The lives of the (Not so) young and the pennyless...:-P

השבוע שמתי פעמי בלית ברירה לקניון רמת אביב. מאז שאני ענייה, אביונה, מרודה ואין הפרוטה מצוייה בכיסי ("No more credit card for you!!!"...ע"ע-מנהל הבנק הנאצי שלי...)-אני מעדיפה להדיר את רגלי מהמקום אותו פעם החשבתי לביתי השני. בחודשים האחרונים אני מתייחסת אליו כמו שאלכוהוליסט בגמילה מתייחס לבית המרזח האהוב עליו-כמהה להכנס בשעריו, אבל יודעת שזה לא יסתיים טוב אף פעם, אז למה לי לעמוד בפיתוי?!

אבל אז, כאמור, לא היתה לי ברירה-הייתי חייבת להגיע לשם כדי לקנות משהו הכרחי. וכך מצאתי את עצמי בכניסה, פוסחת על שני הסעיפים-"להכנס או לא להכנס!?" תהיתי ביני לביני כהמלט מחומצן המחזיק בגולגלתו הלעגנית של יוריק ליצן החצר. "להכנס....אין ברירה. קיבינימט יוריק!"

ולמה אני מקרקשת לכם בקומקומים כמו זקנה טורדנית? פשוט כדי לקטר שסבלתי סבל רב וקשה מנשוא! במשך שעתיים תמימות נאלצתי להסתובב עם לשון משורבבת בחוץ משל הייתי כלבלב מזה רעב המזיל ריר למראה מבחר עצמות באיטליזיית גורמה. כל חלונות הראווה לבשו חורף; הטרנדים המופלאים של העונה הקרה כבר תורגמו זה מזמן לבגדים ואביזרים חדשים ומנצנצים שקרצו לי בצחקוק מרושע: "יפותו......פססססססססססססטטטטטטטטטט! יפותו....נסי אותי! קחי אותי!! קני אותי!

לשווא פסעתי בצעד כושל בינות לחנויות בעודי משחררת הערה מזוכיסטית פה ושם: "רואה את מגפיי הזמש ההורסים שם בחלון? כן-כן, אלו עם סוליית ה"קרפ" האופנתית. נחשי מה?! גם עליהם לא רשום השם שלך! והמותניה עם הניטים שקורצת אליך ב"זארה"?....לא-לא! גם היא כנראה לא תהיה שלך!!!"...וכך המשכתי לי אנה ואנה ברחבי הקניון מלקה את עצמי עוד ועוד ועוד....

(בתמונה:מדגם חלקי בלבד מדגמי בלמין, קיין וקוואלי שהלכו עד הסוף עם הטרנד העוקצני)

אפעס, הבטחתי לעצמי הבטחת מכורה, לא משנה מה יהיה, אסור לי בתכלית האיסור להכנס ל"טופשופ"-"אין לך מה לחפש שם!" אמרתי ביני לביני לשווא.... אבל כמו אודיסיאוס אבוד ההולך שבי אחר שירת סירנת הטרנדים המתקתקה-שמתי את פעמי ברגליים כושלות אל הקומה השניה. עוד לפני שהספקתי למלמל את המנטרה "overdraft-BE GONE!!!" קפץ אל מול עיני הסטנד ועליו הקולקציה המהבילה של קריסטופר קיין. בהתחלה לא חששתי-את חולצות הקופים פעורי הלוע שלו אני מתעבת תיעוב רב (כן, כן, אני יודעת-זה הכי "אין" שיש!!!.... מה לעשות שלי אישית זה מזכיר קופי מעבדה אומללים, ואין מצב שאני אלבש את מיצג הזוועה הנ"ל), ולכן ניגשתי אל הסטנד בצעד תימני יהיר וזחוח, אך ככל שפשפשתי פשפש ופשפוש בסטנד צנוע הממדים התחוורה לי העובדה המבישה שאני פשוט רוצה הכל....אבל ה-כל!!!! במיוחד את כל מה שעם ניטים (שזה בערך שלושת רבעי קולקציה, אם לא נחשיב את אופציית התנין פעור הפה, הקונקורנציה המגעילה לא פחות אם כי הפשטנית מה בהשוואה לזו של הקופים). מצד שני-טייץ עם ניטים, הורס ככל שיהיה במחיר של 400 ש"ח לרגל(!)-זו כבר הגזמה פרועה!!! מצד שלישי, פאק איט! על מי בעצם אני עובדת-לו היה הכרטיס בידי, הייתי מגהצת אותו עד שהיה עולה עשן....חסרת חוט שדרה שכמותי!

(קצת אקססוריז עוקצניים ברוח הפוסט...)

יצאתי מהחנות בעודי סופקת כפיים ברחמים עצמיים קשים, אוי.....אוי.....אללי! מסכנה ואומללה אנוכי!!!!! "אין לי מה ללבוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" וכך, בעודי גוררת את רגלי אבלה וחפויית ראש ניסיתי לשכנע את עצמי במאמץ נואל שבעצם אני לא צריכה כלום, באמת כלום. יש לי הכל!!!

"מה את רוצה?!" נזף עצמי לאנוכי בתוכחה....."הארון שלך מפוצץ בגדים ואקססוריז. מפוצץ!!!"

"כן...כן..." יבב אנוכי בינו לבין עצמי "יש לי מלא דברים-אבל את זה אין לי.....וגם לא את הקלאץ' ההוא בצורת לב כסוף...וגם"

"נו, באמת!" קטע אותו עצמי בטון סרקסטי..."כמה אקססוריז מעונות קודמות יש לך שמתאימים בול לטרנד הפאנק והניטים הטחון הזה?!" נבח וניסה להמשיך בטון מפוייס יותר תוך ליטוף שערי...."בואי ונחשוב רגע באמת!-אבל באמת!"

"אוקיי..." מחה אנוכי את דמעות התנין שלי "בוא נראה....הממממ...יש את הנעליים של פראדה מלפני 3 שנים.....אה, כן...וגם את התיק של "JANET&JANET" מ"עמנואל", מלפני 4 שנים....אה-אה...וגם, וגם את החגורה המגניבה שקנינו ב"רזילי" בשנה שעברה.....ואת הטבעת...."

ולפתע פתאום, בעוד חיוך אומלל מתפשט על פני, קלטתי שכל הארון שלי מלא בדברים הללו. באמת! אמנם אני כבר קשישה למדי, אבל איך אומרים-"אפשר להוציא את ילדת הפאנק מהפינגווין, אבל אי אפשר להוציא את הפינגווין מילדת הפאנק..." בליבי נשארתי ילדת פאנק קטנה, וניטים (שהם אחד מהטרנדים החמים ביותר כרגע) הם אחת מאהבותיי הגדולות ביותר. כך צברתי לי במהלך השנים ומבלי שאשים לב לעניין בכלל-המוני המונים של אקססוריז שווים במיוחד וחסרי גיל שפתאום עכשיו, אפילו 15 שנים אחרי שרכשתי אותם-הם עדכניים מתמיד!

אז רק בגלל שאני חרוצה מתמיד, ובלית ברירה גם בגלל שאני מאד-מאד זקוקה לשכנוע העצמי הזה, שבאמת ואין לי צורך בעוד אקססוריז עם ניטים, ערכתי לפניכם מקבץ קליל ונאה של מה כן יש לי בארון....אהמ-אהמ...נכון שזה ה-מ-ו-ן?!

(בתמונה:1. התיק של "ג'אנט&ג'אנט" מ"עמנואל"; מגפיים עוקצניות של אנטינורי מ"פל" משנות התשעים; 3.שלל חגורות; 4.קולר עוקצני מ"קמדן טאון"; 5. טבעת של "סברובסקי"; 6. שעון של "טוקידוקי"; 7.צמיד של "רובי סטאר; 8.נעלי פלטפורמה של "פראדה")

עכשיו, אם מישהו מכם רק יעז לומר מילה אחת על ה"פוליאנה-מוד" שאופף אותי כרגע באדי שכרות מתקתקים-אני מיד מורידה לו איזה לאטמה עסיסית עם כף יד פתוחה שתוכיח בדיוק את ההיפך. ראו הוזהרתם! בקיצור-"Don't confuse me with facts, I've already made up my mind!!!"

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com