In Kitty we trust!

(או...פוסט "Offtopic" משופם במיוחד)
זה הרי לא סוד מדינה כמוס שאני לא בחורה שפויה במיוחד. אבל מבין מגוון הפסיכוזות השונות, קיימת אחת גדולה ומהותית שכבר הוזכרה כאן באי-אילו אופנים: החיבה הגדולה ל"הלו קיטי".
האובססיה החלה לפני כשמונה שנים והופכת למטרידה יותר ויותר ככל שחולף הזמן. עצם גיחתה המופלאה של אפרוחית לאוויר העולם לפני כארבע שנים רק נתנה משנה תוקף וגושפנקא לעניין-הקטנה נדבקה בחיידק אף היא, ומאז שתינו ממריאות יחדיו אל עבר הקשת בענן הקאוואיי מייד אין ביג אין ג'פאן.

לא זוכרת איך הם הגיעו אלי, אבל עד למוסף "סגנון" של "ידיעות אחרונות" הגעתי בגלל הטרפת...

אוצרות הקיטי היקרים לי עלי אדמות (מימין למעלה ובכיוון השעון): 1. אפרוחית, ילדתי ואהובת נפשי בשמלת קיטיות של H&M וכפכפי סברובסקי "קאסטם מייד" 2. פודרת ה"קיטי קוטור" במהדורה מוגבלת של "מאק" 3. הקעקוע הראשון של קיטי שנעשה מיד לאחר הולדתה של אפרוחית 4. הקעקוע השני והמושקע שציירתי בעצמי עם הכוכבת במרכז 5. שני אקססוריז הורסים של "טרינה טרנטינו" מקולקציית השת"פ שלה עם המותג 6. ציור הקיר בחדרה של אפרוחית, פרי מכחולי 7. כפכפי ה"קאסטם מייד" שהזמנתי בעבורה ובעבורי
(*את כפכפי ה"קאסטם מייד" ההורסים ניתן להזמין און-ליין כאן)

אי לכך ובהתאם לזאת, לא היה קץ לשמחתי עת שמעתי שהמותג עושה עליה רשמית לארץ בקיץ האחרון. מכיוון שלדאבוני פספסתי את השקת החנות הראשונה שבקניון גבעתיים (מה שלא הפריע לי לפקוד אותה מאז אין ספור פעמים), שמחתי עד מאד לקבל הזמנה להשקת החנות החדשה הנוספת של המותג בארץ, בראשל"צ (כן, כן-עד שם הסכמתי לנסוע, תארו לכם). ומכיוון שיום הולדתה של האפרוחית חל כיומיים בלבד לפני כן, חשבתי לנצל את ההזדמנות ולעשות לה הפתעת אחה"צ של כיף.
אבל, בטרם אגלול בפניכם את הרפתקאות אותו יום, למאותגרי המותג, סקירה קצרה על החתולה הכי מפורסמת בעולם.
"הלו קיטי" המותג, פרי עיטו של המאייר איקוּקוׁשימיזוּ, נולדה ב-1.11.1974 בטוקיו-יפן לאביה הרוחני, תאגיד "SANRIO" אדיר המימדים החולש, רובו ככולו, על אחוז ניכר ממותגי האנימציה החזקים ביותר במזרח הרחוק כמו "My Melody", "Charmmy Kitty", "Little twin stars", ועוד.
קיטי הדמות, מאידך, היא למעשה ילדה ילידת אנגליה. היא חיה בלונדון עם משפחתה: אביה ג'ורג', אמה מארי ואחות תאומה וביישנית בשם מימי. היא תלמידת כיתה ג' ומשקלה שווה ערך לכ"שלושה תפוחים". היא מתוארת כסקרנית, נדיבה, טובת לב וחברותית ותמיד מוקפת בחברים.
המפץ הפריצתי הגדול של החתולה מחוסרת הפה (מה שעורר לפרקים את זעמם של זרמים פמיניסטים שונים שטענו שיש פה משום רמיזה בוטה לכניעה נשית, האופיינית לתרבות היפנית הפטריארכלית) אירע למעשה רק בשנות השמונים.
מאז התייבשו הרבה מאד פנטונים בספר דברי המנגה היפני והדמות הפכה למגה-סופר-סטארית ברחבי העולם. בעשור האחרון אף נטלה חלק בשת"פים למכביר עם מותגים וחברות מסחריות אחרים (כמו רשת "ספורה", חברת האיפור "מאק", מותג "טוקידוקי" האיטלקי, מעצבת האקססוריז טרינה טרנטינו ועוד), דבר שהגדיל את פלח המכירות שלה, המדווח רשמית ע"י התאגיד כמחזור מכירות עולמי ואסטרונומי של כחמישה מיליארד דולרים (!) מדי שנה.
בשנת 2009, במלאת 35 שנים למותג וכמחווה לחתולה הכי מפורסמת בעולם, התקיימה תערוכת רטרוספקטיבה ססגונית בארה"ב בשם "Three apples exhibition" בה השתתפו אמנים מודרנים ידועים ושונים אשר נתנו, כל אחד, את פרשנותו האינדבידואלית לדמותה של האייקון.

הכרה בינ"ל ושת"פים בלתי פוסקים, מימין למעלה ועם כיוון השעון: שני שערים משנת 2011 של "ELLE טאיוואן", כרזת השת"פ של המותג עם המותג "טוקידוקי", קולקציית האיפור המשותפת עם "מאק" מלפני כשלוש שנים וכמה משמלות המעצבים שעוצבו בהשראתה, שלושה הדפסים מתערוכת הרטרוספקטיבה ליום ההולדת ה-35 למותג.

אם כן, אפרוחית ואנוכי שעטנו באחה"צ קר וגשום אל עבר החנות החדשה שבמתחם ה"סינמה סיטי" שבראשון לציון לקבלת פנים חתולית וחמה. החנות גודלה כגודל אחותה שבגבעתיים לערך, והיא מכילה את אותו מבחר נאה וגדול של מוצרים. המקום גדוש מקיר לקיר (מילולית, כפי שתראו בתמונות) באינספור מוצרים. החל ממוצרי בית-כמו אביזרי אמבטיה וכלי אפיה, דרך אביזרים דקורטיביים-כמו שעוני קיר, מיכלי וקופסאות אחסון ובובות פרווה ועד לאקססוריז שונים-החל מתכשיטים וכלה בתיקי נשיאה כאלה ואחרים, ואפילו מזוודות נסיעה. גן עדן של ממש למעריצות שרופות שכמותי.
רמת המחירים איננה זולה והיא נקבעת ע"פ דרישות המותג הבינ"ל, כפי שמקובל במותגים גדולים אחרים בסדר גודל הזה (אגב, מנסיוני, גם בחנויות המותג בחו"ל מוצרי "סנריו" נחשבים למוצרים יוקרתיים וטעות נפוצה היא להשוות אותם להעתקים הזולים שמגיעים באלפיהם מהמזרח הרחוק ומתומחרים, בהתאם, כזולים יותר).
אפרוחית פיזזה בחנות כדבורה המלקטת צוף, בעודה מנצלת את שובר המתנה שקיבלה על כל דבר שעינה נחה עליו. ואילו אני, בהיותי המבוגר האחראי (יה, רייט!), נאלצתי לרסן את תשוקותיי ל"הרים" את כל החנות ולצאת בריצת אמוק לעבר החניה. כך הגענו אל הקופה כשבאמתחתנו ערימה קטנה ונאה של מוצרים-מרביתם עבורה, קצתם עבורי.

אינסייד אינפו על החנות החדשה-משמאל: אפרוחית העולצת ליד הקופה. תנו לה בכפיים, חלק מהתמונות בקולאז' הזה היא צילמה במו ידיה הקטנות!

אוהב מתנות יחיה, וכמה שיותר! משמאל: חותכן עוגיות תלת מימדי, תבנית לפנקייק, כתר ושרביט לנסיכה הקיטית וגם עפרון ומחזיק מפתחות (שחסר בצילום). מימין:תיק נשיאה לאיפור המתלבש על מזוודת טרולי, כי גם לאמא מגיע!

את אחה"צ האקסטתי סגרנו יחדיו, עייפות ומדושנות עונג במסעדת "מוזס" שבמתחם (שאגב-הצטיינה בשירות אדיב ומחוייך והפתיעה אותי לטובה בהיותה ידידותית עד בלי די לזאטוטים). וככה, בעודה בולסת את מנת השניצל והצ'יפס המסורתיים בעצלתיים, ליכסנה אפרוחית מבט אל השקית המצויירת שנחה לה על הספות וסיננה מבין שפתיה הזערוריות מבלי להתבלבל: "אוף אמא, למה לא קנית לי את התחפושת של קיטי? כל כך רציתי גם אותה...".
אללי, איטס נבר אינף!
צ'או-מיאו...

מימין: אפרוחית ב"מוזס", בוהה בהשתאות בצ'יפס המחייך אליה בחזרה מן הצלחת, משמאל:כמה ימים מאוחר יותר, בחגיגת יום ההולדת בגן-אפרוחית ועוגת הענק בצורת....קיטי, אלא מה?!
(**עוגה מעוצבת באהבה גדולה, כפי שהזמנתי לאפרוחית, ניתן להזמין כאן)
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
לאתר שלי