BJ (AKA-Blog Job...) sometimes sucks!

(או...אודטה לא גרה כאן-וטוב שכך!!!)

לא מזמן העלתי כאן פוסט על חברות היח"צ השונות שמוצאות לנכון לשלוח לי בין השאר גם גבב של שטויות שלא בהכרח קשורות לתכני הבלוג. קיבלתי על הפוסט הזה הרבה תגובות, גם פה, וגם בפורמטים אחרים. הצלחתי להעליב כמה בלוגריות-קולגות (שלא מתוך כוונה תחילה, אני נשבעת), הטיחו בי משפטים כמו "החיים והמוות ביד הלשון" (וואלה-קצת אובר-דרמטיזציה לטעמי, אבל ניחא...) ואפילו זכיתי לכמה ריקושטים מיח"צניות שאני בקשר איתן.

אבל הדובדבן שבקצפת שבעניין קרה לפני מספר ימים, עת קיבלתי את המייל ההזוי ביותר שקיבלתי עד כה, ממשרד יח"צ שלטובתו האישית ולטובת לקוחותיו-לא אחשוף את פרטיו כאן. אני חושבת שתצוגת התכלית הטובה ביותר למה שרשמתי אז, נמצאת בנוסח המייל הזה:

"בהמשך לשיתוף הפעולה בנינו, אני פונה אליך כדי להציע לך התנסות בערכה לשימוש עצמי לבדיקת הפרשות מהנרתיק של חברת XXX.

50% מהנשים סובלות מפטרייה וזיהומים בנרתיק והערכה יכולה לחסוך את הפניה לרופא נשים באבחון עצמי.

אודה לך אם תסכימי להתנסות ולשתף את הקוראים שלך בחוויה.

עדכני אותי בהקדם כדי שאוכל לשלוח אליך את הערכה..."

עזבו את ההלם טוטאלי מעצם ההצעה שאינה קשורה בשום אופן ודרך (כמו בחמישים אחוזים מהמקרים) לתכני הבלוג שלי. מה שהטיס אותי לתקרה מעצבים (ובאמת שאם זה לא היה עצוב, זה היה קורע מצחוק...) היה הניסוח המטופש של "שיתוף הקוראים בחוויה...." (?!?!?!)
WTF?!....כאילו-באמת?! את חושבת?! כי אם עד היום לא חשבתי שזה מעניין אותם-הרי שהמושג "להכנס לי לתחתונים" קיבל כרגע משמעויות ציוריות הרבה יותר. כן....זו עליית מדרגה רצינית במערכת היחסים שלי עם קוראיי שאני לא בטוחה שאני בשלה עדיין אליה. מאידך, אני לא סגורה על זה שגם הם יהיו נלהבים מהעניין...או איך סיכמה את העניין הרמוני, בלוגיסטית וקולגה שקיבלה את אותו מייל מטומטם: "אני עדיין לא חושבת שהקוראים שלי מוכנים נפשית לסשן של מונולוגים מהוואגינה....":-P.

"לטיפשה"-תמונה שווה אלף מילים; כל הזכויות על העיצוב, הרעיון והביצוע שמורות לבלוגרית המוכשרת הילה

אז איך......באמת איך פור גוד-סייק אני יכולה להסביר לכם, פעם אחת ולתמיד, שהצעה לכתבה על "פיצוץ חצ'קונים" היא לא באמת נושא מרתק וחם שמעניין אותי לכתוב עליו, או לחילופין, שתרופות לרגל סכרתית זה טוב, יעיל וחשוב (בלי טיפה של ציניות...)-אבל למה קיבינימט זה קשור אלי?!?!?
יחצ"נים יקרים-אני פונה אליכם בקריאה נרגשת: "מיי ניים איז נוט אודטה!!!" (לשמחתי...) וביום שבו אחשב אוטוריטה בענייני "לייף סטייל" אני מעדיפה לקפוץ באנג'י מעזריאלי!
בכלל, מי המציא את הגדרת התחת הזו "לייף סטייל"?! מה זה המושג האווילי הזה?! כאילו מישהו אשכרה ישב וחשב איך למתג את כל אותם תחומים "נבובים" שמעניינים מן הסתם רק נשים?!?!?
"הממממ..." אמר לעצמו אותו קופירייטר זחוח...."הבה נשים תחת טייטל אחד כל מה שמעניין נשים בהיותן הישויות הרדודות שהינן.....ניקח את תחומי האופנה/יופי/טיפוח, כל מה שקשור לעיצוב הבית ולטיפול בילדים, בישול, בריאות ואולי גם קצת כושר ונקרא לזה בשם הפלצני "לייף סטייל"".....שכן מנוי וברור לכולנו שהנשים הן-הן שאחראיות לכל הנושאים השטחיים הללו, ואילו הגברים הם יצורים רציניים שמתעניינים רק בדברים ברי משקל קיומי כמו כלכלה, מנהל, שיווק ופוליטיקה.....

"מיי ניים איז נוט אומלטה!", או אודטה, או מופלטה!!! טל פרידמן כ"אומלטה" בארץ נהדרת-מצחיק אבל עצוב...

הבה נשיק עשרות תכניות "נישה" טרחניות בפריים-טיים, עיתונים פתאטיים עם כתבות בגובה מפלס הכנרת הנוכחי ונשווק את כולם תחת ההגדרה הכל כך שיקית הזו. אתמול היית סתם עקרת בית נואשת, היום את מתרגלת "לייף סטייל" בזמנך החופשי, את משוחררת, מודרנית, וחופשיה-ממש כמו הנשים בפרסומות של התחבושות עם הכנפיים. אבל עם כל החופשיות והמודרניזם היחצ"ני-בסוף היום, תכלס, את עדיין אשה וככזו, כל מה שבאמת מעניין אותך זה הפרשות ווגינליות! מה לא?!
טחחחח!!!
הפעם באמת הצלחתם להביא לי את הסעיף!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com