סיפור סינדרלה-גירסת הלבנט...

(או...מה נסגר עם הכלות בארץ?!?!?)

כאילו לא מספיק שהכלה הישראלית הממוצעת בוחרת להתחתן בקונסטרוקציה של עוגת קצפת ומרציפן עתירת בדי "קריסטל" זולים, ומחוך שיכול לשמש כמחזיר אור ב"משמרות הזהב" עקב עודף הנצנצים והקשקשת עליו, וכאילו שלא מספיק שהיא עושה ביום החתונה למאפרת ולמעצב השיער את המוות, אז גם בנעליים הבחירות שלה הן במרבית המקרים תמוהות, שלא לומר הזויות, שלא לומר עלולות לעורר את רפלקס ההקאה הספונטני.

האם מדובר ב"אפקט הבריידיזליות" הידוע אשר משפיע כמעט על כל אשה שפויה פחות או יותר בדעתה, טרום חתונתה? האם אכן-כמו בהריון, או ב-PMS, בשל התקפת ההורמונים, דעת הכלה לעתיד משתבשת עד כדי כך שצריך לסלוח לה לאלתר על כל המישגים והבחירות האופנתיות התמוהות שלה?

ואם כן-איך לעזאזל עדיין לא עשו מחקר בנושא? ובכלל, מה קורה שם מתחת להררי הקרינולינה בואכה אזור כפות הרגליים?

בעקבות שוטטויות רבות ומייגעות (עקב משלח ידי) באתרי החתונות למיניהם, הגעתי למסקנה הנחרצת, שבדומה לבחירות בחיי היומיום-שני דברים עיקריים עומדים לנגד עיני הכלה לעתיד בבואה לבחור לעצמה זוג נעלי חתונה: ראשית, הנוחות.

כיוון שפה זה לא אירופה, ומרבית הנשים חושבות עדיין ששיא האופנה הם כפכפי "הואייאנאס" משובצי סברובסקי או לחילופין פלטפורמות זוועתיות-מרביתן יבחרו בפלטפורמה "בובתית" מבד קטיפה במקרה הגרוע (מקבץ מספר 1), בנעלי עקב ארכאיות שמתאימות יותר לאחיות במוסד סיעודי-במקרה הרע (מקבץ מספר 2), או בנעליים שטוחות לחלוטין, רצוי בעלות אימום מפוהק להחריד במקרה הטוב (מקבץ 3).

הדבר השני שעומד לנגד עיני הכלה הוא המחיר. משום מה, מרבית הבנות מתייחסות לנעלי החתונה כאל נעליים חד-פעמיות, וככאלה אין צורך להשקיע בהן יותר מדי כסף. אה, כן...וחשוב מאד שביחס הפוך למחיר האפסי שהן מוכנות יהיו לשלם עבורן-כדאי מאד שהן יהיו תפורות בצורה איכותית, נעימות לנעילה ו"אסתטיות" למראה...רק אני רואה כאן סוג של אוקסימורון?

איכשהו, עניין האופנתיות, השיקיות והסטייל מתנדפים להם מהר מאד כשזה מגיע לנעלי החתונה. אז למה בעצם מרבית הבחורות מתייחסות לנעלי החתונה כאל נעליים חד-פעמיות?

נדמה לי ששוב, אם נסתכל על בחירת השמלה, ניתן יהיה להסיק על הנעליים שהכלה תנעל. ראשית, נתחיל מהעובדה הבלתי ניתנת לערעור-הבנות בישראל אוהבות להתחתן בלבן!!! טוב-לא כולן, נכון... חלק מעיזות והולכות על אוף-ווייט....או שמנת....או "קרם"....או "לבן שבור".....או "שנהב". ה"נועזות" שביותר שוברות את כל המוסכמות ומוסיפות דיטיילים בזהב (שומו-שמיים!!!) על רקע "בז'"...אז למה הפליאה שעם חוסר מעוף שכזה, גם הנעליים בהתאמה משמימות?

נכון, מדי פעם מפציעה ומבליחה לה ה"קולית" שבחבורה שבחרה לנעול נעליים אדומות...וואו...כמה מקורי! (נכון לשנות השמונים המאוחרות זה היה סופר מקורי. היום זה קצת טחון וטרחני אפעס, שלא לומר צ-פ-ו-י!)

ואגב, באיזה ספר חוקים כתוב ששמלת כלה חייבת להיות לבנה? עד כמה שאני יודעת, ובררתי בזמנו בעניין-בדת היהודית אין שום מניעה מלהתחתן בשמלה "צבעונית", תקנו אותי אם אני טועה....ונכון שצבע לבן מסמל "בתוליות" ו"טוהר", אבל נו, אם באוקסימורונים עסקינן...על מי אתן באמת עובדות?!;-D (אבא שלכן כבר מזמן הפנים את העניין, הוא פשוט לא מעוניין להודות בזה...)

וגם אם כן לבן....מה בדבר קצת תעוזה בעניין האקססוריז, AS IN SHOES?! מה עם קריצה קטנה של צבע "לא אדום" לשם שינוי? משהו מחוייך שיעשה לכן שמח בעיניים? כמה כבר אפשר לטחון את הצבעים "לבן-בז'-כסף-זהב"? לא נמאס כבר? הרי אם בעצם נחשוב על העניין לעמוק בצורה פילוסופית, שורש הבעיה נעוץ בהתווייתה של הנעל כ"נעל לחתונה". שהרי נעלי חתונה חייבות להיות לבנות, בהתאמה לשמלה, אבל מי באמת מאיתנו נועלת נעליים לבנות ביום-יום (למעט נעלי ספורט)?

כך הופכת לה הנעל למשהו זניח וחד פעמי שאין לו כביכול שימוש ליותר מערב אחד.

אז אני שבה ומקשה, לא שווה כבר להשקיע בנעל שתשמש את בעליה גם בחיי השגרה של אחרי החתונה (כן, מפתיע ככל שזה ישמע-יש חיים אחרי החתונה...), וכך מכורח הדברים גם תהיה מושקעת ואופנתית קצת יותר? סוג של קאץ' 22 לא?!

ואם נסבך את העניין עוד יותר, במחשבה מעמיקה, גם שמלות חתונה (הררי קצפת, או לא) הן לא בדיוק פריט לבוש יום-יומי ועליהן לעיתים מוציאים אלפי שקלים שלא מתוך הצדקה. אז למה לא "ללכת עד הסוף" בעניין ה"שואו"? להשקיע יותר כסף גם בנעלי החתונה, גם אם הן חד-פעמיות, או לחילופין, לא להשקיע בשמלה כל כך הרבה כסף, כמו גם בנעליים! מבולבלים? גם אני....מאד!!!

אני עצמי שייכת לזן ה"שואו-אופניקי", וככזו, ידעתי שלא שמלת החתונה ולא הנעליים ישמשו אותי ביום ש"אחרי". אז החלטתי לשחק את המשחק עד הסוף. השמלה היתה שמלת ערב בצבע ירוק פיסטוק (לא קצפת...לא!!!), והנעליים.....אוווווו....סאגת הנעליים. חשבתי לי שיש לי תרוץ מופלא לסחוט את אמי היקרה וללכת לעשות סיבוב קניות בכיכר המדינה (תאמינו לי, חתונה זה יופי של מסחטת "ריגשי" מההורים...). לאחר כיתותי רגליים רבים התבייתנו על "הלגה-עיצובים", שם חמדתי זוג סנדלי פלטפורמה בירוק זוהר של ג'וספה זנוטי המדהים. רכשנו אותם (עלאק "רכשנו", אמא שלי המופלאה רכשה לי...) וחזרנו הביתה מרוצות עד הגג. אך אבוי, ככל שהתקרב לו ה-D-DAY, מצאתי את עצמי יותר ויותר פוסחת על שני הסעיפים לגבי הסנדלים. הם פשוט היו קצת "יותר מדי", אפילו עבורי. וכך מצאתי את עצמי משוטטת לי שוב בחנויות הנעליים בחיפוש אחרי משהו מינורי יותר. הפור נפל על רשת מכובדת וידועה, שלצורך העניין נקרא לה "שמונה, צפון". רכשתי לי זוג סנדלים בזהב, על עקב כמובן, שמחירן היה כרבע ממחיר "נעלי הכיכר". ביום החתונה, נעלתי אותם והייתי מרוצה מהלוק הכללי. זה היה בהחלט צבעוני, אבל לא יותר מדי...שניה לפני שיצאנו מהבית לקחתי בהחלטה של הרגע האחרון גם את הזוג הירוק..."שיהיה" אמרתי לעצמי בפולניות. בדיעבד, זו היתה החלטה שהצילה לי את המשך החתונה. עוד בטרם הספקנו להגיע למעמד החופה, ובעוד אני מטופפת באלגנטיות ומנשקת את האורחים, נקרע לו הסנדל בקול דממה דקה. לא דרכתי בשום מקום שלא הייתי צריכה, לא הפעלתי עליו לחץ בלתי סביר, הוא פשוט החליט באופן חד-צדדי, להפרד מהרגל שלי לשלום. וכך מצאתי את עצמי, שניה לפני החופה עומדת ומסתכלת בזעזוע בפגר הסנדל המת שעל הדשא. ואז נזכרתי....נזכרתי בזוג הירוק ששכב לו מיותם בתיק, מחכה ל-15 דקות התהילה שלו....וכך, לשמחתי, העברתי את החופה על גבי פלטפורמותיו בגאווה. למותר לציין, שבשלב הריקודים, גם הזוג הזה הושלך הצידה, אבל היי, מצד שני גם החלפתי לג'ינס וגופיה, כך שאי אפשר להאשים אותי בפלצנות יתר, הא?

מוסר ההשכל יקירי הוא פשוט מאד וידוע לכל, "מה שעולה בזול-יעלה בסוף ביוקר...."

אז לקראת סיום-החלטתי לפתוח לכם את הארון שלי, שוב ולדלות מתוכו אופציות שונות בקשת מחירים מגוונת ובמבחר סגנונות...מקווה שזה יפתח לכן את התאבון קצת להעיז...שיהיה במזל טוב!

מקרא:

כמה כואב בכיס

זול-עד 300 ש"ח

בינוני-300-700 ש"ח

יקר-700-1000 ש"ח

הס מלהזכיר-1000 ש"ח ומעלה...

מידת הנוחות

*-זוועה, אבל העיקר הסטייל

**-נעלי "בית-קפה, אוטו ובחזרה"

***-סבבה לגמרי, אפשר גם לרקוד

****-אושר שמיימי, ללכת-עם, להרגיש-בלי

(לתשומת ליבכן-כיוון שהנעליים הללו הינן רכושי הפרטי, מן הסתם לא כל הזוגות שייכים לעונה הנוכחית. כמו כן, לא בכל קטגוריה מצאתי זוג מתאים, עמכן הסליחה-מקווה שבכל זאת ירדתן לסוף דעתי. בנוסף-הפוסט הזה מבוסס על דעתי האישית בלבד! אין להסיק ממנו על איכות נעל זו או אחרת, המלצה גורפת לרכישתה, או השמצתה בשום אופן כזה או אחר).

קטגורית הנעליים השטוחות

קטגורית העקב הקטן

קטגורית הפלטפורמה

קטגורית העקב הגבוה

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com