(או...פוסט חגיגי לשבועות...:-P)
וידוי מזעזע נוסף באמתחתי.......אני שונאת-שונאת-שונאת לבן! כאחד מהצבעים (אם אפשר לקרוא לו צבע בכלל...) מהשלישיה הפותחת השנואה עלי ביותר (קרי-כחול, לבן ואדום), וכ"צבע" שהקונוטציות היחידות שיש לי ממנו הן החולצות הלבנות והמעומלונת של טקסי הזכרון בבית הספר, צבע ללא צבע שכמותו, בעבור אדם כה "צבעוני" שכמותי הוא סוג של הצהרת כוונות שאומרת-לא מריח, לא מסריח!
בנוסף, זה אחד הצבעים שהכי פחות מחמיאים לי ויזואלית. מה לעשות שמישהי כמותי שעורה בימים טובים של קיץ הוא בגוון של גופה לא יכולה להרשות לעצמה, גם לו רצתה, ללבוש לבן. קיבינימט, אפילו בחתונה שלי לא לבשתי לבן-מה יותר מזה כהצהרת כוונות אופנתית? אין לי בארון ולו פריט ביגוד אחד לבן (אלא אם כן אתם מתעקשים לכנות את הטישרט המסמורטטות שגנבתי למר יפותו לצורכי שינה, שגם הן, עם הכביסות, שינו את צבען מאז לסוג של בז' פולני), לא אביזרים לבנים וגם לא נעליים לבנות.....כלום-כלום-כלום!
אפשר לקרוא אם כך לאהבה שלי לכל דבר שקשור לחלב ומאכליו ללא הבדל סוג, צבע, ריח ומין סוג של צדק פואטי. בכלל-אם הייתי יכולה לחיות את חיי הקולינריים על טהרת הגבינות, הפסטות והדגים הייתי היום בנאדם מאושר ושמח בחלקו.
לא מפליא אם כך ששבועות הוא אחד מהחגים האהובים עלי ביותר. ראשית, המצפון המוסרי שלי שקט קצת יותר שזה לא חג שהצלחתו נמדדת ע"פ מספר גוויות הפרה שאנחנו מפרקים במהלכו (אני אמנם לא צמחונית, אבל גם קרניבורית גדולה, כאמור, אינני...); שנית-הוא מסמל את התחנה האחרונה במירוץ החגים המטורף של המסורת היהודית אליה מרביתנו משתייכים, אם נרצה או לא (מתיש קצת העניין הזה...) ומעבר לזה, וחשוב לא פחות-זה החג הכי טעים!!!
השנה אפשר לצרף לרשימת ה"בעדים" שיש לי לחג הלבן הזה גם את ההכנות של אפרוחית לחגיגה בגן. בצר לי נאלצתי לכתת את רגליי ולחפש לה, רחמנא ליצלן, שמלה לבנה. למה רחמנא ליצלן? כי בלי שום קשר לכך שאני לא מתה על הצבע הזה אני חושבת שלילדים מתחת לגיל 12 אסור ללבוש אותו. תכלס, מי מאיתנו רוצה לעמול קשה ולנקות כתמים של רסק עגבניות מהפסטה החגיגית או את טיפטופי מיץ האבטיח שבמקרה נזלו על כ-ל החלק הקדמי של השמלה?! לקנות בגדים לבנים לילדים זה כאילו לומר בריש גלי קבל עם ועדה-"אני מפוצצת בכסף שאין לי מה לעשות איתו ולכן אני נורא נהנית להשקיע אותו בבגד חד פעמי, שמיד לאחר השימוש הראשוני שלו יראה כמו סמרטוט עם כתמים דהויים-עדות אילמת לנסיונותי האומללים להסירם בכל מסיר כתמים אפשרי שקיים בשוק...".
משמאל לימין: אפרוחית מדגמנת את לוק האביבי, מתייעצת עם "שנפסי" בעניין הזר ודוגמת את קוטר ה"קלוש" שבחצאית....
בקיצור-לא היו לי הרבה ברירות, הוראות הגן היו להלביש את האפרוחית בבגד לבן ולצייד אותה גם בטנא מאובזר ובזר פרחים לראש. אני חייבת להודות בפה מלא שאת כל שלוש המטלות עשיתי בשמחה עילאית בליווית הקטנה, שגם בחרה את גווני הפרחים לזר (שילוב יצירתי משהו, יש לומר) וגם ציוותה עלי במיומנות אילו פירות לשים בטנא. בערב החג חגגנו אצל הוריה של MISS POO בארוחת ערב חגיגית שהפכה לאורגיה קולינרית פרועה של מוצרי חלב, גבינות, פסטות דגים ויין עד-לא-ידע...
אז ככה-בשביל הכיף, וכטוב ליבי בשמחת החג (מה שלא קורה הרבה, אני מודה...) אני משתפת אתכם פה בכמה אימג'ים חביבים שמתקשרים לצבע הלבן בדרכים קצת יותר מעניינות וארטיסטיות לטעמי...
בראש ובראשונה-שתי הפקות שאיפרתי בהן, האחת על טהרת הבגדים הלבנים והאיפור הנקי, והשניה-עתידנית משהו, עם נגיעות של לבן וכסף...קבלו....
ההפקה הלבנה: צלם-ארקאדי ברונשטיין
הפקת המשקפיים: צילום-גורן ליובנצ'יץ'
ואם כבר באיפור עסקינן...מוצרי איפור לבנים הם לא משהו שימושי במיוחד-גם לא אצלי בתיק המקצועי. מה שכן, שימרים למיניהם עם גימורים פרוסטיים, מוכספים ומוזהבים יש לי עד בלי די וזה למעשה השימוש הרב והוורסטילי ביותר שבו אני מרבה להשתמש בגוון הזה...אספתי עבורכם מדגם באמת קטן ומאד לא מייצג של כמה מהם....
בתמונה: 1-4, "מאק"-שימר בתפזורת "סילבר דאסק", פודרה מינרלית "לייטסקפייד", פודרה דחוסה "בילייטפול", פיגמנט "וונילה"; 5. פודרה HD של מופ"ה; 6-7 שימרים בקרם-"סטרוב קרים" של "מאק" ו"ספוטלייט" של "אסתי לאודר"; 8. "אבקת יהלומים" של מופ"ה; 9-10. "מאק"-אייליינר בג'ל "פרוסטלייט" ונצנצים "ריפלקטס גולד"
גם מראות איפור לבנים הם לא דבר נפוץ במיוחד-הצבע אינו מחמיא להרבה גווני עור ונראה זר לחלוטין עליהם. זו גם הסיבה שאפשר בעיקר למצוא אותו בתחום האופנה ועל מסלולי התצוגות-מה שלא עובד בחיים ה"אמיתיים", עובר במה נהדר! הלבן, על גווניו וגימוריו, ההברקות, וההיי-לייטים למיניהם עובדים נפלא במגוון טקסטורות ואופנים.
משמאל לימין עם כיוון השעון: לילי קול ל"ווג-איטליה"; דו ג'ו-אן ע"י אקלן ביילי; אימג' של "מאק" לקולקציית "גו לייטלי"; מראות האיפור בקולקציה האחרונה של אלי סאאב; מראות האיפור של גליאנו לחורף 2009; שוב "מאק" לקולקציית "פרברטד פרל"
ולסיום, כדי שישאר טעם טוב בפה, לקינוח (תרתי משמע) אימג' עסיסי של הדבר האמיתי שלשמו באמת אנחנו מתכנסים בשבועות...כי הרי כולם יודעים כבר מזמן שאוכל חלבי זה ממש סבבה ולו רק בשל המתוקים שבסוף...
אז לפני שהדודא לעוגת גבינה משתלטת עלי באופן הרסני, אני אעזוב אתכם כרגע, מריירים את עצמכם לדעת אל מול המסך....
חג שמח, אה?!;-)
לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
וידוי מזעזע נוסף באמתחתי.......אני שונאת-שונאת-שונאת לבן! כאחד מהצבעים (אם אפשר לקרוא לו צבע בכלל...) מהשלישיה הפותחת השנואה עלי ביותר (קרי-כחול, לבן ואדום), וכ"צבע" שהקונוטציות היחידות שיש לי ממנו הן החולצות הלבנות והמעומלונת של טקסי הזכרון בבית הספר, צבע ללא צבע שכמותו, בעבור אדם כה "צבעוני" שכמותי הוא סוג של הצהרת כוונות שאומרת-לא מריח, לא מסריח!
בנוסף, זה אחד הצבעים שהכי פחות מחמיאים לי ויזואלית. מה לעשות שמישהי כמותי שעורה בימים טובים של קיץ הוא בגוון של גופה לא יכולה להרשות לעצמה, גם לו רצתה, ללבוש לבן. קיבינימט, אפילו בחתונה שלי לא לבשתי לבן-מה יותר מזה כהצהרת כוונות אופנתית? אין לי בארון ולו פריט ביגוד אחד לבן (אלא אם כן אתם מתעקשים לכנות את הטישרט המסמורטטות שגנבתי למר יפותו לצורכי שינה, שגם הן, עם הכביסות, שינו את צבען מאז לסוג של בז' פולני), לא אביזרים לבנים וגם לא נעליים לבנות.....כלום-כלום-כלום!
אפשר לקרוא אם כך לאהבה שלי לכל דבר שקשור לחלב ומאכליו ללא הבדל סוג, צבע, ריח ומין סוג של צדק פואטי. בכלל-אם הייתי יכולה לחיות את חיי הקולינריים על טהרת הגבינות, הפסטות והדגים הייתי היום בנאדם מאושר ושמח בחלקו.
לא מפליא אם כך ששבועות הוא אחד מהחגים האהובים עלי ביותר. ראשית, המצפון המוסרי שלי שקט קצת יותר שזה לא חג שהצלחתו נמדדת ע"פ מספר גוויות הפרה שאנחנו מפרקים במהלכו (אני אמנם לא צמחונית, אבל גם קרניבורית גדולה, כאמור, אינני...); שנית-הוא מסמל את התחנה האחרונה במירוץ החגים המטורף של המסורת היהודית אליה מרביתנו משתייכים, אם נרצה או לא (מתיש קצת העניין הזה...) ומעבר לזה, וחשוב לא פחות-זה החג הכי טעים!!!
השנה אפשר לצרף לרשימת ה"בעדים" שיש לי לחג הלבן הזה גם את ההכנות של אפרוחית לחגיגה בגן. בצר לי נאלצתי לכתת את רגליי ולחפש לה, רחמנא ליצלן, שמלה לבנה. למה רחמנא ליצלן? כי בלי שום קשר לכך שאני לא מתה על הצבע הזה אני חושבת שלילדים מתחת לגיל 12 אסור ללבוש אותו. תכלס, מי מאיתנו רוצה לעמול קשה ולנקות כתמים של רסק עגבניות מהפסטה החגיגית או את טיפטופי מיץ האבטיח שבמקרה נזלו על כ-ל החלק הקדמי של השמלה?! לקנות בגדים לבנים לילדים זה כאילו לומר בריש גלי קבל עם ועדה-"אני מפוצצת בכסף שאין לי מה לעשות איתו ולכן אני נורא נהנית להשקיע אותו בבגד חד פעמי, שמיד לאחר השימוש הראשוני שלו יראה כמו סמרטוט עם כתמים דהויים-עדות אילמת לנסיונותי האומללים להסירם בכל מסיר כתמים אפשרי שקיים בשוק...".
משמאל לימין: אפרוחית מדגמנת את לוק האביבי, מתייעצת עם "שנפסי" בעניין הזר ודוגמת את קוטר ה"קלוש" שבחצאית....
בקיצור-לא היו לי הרבה ברירות, הוראות הגן היו להלביש את האפרוחית בבגד לבן ולצייד אותה גם בטנא מאובזר ובזר פרחים לראש. אני חייבת להודות בפה מלא שאת כל שלוש המטלות עשיתי בשמחה עילאית בליווית הקטנה, שגם בחרה את גווני הפרחים לזר (שילוב יצירתי משהו, יש לומר) וגם ציוותה עלי במיומנות אילו פירות לשים בטנא. בערב החג חגגנו אצל הוריה של MISS POO בארוחת ערב חגיגית שהפכה לאורגיה קולינרית פרועה של מוצרי חלב, גבינות, פסטות דגים ויין עד-לא-ידע...
אז ככה-בשביל הכיף, וכטוב ליבי בשמחת החג (מה שלא קורה הרבה, אני מודה...) אני משתפת אתכם פה בכמה אימג'ים חביבים שמתקשרים לצבע הלבן בדרכים קצת יותר מעניינות וארטיסטיות לטעמי...
בראש ובראשונה-שתי הפקות שאיפרתי בהן, האחת על טהרת הבגדים הלבנים והאיפור הנקי, והשניה-עתידנית משהו, עם נגיעות של לבן וכסף...קבלו....
ההפקה הלבנה: צלם-ארקאדי ברונשטיין
הפקת המשקפיים: צילום-גורן ליובנצ'יץ'
ואם כבר באיפור עסקינן...מוצרי איפור לבנים הם לא משהו שימושי במיוחד-גם לא אצלי בתיק המקצועי. מה שכן, שימרים למיניהם עם גימורים פרוסטיים, מוכספים ומוזהבים יש לי עד בלי די וזה למעשה השימוש הרב והוורסטילי ביותר שבו אני מרבה להשתמש בגוון הזה...אספתי עבורכם מדגם באמת קטן ומאד לא מייצג של כמה מהם....
בתמונה: 1-4, "מאק"-שימר בתפזורת "סילבר דאסק", פודרה מינרלית "לייטסקפייד", פודרה דחוסה "בילייטפול", פיגמנט "וונילה"; 5. פודרה HD של מופ"ה; 6-7 שימרים בקרם-"סטרוב קרים" של "מאק" ו"ספוטלייט" של "אסתי לאודר"; 8. "אבקת יהלומים" של מופ"ה; 9-10. "מאק"-אייליינר בג'ל "פרוסטלייט" ונצנצים "ריפלקטס גולד"
גם מראות איפור לבנים הם לא דבר נפוץ במיוחד-הצבע אינו מחמיא להרבה גווני עור ונראה זר לחלוטין עליהם. זו גם הסיבה שאפשר בעיקר למצוא אותו בתחום האופנה ועל מסלולי התצוגות-מה שלא עובד בחיים ה"אמיתיים", עובר במה נהדר! הלבן, על גווניו וגימוריו, ההברקות, וההיי-לייטים למיניהם עובדים נפלא במגוון טקסטורות ואופנים.
משמאל לימין עם כיוון השעון: לילי קול ל"ווג-איטליה"; דו ג'ו-אן ע"י אקלן ביילי; אימג' של "מאק" לקולקציית "גו לייטלי"; מראות האיפור בקולקציה האחרונה של אלי סאאב; מראות האיפור של גליאנו לחורף 2009; שוב "מאק" לקולקציית "פרברטד פרל"
ולסיום, כדי שישאר טעם טוב בפה, לקינוח (תרתי משמע) אימג' עסיסי של הדבר האמיתי שלשמו באמת אנחנו מתכנסים בשבועות...כי הרי כולם יודעים כבר מזמן שאוכל חלבי זה ממש סבבה ולו רק בשל המתוקים שבסוף...
אז לפני שהדודא לעוגת גבינה משתלטת עלי באופן הרסני, אני אעזוב אתכם כרגע, מריירים את עצמכם לדעת אל מול המסך....
חג שמח, אה?!;-)
לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
פוסט מעולה! זורם וכיפי.
ReplyDeleteאין כמו הברקות ושימרים באיפור, זה כל-כך מוסיף. אני לא יכולה להבין איך מאפרים בלי זה.
כל הכבוד על שזירת הזר המקצועית
ואכן מאכלי חלב זה יאמי ביותר!
תודה בובה...
ReplyDeleteכן הבאתי בהשקעה של הזר-עשקו אותי עליו, אבל היי-זה בשביל מטרה טובה, לא?!
:-*
בהחלט לבן הוא סוג של צבע מיותר.
ReplyDeleteמצחיק להגיד, אבל כל תיאור האפרוחית + מיץ אבטיח הוא מנת חלקם של הבוגרים מביננו, שאמא עדיין מתלבטת אם לרכוש להם בגדים לבנים, כי "הם" נוטים להכתים אותם בתחליפי מיץ אבטיח למינהם!!!
אחלה פוסט, מצחיק ביותר.
חג שמח!!!
או...ידעתי שהאומניות שבינינו ידעו להצדיק את התיעוב שלי ממנו...:-P
ReplyDeleteואת מנסה לומר שאת עדיין בצד ה"תינוקי" של הלול?!
חכי-חכי, גם יומך יגיע!
אוהבת נשם!
אז באיזה צבע התחתנת? זה דווקא מסקרן.
ReplyDeleteולגבי איפור לבן- אני דווקא אוהבת לשים עיפרון לבן בזווית הפנימית של העין. זה "פותח" את העיניים או משהו בסגנון- ובאופן כללי, נראה עלי טוב (ודווקא מאוד לא תיאטרלי.)
אגב, את הפטנט האיפורי (הבאמת שימושי!) הזה רכשתי מקריאה מושכלת בראיון עם נינט, בטח בתור לרופא שיניים או משהו.
או-לה-לה...אני התחתנתי בירוק...אפשר לראות בפוסט הזה אפילו את קצה השמלה והנעליים הירוקות שלי...
ReplyDeletehttp://yafutoo.blogspot.com/2009/07/blog-post.html
ואגב-עפרון בהיר בעין זה סבבה, רק תני לי לתת לך עצה אישית-אל תקחי טיפים של איפור מנינט, היא בקושי יודעת להתאפר...;-D