היום בו למדתי צניעות מהי...:-P

(או...."כה אמר קונפוציוס...")

טוב...נו..אז קצת הגזמתי עם הכותרת המלודרמטיות....אבל אפשר לומר שלמדתי סוג של שיעור מעניין וחדש אתמול...
אחרי שהסעתי בבוקר את אפרוחית העולצת לגן (ותודה לאלוהי הגנים שעובדים בימי שישי), שמתי פעמי לקניון "רננים" הקרוב למקום מגוריי. עכשיו-מי שקורא מדי פעם את הפוסטים שלי בוודאי חושב לעצמו כרגע שכל עיסוקי עלי אדמות הוא להסתובב בקניונים. לא שאני חושבת שיש בכך פסול-אבל....המממ...בואו נאמר שלצערי הרב, בעקבות מצבנו הכלכלי לאחרונה, זה כבר לא נכון לגביי. יותר מכך, אחדד ואסתכן בסנוביות מה, גם בתקופה שזה היה נכון-הקניון הזה לא בדיוק היה בראש רשימת הפייבוריטס שלי, וזה באמת בלשון המעטה; ראשית, הוא אינו מאורגן נכון, חכם והומוגני. שנית (ואני אשתדל להיות עדינה...)-הוא אינו מכיל חנויות "גורמה" שוות במיוחד לטעמי.
אבל לפני שכל תושבי איזור השרון נזעקים לצווח חמס על ה"סו-קולד" התנשאות על הקניון "שלהם"-אני מציעה שתקראו את הפוסט עד סופו-שכן על זה בדיוק באתי לדבר היום.
ובכן...נסעתי לקניון, שוב, לא מתוך בחירה-הייתי צריכה לאסוף משם משהו. בכל מקרה-כפי שהסברתי בפסקה שמעל, מצבי הכלכלי אינו מזהיר כרגע. אנחנו נמצאים בעיצומה של תכנית הבראה ספרטנית ונוקשה במיוחד-אמנם אין יותר מינוס בבנק, אבל גם אין צ'קים ואין כרטיס אשראי-רק מזומן! זה מה יש ועם זה מסתדרים! אז נכון, אנחנו ממש לא רעבים ללחם, אבל גם יותר מדי כסף למותרות לא נשאר לנו, כך שאני משתדלת להדיר את רגלי ממרכזי קניות-למה סתם להכאיב לעצמי בלב?! הרי גם אלכוהוליסט נמנע מלהסתובב בברים אפלוליים, הלוא כן?
ובכל זאת, החורף הגיע (או כך לפחות היה נדמה בתחילת השבוע, קיבינימט! מה נסגר עם הפאקינג שרב הזה באמצע החיים?!)-ואני, שלא רכשתי לעצמי בגדים כבר כמה וכמה חודשים טובים, החלטתי עם סכום הכסף הקטן מאד שבכיסי, לנסות ולהתחדש לי בכל זאת במשהו לחורף. ובמושגים שלי-מה שהיה לי בכיס היה מאד-מאד קטן!!!
כאן גם המקום לאתנחתא קלה בה אשטח את התיאוריה האחרונה שלי, לפני שאמשיך. מעצם היותי מאפרת עצמאית-עיתותי בידיי. בימים בהם אני עובדת מהבית-אני בין השאר מנהלת גם את "פורום איפור וציור גוף" ב"תפוז", ומטבע עבודתי והעובדה שאני אוהבת מאד להשאר עם היד על הדופק, אני מסתובבת באתרים רבים ובפורומים אחרים שמקורבים לעיסוק שלי, אחד מהם הוא פורום האופנה של "תפוז". במבט ראשון ולא מעמיק לגולש המצוי, הפורום נראה לא רציני, שטחי ורדוד, כשקשת הגילאים נעה בממוצע בין 16 ל-22, והסלנג הטינאייג'רי הנפוץ גורם לך לגרד את הפדחת בתמיהה במקרה הטוב, ובזעזוע-במקרה הרע. כך לדוגמא, על קצה המזלג:
"אמג/אמגד"-קיצור ועיברות של הביטוי אמריקאי והבימבואי הידוע "Oh my god!"...
דוגמא:"אמ"ג, בריטני הזאת כבר כל כך פתאטית, שתנוח כבר!"
"מזה?"-קיצור ועיוות של "מה זה?"
דוגמא:"מזה המעיל ההורס שבתמונה?"
"מכנס/נעל/משקף"-עיוות מזעזע של פריטי לבוש זוגיים, אה-לה סנדרה רינגלר סטייל
דוגמא:"אני מצרפת לכם תמונה של המשקף ההורס החדש של "שאנל" שגנבתי לאמא שלי..."
"ניראלי"-לא...זה לא שיבוש השם של ההיא מהדוגמניות, פשוט עיוות וקיצור של "נראה לי"...
דוגמא:"אמממ..ניראלי שאפשר להשיג את הנעל הזו בכל חור..."
אבל, ברגע שמתעלמים מן התחביר הקלוקל (במרבית המקרים), קריאות ה"שיו מעיין את הורססססססססתתתתתתתתתתת!!!!" ושרשורי סיכומי השבוע נוטפי ההורמונים והדכאון הגיל-התבגרותי, מבליחים מדי פעם נצנוצי סטייל לא רעים כלל וכלל. מדובר בחבורת נערות צעירות אמנם, אבל מעודכנות להחריד בכל מה שנעשה בעולם האופנה, הסטייל והביגוד. הן מסתובבות באתרים, בלוגים וחנויות און-ליין ומפתחות לעצמן טעם ייחודי וסטייל מאד מגובש כבר מגיל צעיר. אפשר מפה ועד קצה העולם לטחון את עניין היות האינטרנט מרעיל ומזיק לעיתים, או את עצם העובדה שהן מבלות זמן רב כל כך מול המחשב, אבל מצד שני-אין ספק שהמדיום הזה, לתוכו הן נולדו-עוזר להן לגבש את הזהות האופנתית שלהן בגיל צעיר מאד ובמיומנות רבה להחריד-הכל נגיש בלחיצת כפתור ויש כל כך הרבה מקורות לחקור וללמוד מהם. פעמים רבות מאד אני מוצאת את עצמי בוהה במסך בהשתאות לנוכח אחת מהן, שגילה כמחצית מגילי, מצולמת לבושה באוסף אקלקטי ומרשים למדי של ביגוד, הנעלה ואבזור-עד לכדי מראה שלם ומוקפד עד מאד. אבל מה שבאמת מרשים אותי יותר מהכל הוא העובדה שדווקא בגלל שמרביתן עדיין נערות בגיל תיכון, והפרוטה לא בדיוק מצויה בכיסן, הן איכשהו מצליחות לבנות לעצמן מלתחה מרשימה, מלאת שיק ועדכנית מאד-גם בסכומי הכסף המאד קטנים שלהן. אז איך לעזאזל הן עושות את זה בדיוק?!
וככה, כשהשאלה הזו מהדהדת בראשי, התחלתי לשוטט לי בקניון. ראשית, אמרתי לעצמי, מן הראוי שאגדיר לעצמי באופן ברור מאד מה אני רוצה לרכוש, ככה לא אתפרש ל-7000 כיוונים שיסיתו אותי מן המטרה, כמו שקורה לי תמיד. השלב הזה דרש ממני לעשות רגע סטופ במחשבות ולשאול בכנות את עצמי:"מה ב-א-מ-ת אני צריכה?" (ובתור אחת שתמיד מתבלבלת בין "צריכה" ל"רוצה", זה לא היה קל!). טוב-נעליים יש לי מספיק. בכנות, כמו שכולכם כבר ראיתם-אני לא ממש זקוקה לנעליים/מגפיים/ווטאבר...יש לי מכל טוב ומהפירמות השוות ביותר, בעניין הזה אני מכוסה. ואם כבר נמשיך עם הכנות הכואבת, למען האמת, גם ג'ינסים ומכנסיים לחורף יש לי למכביר. אז מה כן חסר לי? המממ....מאז ומתמיד יש לי בעיית חולצות וחלקים עליוניים...למה? לא יודעת באמת לומר...הרגליים הן החלק החזק שלי ולכן אני משקיעה בהן יותר ומוצאת עבורן פריטים ביתר קלות. בחורף אני מעדיפה ללבוש חולצות קז'ואל למדי ולהשקיע בפריט עליון שווה יותר...אז זהו אם כך, הגעתי להחלטה-אני אחפש לי חולצות וחלקים עליוניים.
הצעד השני, והזר לי מכולם היה להכריח את עצמי להכנס לכ-ל חנות פוטנציאלית אפשרית, גם לאלו שמעולם כף רגלי לא דרכה בהן, מפאת הפדיחה...
הצעד השלישי ואחרון בהתפקססות למטרה היה טקטי במהותו-ראשית, עוברים על כ-ל החנויות בקניון, נכנסים, בודקים מחירים, משווים וזוכרים מה אוהבים. רק אחרי שמסיימים את הסיור המקדים-אפשר לעשות סינון של מה מכל מה שראיתי, אהבתי ואני יכולה לרכוש, בהתחשב בפרוטות המועטות שבידיי.
התחלתי בחנות "גולף" המחודשת שבמרכז הקניון. אני חייבת ראשית לומר, במאמר מוסגר, שהשיפוץ של החנות חביב, אם כי קודר מה, אבל הדבר התמוה ביותר שהפיל אותי לרצפה מפאת התדהמה היה העובדה שבחנות קיימת לה בודדה ומיותמת רק מראה אחת(!) וגם זה בגודל של דלת תא הלבשה. מה לעזאזל חושב לעצמו מעצב פנים כשהוא מציב בחנות בגדים שששטחה (להערכתי הלא מיומנת) כ-25 מ"ר רק מראה אחת...מה?!?!? "מראה אחת?????????? בחנות בגדים? מה נסגר עם זה?" חשבתי לעצמי בעצבים בעודי הודפת מן המראה בקלילות בחורצ'יק מסכן שמדד מכנסי צ'ינוז משמימים. מעבר לכך, אני חייבת לציין לשבח את המהפך שעברה רשת "גולף" בשנים האחרונות. החלפת המעצבת של קו בגדי הנשים והקניינים של אביזרי האופנה בהחלט מורגשים לטובה. הדגמים חדשניים יותר, צבעוניים יותר ושימת הלב לטרנדים העונתיים מורגשת בהחלט. סומן לחיוב קרדיגן סגול מקסים בהדפס מנומר ועדכני-אהבתי!
אחרי זה חציתי את הרחבה לכיוון "זארה". השנה נדמה לי ש"זארה" התעלו על עצמם, או שאני פשוט מתחברת לטרנדים יותר מבכל שנה. רציתי ה-כל! פשוט ה-כל! כולל את כל הליין המהמם של "טראפלוק". התבייתתי על כמה צעיפים מגניבים לשדרוג המראה. נרשם "וי" חיובי לגמרי. ואם בחיוביות עסקינן-אני חייבת לציין לשבח את הסניף הזה ברעננה, תמיד מאורגן, מסודר ונקי. אין את תחושת השוק שלפעמים מאפיינת את אחיו הגדול שבקניון רמת-אביב, וכמעט תמיד יש מבחר ענק של אקססוריז שווים. יפה להם!
משם דילגתי מעדנות לחנות "FOX" הסמוכה. אני מודה בענווה שגם בעבר רכשתי שם לא מעט, במיוחד פריטים ליום-יום. עדכניות הטרנדים אכן ניכרת כל עונה, אבל איכות הבגדים, מנסיוני בכל אופן, די מאכזבת וכך מדי פעם אני נוטשת אותם. הפעם לא יכולתי שלא לעצור-רכישת זכויות המותג "הלו קיטי" של "SANRIO", וליין הבגדים שהושק בהשראתו סימאו את עיניי בדוק מאוהב.... הקפוצ'ונים המודפסים צבעוניים ומשגעים, אם כי פיג'מתיים מדי לטעמי (לא שלא הייתי קונה את כו-לם לו יכולתי...)-אבל אני חיפשתי משהו אחר..."בוגר" יותר. התבייתתי על קרדיגן סרוג עם חגורת מותן באפור, שדמויות החתלתולה האהובה עליי כל כך סרוגות לתוכו בשיקיות קוקטית. כמובן שלא מצאתי את המידה שלי, והוורסיה הלבנה שלו ממש לא קרצה לי (להזכירכם, לבן זה ממש לא הצבע שלי!). בפשפוש אקראי מצאתי אחד אחרון במידה שלי זרוק בערימת הבגדים שהוצאו מתאי ההלבשה-עוד "וי" סומן! נמדדה אבל לא סומנה-חולצת טי בשחור וורוד ולבן עם הדפס של "קיטי"-יפה על הקולב, קצת פחות על הגוף. תסבירו לי בבקשה משהו-כשמעצבים חולצת קז'ואל אובר סייז שנראית כה מגניב על הקולב-למה בשם האלוהים לתפור אותה מבד טריקו עם לייקרה מעצבנת? למה?!?!? לא מספיק שעל הגוף היא נצמדת, לא כפי שהתכוון המשורר, אלא שזה מוזיל את כל הלוק הכללי שלה...לא חבל?! איזה פספוס...בנוסף חטאה החולצה ב"שסעים" ארכאיים באיזורי השרוול וצידי החולצה, ובקשירת סאטין משמימה וטחונה בגב הסמי-חשוף. טו מאץ' אינפורמיישן על חולצה אחת. לפעמים לא צריך ל"עצב" יותר מדי-יש הדפס מגניב עם קצת פאייטים, יאללה להעביר לייצור-למה להעמיס על החולצה לעייפה? בקיצור-ביג נו-נו!
בעוונותי כי רבים, המשכתי גם ל"דן קאסידי"-קיבלתי מחברה זיכוי של 300 ש"ח משם, וחשבתי לנצל את ההזדמנות-"מי יודע, אולי אופתע לטובה?" חשבתי לעצמי. אני מודה ששנים על גבי שנים לא הייתי בחנות הזו, וכשנכנסתי אליה, גם נזכרתי למה: עיצוב זקן ולא עדכני, יותר מדי בלינג-בלינג (אפילו בשבילי...), אבני זירקונים ונצנצים למכביר שרק גורמים לבגדים להראות זולים להחריד. במר ייאושי-הבטתי לאזור התיקים והאקססוריז, אולי משם יבוא עזרי-אך לשווא. מגמת ה"צ'יפ-צ'יפ-צ'יפ" זעקה גם מהחגורות האיומות והתיקים דמויי העור שהיו עשויים פלסטיק זול. ברחתי משם בבעתה...טוב יעשו בהנהלת החברה אם ירעננו את העיצוב וימתגו את עצמם קצת יותר גבוה מתוך מחשבה מעמיקה על קהל היעד הפוטנציאלי שלהם. כרגע, כמו שזה נראה הם מכוונים בעיקר לנשות קבע מקשישות מחיל התחזוקה שעדיין מגדירות את סגנון הלבוש שלהן כ"ספורט (מכנסי קופיקו מתרחבים מבד סינטטי)/אלגנט" (חולצות משובצות "יהלומים" ופאייטים לרוב)....הציון שלי-מספיק בקושי!
סיימתי את הסיבוב בירכתיו השקטים יותר של הקניון, וישבתי לעשות חושבים תוך כדי חשבון מהיר. הגעתי למסקנות המתבקשות והתחלתי בסיבוב ה"איסופים" שבסיכומו נקנו: ב"זארה"-שני צעיפים מגניבים, חולצת טי עם שרוולים של "הלו קיטי" (מגמה גורפת או סתם חימום מנועים לקראת כניסתה של H&M לארץ?)+גרביונים שחורים לאפרוחית; ב"פוקס"-סוודר צ'אנקי עם חגורת מותן של "הלו קיטי" (פחות 100 ש"ח הנחה, יתרונות צבירת נקודות של חבר מועדון...); ב"גולף"-הקרדיגן הסגול המנומר; ולסיום מחוייך-המטרייה הראשונה לחורף של אפרוחית...בסגול, איך לא. סך כל הקניות 700 ש"ח בעבור 7 פריטים; ממוצע חביב של 100 ש"ח לפריט..

בתמונה:משמאל, חולצה של "הלו קיטי" לאפרוחית מ"זארה" והמטריה הקסומה

בתמונה:משמאל לימין עם כיוון השעון-הסריג מ"פוקס" של "הלו קיטי"+תקריב על הדוגמא; הקרדיגן מ"גולף" ותמונות היח"צ שלו בשני הגוונים הנמכרים; צעיף מנומר של "זארה"; צעיף גולגלות של "זארה"...

"וואלה-אפילו נשארו לי כמה מעות לקפה ומאפה של נצחון עם חברה"...חייכתי לעצמי והרגשתי כאילו זכיתי בפיס. לא קל לגמרי עבור שופוהוליקית ידועה שכמותי, שעד לא מזמן היתה מוציאה סכום שכזה על זוג נעליים אחד מבלי להניד עפעף...אבל איך אמר קונפוציוס קשישא-גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן, לא?!

אני מפנימה...אני מפנימה...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com