Fake-Fake...Fake-Fake!!!!

(או...האבולוציה של החיקוי)

איליין מתוודה בפני סיינפלד שהיא "זייפה" איתו....זוכרים את הפרק הקורע הזה?!
אנחנו חיים בעולם שכולו זיוף: החל מאורגזמות מדומות (מי שלא עשתה את זה אף פעם שתרים יד!!!! נו!!! נו!!! את! את שם.................כן, את!!!....את ש-ק-ר-נ-י-ת!!!!), דרך אנשים מזוייפים ועד למותגים מזוייפים. כמעט לכולנו יש בבניין את ברוריה השכנה שחוזרת תמיד מהקרוז לטורקיה עם עשרות תיקים של "לואי ויטון" בשני דולר האחד וג'ינסים של "דיזל" שבמקרה "נפלו מהמשאית" בדרך לאנקרה...
מותג בימינו הוא סוג של סמל סטטוס-וככזה, מן הסתם יצוצו לו חיקויים אין ספור...בכלל, מה לעזאזל ההבדל בין חיקוי/זיוף/רפליקה או לחילופין התאור הצולע ש:"הקולקציה שואבת את השראתה מ..."?
זה הפך למגפה בעייתית של ביצת האופנה העולמית-בשניה שיורדות הדוגמניות ממסלולי תצוגות האופנה באירופה, כבר חורכים הסינים הקטנים במפעלים של "זארה", "טופ-שופ", "H&M" ודומיהם (חנויות ה"high street") את פסי הייצור ומכונות התפירה ע"מ לייצר במהירות מסחררת רפליקות זולות וזמינות יותר של קולקציות ה"היי אנד פאשן" ודגמי ה"הוט קוטור". בשבילנו זה סוג של עובדה מוגמרת ואנחנו משתפים איתה פעולה כמעט מדי יום ביומו, במודע או שלא. יחד עם זה, מעטים הם מאד הקולות שנשמעים כנגד הסוגיה האתית שבעניין, וגם אלו שנשמעים-לרוב נגדעים בקול ענות חלושה. על כמה מעצבים שמענו שהצליחו לתבוע ולנצח חברות מסחריות גדולות על העתקת דגם שלהם? הוכחת זכויות יוצרים ובעלות על קניין רוחני היא דבר קשה וסבוך-במיוחד בתחום הזה, וקיימת גם התחושה שהציבור סלחני יותר כלפי הסיטואציות הללו-שכן הוא המרוויח העיקרי מן העניין.
אבל מה באמת עושה את ההבדל הגדול כל כך בין הרפליקה המוערכת והמשוכפלת לעייפה לבין החיקוי בעל הדימוי הצ'יפי והנלעג? מדוע זה כל כך לגיטימי וקולי שרשתות אופנה הגדולות יחזיקו טייק-אופים בהמוניהם של תיק ה-2.55 של שאנל, אינטרפטציות על נעלי ה"לגו" הסנסציוניות של בלאנסיאגה וטי-שירטים עם לוע של קרוקודיל אה-לה קריסטופר קיין סטייל, אבל אם תצעדי ברחוב בגאון כשעל כתפך אחד מאותם מיליוני חיקויים של תיק המונוגרם הידוע של "לואי ויטון" תהפכי אוטומטית לקורבן אופנה מהזן הנחות ביותר? האם אנחנו סלחנים להעתקות מסויימות משום שהן במובהק אינן מתיימרות להיות הדבר האמיתי, ובזים לאלו שכן?

מותגי-על או מועתקי-על?: נמצאים בפסגת ההעתקות-המונוגרם של ויטון ו-2.55 של "שאנל"


ומן הסתם מה שעובד מצויין בעולם האופנה, יעבוד היטב גם בתחומים הנילווים אליו, בכללם בעולם האיפור. גם כאן תופסת אנלוגיית חברות ה"הוט קוטור" והדיפוזיה המסחרית מהן לחברות ה"היי סטריט" האיפוריות.
אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא המסקרה הרוטטת הראשונה שהונפקה לשוק לפני כשנתיים ע"י חברת "לנקום" ("Oscillation"): מיד לאחריה השכיל גם תאגיד "אסתי לאודר" היוקרתי (והמתחרה העיקרי של תאגיד "לוריאל" המייצג, בין השאר, גם את "לנקום") לשחרר לשוק את התשובה "שלו" לעניין תחת השם-"Turbo Lash". הצונאמי השיווקי לא שכך עד שהגיע בסופו של דבר אל "חופי" החברות הזולות יותר, המכונות חברות ה"דראגסטורים", כש"מייבלין" הנפיקו את הוריאציה שלהם לעניין-ה"Pulse perfection" (עליה גם כתבתי ביקורת כאן לא מזמן).
אבולוציה דומה קרתה גם עם מסקרת הקיפוד החדשנית בזמנו של "ג'יבנשי"-"Phenomen'Eyes" שתורגמה כהרף עין לוורסיה העממית של "לוריאל" בשם "Telescopic explosion".

אחת קיפודית ואחת רוטטת-מסקרת הקיפוד של "ג'יבנשי" ולידה המתחרה הזולה-זו של "לוריאל"; המסקרה הרוטטת של "לנקום", "אסתי לאודר" ו"מייבלין"

גם כאן, בעולם האיפורי, ישנם מותגים נחשקים יותר שהם מושאי החיקוי הפופולאריים-אם תרצו, "לואי ויטון" ו"גוצ'י" של עולם הפודרות והצלליות. אני לא חושבת שאטעה מאד אם אעז לומר שחברת "מאק" היא אחת החברות המועתקות ביותר בשוק העולמי כיום. מספיקה כניסה אחת ואקראית לאיביי כדי להיתקל בעשרות מוצרים שמתיימרים להיות של "מאק"-מהם זיופים טובים יותר וטובים פחות.

אין פה ולו מוצר מקורי אחד-אסופת חיקויים של מוצרי "מאק" מאי-ביי

אחת החברות היותר ידועות ש"התגלחה יפה על הזקן" של "מאק" היא חברת "Sigma" שהתפרסמה בעיקר בשל קונקורנצית המברשות שלה שאפילו מתהדרות במספרים זהים אחד לאחד למספרי המברשות המקוריות של "מאק" אותן היא מחקה. באמצעות שיווק אגרסיבי וממוקד במיוחד שנותב בראש ובראשונה לבלוגריות איפור בעלות ערוצי איפור ב"יו-טיוב" זכתה החברה לפופולאריות אדירה בקרב מאפרות ומתאפרות שלא מוכנות ולא רוצות לשלם את מחירי המברשות הלא זולים של חברת "מאק". הן, מצידן, טוענות שאיכותן אינה נופלת מאלו של "מאק"...

מי המקור ומי החיקוי? משמאל לימין ובכיוון השעון-1. מברשת 224; 2. מברשת 187; 3. מברשת 219

הזיופים הללו מלבלבים במהירות של פטריות לאחר הגשם במיוחד לאור העובדה שב"מאק" מקפידים לשחרר מדי חודש-חודש וחצי קולקציות חדשות במהדורה מוגבלת שאינן חלק מליין המוצרים הקבוע-המוצרים נמצאים בשוק לתקופה מוגבלת בלבד ובמספרים קטנים למדי ע"מ ליצור באזז שיווקי. ככל שהבאזז סביב הקולקציות הללו גדול יותר (הרבה פעמים הוא נתמך בשמועות ובתמונות אקסקלוסיביות ש"במקרה" הגיעו לידיה של בלוגיסטית עלומת שם המקורבת לצלחת)-כך גם סביר לראות חיקויים שלהם עד מהרה באי-ביי ובאתרים דומים. כך היה לדוגמא עם הקולקציה המדוברת של "הלו קיטי" שיצאה לפני כמעט שנתיים והדי המוצרים שלה, כמו גם החיקויים שלהם, עדיין מהדהדים ברחבי האינטרנט.

"הלו קיטי"-המקור...

"הלו-שיטי"-החיקויים...

חיקוי אל מול מקור: מימין למעלה, קולקציית "ברבי" של "מאק" ולמולה-החיקוי, למטה-קולקציית "קולור פורמס" ומולה החיקוי


אז איך באמת אפשר למצוא את הידיים והרגליים בתוך הבליל האינסופי של מוצרים והחיקויים שלהם? אי-ביי מפרסמים מדי פעם מדריכים מפורטים למדי כיצד לזהות זיופים. אבל על קצה המזלג ומבלי לפרט יותר מדי, כיוון שמדריכים לקניות באי-ביי קיימים כמעט בכל חור בנמצא-הכי חשוב הוא להיות מודעים לאופציית הזיופים הנרחבת (במיוחד כשמדובר, כמו במקרה של "מאק", במותג שקיימים לו הרבה זיופים) ולצמצם את הסיכוי לרכישת מוצר מזוייף שלא במודע, ככל שניתן...
*לבדוק את הקרדיט של המוכר
*גם אם הקרדיט הוא של 100 אחוז, לבדוק את מספר האנשים שדירגו אותו. אין דין 100% שניתן ע"י 4 אנשים כדין ציון 100% שדורג ע"י 2000...
*לבדוק את מיקומו הפיזי של המוכר-מוכרים שממוקמים במזרח אסיה נוטים יותר למכור מוצרים מזוייפים
*לא להתבייש לשאול את המוכר שאלות מנחות על המוצר ומקוריותו ואפילו לבקש תמונות נוספות כדי לאמת את העניין
*עדיף לקנות ממוכר בעל חנות אינטרנטית ולא מכזה שמחזיק פריטים בודדים. ההגיון אומר שמוכר בעל חנות לא "ייעלם" לכם מחר מאי-ביי
*כלל הזהב-אם המחיר טוב מדי בשביל להיות אמיתי-סביר להניח שזה זיוף!
לגבי זיופים של מוצרי "מאק":
*הצלליות והסמקים של "מאק" לא מגיעים קומפלט עם מראה ואפליקטור
*ל"מאק" באופן כללי כמעט ואין קיטים של מברשות בגודל מלא, בטח לא של 24 ומעלה...
*ל"מאק" באופן כללי כמעט ואין קיטים של צלליות (למעט בתקופות החגים ואת האריזות שלהם בד"כ קשה מאד לזייף), במיוחד לא כאלה בסטים של מעל 6 צלליות בקיט
*המברשות של "מאק" מיוצרות כמעט כולן בצרפת או ביפן, לא בסין!
*מוצרי הצבע של "מאק" (ע"ע-צלליות, סמקים, עפרונות, פיגמנטים וכו') נקראים בשמות ולא במספרים
*המוצר הכי מועתק של "מאק" הם הפיגמנטים, שכן גם שם קשה מאד לוודא שזה אינו מוצר מקורי-אם יש לכם ספק, אל תרכשו!
בנוסף תוכלו למצוא ממש כאן-בשרשור מיוחד שהעלנו לפורום איפור לפני כמה ימים רשימת מוכרי איפור מומלצים שהתנסינו בהם מאי-ביי. אני מקווה שהרשימה הזו והטיפים הקטנים יעזרו לכם למצוא את דרככם אל האושר הנכסף בצורת רכישת מוצרי איפור מקוריים און-ליין, כי לפי המנטרה שלי-מה שעולה בזול, עולה בסוף ביוקר!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

מדור "על הסכין"-פוסט מורחב/2

עבר זמן מה והגיע הזמן, שוב, לפוסט אינפורמטיבי של דגימת מוצרי איפור כמיטב מסורת "על הסכין"...שבו, קראו, התרווחו והפנימו!

***כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי. אני עושה כמיטב יכולתי לתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן על מנת לאפשר לכם, יקיריי, לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.

מוצרי האיפור נבחנים ע"פ חמישה מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off). מוצרי הטיפוח נמדדים ע"י מדדים דומים: צורת האריזה ואסתטיקה חיצונית; נוחות השימוש; רמת המחיר; יעילות ואפקטיביות המוצר לאורך זמן***

Smashbox-Jet set waterproof eye liner-"Navy blue"

אייליינר עמיד ע"ב ג'ל כמו שיש עוד להרבה חברות מתחרות בשוק (ע"ע ה"פלואידליין" של מאק; גם ל"OFRA" יש מוצר דומה וכך גם לאיל מאקיאג' ולמייקאפ פור אבר). מיכל הזכוכית קטן וקומפקטי והשימוש במוצר הוא עם מברשת חיצונית; בניגוד לפלואידליין המדובר של מאק, ה"ג'ט-סט" הרבה פחות קרמי ויותר יבשושי למגע, מה שגורם בהכרח להתקבעות מהירה יותר שלו, אבל מן הסתם גם לעמידות גדולה. החסרון הגדול של העניין הוא שצריך יד מיומנת וזריזה ע"מ להניח אותו כראוי, לפני שהוא מתקבע; העמידות כאמור-ללא דופי. הצבע שדגמתי משגע-כחול נייבי מטאלי והפיגמנט עז ועמוק-בדיוק כפי שנראה במיכל עצמו. בקיצור-אם את מיומנת במשיחת אייליינר מהסוג הנדון-אני ממליצה בחום!

לא המציאו את הגלגל-אבל הצבע מהמם!:מימין לשמאל-האייליינר של "סמאשבוקס" והקונקורנציות של "מאק" ושל מופ"ה

Smashbox-High definition liquid concealer

אחד הקונסילרים המוצלחים ביותר שיצא לי להתנסות בהם לאחרונה! ראשית, עיצוב המיכל-שפופרת צרה ומאורכת שאינה תופסת נפח רב, הגם שהכמות דומה לשאר הקונסילרים בשוק. הפיה, כשל גלוס-קטנה ומדוייקת למניעת בזבוז מיותר של חומר; אני חושבת שהמקבילה הכי דומה למוצר הזה הוא בוודאי ה"סלקט מויסטרקאבר" של מאק. שניהם לחותיים מאד ונעימים למריחה, ללא אפקט מייבש או מסכתי השנוא עלי כל כך ובעייתי מאד על העור הדק שמתחת לעין. היתרון של הקונסילר הנ"ל לעומת זה של מאק הוא רמת הכיסוי ביחס למרקם-אם זה של מאק מוגדר כבעל כיסוי קל-בינוני הרי שלטעמי זה של "סמאשבוקס" הוא בעל כיסוי בינוני ומעלה, שזה יתרון מנצח! מבחינת עמידות-בשימושים בצילומי סטילס והפקות אופנה שהתנסתי בו לא נרשמה בעיית עמידות מיוחדת לאורך זמן, אבל כאמור, כל מקרה לגופו. בשבילי-זו מציאה אמיתית!


זה מול זה-קונסילר HD של "סמאשבוקס" אל מול ה"סלקט מויסטר קאבר" של "מאק"

Smashbox-Bionic mascara

המסקרה האחרונה והחדשה שיצאה ל"סמאשבוקס" בארץ. המיכל שמנמן וחביב, המברשת רגילה למראה ואינה בעלת צורה ייחודית או חדשנית; המריחה חלקה ונעימה והחומר אינו משאיר גושים הנראים לעין ויחד עם זאת מתקבל אפקט עיבוי נאה (נדמה לי על סמך תחושתי שהמרקם הוא מבוסס ג'ל, אבל לא בררתי את העניין); הגוון-שחור עמוק והעמידות ממוצעת וטובה בהשוואה למסקרות אחרות שבשוק. תכל'ס-לא מצאתי בה ייחוד יוצא דופן למעט העובדה שכאמור היא אינה יוצרת גושים גם בשכבה השניה והשלישית. בקיצור-מסקרה מצויינת, אם כי לא משהו שלא ראינו קודם לכן...

לא עפתי ממנה-המסקרה ה"ביונית" של "סמאשבוקס"; מימין-איור של ג'ורדי לאבאנדה המוכשר!

"סמאשבוקס"-מברשת טשטושים מספר 10

מברשת טשטושים לקפל העין משיער טבעי, (הודגמה בזמנו ע"י המאפר שלהם דניאל צ'אבז בביקורו האחרון בארץ). שוב-ההשוואה המתבקשת היא למקבילות שלה ב"מאק"-מספרים 222, 224 (עגולות בסיס, ממש כמותה) וה-217 בעלת הבסיס השטוח. כך או כך, בסופו של דבר היא אינה דומה ממש לאף אחת מהן. הקרובה אליה ביותר מבחינת ההשוואה בגודל, ברכות ובמראה היא ה-224. אולם זו של "סמאשבוקס" רכה יותר, צפופה יותר ומעט גדולה יותר. התנסתי בה והתענגתי על נוחות האפליקציה. החסרון הענק הגיע לאחר החפיפה-המברשת נפתחה מאד ו"התנפחה", מה שלא קורה לי לעולם במברשות של מאק. אם תקחו את העובדה שמלכתחילה היא גדולה יחסית, אחרי החפיפה היא בעייתית יותר, ולבנות בעלות קפל עין צר, קטן ושקוע לא הייתי ממליצה עליה. לסיכום-לא ממש מברשת הטישטושים האולטימטיבית, אבל בהחלט מברשת איכותית וטובה.

מברשת מספר 10 של "סמאשבוקס" אל מול אלו של "מאק", מלמעלה למטה-224, 217, 222

סדרת הדאודורנטים המינרליים של "GARNIER"

*אני חורגת הפעם, באופן חד-פעמי (!), ממנהגי ורושמת ביקורת על מוצר טיפוח שאינו קשור באופן ישיר לאיפור.
*כפי שציינתי גם בפעמים הקודמות, חברת "גרנייה" השייכת לקונצרן "לוריאל" העולמי מוגדרת ע"י ארגון "PETA" כחברה שעושה ניסויים בבע"ח. לאחר שיחה אישית עם דוברת החברה בארץ-דורית וידבסקי, קיבלתי את התגובה הרשמית של החברה לעניין ואותה אני מרצ"בת לכם פה-לעיונכם. עניינית, "לוריאל" במובהק ובמוצהר אינם עושים ניסויים כאלו כבר מעל ל-20 שנה (מאז שנת 1989). מבלי להכנס יותר מדי לפולמוס הבעייתי המטפל במעמדן המוסרי של חברות כאלו, העובדות עם ספקים חיצוניים שייתכן ועושים ניסויים בעצמם-אני מביאה לכם את התצהיר כלשונו. קראו אותו בעיון ועשו את השיקולים האישיים-מוסריים שלכם:
"יולי 2009
תגובה מעודכנת לניסויים בבעלי חיים

מאז שנת 1989, לוריאל אינה מבצעת בדיקות של מוצריה המוגמרים על בעלי חיים. לוריאל עומדת כיום בדרישות לקבלת התיקון השביעי להנחיות הקוסמטיקה באיחוד האירופי, שנכנסו לתוקפן ב-11 במרץ 2009, זאת הודות ל-100 שנות ידע בתחום רכיבים קוסמטיים, רישום אלפי נתונים טוקסיקולוגים וקליניים, 30 שנות מחקר בשיטות אלטרנטיביות, והשקעה ביכולת ליצור מחדש רקמות של עור אנושי וקרנית - Episkin ו-SkinEthnic.
כדי לעמוד בדרישות האיחוד האירופי, שתאריך היעד עבורן הוא 2013, לוריאל עובדת בצמוד לתעשיית הקוסמטיקה, ובקרב מגזרים תעשייתיים שונים והוועדה האירופאית.
מודל ה'אפיסקין' שפיתחה לוריאל - הישג של 20 שנות מחקר - אושר ע"י המרכז האירופי לאישור שיטות חלופיות (ECVAM) כשיטה מחליפה לבדיקת גירויי עור. זהו אפידרמיס אנושי שנבנה על בסיס החלבון קולגן. האפיסקין יכול לנבא את הפוטנציאל של חומרים כימיים לגירויי עור בדיוק רב. מדובר בתרומה חשובה לקהילה המדעית ולתעשייה בעולם."-סוף ציטוט.

"אקשן קונטרול"-דאודורנט בספריי
"אינביזי-קייר"-דאודורנט בסטיק

"ביוטי-קייר"-דאודורנט רול-און


חופשיה, משוחררת, נשית, נחשקת ועושה יוגה!-האימג'ים שמלווים את סדרת הדאודורנטים המינרליים של "גרנייה"

ע"פ הקומוניקט היח"צני מדובר ב"סדרת דאודורנטים עם רכיב מינרל אקטיב, ממקור טבעי, להגנה אפקטיבית של 48 שעות-ללא תחושת זיעה וללא ריח זיעה. העור נושם והתחושה יבשה...".
המוצרים מגיעים כאמור בשלוש תצורות אפליקציה-ספריי, סטיק ורול-און (אשר ייחודית מגיע במארז חינני כמו של בובת "נחום-תקום"); למרבית ההפתעה שלי, הריח שלהם נעים מאד-מאד (אני מאד רגישה לריחות), אבל אינו דומיננטי מדי ולא מאפיל על ריח הבשמים האהובים שלי; הסטיק, וכן שאר המוצרים-כמובטח, לא הותירו סימן לבן וכעור על הבגדים; בנוגע למשך זמן האפקטיביות-נו, פה באמת הגזמתם-לא 48 שעות ולא בטיח (אם כי אני חייבת להודות שזה העלה אצלי את החשש שמא אני אכן סוג של בהמה סרוחה...:-P), מאידך-הדאודורנטים בהחלט עשו את עבודתם נאמנה לאורך כל יום העבודה; שלושת הסוגים ימכרו לאורך כל חודש אפריל במחירים של 16.99 ש"ח (עבור הרול-און והספריי) ו-19.99 ש"ח בעבור הסטיק-לחלוטין מחיר משתלם.
אהבתי!

יאללה יקיריי...מיציתי להיום, מקווה שהשכלתם ולו במעט!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

רק על עצמי לספר ידעתי...

(או...10 עובדות שלא ידעתם עלי, ועוד קצת...;-))

1. למרות החזות העלק "שמחה תמידית" שלי, בבפנוכו שלי אני טיפוס פסימי ומורבידי להגעיל. את הילדות שלי העברתי לצד שני אחים עם אחוזי נכות קשים ו"זכיתי" לראות ולשמוע הרבה דברים שאדם מן הישוב בד"כ לא חווה, מרביתם קשורים לחולי ולמוות (רחמנא ליצלן...:-P). אז אם מישהו מחפש סיבה ללמה אני כל כך צינית וסרקסטית-הנה קיבלתם. אגב, את שלב הניתוחים הפסיכואנליטיים העמוקים בעקבות זה מיציתי די מזמן, אז Spare me...

2. אני אמנם לבנבנה ואשכנזיה למראה-אבל חצי מזרחיה למשעי. אמא שלי, זכרונה לברכה, היתה ממוצא סורי (לא...לא מחאלב, דווקא מדמשק!) ואפילו גרה שם בינקותה-והגם שהיא וכל בני משפחתה בהירי שיער ועיניים, כמעט כולם מדברים או מבינים ערבית. אז מנסיון, אם אתם פועלים מעזה ואתם עוברים לידי ברחוב ומריצים על החזה שלי דאחקות-ביג מיסטייק! אני מבינה לא מעט וסביר להניח שגם אענה לכם בחזרה-בעצבים. זה עדיין לא משנה את העובדה המשעשעת שלפחות פעמיים ביום, בממוצע, פונים אלי אנשים זרים ברוסית שוטפת....
בלאט...!

3. מגיל 8 היה לי ברור לגמרי שאני הולכת ללמוד עיצוב אופנה ב"שנקר" ובגיל 20 צלחתי את מבחני הקבלה די בקלילות. כמה חבל היה לגלות 4 שנים מאוחר יותר, כשבידי התואר הנחשק, שזה בערך הדבר האחרון שאני רוצה לעסוק בו (בארץ, בכל אופן...)...אז עשיתי הסבה...וכמו שאתם רואים, לא הלכתי רחוק....
חלשת אופי שכמותי...

4. אני חולת חיות מושבעת, גדולות כקטנות, ועל כך יעידו כל חבריי האומללים בפייסבוק; אין מצב שאעבור ליד חיה נזקקת בצד הדרך ולא אעצור כדי לעזור לה. עד לפני כחצי שנה המשפחה המורחבת שלנו כללה שלושה כלבים גדולים וחתול. בשנה האחרונה בשל מה שנקרא "הדלדלות טבעית של האוכלוסיה" נשארנו עם כלב אחד וחתול אחד. אבל היד תמיד נטויה, במיוחד לאסופיים...לצערי הרב-על חלום ה"חווה הגדולה שאליה אוכל לאסוף את כל אומללי העולם" ויתרתי כבר...עד כמה שאני שונאת את זה חייבים מדי פעם להיות מציאותיים....:-(

ה"שורדים" האישיים שנותרו, יבדלו לחיים ארוכים!!!



5. יש שני דברים שיכולים להוציא אותי מדעתי ולהביא אותי לסף אלימות פיזית של ממש-רוע סתמי וטהור, והתעללויות בבע"ח או באוכלוסיות חסרות ישע. שני אלו מעוררים בי דברים שהשתיקה יפה להם, לפעמים עד כדי עבירה על החוק (וכבר היו דברים מעולם...שששששש!!!). דבר נוסף שמחרפן אותי עד כדי אפס סבלנות וחוסר אונים הוא טימטום צרוף. איך לעזאזל מתמודדים עם טפשות?!

6. וכפועל יוצא מהסעיף הקודם-למדתי כמה שנים אגרוף תאילנדי, ואפילו הייתי די טובה בזה. מצאתי שלדפוק מכות לגברים מגודלים זה סוג של קטרזיס אלוהי שמנקז יופי-טופי את כל הכעס שיש לי בנשמה על העולם....שלא לדבר על כמות הקלוריות האדירה שזה שורף!

7. אם לא הייתי עוסקת בתחום האופנה, סביר להניח שהייתי פסיכולוגית, וטרינרית או סוכנת של השב"כ...מאד "מקורי", אה?!

8. אני שונאת שנאת מוות להצטלם-איכשהו תמיד אני רואה את הסנטרים הכפולים, "ידיות האהבה", השיער הלא מסודר או העין העצלה. קשה יהיה מאד למצוא תמונה נורמלית שלי שבה אני לא מעווה את הפנים באיזו שהיא דרך פתאטית. אם כבר להיות לא פוטוגנית-לפחות שזה יהיה מכוון!

9. שלושת הדברים היחידים בעולם שגורמים לי אושר צרוף וטוטאלי הם כלבים ושאר בע"ח (מכל הסוגים והמינים), אפרוחית שלי, וכשאני נמצאת בעבודה ועושה את הדבר שאני הכי אוהבת-לאפר....
ואם כבר באיפור עסקינן-אתם מוזמנים לבקר באתר שלי שהתחדש בהמוני עבודות חדשות מהשנה האחרונה...
קבלו כמה טיזרים בתור מתאבן:

(צלם: גורן ליובנצ'יץ')

(צלם: גורן ליובנצ'יץ')

(צלם: זיו שדה)

10. הייתי בטוחה שאהיה חרא של אמא....למען האמת-הייתי בטוחה שאני לא אהיה אמא בחיים...הרגשתי שאני האדם הכי פחות מטרנלי שקיים עלי אדמות. עד עכשיו נדמה לי שאני די בסדר (טפו-חמסה-מלח-מים...). הנה, עובדה-שלשום בערב, עת נהגתי הביתה עם אפרוחית, שמתי לנו ברדיו מוזיקת ג'ז קלילה כדי שהגברת תרדם. לא הספקתי להוריד את היד מהדיסק פלייר והקטנה מחתה נמרצות מהמושב האחורי:
"אמא, יו זה!!! רוצה "זפלין"!!!"...
"אחחחח...." חייכתי לעצמי מדושנת עונג בעודי מסתכלת בקלגסית הדעתנית שבמושב האחורי..."אכן-חינכתי אותה היטב!!!"
מה...לא?!

אפרוחית נותנת בראש ומפנימה את חינוך הרוק האיכותי כבר מגיל צעיר-תני לו אותה בג'ימי פייג' סטייל!

לאתר שלי: www.yaelmakeup.co.il
כתבו אליי: yaelmakeup09@gmail.com

ה"בטונאדות"-TRAFFIC STOPPERS

(או...DADAISM...)

קשה לי....
קשה לי נורא....
קשה לי נורא למצוא חזיות כייפיות בארץ...באמת. מאז ומתמיד היה לי קשה...ולא שיש לי מידה יוצאת דופן בגודלה, 75C ביום ממוצע...זה עם הסגנון הרווח אצלנו שיש לי בעיה.
אני זוכרת שקראתי פעם באיזה מקום בעיתון שמידת חזה ממוצעת של בחורה ישראלית היא בערך כמו שלי-75B/C. מידה נאה ומכובדת לכל הדיעות...אכן אין אפס, באגן הים התיכון, השמש והאוכל המזרח תיכוני עושים לבחורות המקומיות רק טוב. אז למה-הו למה אם כך, כמעט בכל חנות ללבני נשים שאני נכנסת אליה ישנו, ברוב המקרים, רוב מוחץ לחזיות מרופדות!? ו"מרופדות" אני קוראת לא רק לחזיות ה"פוש אפ" המחרודיות, שלעצם הקיום האומלל שלהן עוד אפשר למצוא צל-צילו של צידוק (ואנחנו לא נכנס כרגע לנושא ה"רמאות"...). אני מתכוונת לאותן סו-קולד חזיות שיש להן חיים דמויי קסדה משלהן, אלה שעשויות בטכניקת ה"מולדינג" המאוסה, או כמו שאני אוהבת לקרוא להן בחיבה מרושעת-ה"בטונאדות".
"ה-נני כ-א-ן!" זועקות להן הבטונאדות בקולי קולות מעל קירות התצוגה של חנויות הלבנים-דדיהן זקורים בהתרסת "אין יור פייס" והן אומרת חוסר-נשיות קפואת גזרה...
איך...איך דבר נוקשה ואיום שכזה יכול בכלל להחשב כפריט לבוש תחתון?! אין ספק בליבי שאבירי השולחן העגול בימי הביניים הרגישו פחות ממוגנים בשריון קשקשי הפלדה שלהם...
מעבר לזה שהן לא אנושיות למראה ולא נעימות למגע, אבוי לאותו מסכן שייתקל בהן פיזית במהלך לא מכוון. רק מעוצמת המיגון הוא יעוף אחורה משל ניתז במהירות שיא מזוג טרמפולינות אנושיות...

עומדות בגאון בזכות עצמן-ה"בטונאדות"; "ויקטוריה סיקרט" בנו מזה אימפריה...ושלא תתנו לצבעים המפתים להטעות אתכם!


למה אי אפשר למצוא בארצנו הקטנטונת חלופות נורמליות וחינניות לזוועות הנוקשות הללו? מה כבר ביקשתי? חזיית משולשים אוורירית? או לכל הפחות כזו שמשקל הבד הדקיק שלה לא יעלה על מחצית הקילוגרם ויגדיל את החזה שלי במקרה הטוב, "רק" במידה שלמה? לא רוצה שום "פוש-אפ", "תיז-אפ" או "סקוויז-אפ". רוצה חזיה פונקציונלית, סקסית, כייפית ואם אפשר שלא תעלה כמו דירת חדר וחצי במרכז ת"א.
מחנויות הרשת הסטנדרטיות בארץ כבר אמרתי נואש: מ"אפרודיטה" ומ"אינטימה" אני מדירה את רגליי מזה שנים...בפעם האחרונה שהעזתי להכנס ולשאול אם יש חזיות משולשים ללא ריפוד, הושיטה לי המוכרת במבט מזלזל חזייה עם שיק של מינקת בצורת שתי פירמידות מתחרה, בדומה לזו שהיתה למורה שלי להיסטוריה בכיתה ט', ותאמינו לי-זה אמנם היה די מזמן, אבל אפילו אז זה לא היה מודרני...ובהקשר הזה-בבקשה מכם אל תשלחו אותי ל"גרטרוד", שזה בערך המקום היחיד בו אהבתי משהו-הגם שהסחורה שלהם עונה בהחלט על חלק מהדרישות שלי-מרבית החזיות שם מיועדות בגודלן לנערות בגיל ההתבגרות פלוס-מינוס שככל הנראה עדיין לא סיימו להתפתח ומחירן, מאידך וללא שום צידוק, כמו אונקיית זהב.

אופציות שפויות וסקסיות מחו"ל, למה לא אצלנו?-משמאל לימין ובכיוון השעון: שתי חזיות של "לה פרלה", שתיים של קלווין קליין ושתיים של "פרינסס טאם-טאם"

ועדיין לא התחלתי לדבר על הזוועתותון שנקרא "כתפיות סיליקון בלתי נראות", שזה בערך האוקסימורון הכי מופרך שיכול להיות.....כי באמת...באמת נדמה לכן שלא רואים אותן?! הרי צריך להיות עיוור כמו עטלף בשביל לא לראות את צמד מחזירי האור הללו שמבצבצים בימות הקיץ מעל לכל סטרפלס שני ברחוב. בחייאתכום בנות-אין דבר יותר מתאמץ וזול למראה מזה. ואם כבר החלטתן ללכת על מראה ה-Visible Bra Straps (או "VBS" בסלנג האמריקאי, מושג שהולך יד ביד עם ה"ווייט טראש בימבוז") אז לפחות שזה יהיה מכוון וחייכני...הרי גוון סטפאני עשתה עם זה היסטוריה...

יאק! באמת שכל מילה מיותרת-כתפיות סיליקון...


אז בצר לי, אני פונה לחנויות בחו"ל ולחנויות און-ליין. "Fig Leaves" היא אחת מהן שגם עושה משלוחים לארץ. תוכלו למצוא בה מבחר עצום של חזיות שוות במחירים מתקבלים על הדעת. שימו לב במיוחד לדגמים המקסימים של "פרינסס טאם-טאם" הצרפתים. ואם כבר לרייר על הלבשה תחתונה שווה במיוחד, אבל יקרה הרבה יותר (אם כי בהחלט שווה כל פאונד אומלל) כנסו לאתר של "אייג'נט פרובוקטור" הבריטיים ולו רק כדי ללקק את האצבעות...תמיד טענתי שהבריטים הם קינקיים לחלוטין באופן חינני מאד...ואחרונה חביבה היא יקירתי ההונגריה מאי-ביי "Perla Dessous" שמוכרת במחירים שפויים לגמרי הלבשה תחתונה ומהממת של חברת "לה-פרלה" היוקרתיים. השרות אדיב והמשלוח, מנסיון, מהיר עד מאד! אתר נוסף וחשוב לא פחות הוא "Feel your Boobies" שעל אף השם המשעשע-עוסק בעניין רציני לגמרי-כנסו ונסו!

אגב-כולם יודעים שממציא החזיה הראשונה היה מהנדס, נכון?
אז קבלו...

"הינשוף והחתלתולה"-ברברה סטרייסנד עושה היסטוריה; שני דגמים בהשראת הלנז'רי השערורייתי...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com