Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Sunday, July 12, 2009

Move over Imelda, bitch!!!




(או...ווידויה של מכורה...)

ידעתי שהיום הזה יגיע...היום בו אצטרך לעמוד מול הארון בחדר העבודה (AKA-"המקדש" בעגה של מר יפותו...) ואצטרך להודות ביני לביני וקבל עם ובלוג:"שלום, שמי יפותו, ואני מכורה לנעליים....". אנא קחוני ל"בטי פורד" באופן דחוף, שם אאושפז בחדווה לצד אושיות חברה כושלות ובימבוז הוליוודיות כדוגמת לינדזי לוהאן. אני כבר מדמיינת את השיחות בחדר האוכל בין ה"סשנים" של הפסיכולוג...נעשה השוואות אוספים, החלפות ומכירות למורת רוחו של הצוות המקצועי:

"Shame on you Yafutoo!"

תנזוף בי אחות כושית ענקית ותנופף לעברי את אצבעה המעוטרת בציפורניים בנויות ואימתניות:

"Would you like to spend the night in the "Dark Room""?

"Oh no....." אזעק בפאתוס רב...."I'll behave-I promise! I sware on my "Prada" collection..."

(מימין לשמאל: 1. דולצ'ה גבאנה; 2. דולצ'ה גבאנה; 3. "הלו-קיטי" ל"צ'וקה"; 4. אין לי שמץ...; 5. "מיו-מיו")


אל תבינו לא נכון-זה לא שלא ידעתי את זה לפני זה...פשוט זה הגיע למצב שגם שני ארונות לא מספיקים להכיל את כל ה"קולקציה" וגם זה אחרי סינון די עקבי של פעם בחצי שנה. בספירה האחרונה נמנו כ-130 זוגות שמישים ולבישים של נעליים, סנדלים, כפכפים ומגפיים על כל צורותיהם; כל אחד ואחד מהם מיוחד מאד בעיני, מרביתם של מעצבים שאני מאד אוהבת (מישהו אמר "פראדה"?) וכולם כאחד כמעט על סוג זה או אחר של עקב...



(מימין לשמאל: 6. מארק ג'ייקובס; 7. וונדוורסט; 8. ג'יוזפה זנוטי; 9. אנטינורי ל"פל")

בנוסף-יש לציין שהאהבה שלי לנעליים שהן קצת יותר "קורקיות" הפכה לאובססיה של ממש-כמה שיותר צבע ושגעון בנעל, ככה יותר טוב. זה לא שאין לי נעליים שחורות-יש לי, והרבה מהן, רק שגם באלו חייב להיות איזה שהוא טוויסט-עקב מגניב, אימום חדשני, אביזר מעניין. ככה התחילה האהבה שלי לנעליים של "Irregulear Choice" הבריטיות (כמובן...). הן תופסות מקום מכובד מאד של כבוד בפנטאון "המקדש" לצד "גוצ'י", "פראדה" ו"מיו-מיו". אני מסוגלת לזהות את העיצוב הכל-כך טיפוסי שלהם ממרחק של קילומטרים שלמים. כמה מעוף, תעוזה ושמחת חיים יכולה להיות באביזר לבוש? למה לעזאזל רק לבריטים יש את הראש הזה? ולמה כבר כמעט ואי אפשר להשיג אותן בארץ? היתה תקופה שרשת "שופרא" ו"בהונות" היו מייבאים באופן סדיר את הקולקציות שלהם לארץ. לצערי תור הזהב הזה נגמר די מהר, ואם תשאלו אותי-הסיבה נעוצה (שוב...) בשמרנות של הלקוחה הישראלית הממוצעת. במדינה שבה המושגים הפלצניים כמו "קשת גוונים מונוכרומטית" ו"קווים נקיים ו"קלאסיים"" הפכו לתיאורים נרדפים לטוב-טעם ועיצוב "משובח", אין מקום ליותר מדי צבע וחוש-הומור בבגדים, זה "מצועצע", "וולגרי" ו"ילדותי" מדי.






(מימין לשמאל: 10. גוצ'י; 11. אירגולר צ'ויס; 12. "יונייטד ניוד"; 13. דריס וואן-נוטן; 14. גוצ'י)


מה שמביא אותי לנקודה הבאה שמטרידה אותי בזמן האחרון ומדירה שינה מעיניי בלילות-למה לעזאזל רק אצל הבחורות הישראליות נעליים על עקבים נחשב לסוג של קללה? בכל פעם שאני נועלת את אחד מהזוגות האהובים עליי אני זוכה לתגובות בסגנון "וואו-איזה גובה...אני לא הייתי מעיזה ללכת על כזה עקב....". אז ראשית-מה לתעוזה ולעניינינו? יש איזה שהוא תג אומץ מיוחד שבא בילט אין יחד עם האימום כל פעם שאת קונה נעלי עקב? ואיך הולך המדד הזה? ככל שהעקב גבוה יותר-אומץ הלב גדול יותר? לא ברצינות.....כי אני באמת לא מבינה....


(מימין לשמאל: 15. "מיו-מיו"; 16. אירגולר צ'ויס; 17. "פראדה"; 18. אירגולר צ'ויס; 19. "מיו-מיו")

זה תמיד מזכיר לי את ת'. ת' היא קולגה מצודדת במיוחד שעבדה לצידי כשעדיין הייתי מאפרת בחברת איפור גדולה; ת' איננה ילידת הארץ (מן הסתם...), היא גם מה שנקרא בעגה הישראלית "מגה-כוסית"; מה זה "מגה", "סופרנובה-כוסית" יותר נכון. הספיקו לי אי אלו יציאות בחברתה ע"מ לקלוט את מבטי הזימה שהיא מקבלת מכל גבר מצוי ברחוב. האמת היא, שקשה שלא להבין למה-יש לה גוף מהמם, שיער זהב טבעי (!) ארוך וגולש והיא חובבת גדולה של מעצבי-על בבגדים ובמיוחד בנעליים. לא יתפסו אותה לעולם נעולה בנעליים שאינן נעלי עקב. גם במשמרות הקשות והארוכות שבילינו ביחד, הבחורה היתה מקפצת בקלילות משל היתה יונק דבש מצוייץ מלקוחה ללקוחה על עקבים אימתניים. פעם אחת כשיצא לי לשאול אותה איך לעזאזל היא עושה את זה-היא אמרה לי בפשטות שבמקום ממנו היא באה, מלמדים את הבנות לעשות את זה מגיל 10 בערך. זה טבעי להן כמו צחצוח שיניים בוקר וערב, היא ממש לא מבינה מה הפליאה הגדולה...בעיניה, נעלי עקב הן טבע שני והיא לא רואה את עצמה נועלת משהו אחר.

(מימין לשמאל: 20. אירגולר צ'ויס; 21. טרי דה-הבילנד; 22. "פורנרינה"; 23. בטסי ג'ונסון; 24. "טופ-שופ")

ועכשיו נשאלת השאלה-האם העניין הזה הוא טמון גנים אם כך? מדוע לא רואים ישראליות מתרוצצות בנעלי עקב בסופר או בתור לקופת-חולים? ובכלל, למה הישראליות לא נועלות באופן גלובלי נעלי עקב? האם התשובה טמונה בימי החלוצים בהם הנוחות והפרקטיות היו חשובים יותר מהכל? ואם כן-מדוע נשארה האופנה הכה מזעזעת של נעלי הגולדה מאז ועד היום? ושאלת השאלות-מי באמת חושבת שזה יפה?????????????

(מימין לשמאל: 25. "פראדה"; 26. "פראדה"; 27. גוצ'י; 28. "מיו-מיו")

אם לפני 10 שנים כמעט ולא היו מעצבי נעליים ישראליים שייצרו נעליים בארץ (כשאני אומרת "מעצבים" אני לא מתכוונת לחברת "גלי"...), אזי היום יש באמת סוג של התחלה קטנה ומבורכת של מעצבי נעליים חדשניים שמעצבים ומייצרים בארץ נעליים איכותיות. יש לי רק בעיה אחת עם אותם מעצבי נעליים (ואני מודעת לחטא ההכללה שאני חוטאת בו כרגע)-מרביתם מעצבים קולקציות ארכאיות משהו, שההשראה לנעליים שם שאובה מן הסתם מארונה של הדודה וואניה או-אז בשלהי מלחמת העולם השניה, בואכה לודז'-פולין. מרבית הנעליים בקולקציות הללו נראות סבתאיות, בעלות עקבי "לא מריח-לא מסריח" אם בכלל (=עקב רק כדי שאפשר יהיה לקרוא להן "נעלי עקב" וגם זה כדי לצאת ידי חובה...), הלוקות באימומים שאינם מחמיאים לרגל כלשהי בכלל ולרגל הנשית בפרט. בכלל נדמה כי מה שעומד מאחורי עיצוב הנעליים הישראלי בגדול (אפרופו ערך מושגים פלצניים) הוא קודם כל הנוחות והפרקטיות, ורק אח"כ, רחמנא ליצלן-האסתטיות. ברור לי לגמרי שאני עומדת לעורר עלי את חמת אפן של כל חובבות העיצוב הנ"ל שהן פמיניסטיות נלהבות שיזדעקו לטקבק בנמרצות על "העקב כאביזר פאלי, שוביניסטי ומגביל כדוגמת המחוך דאז..." דרך סייבר-צקצוקי לשון בנוסח "את מודעת לכמה זה מזיק לבריאות הרגל?..." ועוד כהנא וכהנא חידודי בבל"ת למיניהם.

מצד שני אני שבה ומקשה-אוקיי, אם לא נעלי עקב אימתניות, אז לכל הפחות שיהיה נשי ומחמיא....הרי אם אתן מחפשות נוחות ומעבר לזה שום דבר לא משנה-לכו על "קרוקס" ודי....זה מאד נוח, פרקטי להחריד-ובאותה המידה כעור, לא אסתטי ובלתי נשי בעליל...אחרת-באמת שצר לי ואינני מבינה למה להשקיע כ-1,000 ש"ח בממוצע על נעליים "מעוצבות" שנראות כגלגול של נעל ששרדה את מתקפת פרל-הרבור (ולא, כפכף שטוח עם רצועת עור רחבה בצבע חול על איזור האצבעות לא נופל אצלי תחת הקטגוריה של "עיצוב"...). ורק אנקדוטה קטנה לכל המלעיזות בפוטנציה: להיות אמא עובדת, זה לא תרוץ! לי עצמי יש אפרוחית פעלתנית במיוחד כבת שנה וחצי-גם אני עסוקה מרבית שעות היום במרדפי סרק אחריה, הרבה פעמים על נעלי עקב, כך שאת הטיעון של "מרביתנו אמהות עובדות קשות יום, קשה לנו לעמוד על נעליים לא נוחות כל היום..." תמחקו מיד מן הרשימה!!!

זהו יקיריי-הייתי חייבת לפרוק את אשר על ליבי...על מנת שתבינו שאני אכן "נאה דורשת ונאה מקיימת" העלתי בזאת לפניכם טעימה קטנה ומובחרת של קמצוץ דוגמאות מה"מקדש", רק שתי אזהרות לפני סיום:

*אני מקווה שעבור חובבות המונוכרומטיות לא נגרם נזק בלתי הפיך בשל אובר הדוז הצבעוני, גם אם כן-אני מסירה את ידי מאחריות לעניין!

*מי מכן שזוממת על פריצה ל"מקדש" בעקבות הפוסט הנ"ל: קחי נא לתשומת ליבך שלא בכדי אנחנו מגדלים שלושה כלבים גדולים בבית...יש לזה סיבה כמובן. מי שבכל זאת תשים את נפשה בכפה ותנסה מוזהרת בזאת שאולי תצא עם זוג נעליים שווה-אבל גם עם תחת לעוס!

KNOCK YOUR SELVES OUT LADIES-IT'S SHOW TIME!!!


כתבו לי:yaelmakeup09@gmail.com

בקרו באתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

31 comments:

  1. טורימאסטרJuly 11, 2009 at 11:50 PM

    וואלה הצלחת להפתיע אפילו אותי, כמה מהאירגיולר ההן ממש יפות בעיני, ואני ידועה כבחורה בעלת טעם משעמם.

    ReplyDelete
  2. LOL טורילה...
    אני לא מכירה אותך כמשעממת במיוחד...:-P

    ReplyDelete
  3. ME LIKE
    כמה מהזוגות ממש אהבתי
    פעם כשעוד גרתי במרכז הארץ ועבדתי במשרד פלצני הייתי מתרוצצות ימים כלילות על הסטילסטו שלי
    ואז עברתי דרומה...

    נהנית לקרוא אותך

    ReplyDelete
  4. חן-חן טלצ'ו...
    דווקא חשבתי שתאמרי שאחרי שהותך באירופה את עדיין מתרוצצת ככה...

    ReplyDelete
  5. צחקתי, בכיתי
    והחבר שלי מעריך אותי יותר מאי פעם...
    מחר ת' תשמע מזה
    :)
    צ'יקות
    שירז

    ReplyDelete
  6. LOL
    את יכולה לומר לה שהיא סלב!!!
    צ'יקות בחזרה בייב!

    ReplyDelete
  7. ..אכן קיימת! אוסף מרשים ביותר
    סחטיין עליך גירפלדדדד(אנחנו בדמות האחות הכושית עכשיו)

    ,בנוגע לכל העיצובי נעליים בארץ קלעת בדיוק
    דיי כבר עם הנעלי עור התפורות כאילו בלוק נוח
    ..ובזרימה טבעית, רוצים קצת סטייל
    שמישהו/י ירים/תרים את הכפפה או במקרה הזה את
    !הגרב ויעשו נעליים מעוצבות ושיקית

    ReplyDelete
  8. i say here-here woman!
    i see no stiletto on those legs!!!
    לא יעזור כלום...ייקח זמן עד שסטייל אמיתי יכנס לכאן. אנחנו הרי ככלות הכל עדיין בלבנט:-P

    ReplyDelete
  9. אוי, נהדרת :)
    ואיזה יופי של מקדש הקמת לך שם.
    רק אני יושבת כמו בתקופת הצנע, מזילה ריר על נעליים ברשת ולא קונה כלום כי המצב מחייב D:

    אוי, אני אחזור, אני אחזור.

    ReplyDelete
  10. אוי את כזו ענקית.
    גם אני אוהבת נעלי עקב, רק לא מצליחה ללכת איתן לשום מקום מעבר לאיזה בית קפה/קולנוע וכו' - ז"א לא מעבר לחצי שעה. אני מתייחסת לנעלי עקב גבוהות ולא של 5 ס"מ.
    איך את עושה את זה לעזאזל?
    זכור לי בפוסט קודם שלך על פגישת המחזור שהלכת עם עקבים כאלו ובסוף לא הצלחת לעמוד על הרגליים כמעט...
    :)
    בכל מקרה - אוסף מדהים!!!

    ReplyDelete
  11. נעלולה יקירתי...
    גם הויזה שלנו נכנסה לקווארנטינה עכב המיתון הקשה
    בצר לנו אנו אף נאלצות למכור חלקיקי אוסף קטנים-אבל רק את ה"פושטים" כדי שיהיה עוד כסף להרבה-הרבה מיו מיו חדשות:-D
    אני צופה עתיד וורוד באופק...

    ReplyDelete
  12. בלאקי אהובה...
    אוווו...לנעליים הללו קוראים נעלי "בית קפה"-הן טובות בדיוק בשביל זה+נסיעה באוטו; יש לי הרבה כאלו...
    ותודה יקירתי:-*

    ReplyDelete
  13. אני מוכנה להרוג בשביל האוקספורדס של דריס ואן נוטן. מה הסיכוי שאת מוכרת (או מאמצת אותי)?

    אני, כמוך, לא יורדת מעקבים (10 ס"מ לפחות, מפאת גובהי וטעמי האישי). זה לא קל, בייחוד בארץ. אמנם גם אותי אימנו לכך מגיל צעיר (ותודה לאימי הדיווה), אבל הרחובות בארץ זה כמו מסלול מוקשים. פה סדקים בכביש, פה מדרכה עקומה... אני עכשיו גרה בירושלים, וזה גהינום צרוף. אבן ירושלמית זה יפה, אבל למה על הרצפה? ובהליכה במדרחוב אני מאבדת נעליים באופן קבוע (העקב נתקע בחריצים בין האבנים), וסופגת לא מעט בדיחות-סינדרלה על כך. אני בטוחה שהבנות בניו יורק לא צריכות להתמודד עם כאלה מכשולים. בכל מקרה, זאת נראית לי הסיבה שבגללה הרבה בנות מתייאשות ועוברות לנעליים שטוחות (כמובן שלא אני... מה אני, קיבצניקית?)

    ReplyDelete
  14. באופן כללי מסכימה - אכן צריך ללמד את בנות ישראל ללכת על עקבים (וגם יציבה נכונה, ואיך לא ללכת כמו גבר - ז"א, אין סיבה לאישה ללכת ברגליים פשוקות), אבל, לא הייתי יוצאת וקוראת לבנות ישראל לעלות על עקבים במיידי - לצערי, נתקלתי לא אחת בניסיון הנואש של הישראליות לעלות על עקבים, ומה אומר ומה אגיד? פילה תראה יותר חיננית מהן, אם ישימו אותה על עקבים 10 ס"מ (ואין שום ביקורת על המשקל, כי אני מדברת גם על גבעוליות דקות כאלו שכאשר הן על עקבים, חינניות זה מהן והלאה).
    קודם לטפל בבעיית *סלחו לי על הצרפתית* הבהמיות וללמד אותן ללכת ברגליים סגורות וביציבה נכונה, אח"כ תתחילי להגדיל את העקבים.

    ולגבי נעליים שטוחות - לאחרונה התחממתי לקראת הרעיון של ללכת עם נעליים שטוחות (יש לי סה"כ שני זוגות נעליים שטוחות - כפכפי אצבע לים ונעלי ספורט ל...ובכן, ספורט), אבל האימומים הנוראיים, והעיצובים המזעזעים שולחים אותי בריצה מהירה חזרה לעקבים היפים שלי.

    ReplyDelete
  15. דניאל....
    אין מצב שאני מוכרת את "דריס", אני מתה עליהן-כל כך מצטערת שלא קניתי גם את הצהובות:-(
    אבל את בהחלט מוזמנת לבוא לגור פה....
    והמדרכות בירושלים זה באמת סיוט שאין כדוגמתו...
    בכוח משדרים לך שאסור להיות סטייליסטית!

    ReplyDelete
  16. אדוש,
    לכי לפוסט על הבלינג-בלינג ותסתכלי: בסוף יש שני זוגות סנדלים שטוחים מהממים שאני חורשת עליהם.
    לא חייבים פליפ-פלופ כמו כל המתלהבות בארץ....

    ReplyDelete
  17. יש גם קטע כזה בארץ... מעבר לכל עניין הנוחות והסטייל... את עניין התגית ברחוב

    לא יודעת איך לנסח אבל כשאני על עקבים סתם ככה ביום יום לעבודה או משהו
    אני מרגישה מההה זההה "אובר-דרסט" וההרגשה הכללית מהמבטים ברחוב זה משהו בסגנון "וואו איזה הגזמה לאן היא כבר הולכת" וכל זה
    וגם מן הסתם מרגישים איך תגית הפרחה מיד נצמדת ע"י המבטים

    אז לפעמים אני מרגישה צורך להוריד פרופיל ולא להתבלט ברחוב היומיומי
    ולשמור את העקבים ליציאות וכו
    וחוץ מזה יש משהו סקסי בחוסר התגנדרות לדעתי
    מה גם.. שתנסו אתם לגמוע רחובות שלמים ואלפי קילומטרים בתל אביב הלחה.. ועוד על עקבים
    מה לעשות יש סטייל שמתאים לשטיח האדום והוא לא תמיד מתאים ל"רגע חסר לי גמבה לתבשיל השעושית אז אני אקפוץ לסופר להביא... איפה שמתי את הסטילטו שלי??"

    ReplyDelete
  18. אם תקראי טוב את הפוסט-תראי שאני לא מטיפה בהכרח רק לעקבים
    אפשר ורצוי ללכת גם על שטוח-אבל למה 95 אחוז מהישראליות מעדיפות לעשות את זה בלי סטייל? וממתי "הוואייאנאס" נחשבים לפריט לבוש אופנתי רבאק??
    רק אצלנו זה והקרוקס שולטים
    לא צריך לדפוק הופעות של שטיח אדום לסופר, אבל מצד שני גם לא של "איך אני נהנית לגרור ת'רגליים בקרוקס/באפאלו/הוואיינאס המעופשות שלי..."

    ReplyDelete
  19. ...ואף מילה על אלו שהולכות עם סנדלים/כפכפים או ווטאבר ולא טרחו לעשות פדיקור מזה כעשור...
    ככה שכולנו נהנה לצפות בפטרת ובלק משנת 95..

    ReplyDelete
  20. מאמי רק מה שאני לא מבינה .. סבבה להשקיע אלפיים שקל בנעלי מעצבים אני בעד , אבל למה לבחור את המכוערות ?!
    היחידות שניראות לי באמת יפות ולבישות בלי לעשות לעצמך פאדיחות זה הגוצ'י הסגולות.
    אבל אולי המשפט על טעם ועל ריח מתאים לפה :)

    ReplyDelete
  21. אולי התשובה לשאלה שלך נעוצה בזה שאת קוראת לי "מאמי". אין תצוגת תכלית המעידה יותר מזה על אישיות, טעם או אבוי-שכל
    ואגב-אחרי שתלכי להשתלת תכונה שקוראים לה "פירגון", מן הראוי שגם תגשי לבדוק את הראיה "כפרות"-אין שום גוצ'י בסגול...

    ReplyDelete
  22. זה רשמי- את אלילה
    עכשיו הבנתי למה את מוכרת את הנעליים ההן
    הן מתגמדות לעומת הואן נוטן, מיו מיו ופראדה.
    סיכמת היטב את הלך רוחן של הישראליות בנוגע לנעליים
    וזה ממש לא מפתיע
    בודדות הנשים שאני רואה מדדות על עקבים ביום יום

    ReplyDelete
  23. תודה בובה...
    ואל תאמרי "מדדה"-אמרי מקפצת בעליצות...
    :-*

    ReplyDelete
  24. חן-חן יקירה...
    את מוזמנת להשאר....:-)

    ReplyDelete
  25. תודה אורן...
    וולקם:-)

    ReplyDelete
  26. וואו!!!

    אין לי מילים. כל הנעליים פשוט מדהימות והכתיבה מוצלחת כמו תמיד.

    ישראל פשוט מבאסת בקטעים כאלה כי ללכת ברחוב עם עקבים פשוט מושך יותר מייד תשומת לב שאני לא תמיד מעוניינת בה. וזה לא שבגלל זה אני לא אלבש נעל מסויימת אבל זה עושה לי חשק לגור במקום אחר שבו יש יותר מאופצית לבישה לגיטימית אחת (נגיד לא רק נעלי גלדיאטור+חצאית טריקו גבוהה+גופית סבא בתוך החצאית)
    כי הכל פה נהיה שעמום אופנתי!

    ReplyDelete
  27. LOL מותק...
    תימצתת את זה מאד יפה...
    בזמן האחרון כל מה שרואים פה זה את חצאיות הסיגר והגלדיאטורים...
    יאללה שיתקדמו...
    :-*

    ReplyDelete
  28. בתמונה האחרונה יש גוצ'י .. והן סגולות. או זה או שאני עיוורת צבעים
    לא הבנתי ממה נפגעת\ נעלבת או מה שזה לא יהיה , התגובה שלי ממש לא באה לרדת עלייך או משהו .. פשוט חשבתי למה להוציא הרבה כסף על נעליים לא פרקטיות .. ודי ביזאריות , לדעתי לפחות
    אני לגמרי מפרגנת על האומץ שלך ללכת איתן :)

    ReplyDelete
  29. חלילה נפגעתי יקירתי....
    זכותך לגמרי לדעתך-שונה ככל שתהיה
    אבל אם תקראי אותה שוב-תראי שהיא היתה קצת מזלזלת...
    בכל מקרה NO HARM DONE!
    כשאת מציגה את זה כך-אני בהחלט מכבדת ומעריכה את דעתך:-)
    לגבי ה"אוסף"...אהמ...יש לי כ-130 זוגות, זה רק כחמישית ממנו-מן הסתם יש לי פרקטיות ויומיומיות מהן-בכוונה בחרתי את אלו שיוצאות דופן במיוחד, אחרת יהיה משעמם לא?
    ואגב-הגוצ'י הן בשחור זהב-משום מה גם השורה של הנעליים השחורות יצאה סגלגלה משהו...
    טוב...צלמת אני כנראה כבר לא אהיה:-D

    ReplyDelete