את לא חושבת שזה טיפה'לה עמוס מדי? אולי אפשר לוותר פה על הסרט המוזהב ושם להוריד את הניטים. הם קצת מיותרים לדעתי...."

אני, בחמת זעם של לביאה המגנה על פרי בטנה:"מה ז'תומרת "להוריד"? הסרט המוזהב הזה הוא-הוא לב ליבה של המערכת...הוא מגדיר את ההשראה הראשונית שלי לגבי נושא הפרוייקט. כל הדגם בנוי סביב אינטרפטציית החווייה האישית שלי לגוף האישה בפרט, ולנשיות בכלל במבחן התקופה הפוסט-מודרנית בה אנו חיים....הסרט נשאר! וגם הניטים!"

מנחה:"חבל, כי לדעתי הרעיון הבסיסי שלך נהדר ופה את זורקת אותו לכיוון אממממ....פרחי קצת...."

לשווא הייתי בוהה בדגם ותוהה מה לעזאזל הוא רוצה מחיי?

אני מודה שהיום-ממרחק של כ-13 שנים, אני נזכרת בחלק מן הדגמים בזעזוע קשה. אין מצב עליי אדמות שהייתי מעצבת היום זוועה מקורקשת שכזו...אז כן, הטעם שלי בהחלט התעדן. אבל החיבה לבלינג-בלינג נשארה...החנות של "סברובסקי" היא סוג של מקדש בעיניי, ואם הכסף מצוי בכיסי באותו יום שאני חולפת על פניה-אויה לי ולמנהל הבנק שלי...אהההה-אללי, מי יקנני את הדיסק און-קי בצורת רובוט קטן ומסנוור....(בתמונה הפותחת-האוסף הצנוע שלי....)


כשחברת "מאק" השיקה בקול תרועה גדולה את קולקציית "הלו קיטי" ההו-כה מדוברת שלה בתחילת השנה (תמונות 1-4), אצתי רצתי לי נרגשת לחנות על מנת לקנות את כו-לה....מה רבה היתה אכזבתי כשגיליתי שהקולקציה היוקרתית יותר של הפודריות והגלוסים המשובצים לא יגיעו לארץ. אך לא מכשול קטנטן שכזה יעמוד בדרכי, מיד הפעלתי את קשרי הענפים בתפוצות הגולה וסידרתי לעצמי חיש-קל סט שכזה, שלא יחסר חלילה...הרי על כל מוצר ומוצר שם היה חרוט "יפותו" באותיות קידוש לבנה....אז שלי לא יהיה דבר כזה? ש-רוריה!!!


עת יושבי בבית בתקופה שלפני הגח אפרוחית לאוויר העולם, שוטטתי לי נפעמת ברחבי אי-ביי בחיפושים אחרי מוצרי תינוקות מגניבים של "הלו-קיטי" (פטיש נוסף כאילו, דהההה). החדר שלה כבר היה מוכן עם ציור קיר ענקי של "הלו קיטי" (משובצת סברובסקי כמובן...בתמונות 8-10) מעשה ידי. הבנות בחנות תרמו את חלקן במתן ציור קנבס מהמם של "קיטי" בפוזה אחרת, משובצת אף היא-וכך לא נותר לנסיכה אלא להיוולד לתוך עולמה הקסום והטראשי של "טיטי....אה-או" (כפי שהיא קוראת לה היום-הפאוזה, כבמקור). מפה לשם בעודי ישובה אל מול המחשב ונפלאות האינטרנט נגלות לפניי-מצאתי עולם וירטואלי שלם של פסיכוטיות מכורות כמוני שהשילוב הקדוש שלהן לכל דבר שהוא "Kawaii", לרבות הגברת "קיטי" ולנצנצים התרגם אצלהן למקור הכנסה יצירתי, משגשג ומנצנץ במיוחד...מה לא היה שם, נעלי תינוקות עם קיטי משובצת בסברובסקי (תמונה 5), תכשיטים מנצנצים כמו של המעצבת טרינה טרנטינו המלכה (תמונה 6), נעלי פליפ-פלופ עם קיטי מסבורבסקת עליהן ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה. הייתי יושבת ימים כלילות פעורת פה אל מול המסך ומגהצת את כרטיס האשראי עד שיצא עשן...

אז למענכן יקירותיי-אספתי אי אילו לינקים חביבים עליי במיוחד משם (ושמישהו יתנדב לעזאזל להסביר לי איך להכניס לינק כקישור בתוכן הפוסט....)







אז כן...יכול להיות שאני פולניה תאבת נצנצים, או אולי אני באמת איזו טאמיקה-וואנאבי מהברונקס, מודה אני בחטא הגרידיות המנצנץ הזה-אבל בינינו לבין עצמינו-כולנו חייבים קצת "בלינג-בלינג" כדי לצבוע את החיים, לא?!
כתבו לי ל:yaelmakeup09@gmail.com
בקרו באתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

5 comments:

  1. נעליים מהממות!
    היכן קנית?

    ReplyDelete
  2. מסכימה איתך, תני לי כמה שיותר נצנצים, ניטים, פרנזים, נוצות. זה יפיפה!

    ReplyDelete
  3. חן-חן בנות...
    אממ...זוג נעליים אחד מ"קום איל-פו"
    הזוג השני (ה"אצבע") מנעלי "מרי"

    ReplyDelete
  4. טיטי....אה-או נראה לי שאת מגדלת טוויטי קטנה

    ReplyDelete
  5. זה מותג חדש "טיטי אה-או"...קונקורנציה טובה לא?

    ReplyDelete