ואלה שמות...

(או...סוף זו תמיד התחלה!)
מדי סוף שנה אנחנו מוצפים בגל של סיכומים: סיכומי אירועים, סיכומים פיננסיים, כתבות נוצצות, הצהרות ודוחות למיניהם. כמו בכל תחום אחר, גם בגזרת הטיפוח, כל מדור איפור שמכבד את עצמו מתגאה במצעד שכזה. אישית, אני לא מתה על הצונאמי המשובט הזה, אבל מאידך, בנושא הזה אינני מתיימרת להיות שונה מכל השאר.
אני כן מבטיחה לכם דבר אחד מהותי, קבל עם ונט: הרשימה שלי תהיה אובייקטיבית ככל האפשר ולא מוטה דעה מטעם שום חברת יח"צ כזו או אחרת ו/או שיקולי עריכה של אתר כלשהו. What you see is what you get, בלי שום הידן אג'נדות!
קבלו את חמשת המוצרים המנצחים שלי לשנת 2011, באיחור קל...:
מותג הלקים: "Nfu-Oh"
אם אתם נמנים על קוראיי הוותיקים, הרי שאתם מודעים לעובדה שאינני נוהגת לסקר לקים, מתוך בחירה. הנישה הזו הינה גדולה ורבת קטגוריות וישנם בלוגים רבים ומצויינים שעוסקים אך ורק בנושא. הגם שאני כן חובבת לקים גדולה מאד ונהיר לי שהתחום נושק לתחום האיפור, אני מתוודה שאל המותג הנ"ל (הנָהָגה כ-"En-foo-oh") התוודעתי בעיקר דרך הפוסט הנהדר של דנרה בנושא.
כחובבת "בלינג-בלינג" ידועה לשמצה ותאבת גוונים חדשניים החלטתי לסור אל היבואן בעצמי ולראות הכצעקתה.
לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים שכן אני חושבת שהפוסט של דנרה עשה זאת בצורה הטובה ביותר. רק אומר זאת כך: מרקם הלקים העשיר והסמיך, גודל הבקבוק ועיצובו (17ML אל מול 15ML במותגים אחרים), קשת הגוונים, המרקמים והטקסטורות העצומה ומעל לכל-שירות הלקוחות האדיב, הסבלני והמחוייך (כך צריך להחדיר מותג לשוק חדש-שאפו לזכיין!), כל אלה גרמו לי להתמכר באופן טוטאלי, על אף המחיר הלא זול של כ-68 ש"ח לבקבוק.
לעניות דעתי-שווה כל שקל, בפרט לאור חוויית הרכישה הכייפית.

לא רק לחובבות "בלינג-בלינג", סדרת האופלים המעלפת של "Nfu-Oh"

מוצר שפתיים: טוש מכתים שפתיים של "מייבלין"
את המוצר הזה ("ColorSensational Lipmarker") סיקרתי לא מזמן בהתרגשות גדולה. מאז, אני רק מחזקת את הבחירה שלי בו-בכל רגע נתון ניתן למצוא אחד זרוק אצלי בתיק. כשאני מחפשת מראה מודגש קלות, אבל לא "שפתוני" מדי, כזה שעובד נהדר גם עם לוק טבעי ויומיומי וגם עם איפור עיניים קצת יותר דרמטי, אני משתמשת בו.
האפליקציה נוחה וכייפית, הניחוח נעים, הפיגמנט וקשת הצבעים נהדרים והעמידות הסובייקטיבית שלהם עלי-נהדרת.
הטיפ שלי: להוסיף מעל נגיעה של ליפ באלם צבעוני, והרי לכם קומבו מנצח, שמיש ונעים על השפתיים.
מגה-מגה לייק!

ה-מייק אפ שעשה לי את זה בגדול!: "Age Defying+DNA Advantage" של "רבלון"
אני מודה שחברת "רבלון" מצליחה להפתיע אותי בשנים האחרונות. מעולם לא פיללתי שאמצא את הזיווג המייקאפי שלי דווקא בין מדפי חברה "עממית" בהגדרתה. אבל כמו שאמרו כבר חכמים וגדולים ממני: "Never say never". אז הנה, הולכת לאכול לעצמי את הכובע וגומרת את ההלל על הוורסיה החדשה שלהם למייקאפ הוותיק "Age Defying".
בהכרח, כפי שאני נוהגת תמיד, אסייג את הבחירה שלי-שכן מייקאפ הוא מוצר סובייקטיבי לחלוטין. מה שמתאים לי, לא בהכרח יתאים לנשים אחרות בעלות סוגי עור אחרים ודרישות שונות. העור שלי נוטה קצת ליובש ואני מעדיפה כיסוי קל-בינוני וגימור טבעי.
לאור כל הדרישות הללו מצאתי לחדוותי את המייקאפ הזה מתאים לי כעור שני: האפליקציה שלו נוחה מאד (בזכות המשאבה, שלא היתה קיימת בוורסיה הראשונה), המריחה אחידה ונעימה, העור נותר נעים מאד למגע וחש מלוחח היטב והגימור טבעי וקורן. בניגוד לתיאור המוצר-אני לא ראיתי שהוא מכסה כיסוי מלא, וטוב שכך.
לאחר שציוותתי אליו את הפודרה המינרלית של "מאק", הוא שרד באומץ רב בילוי לילי סוער ורווי אלכוהול במיוחד, עד השעות הקטנות של הלילה.
דנ"א או לא, עשה לי לגמרי חלושעס בקישקעס- It's a keeper!!!

הסלסול של הדנ"א בעיצוב הבקבוק קצת מיותר, אבל המייקאפ-נהדר!


קונסילר: "Pro Longwear" של "מאק"
שנים חיפשתי את הקונסילר המושלם עבורי, כזה שיהיה מלוחח דיו לאיזור העדין שמתחת לעיניים ויחד עם זאת שיכסה את הדורש כיסוי. במרבית המקרים נאלצתי להתפשר על עניין הכיסוי כי היבשושיות של מרבית הקונסילרים העמידים עשתה לי רע-גם למראית עין וגם על העור. תמיד העדפתי לבחור אחד שימרח וידהה מאשר יראה לאורך זמן כאילו טוייחתי במלט.
עד ליום המכונן בו נתקלתי בקונסילר העמיד שחברת "מאק" הוציאו לשוק.
מכיוון שאינני חובבת מוצרים עמידים, קניתי אותו בסקפטיות מה והחלטתי להתנסות בו ראשית על מאופרות (ככה זה, כשאת מאפרת-נופלת בחיקך הזכות לניסוי וטעיה על שפני נסיון אנושיים). עד מהרה גיליתי שאני מבכרת להשתמש על פני כל קונסילר אחר שיש לי בתיק.
גם את הנסיון האישי שלי הוא צלח ללא כל קושי: הוא עמיד באופן מעורר הערצה (ע"ע יציאות ליליות פרועות), אין צורך לחדשו, הוא לחותי ונעים למריחה אבל עדיין מכסה באופן משביע רצון לחלוטין כהויות ושאר מרעין בישין ואהבתי עד מאד את המשאבונת אשר מוציאה כמות מדודה של חומר בכל אפליקציה. החסרון היחיד שלו בעיני, הוא שאני נופלת בסקאלת הגוונים בדיוק בין שני גווני כיסוי, אבל מכיוון שהוא סוס עבודה מנצח לטעמי, רכשתי את שניהם ואני מערבבת בשניה.

קטן-קטן, אבל ממזר גדול: הקונסילר העמיד של "מאק" עם המשאבה הלחיצה

המסקרה המככבת: "Sumptuous-Bold Volume" של "אסתי לאודר"

כן, כן, כן...כולכם מוזמנים לצחוק עלי כעת: "באמת בוקר טוב אליהו, נחמד מצידך שהתעוררת"...

סיימתם לגחך בעליונות??? יופי. הנמשיך?
ובכן, המשפט החכם אומר ש"סוס מנצח לא מחליפים". אצלי הסוס הוותיק הוא המסקרה למראה ריסים מלאכותיים של אס"ל לה נשבעתי אמונים מזה שנים. היא היחידה שהצליחה לעגל ולעבות את ריסי הגמל הישרים שלי. אבל כשנתקלתי במסגרת כתיבת אחד הטורים בזו של "אסתי לאודר" הופתעתי לגלות קונקורנציה ראויה.
ה"סמפצ'ס" מעבה באופן נאות ודרמטי ואף מעגלת בצורה מכובדת למדי, גם ריסים עקשניים כשלי. אפילו הגרסה העמידה במים עשתה את העבודה היטב, ומצאתי את גוון השוקולד החום שלה מתאים במיוחד למראה יומיומי ולא עשוי מדי שהולך מצויין עם עיניים בהירות כשלי.
אז כן, טוב שנזכרתי-אבל היי, יותר טוב מאוחר. לא?

וציון גנאי אחת לסיום, כי לצערי אי אפשר רק לחלק מדליות לכולם. מילת השלילה שלי השנה ניתנת לתאגיד שלם ולא למוצר.

ציון הגנאי השנתי מגיע, כלאחר כבוד מפוקפק, לתאגיד "אסתי לאודר" על כך ש"זכה" להכנס השנה בחזרה לרשימה השחורה של PETA, לאחר כעשרים שנים בהן נכח בגאון ב"רשימות הלבנות".
להזכירכם, כתבתי בזמנו טור מתוסכל במיוחד על הנושא, והגם שנכון לרגע זה נמצאת רק חברת "אסתי לאודר" ברשימה השחורה-הרי שהעניין משליך גם על חברות הבת שלה, בכללן גם על "מאק" לצערי. להלן תגובה רשמית ראשונה של "מאק", בתגובה לשאילתא שמיענה אליהם בלוגיסטית אמריקאית בנושא (ותודה ללובה שחלקה איתי את המידע הזה).

זהו יקיריי, עד כאן רשימתי הצנועה והאקסקלוסיבית. חושבים שחסר פה משהו מהותי? אתם מוזמנים לטקבק בחזרה. אשמח לשיתוף. ואם עדיין אינכם נמנים על המנויים של הבלוג, אתם יותר ממוזמנים ללייקק את דף הפייסבוק שלי, אשר מתעדכן באופן קבוע ומתוזמן היטב עם כל הכתבות, הטורים והפקות האיפור שאני מעלה במדיות השונות.
שתהיה לנו שנה איפורית נהדרת...;-)

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
לאתר שלי