כל אנשי ההפקה....

(או...מיהו מי על סט הצילומים? מורה נבוכים ל"תעשיין" המתחיל)

את ההשראה לפוסט הזה קיבלתי אחרי כמה סשנים אינטנסיביים לצילומי אופנה והפקות שונות שהשתתפתי בהם לאחרונה, כמו גם מכתבה ישנה-נושנה שקראתי פעם ב"אל" או ב"מארי קלייר" שתיארה בדיוק את אותם הטיפוסים. מסתבר שבסופו של דבר-בתעשיה, כמו בתעשיה-הפרוטוטייפס הם אותו הדבר בכל העולם. רק השפה משתנה ממקום למקום.

בנוסף-לאלו מכם ששכחו ליטול היום את גלולת חוש ההומור היומית-כל מה שנאמר כאן מתואר בהגזמה סטריאוטיפית מכוונת, אחרת זה לא היה מעניין, אז אל תתפסו אותי במילה...הא?!;-P

הצלם

בתמונה:ה"רוסטר" בפעולה-אביזרים הכרחיים:"נובלס", ווסט צלמים, טריינרס של "וואנס" ו"קנון" יקרה מפז...

דמיינו לול תרנגולות הומה קרקרת.....עכשיו דמיינו את התרנגול הזכר היחיד בשטח-מנהיג כל הקוקוריקיות....כזה שמסתובב בשטח ומותח את נוצותיו היטב למען יראו וייראו....זהו הצלם שלנו!

גילו הממוצע, בין 25-45 שנים לערך. מבנה גופו דק עד אתלטי ובטחונו העצמי נע חליפות בין בישום עצמי קל ועד לאגו-מניאקיות קשה (ביחס ישר למעמד ולוותק שלו בתעשיה). זהו ה"רוסטר", זכר ה"אלפא", והוא שולט בסט בפטריארכליות מהולה במסווה של סמי נון-שלנטיות. בידו האחת הוא מחזיק בסיגריה, מאהבתו הקבועה (רצוי מזן "נובלס" מחתרתי, זכר לימי נעוריו בקיבוץ...) ובידו השניה הפילגש המועדפת, מצלמת ה"קנון" המקצועית מדגם 287iXCVFDRR האחרון והנחשב ביותר בשוק. הסטודיו השווה שלו, ממוקם בדרום תל אביב, בלופט תעשייתי ענק המעוצב בקו מינימליסטי שאפשר להגדירו כנע בין בוהו-שיק (לצעירים הרווקים) ועד לקסטיאל רטרו-שיק עם טוויסט אורבני, כיאה למעמדו. הסטטוס האישי-אפוף מסתורין וכך גם לפעמים המיניות-שמו נקשר לא פעם ברומנים מתוקשרים עם דוגמנית זו או אחרת מן התעשיה, אבל כרגע הוא לבד....בערך...עד לסט הבא.

הסטייליסטית

בתמונה: מוצר איפור נחשק-"ראשן רד" של מאק; משקפיי "ווייפרר", גורמט זהב, שעון קאסיו והביגוד הנדרש

יד ימינו ואשת סודו של הצלם, אפשר לקורא לה-תרנגולת האלפא בלול. בחורה ממוצעת למראה, שמראה או צורתה החיצונית לעולם לא ירמזו על מקצועה הזוהר. תמיד נדמה שמרוב עיסוק בלתי פוסק בסטיילינג ובבגדים שווים מכיכר המדינה, הסטייליסטית הממוצעת מוצאת יותר ויותר סיבות לבחור בכיוון הזוי כשזה נוגע לארון הבגדים הפרטי שלה. טווח נורמת הביגוד נעה לבטח בין ג'ינס קרועים וגופיית סבא עם סניקרס מהוהות של "אולסטאר", ועד לחצאית מותן בגזרת "טוטו", גרבונים צבעוניים קרועים, גרבי קרסול (רצוי בצבע ניגודי באופן מכוון)+כפכפי "שול" מחרודיים, כשהחלק העליון מורכב מחולצה ממחסן "ויצ"ו" הקרוב שכבר ידעה תקופות היסטוריות טובות יותר+קרדיגן עבש מתקופת המנדט; המוטו השולט: כמה שיותר ביזאר-יותר טוב. ובהתאמה, ככל שגיבוב הבגדים תמוה יותר, כך גם אימפקט ה"שואו-אוף" ומכאן גם מעמדה המקצועי של הגברת בפירמידת "מאסלו" של התעשיה. השיער, בד"כ ארוך ואסוף לקוקו מרושל וסיגריות הן פק"ל, יחד עם משקפי ריי-באן מדגם "WAYFARER" ("ווינטג' אמיתי...מדודה של אמא שלי שנפטרה. מצאתי את זה בארגז שהם רצו לזרוק לזבל...היית מאמינה?!?!"), ושעון ה"קאסיו" המוזהב ("עלה לי 2 פאונד בקמדן טאון לפני עשר שנים....תמיד אהבתי את הסגנון הזה..."). בין ערימת שקיות הבגדים של "גוצ'י", "ויטון" ותכשיטי "ה.שטרן" היא לא שוכחת לאבזר את עצמה בתיק באולינג אישי בגודל של מכונית בינונית-של "אדידס" כמובן...

מעצב השיער

בתמונה: הקעקוע, הטבעת, הסניקרס ומוצרי שיער שופוני של "באד הד טיגי" כמובן...

בד"כ בחור....צעיר....צעיר מאד, בתחילת שנות העשרים שלו, אבל עם וותק של יותר מעשור שכולל ברזומה לפחות מעצב שיער אחד נחשב בת"א, כזה שלקח אותו "תחת חסותו". המיניות, בהתאם, מעורפלת משהו, ונעה בין מטרוסקסואליות דביקה ל"גיי-אין יור פייס" ...תלוי במוד.

המדים הקבועים: ג'ינס של "דיזל", רצוי כאלו שנוזלים מקו המותן וחושפים "במקרה" תחתוני בוקסר צמודים של "קלווין קליין". על הרגליים טריינרס קוליים במהדורה מוגבלת מ"ג'יפה" וגורמט זהב קטן על הצוואר עם תליון מגן-דוד, או לחילופין טבעת חותם מקורית ("זה של סבא שלי...אותנטי, עוד מלפני שהוא עלה לארץ..."). לתספורת/תסרוקת העדכנית יצטרף המראה הלא מגולח בצורת זיפי זקן מטופחים היטב. הכל לכדי מראה מדוייק של "סתם זרקתי על עצמי סמרטוט שהיה לי בארון, אבל עמדתי מול המראה שעה...". ביד ימין-מסרק השפיץ הידוע לשימצה ובידו השניה "בייביליס" ממהדורת הזהב השווה שהשיקו בשבוע האופנה של שנה שעברה בלונדון. על זרוע שמאל קעקוע אדיר ממדים שלקח לו ארבעה סשנים לסיים, אצל "פסיכו" בסנטר כמובן...

המאפרת

בתמונה:יורז טרולי בפעולה, תיק המברשות העמוס להתפקע ומוצרי הדגל-מעגל ריסים של "שו אומורה" ומייקאפים של ארמאני

כמעט תמיד לבושה בשחור, "כי זה מרזה!" ("גם ככה כל הדוגמניות האלה גורמות לי להרגיש דאבה..." היא אומרת תוך כדי לעיסת קוראסון מהביל). לעולם-לעולם-לעולם לא תגיע לסט מאופרת ("לא יכולה לראות יותר איפור, בטח שלא על עצמי") כשתמיד מתגלגל אחריה טרולי זעיר ממדים, שמשקלו עומד ביחס הפוך בהחלט למימדיו. בנוסף לטרולי תסחב גם תיק גב עמוס לעייפה, מתפקע מרוב מוצרים. שני אוצרותיה היחידים עלי אדמות הם הנרתיק עמוס המברשות של "מאק" (ששוקל בפני עצמו כעשרה קילוגרמים) ואוסף המייקאפים החדש של ג'ורג'יו ארמאני עליו היא תגן בחירוף נפש ("עלה לי הון תועפות בארה"ב, מהנסיעה האחרונה שלי עם רון קדמי"). צרוף המילים "פוטו-שופ" גורם לה לעוויתות קבס קשות והיא נשבעת בפני כל מי שמוכן להאזין שאף אחת מן העבודות שלה לא עוברת ריטוש..."לעולם!!!"

הדוגמנית

בתמונה: גם דוגמניות יודעות לכייף....אייפון, נעלי "קדס", סיגריות ו"לאבלו" בטעמים...

בחורה דקיקה וגבוהה, שגילה נע בין 15-22 שנים. אם תעבור לידה ברחוב, ספק אם תזהה שמדובר ב"ההיא" מפרסומת הענק בנתיבי איילון. לא דברנית גדולה במרבית המקרים (שוב, גם זה תלוי במעמדה בתעשיה...) וגם כשישמעו אותה-זה יהיה בגלל שנדקרה מהסיכה של המלבישה. שני בני הלוויה הצמודים שלה-הסיגריות, "מרלבורו לייטס", אותן היא מקפידה לעשן בשרשרת, והאייפון החדש ממנו היא מאזינה לשירים רוב הזמן, או עסוקה בלשלוח סמסים לחבר המודאג, שגדול ממנה בעשור, לפחות. לבושה בד"כ בג'ינס, נעלי קדס וקרדיגן ענק, כי תמיד קר לה ("אפשר להפעיל חימום?"). בניגוד לדמויות הסקסיות אותן היא לובשת ופושטת אל מול המצלמה במיומנות מעוררת השתאות, האיפור הכי אוונגארדי שתמצאו בתיק האישי שלה הוא "לאבלו" דובדבן.

המפיקה

בתמונה: בגדים מפוהקים, ונעלי "בפאלו", אבל העיקר הג'וינט בסוף הסט...

בחורה קטנה ותזזיתית-לבושה בספורטיביות (אי אפשר לרוץ כל הזמן כשלבושים בהידור)-קפוצ'ון של "היינס" וג'ינס מתרחבים מלפני כמה וכמה שנים שכבר יצאו מן האופנה, אבל לה הם מזכירים את ה"פול מון" פארטיז בגואה מהטיול של אחרי הצבא. על אפה משקפיים עדינים עם מסגרת מתכת שמגלים מתחתיהם פרצוף של בחורה די נאה שמתעקשת בכוח לא לעשות עם זה כלום. בכיס הג'ינס תחובות סיגריות-של חברת "תן לי" הוורסטילית, וקליפ-בורד ובו דפים מקושקשים בכתב יד עם פירוט ה"ברייקדאון" היומי, הבלתי אפשרי בעליל, מתחת לבית השחי. אם חל עיכוב כלשהו בלו"ז הצפוף, אישיותה החביבה בד"כ מתהפכת מיידית מדמותו של ד"ר ג'קיל נעים ההליכות למיסטר הייד-ותוך כדי זריקת תיק ה"ג'אנספורט" שלה על הרצפה בעצבים, היא נובחת נמרצות על אנשי הצוות המבוהלים. תוך שתיים וחצי דקות-אחרי שהסדר הושב על כנו, היא פוסעת בשאנטי החוצה לעשן עוד איזה ג'וינט, עד למשבר הבא...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

The cocoon's nest...

(או...מה קדם למה-הקוקון לליידי גאגא, או להיפך?)

זה היתה רק שאלה של זמן עד שאני אשבר ואקדיש פוסט (או לפחות חלק ממנו) לדיוות הפופ החדשה, תפוח האדמה הלוהט ביותר כרגע בסצינת המוזיקה העולמית בכלל, ומושא הערצת קהיליות הגייז עלי אדמות בפרט- גברת "ליידי-תסתכלו-עליי!!!-גאגא". אני מודה בבושת פנים שעד עכשיו לא עקבתי אחריה באדיקות-שמעתי מדי פעם את הלהיט הקליט התורן שלה, ציחקקתי לנוכח התלבושות ההזויות משהו, ראיתי אותה מתארחת אצל אלן דג'נרס-בקיצור, סימנתי עליה "וי", לא יותר. עד שלפני כמה ימים יצא לי לראות לראשונה את הקליפ שלה "BAD ROMANCE". הקליפ הזה, בדיעבד, הפיל לי את האסימון, גרם לי להגיע לכמה תובנות מתבקשות והוליד את הפוסט הזה.

גילוי נאות יהיה לומר ראשית, שאני לא מחובבות ה"מוזיקה" שלה. יכול להיות שזו הזקנה שקפצה עלי פתאום, או שסינטוז היתר בשירים המשוכפלים שלה (רק לי הם נשמעים אותו הדבר?!) שגורם לנוירונים במוח שלי לרצות להתאבד קולקטיבית. אבל תכל'ס, ובואו נודה בעובדות, נרצה או לא נרצה-הבחורה כבר אינה תופעה חולפת בנוף וכקונקורנציה ראויה (סוף-סוף) למלכת העל-מדונה, היא מכונת יח"צ משומנת היטב ואייקון אופנה בהתהוות. הקליפ הזה הינו כולו תאווה לעיניים. אני כבר לא מדברת על דברים "טריוויאליים" שיש בכל קליפ-שיער, איפור, ביגוד, אקססוריז. אני מדברת על קונספט חזותי, בימוי, זויות צילום ועוד דברים שגם אני, שאינני איש מקצוע בעניין, שמתי לב אליהם. בקליפ העתידני שמתרחש במין ריק קר ומנוכר בחלל החיצון, היא מגלמת סוג של חייזרית (מהסוג הסקסי, כמובן...)-מה שמספק תירוץ מופלא לכל גחמות הלבוש הביזאריות ביותר של הגברת: פעם היא רקדנית אקזוטית מפתה וכוחנית, ופעם היא אהובה בוכייה ושבורת לב, מעונה ע"י "שובייה" החייזריים"-באמת ששוב דבר גאוני או מרטיט לב במיוחד מבחינת התסריט.....א-ב-ל......התלבושות................אוי....התלבושות!!!! והאביזרים......אוי-אוי-אוי! האביזרים!!!!

בתמונה: כמה דמויות של הגברת מהקליפ...

עוד מהקליפ: ליידי גאגא בהומאז' למדונה שעשתה הומאז' למרילין מונרו...

הגברת עשתה אולי את ההחלטה החכמה ביותר בחייה, ולאחרונה החלה לשתף פעולה, באופן כה מתבקש, עם מעצב העל אלכסנדר מקווין (ושוב-הקורולציה למדונה, שחזיות השפיצים השערורייתיות של גוטייה מיצבו אותה בלב התודעה האופנתית). וכך בקליפ הזה מכף רגל ועד ראש, לבושה הגברת במקווין. ואם נדייק בפרטים, כל-כולה עשויה כף רגל ועד ראש מקווין, ולא סתם מקווין, אלא בקולקציה המדוברת ביותר שלו עד כה שנחנכה לא מזמן לקיץ 2010-"Plato's Atlantis", ולא סתם זה, אלא שבהשקת הקולקציה המופלאה שלו היא גם השיקה בבכורה בינ"ל את הלהיט הזה. ועכשיו, תבינו שכל ההקדמה הזו על ליידי גאגא, היתה רק בשביל לדבר על הקולקציה הזו.

אני רוצה הכל!!! כולל את הפרפרים!

עבר הרבה מאד זמן מהפעם האחרונה ש"עפתי" ככה מקוקלקציה.....הרבה-הרבה-הרבה זמן! בגדול-לא קשה לקנות אותי. אני מתה על אופנה, ונהנית כמעט מכל חידוש מגניב וצבעוני שיש, אבל ממש-ממש להשאר עם הפה פעור ככה....וואו-זה לא קרה לי כבר מזמן. היחידים שבאמת מצליחים לעשות לי את זה כל פעם מחדש, ובאופן כמעט קבוע הם גליאנו ומקווין. אבל הפעם אפילו מקווין התעלה על עצמו, אם זה בכלל אפשרי. אחרי שבהיתי בתמונות של הקולקציה הזו מכל זוית ומכל אתר אפשרי על גבי האינטרנט הייתי אשכרה חייבת קצת זמן להסדיר מחדש את הנשימה:

וואו!!!...Was it good for you too?!

ועכשיו להסבר: שם הקולקציה-"Plato's Atlantis" ("אטלנטיס של אפלטון"), כמה הולם יש להודות. לכאורה, עוד קולקציה ששאבה השראה די טחונה ולעוסה מנושא שעובד מכל כיוון אפשרי: ממלכת החרקים ועולם החי; אבל איכשהו מקווין הצליח הפעם ליצור משהו אחר ושונה שלא דומה לשום אינטרפטציה אחרת שאני ראיתי על הנושא. הקולקציה הזו היא אורגיה מטורפת של תעוזה צבעונית, טקסטילים מטורפים ואיבזור בוטה. צריך ביצים מאד גדולות והרבה יוהרה כדי לחדש בנושא הזה ומכאן הטריקיות שבבחירתו-ומקווין, כמו מקווין, היה חייב למצות את נושא ההשראה עד כלות: חיתוכי גזרה וקפלי אוריגמי מתוחכמים שנראים אורגניים לחלוטין, הדפסים וצבעוניות אל.אס.די.אית כמו שרק בממלכת החי והצומח ניתן למצוא וסטיילינג וביוטי חייזריים שתרמו לטוטאל לוק הסופי ולא האפילו עליו. לקחת את כל הבליל הרועש הזה וליצור ממנו משהו שלם והרמוני שגם יחדש בתוצאה הסופית שלו-זוהי מהותה של הגאונות שלו כמעצב בגדים בפרט, ומעצב קונספט-בכלל.

הומאז' לנוסע השמיני? הנעליים המגויידות, האביזרים, התסרוקות והאיפור

האסוציאציה הראשונית שלי לקולקציה כשראיתי אותה לראשונה, זרקה אותי לסדרת סרטי "הנוסע השמיני" ("Alien") וז'אנר סרטי מד"ב חייזריים דומים מהסוג היותר קשה לעיכול ("The Predatore", "Species" ודומיהם). יש לציין שגם הקליפ הביזארי של הגברת גאגא תרם לעניין. בהתחלה לא הייתי בטוחה אם אני אוהבת את "זה" או לא, המשכתי מהופנטת לבהות במוניטור של המחשב. לאט-לאט התחוור לי, שעל אף שחלק מהנעליים ההזויות הזכירו לי את עמוד השדרה מוכה האוסטיאופירוזיס של ידידי "הנוסע השמיני" ויכולות לשמש היטב את אשתו ברחבי הגלקסיה, אני דווקא מאד-מאד מתחברת לקולקציה, על שלל מוזרויותיה-Shocking! Isn't it?! (וברגע של רצינות-לא פשוט לקחת ויזואליות מבעיתה שמקושרת עם הפחדים הכי קמאיים שלנו, ולטפל בה עד לכדי אמירה אופנתית/אסתטית כלשהי במוצר המוגמר).

נעלי "קוקון", תסרוקות "קוקון" ו"הטורף" וחבריו...

ואם כבר דיברנו על הנעליים-אוווווווווווווווווווו ג'יז!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אללי!!!! כל ממלכתי תמורת זוג נעלי cocoon מופלאות שכאלו-הרי מדובר בפריט לאספנים לגמרי! עזבו את העניין הטכני הקל והמשני שהן אשכרה בלתי ניתנות להליכה בהן (אני כולי תמיהה איך אף דוגמנית לא התרסקה ושברה את המפרקת על המסלול). הן פשוט יצירת אמנות מופתית, בלי קשר לענייני טעם כרגע. תוסיפו לכל זה את הצד הויזואלי את האיפור והשיער המשלימים ובאמת קיבלתם קולקציה נדירה-מקורית, נועזת וחדשנית. אין לי שמץ של מושג איך מקווין יוכל להתעלות מעל עצמו בפעם הבאה-אין ספק שהוא מיצב את הרף גבוה מעל לכל השאר, הפעם במיוחד.

גם חרקים הם סוג של חייזרים...

אגב-את התמונות מעולם החרקים חיפשתי עבורכם במו ידי ועיניי, ימים כלילות ברחבי הנט-נא להעריך!!!

***פוסט זה מוקדש באהבה רבה ל"דרדסית בפאניקה" ;-*

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

ד"ר ז'יוואגו ומיסטר שאנל...

מי שמכיר אותי היטב יודע-אני אולי חצי ספרדיה במוצאי, אבל על פניו, מאגר הגנים הרוסי ששייך בדיוק לרבע מהשלם הגנטי שלי שולט בהופעה החיצונית ביד רמה. אין מה לעשות-קחו בחורה לבנה כמו קיר, צרפו לה עיניים בהירות ושיער פלטינה מחומצן, וברחוב הישראלי אוטומטית יתייגו אותה כרוסיה...

התרגלתי כבר לחלוטין לענות לרוסים שפונים אלי בשפת אימם בנון-שלנט: האחיות בקופ"ח, הקופאיות בסופר, הדיילות בסופרפארם וכו'...כולם-כולם מג'ברשים איתי ברוסית. זה הפך להיות דבר שיגרתי כל כך עד שבמהלך הזמן גיליתי, לתדהמתי, שאני מתחילה להבין מה אומרים לי ואפילו למדתי לענות בחיוך ברוסית שאני לא מדברת רוסית, אוקסימורון בעייתי שכשלעצמו גורם לתגובה קורעת של בלבול קשה ופרץ התנצלויות דרמטיות נרגשות מצד הפונה: "אוייייייי....נווווווווווו!!....סליחה.....אני זה לחשוב את בטח מרוסיה...דה?!..."
אז נייט, בלאט!...אני לא מרוסיה (לא שיש בזה חלילה פסול, נהפוך הוא, הלוואי והייתי יפה כמו הרבה רוסיות שאני מכירה...), אבל כאמור-משהו במאגר הגנטים בכל זאת השאיר את חותמו, מן הסתם, לא רק על המראה החיצוני אלא גם על הטעם. אי אפשר אחרת להסביר את הקראש המטורף (yet...AGAIN...) שיש לי על דמויות של "מטריושקות" (או בשיבוש השגוי והפופולרי שלהן-"בבושקות"). אני אספנית אובססיבית של אביזרי ביגוד, אקססוריז ותיקים עם הדמויות הללו עליהם ובכלל לכל מראה שכבות הצעיפים הצבעוני והמגובב הזה שאני מוצאת מלא שיק....

אז כנראה שאני סוג של גאון שהקדים את זמנו (יש לי פריטים כאלה כבר מלפני שנים...), או שלא....אבל מסתבר שלא רק אני מוצאת את ההשראה הסלאבית כה מעניינת-הרבה מעצבים שואבים השראה מ"אמא רוסיה" הטובה והקשישה-במיוחד לקראת החורף הקרב עלינו לטובה.

זה התחיל בערך לפני כשנה. לכבוד חגיגות העשור להולדתו של "ווג-רוסיה" הגתה העורכת אליונה דוליצקאיה הפקת אופנה מקורית במיוחד שבה לקחו חלק 31 מעצבים ידועי שם מכל העולם בעיצוב מודרני ואינטרפטציה אישית לדמות המטריושקה המסורתית. התוצאה היתה מהממת, צבעונית, וייחודית מאד-קצת כמו פרוייקט פסלי הפינגווינים מתל-אביב, אבל עם הרבה שיק אירופאי, להבדיל! אהבתי במיוחד את העיצובים של ג'יל'ז (ניטים ו"הארד קור"...איך לא?!:-P), בלומארין וגוצ'י. שימו לב אגב לעיצוב של "וורסאצ'ה" עם הדמות של מדונה, הרפרזנטורית דאז...

איזו הפקה מופלאה:מדגם קטן מהמטריושקות המעוצבות של "ווג-רוסיה"
נובמבר 2008-יום הולדת עשור לירחון

בתצוגות סתיו חורף 2009 המשיכה מגמת "המלחמה הקרה" להתחמם. בתצוגת ה-Pre Fall של "שאנל" טופפו הדוגמניות על המסלול בבגדי ברוקאד, קטיפה וצמר עמוסי הדפסים וצבעוניות בהשראה רוסית. בנוסף עוצב קו אביזרים משלימים היסטריים של תכשיטים ותיקים בדוגמת המטריושקה, שמיד אומצו ע"י סלבס נלהבות-ביניהן הרפרזנטורית החדשה של בית האופנה, גברת "לילי-פה-גדול-ומלוכלך-אבל-עם-ימבה-סטייל-אלן".

מימין:לילי אלן וקלאץ' המטריושקה של "שאנל"; משמאל ולמטה-כמה דגמים מקולקציית הבגדים והתכשיטים

גם אנטוניו מארה המוי-מוכשר, לבית "קנזו", עיצב לסתיו 2009 קולקציה יפהפיה שנשענה כולה דווקא על תרגום טקסטילי: הדפסים, אריגים וסריגים ששאבו השראה ישירה מן ההדפסים והצורות הצבעוניים שמצויירים על הבובות... בנוסף חידש בית האופנה הידוע את בקבוק הבושם הוותיק שלו "פלור דה קנזו", ועדכן אותו כך שיתאים לרוח קולקצית הביגוד. הבקבוק החדש מעוצב כמטריושקה מצויירת מזכוכית במהדורה מוגבלת כמובן, לאספנים בלבד.

מרוסיה באהבה-האינטרפטציה של "קנזו" לסתיו 2009

ואם כבר באיפור וטיפוח עסקינן, שהרי הם-הם ה"בייבי" שלי-שימו לב לקיטים ההיסטריים הללו של חברת "פופה" האיטלקית. סדרה מוגבלת וחד פעמית של "קיטי-מטריושקות" (הם קראו לזה "פופושקה"-כמה מקסים!) מגניבים וצבעוניים שמכילים בתוכם, כמיטב המסורת ( וזה מה שנקרא חוכמת עיצוב המוצר, הלכה למעשה...), מוצרי איפור שונים, מצלליות ועד עפרונות. An eye-candy, ללא ספק!

אני חייבת לציין פה, במאמר מוסגר, שעל אף שהחברה נחשבת בשוק מוצרי האיפור לחברה "עממית" מבחינת המיתוג והמחירים-הרי שבאורך פלא יש לה לא פעם מוצרים מצויינים שאינם נופלים באיכותם מחברות מסחריות גדולות ויוקרתיות ממנה. כך או כך, גם אם לא בעבור הפן השימושי של העניין-הייתי רצה לרכוש את כל הקיטים ולו רק בשל הערך האספני/אסתטי שלהם, מה שמביא אותי מאד לפקפק בעצם הגעתם לארץ...:-P. אני יותר מאשמח להתבדות!

ובהתאמה, באופן לא מקרי בעליל, גם קולקציית האיפור לחורף 2009 של חברת "גרלן"-נקראת "יופי סלאבי" (בצרפתית-BEAUTE SLAVE). לפני כשנתיים נבחרה דוגמנית העל הרוסיה נטאליה וודיאנובה לשמש להם כפרזנטורית, והשנה אף זכתה לכבוד הדוגמני האולטימטיבי, כשהחברה השיקה קולקציית איפור שלמה לכבודה ובהשראתה (פרטים אינפורמטיביים נוספים על הקולקציה ניתן לראות גם פה).

תמונות 1-5:קיטי ה"פופושקה" של "פופה"; תמונות 6-8: נטליה וודיאנובה למראה חורף 2009 של "גרלן"; תמונה מספר 9:"פלור דה קנזו" בעיצוב החדש

זהו..עכשיו תורי קצת להשוויץ באוסף הפרטי שלי, לא? כל הפריטים בו נאגרו ונבררו בקפידה לאורך השנים...ברור למדי היה שכשצילמתי אותו הגעתי למסקנה שהכל יש לי חוץ מנעליים רלוונטיות, כך שאני ממש, אבל ממש חייבת זוג שכזה-כי חסר לי!!!...אבל זה כבר שייך לפוסט אחר, לא?!

משמאל:הטוטאל לוק-צעיף צוואר, "עלמה"; חולצת שיפון, "גולף"; שאל סרוג, "דינה גלאס"; צעיף-חגורה "טופ-שופ"; תיק, "פיש'נ'דג". מימין: תכשיטים מ"טופ-שופ" ו"אקססורייז" מלונדון

דאס וידניה קומורדז!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אליי:yaelmakeup09@gmail.com

היום בו למדתי צניעות מהי...:-P

(או...."כה אמר קונפוציוס...")

טוב...נו..אז קצת הגזמתי עם הכותרת המלודרמטיות....אבל אפשר לומר שלמדתי סוג של שיעור מעניין וחדש אתמול...
אחרי שהסעתי בבוקר את אפרוחית העולצת לגן (ותודה לאלוהי הגנים שעובדים בימי שישי), שמתי פעמי לקניון "רננים" הקרוב למקום מגוריי. עכשיו-מי שקורא מדי פעם את הפוסטים שלי בוודאי חושב לעצמו כרגע שכל עיסוקי עלי אדמות הוא להסתובב בקניונים. לא שאני חושבת שיש בכך פסול-אבל....המממ...בואו נאמר שלצערי הרב, בעקבות מצבנו הכלכלי לאחרונה, זה כבר לא נכון לגביי. יותר מכך, אחדד ואסתכן בסנוביות מה, גם בתקופה שזה היה נכון-הקניון הזה לא בדיוק היה בראש רשימת הפייבוריטס שלי, וזה באמת בלשון המעטה; ראשית, הוא אינו מאורגן נכון, חכם והומוגני. שנית (ואני אשתדל להיות עדינה...)-הוא אינו מכיל חנויות "גורמה" שוות במיוחד לטעמי.
אבל לפני שכל תושבי איזור השרון נזעקים לצווח חמס על ה"סו-קולד" התנשאות על הקניון "שלהם"-אני מציעה שתקראו את הפוסט עד סופו-שכן על זה בדיוק באתי לדבר היום.
ובכן...נסעתי לקניון, שוב, לא מתוך בחירה-הייתי צריכה לאסוף משם משהו. בכל מקרה-כפי שהסברתי בפסקה שמעל, מצבי הכלכלי אינו מזהיר כרגע. אנחנו נמצאים בעיצומה של תכנית הבראה ספרטנית ונוקשה במיוחד-אמנם אין יותר מינוס בבנק, אבל גם אין צ'קים ואין כרטיס אשראי-רק מזומן! זה מה יש ועם זה מסתדרים! אז נכון, אנחנו ממש לא רעבים ללחם, אבל גם יותר מדי כסף למותרות לא נשאר לנו, כך שאני משתדלת להדיר את רגלי ממרכזי קניות-למה סתם להכאיב לעצמי בלב?! הרי גם אלכוהוליסט נמנע מלהסתובב בברים אפלוליים, הלוא כן?
ובכל זאת, החורף הגיע (או כך לפחות היה נדמה בתחילת השבוע, קיבינימט! מה נסגר עם הפאקינג שרב הזה באמצע החיים?!)-ואני, שלא רכשתי לעצמי בגדים כבר כמה וכמה חודשים טובים, החלטתי עם סכום הכסף הקטן מאד שבכיסי, לנסות ולהתחדש לי בכל זאת במשהו לחורף. ובמושגים שלי-מה שהיה לי בכיס היה מאד-מאד קטן!!!
כאן גם המקום לאתנחתא קלה בה אשטח את התיאוריה האחרונה שלי, לפני שאמשיך. מעצם היותי מאפרת עצמאית-עיתותי בידיי. בימים בהם אני עובדת מהבית-אני בין השאר מנהלת גם את "פורום איפור וציור גוף" ב"תפוז", ומטבע עבודתי והעובדה שאני אוהבת מאד להשאר עם היד על הדופק, אני מסתובבת באתרים רבים ובפורומים אחרים שמקורבים לעיסוק שלי, אחד מהם הוא פורום האופנה של "תפוז". במבט ראשון ולא מעמיק לגולש המצוי, הפורום נראה לא רציני, שטחי ורדוד, כשקשת הגילאים נעה בממוצע בין 16 ל-22, והסלנג הטינאייג'רי הנפוץ גורם לך לגרד את הפדחת בתמיהה במקרה הטוב, ובזעזוע-במקרה הרע. כך לדוגמא, על קצה המזלג:
"אמג/אמגד"-קיצור ועיברות של הביטוי אמריקאי והבימבואי הידוע "Oh my god!"...
דוגמא:"אמ"ג, בריטני הזאת כבר כל כך פתאטית, שתנוח כבר!"
"מזה?"-קיצור ועיוות של "מה זה?"
דוגמא:"מזה המעיל ההורס שבתמונה?"
"מכנס/נעל/משקף"-עיוות מזעזע של פריטי לבוש זוגיים, אה-לה סנדרה רינגלר סטייל
דוגמא:"אני מצרפת לכם תמונה של המשקף ההורס החדש של "שאנל" שגנבתי לאמא שלי..."
"ניראלי"-לא...זה לא שיבוש השם של ההיא מהדוגמניות, פשוט עיוות וקיצור של "נראה לי"...
דוגמא:"אמממ..ניראלי שאפשר להשיג את הנעל הזו בכל חור..."
אבל, ברגע שמתעלמים מן התחביר הקלוקל (במרבית המקרים), קריאות ה"שיו מעיין את הורססססססססתתתתתתתתתתת!!!!" ושרשורי סיכומי השבוע נוטפי ההורמונים והדכאון הגיל-התבגרותי, מבליחים מדי פעם נצנוצי סטייל לא רעים כלל וכלל. מדובר בחבורת נערות צעירות אמנם, אבל מעודכנות להחריד בכל מה שנעשה בעולם האופנה, הסטייל והביגוד. הן מסתובבות באתרים, בלוגים וחנויות און-ליין ומפתחות לעצמן טעם ייחודי וסטייל מאד מגובש כבר מגיל צעיר. אפשר מפה ועד קצה העולם לטחון את עניין היות האינטרנט מרעיל ומזיק לעיתים, או את עצם העובדה שהן מבלות זמן רב כל כך מול המחשב, אבל מצד שני-אין ספק שהמדיום הזה, לתוכו הן נולדו-עוזר להן לגבש את הזהות האופנתית שלהן בגיל צעיר מאד ובמיומנות רבה להחריד-הכל נגיש בלחיצת כפתור ויש כל כך הרבה מקורות לחקור וללמוד מהם. פעמים רבות מאד אני מוצאת את עצמי בוהה במסך בהשתאות לנוכח אחת מהן, שגילה כמחצית מגילי, מצולמת לבושה באוסף אקלקטי ומרשים למדי של ביגוד, הנעלה ואבזור-עד לכדי מראה שלם ומוקפד עד מאד. אבל מה שבאמת מרשים אותי יותר מהכל הוא העובדה שדווקא בגלל שמרביתן עדיין נערות בגיל תיכון, והפרוטה לא בדיוק מצויה בכיסן, הן איכשהו מצליחות לבנות לעצמן מלתחה מרשימה, מלאת שיק ועדכנית מאד-גם בסכומי הכסף המאד קטנים שלהן. אז איך לעזאזל הן עושות את זה בדיוק?!
וככה, כשהשאלה הזו מהדהדת בראשי, התחלתי לשוטט לי בקניון. ראשית, אמרתי לעצמי, מן הראוי שאגדיר לעצמי באופן ברור מאד מה אני רוצה לרכוש, ככה לא אתפרש ל-7000 כיוונים שיסיתו אותי מן המטרה, כמו שקורה לי תמיד. השלב הזה דרש ממני לעשות רגע סטופ במחשבות ולשאול בכנות את עצמי:"מה ב-א-מ-ת אני צריכה?" (ובתור אחת שתמיד מתבלבלת בין "צריכה" ל"רוצה", זה לא היה קל!). טוב-נעליים יש לי מספיק. בכנות, כמו שכולכם כבר ראיתם-אני לא ממש זקוקה לנעליים/מגפיים/ווטאבר...יש לי מכל טוב ומהפירמות השוות ביותר, בעניין הזה אני מכוסה. ואם כבר נמשיך עם הכנות הכואבת, למען האמת, גם ג'ינסים ומכנסיים לחורף יש לי למכביר. אז מה כן חסר לי? המממ....מאז ומתמיד יש לי בעיית חולצות וחלקים עליוניים...למה? לא יודעת באמת לומר...הרגליים הן החלק החזק שלי ולכן אני משקיעה בהן יותר ומוצאת עבורן פריטים ביתר קלות. בחורף אני מעדיפה ללבוש חולצות קז'ואל למדי ולהשקיע בפריט עליון שווה יותר...אז זהו אם כך, הגעתי להחלטה-אני אחפש לי חולצות וחלקים עליוניים.
הצעד השני, והזר לי מכולם היה להכריח את עצמי להכנס לכ-ל חנות פוטנציאלית אפשרית, גם לאלו שמעולם כף רגלי לא דרכה בהן, מפאת הפדיחה...
הצעד השלישי ואחרון בהתפקססות למטרה היה טקטי במהותו-ראשית, עוברים על כ-ל החנויות בקניון, נכנסים, בודקים מחירים, משווים וזוכרים מה אוהבים. רק אחרי שמסיימים את הסיור המקדים-אפשר לעשות סינון של מה מכל מה שראיתי, אהבתי ואני יכולה לרכוש, בהתחשב בפרוטות המועטות שבידיי.
התחלתי בחנות "גולף" המחודשת שבמרכז הקניון. אני חייבת ראשית לומר, במאמר מוסגר, שהשיפוץ של החנות חביב, אם כי קודר מה, אבל הדבר התמוה ביותר שהפיל אותי לרצפה מפאת התדהמה היה העובדה שבחנות קיימת לה בודדה ומיותמת רק מראה אחת(!) וגם זה בגודל של דלת תא הלבשה. מה לעזאזל חושב לעצמו מעצב פנים כשהוא מציב בחנות בגדים שששטחה (להערכתי הלא מיומנת) כ-25 מ"ר רק מראה אחת...מה?!?!? "מראה אחת?????????? בחנות בגדים? מה נסגר עם זה?" חשבתי לעצמי בעצבים בעודי הודפת מן המראה בקלילות בחורצ'יק מסכן שמדד מכנסי צ'ינוז משמימים. מעבר לכך, אני חייבת לציין לשבח את המהפך שעברה רשת "גולף" בשנים האחרונות. החלפת המעצבת של קו בגדי הנשים והקניינים של אביזרי האופנה בהחלט מורגשים לטובה. הדגמים חדשניים יותר, צבעוניים יותר ושימת הלב לטרנדים העונתיים מורגשת בהחלט. סומן לחיוב קרדיגן סגול מקסים בהדפס מנומר ועדכני-אהבתי!
אחרי זה חציתי את הרחבה לכיוון "זארה". השנה נדמה לי ש"זארה" התעלו על עצמם, או שאני פשוט מתחברת לטרנדים יותר מבכל שנה. רציתי ה-כל! פשוט ה-כל! כולל את כל הליין המהמם של "טראפלוק". התבייתתי על כמה צעיפים מגניבים לשדרוג המראה. נרשם "וי" חיובי לגמרי. ואם בחיוביות עסקינן-אני חייבת לציין לשבח את הסניף הזה ברעננה, תמיד מאורגן, מסודר ונקי. אין את תחושת השוק שלפעמים מאפיינת את אחיו הגדול שבקניון רמת-אביב, וכמעט תמיד יש מבחר ענק של אקססוריז שווים. יפה להם!
משם דילגתי מעדנות לחנות "FOX" הסמוכה. אני מודה בענווה שגם בעבר רכשתי שם לא מעט, במיוחד פריטים ליום-יום. עדכניות הטרנדים אכן ניכרת כל עונה, אבל איכות הבגדים, מנסיוני בכל אופן, די מאכזבת וכך מדי פעם אני נוטשת אותם. הפעם לא יכולתי שלא לעצור-רכישת זכויות המותג "הלו קיטי" של "SANRIO", וליין הבגדים שהושק בהשראתו סימאו את עיניי בדוק מאוהב.... הקפוצ'ונים המודפסים צבעוניים ומשגעים, אם כי פיג'מתיים מדי לטעמי (לא שלא הייתי קונה את כו-לם לו יכולתי...)-אבל אני חיפשתי משהו אחר..."בוגר" יותר. התבייתתי על קרדיגן סרוג עם חגורת מותן באפור, שדמויות החתלתולה האהובה עליי כל כך סרוגות לתוכו בשיקיות קוקטית. כמובן שלא מצאתי את המידה שלי, והוורסיה הלבנה שלו ממש לא קרצה לי (להזכירכם, לבן זה ממש לא הצבע שלי!). בפשפוש אקראי מצאתי אחד אחרון במידה שלי זרוק בערימת הבגדים שהוצאו מתאי ההלבשה-עוד "וי" סומן! נמדדה אבל לא סומנה-חולצת טי בשחור וורוד ולבן עם הדפס של "קיטי"-יפה על הקולב, קצת פחות על הגוף. תסבירו לי בבקשה משהו-כשמעצבים חולצת קז'ואל אובר סייז שנראית כה מגניב על הקולב-למה בשם האלוהים לתפור אותה מבד טריקו עם לייקרה מעצבנת? למה?!?!? לא מספיק שעל הגוף היא נצמדת, לא כפי שהתכוון המשורר, אלא שזה מוזיל את כל הלוק הכללי שלה...לא חבל?! איזה פספוס...בנוסף חטאה החולצה ב"שסעים" ארכאיים באיזורי השרוול וצידי החולצה, ובקשירת סאטין משמימה וטחונה בגב הסמי-חשוף. טו מאץ' אינפורמיישן על חולצה אחת. לפעמים לא צריך ל"עצב" יותר מדי-יש הדפס מגניב עם קצת פאייטים, יאללה להעביר לייצור-למה להעמיס על החולצה לעייפה? בקיצור-ביג נו-נו!
בעוונותי כי רבים, המשכתי גם ל"דן קאסידי"-קיבלתי מחברה זיכוי של 300 ש"ח משם, וחשבתי לנצל את ההזדמנות-"מי יודע, אולי אופתע לטובה?" חשבתי לעצמי. אני מודה ששנים על גבי שנים לא הייתי בחנות הזו, וכשנכנסתי אליה, גם נזכרתי למה: עיצוב זקן ולא עדכני, יותר מדי בלינג-בלינג (אפילו בשבילי...), אבני זירקונים ונצנצים למכביר שרק גורמים לבגדים להראות זולים להחריד. במר ייאושי-הבטתי לאזור התיקים והאקססוריז, אולי משם יבוא עזרי-אך לשווא. מגמת ה"צ'יפ-צ'יפ-צ'יפ" זעקה גם מהחגורות האיומות והתיקים דמויי העור שהיו עשויים פלסטיק זול. ברחתי משם בבעתה...טוב יעשו בהנהלת החברה אם ירעננו את העיצוב וימתגו את עצמם קצת יותר גבוה מתוך מחשבה מעמיקה על קהל היעד הפוטנציאלי שלהם. כרגע, כמו שזה נראה הם מכוונים בעיקר לנשות קבע מקשישות מחיל התחזוקה שעדיין מגדירות את סגנון הלבוש שלהן כ"ספורט (מכנסי קופיקו מתרחבים מבד סינטטי)/אלגנט" (חולצות משובצות "יהלומים" ופאייטים לרוב)....הציון שלי-מספיק בקושי!
סיימתי את הסיבוב בירכתיו השקטים יותר של הקניון, וישבתי לעשות חושבים תוך כדי חשבון מהיר. הגעתי למסקנות המתבקשות והתחלתי בסיבוב ה"איסופים" שבסיכומו נקנו: ב"זארה"-שני צעיפים מגניבים, חולצת טי עם שרוולים של "הלו קיטי" (מגמה גורפת או סתם חימום מנועים לקראת כניסתה של H&M לארץ?)+גרביונים שחורים לאפרוחית; ב"פוקס"-סוודר צ'אנקי עם חגורת מותן של "הלו קיטי" (פחות 100 ש"ח הנחה, יתרונות צבירת נקודות של חבר מועדון...); ב"גולף"-הקרדיגן הסגול המנומר; ולסיום מחוייך-המטרייה הראשונה לחורף של אפרוחית...בסגול, איך לא. סך כל הקניות 700 ש"ח בעבור 7 פריטים; ממוצע חביב של 100 ש"ח לפריט..

בתמונה:משמאל, חולצה של "הלו קיטי" לאפרוחית מ"זארה" והמטריה הקסומה

בתמונה:משמאל לימין עם כיוון השעון-הסריג מ"פוקס" של "הלו קיטי"+תקריב על הדוגמא; הקרדיגן מ"גולף" ותמונות היח"צ שלו בשני הגוונים הנמכרים; צעיף מנומר של "זארה"; צעיף גולגלות של "זארה"...

"וואלה-אפילו נשארו לי כמה מעות לקפה ומאפה של נצחון עם חברה"...חייכתי לעצמי והרגשתי כאילו זכיתי בפיס. לא קל לגמרי עבור שופוהוליקית ידועה שכמותי, שעד לא מזמן היתה מוציאה סכום שכזה על זוג נעליים אחד מבלי להניד עפעף...אבל איך אמר קונפוציוס קשישא-גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן, לא?!

אני מפנימה...אני מפנימה...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com