מי בכלל רוצה להיות כמו כולם?!

Always be yourself. Unless you can be a unicorn. Then be a unicorn...

הייתי ילדת פינגווין.
שש שנים מנערותי ביליתי באדיקות במוסד התל אביבי המיתולוגי, שם יכולתי לתת קצת דרור לראש האלטרנטיבי שלי, לאהבה למוזיקה דכאונית, לשחור ולניטים, לחיבה לבגדים קצת אחרים ובעיקר - לאיפור משוגע. נכון שההורים שלי החזיקו אותי בנושא על רצועה קצרה למדי, אבל את הרצון להיות שונה (שהיה חלק אינטגרלי מהאישיות שלי...דא!), אף אחד לא יכול היה לעצור בשניה שהגעתי לגיל עצמאי.
מאז ומתמיד היתה לי נטיה לחוש אופנתי קצת אחר. אז, בזמנו, תרבות השוליים בארץ והמודעות אליה, היו פחות מפופולריים. גם ככה הייתי באופיי עוף מוזר – בוגרת לגילי ועם פה גדול, אמרתי את דעתי ללא משוא פנים, סירבתי להיות "כמו כולם" כי זה שיעמם אותי למוות, וכמעט תמיד שילמתי מחיר כבד בנושא. החברה הישראלית יכולה להיות מרושעת למדי כלפי אנשים שאינם מוכנים להתיישר לפי המוסכמות שלה – בשום נושא, בעיקר אם מדובר בנערה.
החיבה לאופנה ולאיפור, כאמור, היתה קיימת מגיל צעיר מאד, וכששני העולמות – הרוח והחומר, נפגשו, יצא לו בן-כלאיים שרק לימים, כשאהיה כמעט אמא ועם התבססות מעמד האינטרנט, אדע שבעולם יש לו שם, הגדרה ונישה משגשגת למדי.
הפוסט של היום מטרתו לחגוג את השונה, האחר, הצבעוני, התוסס, הילדותי קצת – כל אותם דברים שאנחנו לא אמורים ל'היות', על אחת כמה וכמה לא כשאנחנו "גדולים ושקולים". כל אותם הדברים שבלעדיהם, לא הייתי יכולה להתקיים. עד כדי כך זה זורם לי בדם. זה חזק ממני ומכל מוסכמה, תפיסה חברתית או התניה מחשבתית. זה מבחינתי 'להיות או לחדול'.
ברור לי שיש מי שיחשוב שזו זעקה לתשומת לב, להכרה, או סתם אינפנטיליות. אני מודה שפעם זה עוד היה מציק לי, מה יגידו עלי, אבל לשמחתי הגעתי מזמן לגיל שבו ב-א-מ-ת לא אכפת לי.
אז לרגל החג, קבלו פוסט שכולו שיר הלל לשגעון ולקצת שמחת חיים, כי גם ככה מרבית החיים שלנו שחורים למדי...

חנות קטנה ומטריפה

אל עלווה, בעלת החנות - התוודעתי במקרה, דרך שוטטות רגלית ברחוב שינקין.
ויזואלית, קשה לפספס את החנות הצבעונית והתוססת, בחלקו המערבי של הרחוב, בואכה רחוב קינג ג'ורג', אשר משלבת פריטי אופנה אלטרנטיבית בצמוד לסטודיו לקעקועים ופירסינג (השייך לבן זוגה, שי).

עלווה - בעלת החנות (צילום מתוך פרופיל הפייסבוק שלה)

עגילים וצבעי שיער בכל צבעי הקשת...

הפריטים המתוקים שבחלון הראווה נראים כמו מישמש צבעוני ומאושר של גווני קליידסקופ. בחנות עצמה תפגשו תמהיל משוגע של מותגי הלו קיטי ומיי ליטל פוני וחדי קרן לצד גולגלות גותיות וניטים. בין יתר הפריטים תמצאו שם תיקי נשים בדוגמאות פופ-ארט, עגילי פלסטיק, צבעי שיער צבעוניים, מבחר מצומצם של נעליים וכמובן - סטנדים שלמים של ביגוד אלטרנטיבי שנבחר בקפדנות בחו"ל ומייצג את הפרי-ספיריט המקסים של עלווה.

כי אי אפשר לצאת רק עם פריט אחד

גם בלולה חוגגת, עם טייץ וגרבי ברך מהחנות

קליידסקופ צבעוני

לקוחות החנות מורכבות מתמהיל גילאי מגוון למדי, החל מטינאייג'ריות רעשניות, דרך נשים שהגיעו במיוחד מחוץ לת"א ועד למשוגעות כמוני, בנות 46, שמגיעות עם הילדה ורוכשות חצי חנות, לפחות פעם בחודש - באדיקות.

שמלת מיני של גדולות הפכה לשמלת מידי לבלולה

הסחורה מתחדשת מדי חודש-חודשיים לערך ועלווה דואגת כל הזמן לחפש מקורות מגניבים וחדשים על מנת לשמור על צביון החנות הייחודי. בין היתר ניתן למצוא שם טעימות של מותגי האינדי Cupcake Cult, Banned Apparel, Iron Fist.
רמת המחירים סבירה מאד, בהתחשב בעובדה שמגולמות בה עלויות יבוא מכבידות ועלווה עצמה מתוקה להפליא, כך שחוויית הקניה כייפית לאללה. 

נעליים של IRON FIST

שווה לקפוץ לבקר, לקבל לק משולה הטריירית המהממת ולהתחדש בממתקי סטיילינג, רק אל תשכחו לומר שיעלי שלחה אתכם! 

אין סוף למתיקות...

לעמוד הפייסבוק של החנות.
לדף האינסטגרם של החנות.

הארד קור פאנקיסטי וצבעוניות ילדותית

אל סתיו מונסקי, בעלת המותג 'ביצ' פליז' התוודעתי דרך קבוצת האיפור "מכורי איפור אנונימיים" אותה אני מנהלת בפייס. הקבוצה אמנם מונה כמעט 95,000 משתתפים, אבל סתיו בלטה שם כמו קשת-בענן ביום של קיץ מהביל.

סתיו מונסקי (מתוך פרופיל הפייסבוק שלה)

קטנטונת, מוכשרת כמו שד ועם אמביציה של בלודוזר, אוחזת סתיו בת ה-21 באמתחתה רזומה מכובד כדוגמנית, מאפרת, עצמאית ובעלת עסק, כמו גם אושיית רשת בנסיקה מטורפת, ולא בכדי.
לסתיו יש שיק וסטייל שרואים כמותו רק במגזיני הקצה האלטרנטיביים בחו"ל וכן, בהחלט לא מזיק גם שהיא נראית כפי שהיא נראית, כשהיא מדגמנת את המוצרים שהיא מייבאת לחנות.

נעליים של IRON FIST ואיפור של חברות אינדי פופולריות

אל החנות שלה, שנמצאת במיקומה החדש יחסית בקניון דיזינגוף סנטר המיתולוגי, מגיעות בנות מכל הארץ בחיפוש אחרי בגדים, אקססוריז, נעליים ואפילו איפור של חברות אינדי קטנות וגדולות מחו"ל. סתיו יודעת להריח טרנדים חדשים בשוק ודואגת להביא בפינצטה פריטים שווים של חברות כמו Kill Star, Lime Crime, Jeffrey Campbell, Iron Fist  ועוד.

מגפיים של ג'פרי קמפבל ואיך לא - עוד איפור!!!

תמהיל הקולקציות משוגע ונע על הקשת האקלקטית שבין אופנה יפנית מתקתקה ועד לסגנון לא מתנצל של אופנת פטיש. המחירים בטווח בינוני+ והגם שניתן גם ניתן לרכוש חלק מהדברים און-ליין, במחיר זול יותר, מן הסתם – אלו מכן, כמו אמתכן הנרצעת, שלא ממש ניחנו ביכולות דחיית סיפוקים איתנה, ימצאו שם שלל מציאות שלגמרי שווה להשקיע בהם את האקסטרה כסף על מנת לדפוק הופעה ייחודית וחד-פעמית עוד באותו היום.

בלולה חוגגת במגפי חתול, ONE OF A KIND

לעמוד הפייסבוק של החנות.
לעמוד האינסטה של סתיו.

ישר לבטן, בסגנון לא מתפשר

את הטוב ביותר, שמרתי, כמובן – לסוף.
כבר המון זמן שלא רכשתי פרטי לבוש און-ליין. הרכישות האחרונות שלי הצטמצמו, באופן הגיוני, למוצרי איפור בלבד. אבל עם האוכל, הגיע גם התאבון.
אחסוך מכם את היתרון הראשי, ההגיוני והכלכלי שברכישה און-ליין. נדמה לי שכולם הפנימו את הנושא. גם עניין המבחר שיש באתרים בחו"ל אל מול הארץ, נהיר כבר למרבית האנשים. הרשתות הקמעונאיות בישראל מחוייבות ליישר קו עם הקונה בעל המכנה המשותף הנמוך ביותר – רק מה שימכר מסחרית, יקנה סיטונאית. כל מה שחורג קצת מהמיינסטרים יהיה לא ריווחי כשמדובר בחברות גדולות. אין להם עניין לכוון לקהלי נישה, על אף שאלה הופכים וצוברים תאוצה הולכת וגוברת.
אל אתר DOLLSKILL  נחשפתי דווקא דרך האינסטוש. באופן מפתיע (NOT), האלגוריתם החכם הציע לי את הפרופיל שלהם למעקב, וזו היתה אהבה ממבט ראשון.
האתר מכיל שלל מותגים ידועים כאלה ואחרים (Lime crime, Iron Fist, Demonia, KillStar) במגוון מטורף של ביגוד, הלבשה תחתונה, נעליים, אקססוריז, מוצרים לבית וגם איפור. כל מה שנופל תחת הגדרת הלייף-סטייל האלטרנטיבי - החל מגותיקה הארד-קור, דרך פריטים עם רמיזת קוספליי הנושקת לאופנת הרחוב היפנית ועד לסגנון פופ-ארט אורבני.
מחירי הפריטים נעים בין דולרים בודדים לכ-200$ לפריטים היקרים יותר ועדיין, משתלמים משמעותית. תכופות, ניתן למצוא מגוון פריטים בהנחות משמעותיות, המגיעות לעיתים לכ-70% על אמת, בלי בירבורי אותיות קטנות וט.ל.ח-ים למיניהם.

אקססוריז, איפור ואפילו מדבקות שובבות לפטמות...

את ההזמנה הראשונה עשיתי לפני כחודש, בחשש מה, והיא הכילה פרטי אקססוריז ואיפור. לא היתה מופתעת ממני כשלאחר שישה ימי שילוח בינ"ל (כולל אופציית מעקב משלוח נוחה וידידותית למשתמש), נחתה החבילה הארוזה היטב-היטב, על דלת ביתי עם שליח חייכני. את ההזמנה השניה עשיתי ב-1.4 והייתי כולי תקוות שווא כי היא תגיע לפני החג. אמנם, לאחר ארבעה ימים בלבד היא כבר נחתה בארץ, על פי מערכת המעקב היעילה של האתר, אבל מאז היא תקועה במחסני נתב"ג, מה שלא ממש מפתיע אם לוקחים בחשבון את יעילות מערכות השילוח בארץ. מבטיחה לעדכן לכשיואילו בטובם לשגר אותה אלי.
אז בגדול, נכון כי דמי השילוח בעלות של 15$ אינם זולים כלל, אבל גם לאחר השקלול – המהירות והמקצוענות שבהם החבילה מגיעה אליך פשוט שווים כל שקל נוסף.

לא יכולתי לבקש תיק אייקוני יותר מזה - LOVE DOES STINK!

ואם כבר במקצוענות עסקינן, הרשו לי בבקשה לומר כמה מילים על מיתוג תדמיתי נכון.
באינסטגרם יש לאתר לא פחות מ-1.2 מליון(!) עוקבים. לא היה פוסט אחד שהעלתי כשהם מתוייגים עליו (בפיד עצמו או בסטורי), שהם לא הזדרזו להגיב ו/או ללייקק עליו, בטווח של כשעה מרגע שעלה לאוויר.
יצאו נא וילמדו חברות ועסקים ישראליים, גדולים ככל שיהיו, איך מנהלים בחוכמה פרסום ברשתות חברתיות, ויותר מכך – איך משמרים בחוכמה לקוח, על מנת שיחזור וירכוש שוב. משהו בסיסי שמשום מה, אפעס, טרם השכילו להפנים בארצנו הקטנטונת.
התרשמות כללית - ביג פאקינג וואו!!!
תתחדשו!
לעמוד הפייסבוק של האתר.
לדף האינסטגרם של האתר.

מקווה שנהניתם מפוסט הבזבוזים העתידיים שלכם, אל תשלחו אלי את מנהלי הבנק שלכם – אכחיש הכל!
תגובות, טענות ומענות, כאן למטה, או בעמוד המקצועי שלי.
מוזמנים כמובן גם לאינסטה הצבעוני שלי, אין שם רגע דל!
ניתן גם לשלוח לי מייל ל:yaelmakeup09@gmail.com
חג שמח יפותונים!