Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Wednesday, April 25, 2012

פעם אחרונה, נשבעת...


 (או...כמה אפשר לחפור?!) 

 נדמה כי מאז הושק השירות לראשונה בארץ, לפני כארבעה חודשים, נעשתה עבודת היח"צ שלו נאמנה בידי כל גוף תקשורת אפשרי, רשמי ושאיננו רשמי.
לא תמיד היתה הבשורה מהללת בהכרח. כשסיקרתי בזמנו את ההשקה החגיגית הצבעתי גם אני על כמה נקודות שמצאתי כבעייתיות מאד. לימים גיליתי, בצער רב, עד כמה צדקתי באותו
טור נבואי.
לאחר שקיבלתי את קופסת מרץ (שנחה בצד כי שני המחשבים שלי שבקו חיים) אני שמחה לסכם את מסקנותיי על המיזם באופן סופי. כיוון ששלל הביקורות בנמצא היו לגופם של המוצרים שהכילו הקופסאות עד כה, ראשית ובעיקר אדבר על הנקודות הכוללות שמעבר-לחיוב ולשלילה.
במבחן הזמן-עיקר הטענות המוצדקות ברשת היו על תמהיל מוצרים לוקה בחסר ולא אחיד, כמו גם על התנהלות בעייתית של שרות הלקוחות בפייסבוק; מתן מענה לא שירותי (אם בכלל), תשובות לא  מקצועיות בעליל ובכלל התנהגות קלוקלת שלא תאמה שירות חדשני המבקש להחדיר את עצמו באופן אופטימלי לשוק חדש.


 
טפל ועיקר-המון ביקורות טרחניות
באתר "גלוסיבוקס" מתחייבים במוצהר על חמישה מוצרים בכל חבילה, כשלפחות אחד מהם בגודל מלא. באופן אובייקטיבי לגמרי, מחודש ההשקה ועד כה, צ'ופרו המנויות או ביותר ממוצר אחד בגודל מלא, ו/או בנוסף, במוצרי אקסטרה שונים (כך לדוגמא, בינואר- שבעה מוצרים: כשמתוכם שניים בגודל מלא ומוצר אקסטרה- קוביית באפינג לציפורניים, בפברואר-שישה מוצרים: כשמתוכם שניים בגודל מלא ומוצר אקסטרה של דוגמית בשמים לגבר או לאשה; במרץ-שבעה מוצרים: כשמתוכם אחד בגודל מלא+דוגמיות של פלסטרונים לכף הרגל כמוצר אקסטרה).
לפיכך, הטענות שנשמעו ברשת על מוצרי הצ'ופר הן בעיקר קטנוניות. אם המוצר ניתן ללקוחות במתנה (מעבר למתחייב), יש להתייחס אליו ככזה, גם אם הוא אינו עונה בהכרח על התאמת הפרופיל האישי שמולא, או תואם את ההגדרות הסובייקטיביות של כל אחת תחת רובריקת ה"מה אני מחשיבה כמוצר קוסמטי פרופר" (רובריקה שכן רלוונטית כשעושים בסופו של דבר את שקלול הדברים והמסקנות האם כדאי לרכוש מנוי או לא).
מנגד נשמעו גם טענות מופרכות מכל היבט כמו "לא אהבתי את הצבע עלי", "אני שונאת גלוסים", "אני לא משתמשת בצלליות" ועד ל"אבל זה בגודל קטן נורא" וכדומה, אשר פספסו לחלוטין את מטרת המיזם העיקרית-להתנסות בכל מיני מוצרים חדשים. ילדותי יהיה לצפות שהפרופיל הגנרי הממוחשב יהיה גם בעל יכולות הסקת מסקנות טלפתיות לגבי העדפותיה הפרטיות של הלקוחה עד לפרטי פרטים של צבעים ומרקמים נחשקים.
בקיצור, מכל התלונות, צריך היה לברור את הרלוונטיות, אל מול אלה שפחות וזה היה לא קל...
הבעיות, בעיניים שלי
עקב אכילס הגדול של המיזם היה בעיקר עניין תיאום הציפיות אל מול השוק הישראלי. לדעתי הלא מלומדת: הגם שהיזמים השכילו להבין את הפוטנציאל המסחרי והשיקו אותו בטיימינג נפלא בו הקהל כמה וצמא למיזמים שכאלה, לא נעשתה עבודת הכנה נאותה של התאמתו לשוק המקומי כמו גם צפי נבון של הבעיות הנובעות מ"תירגום" המיזם לשוק הזה (קרי, המוגבלויות האדמיניסטרטיביות הרבות שכרוכות בהעתקה שכזו).

"גלוסיבוקס" כשלו נקודתית היכן שרבים וטובים נפלו לפניהם: הם המעיטו בערך הידע המקוון של קהל הלקוחות בארץ בנוגע לשוק הקוסמטיקה העולמי. כפי שאני רואה זאת, זו אחת הטעויות הגדולות ביותר שמרבית חברות הקוסמטיקה חוטאות בהן כיום. על פניו, לכאורה, מצטרפים לקדמה-מבינים את הערך של מתן מענה מיידי ללקוח ע"י תחזוקת אתרי און-ליין ייעודיים. אבל בשטח נוצר הרושם שממעיטים בערכו של הלקוח מולו הם עומדים ולכן נתפסים לא מוכנים אל מול שאלותיו ודרישותיו.
אין ספק שבחודש הראשון-מתן המענה ללקוחות בדף הפייסבוק של המותג, כשל ובגדול. ניכר היה כי מאחורי הדף עומדים אנשים שאינם מיומנים כלל בתקשורת מהסוג הזה, לא כל שכן בענייני שירות לקוחות ומענה נאות. לזכותם יאמר שהם התעשתו על עצמם די מהר בנושא בעקבות הביקורת, ועושה רושם כי כעת מטפלים בנושאי היח"צ המקוון אנשי מקצוע מיומנים יותר, כך ע"פ הסתכלות ממושכת בעמוד.

בעיה מהותית נוספת שעדיין נותרה בעינה היא העמימות המאד מכוונת לגבי תמהיל החברות המשתתפות במיזם כמו גם היחס במינון בין היוקרתיות לעממיות. נכון שבתקופת הרצה ניתן לקבל ביתר הבנה את העובדה שהשת"פים אולי אינם מוחלטים ו-וודאיים, אבל אחרי ארבעה חודשים, כשהשרות כבר אמור היה לעלות על דרך המלך, תמוה שאין עדיין שקיפות בנושא אל מול הלקוח.
המידע היחיד שמספק האתר בנושא הם המותגים הוודאיים שכבר נכנסו לחבילות בחודשים הקודמים, מידע שאינו מספק בעליל לטעמי.
בנוסף, במסיבת העיתונאים של השקת המיזם, נאמר לנו בפירוש כי חתך המוצרים בכל קופסא יהיה של שלושה מוצרי איפור, מוצר טיפוח כלשהו ומוצר קוסמטי אחר (כדוגמת בישום וכדו'). משום מה, באתר, אין ציון וזכר לדבר. קשה לי שלא לתהות האמנם מדובר כאן במשהו אקראי, או שמא בהתחמקות נוספת ממחוייבויות הצהרות ההשקה.

גם ענייני אדמיניסטרציות הדואר והמשלוחים זכו לטרוניות רבות. במקרה הזה, שקוף היה כי הנהלת המותג באו לברך ויצאו מקללים. השינויים הרבים והחד צדדיים שנעשו בנושא, שגררו אחריהם ייקור מהותי בעלויות המנויים (מ-59.90 ₪ לחבילה שנשלחה בדואר רשום בעת השקת המיזם קפץ המחיר ל-75 ₪ בעבור דואר שליחים), יכולים היו להימנע בקלות טכנית יתרה אם היו מוכנסות לתהליך הרישום באתר אופציות וורסטיליות בנושא, לבחירתה ולנוחותה של הלקוחה.
נכון ליום כתיבת הטור, מעודכנות באתר רק שתי אופציות-האחת של איסוף עצמי מאיזור ת"א בעלות של 55 ₪ והשניה, כאמור, של דואר שליחים כמפורט לעיל.


 קופסת מרץ 2012
בקופסת מרץ שקיבלתי להתנסות היו עפרון עיניים בגודל מלא של "
OFRA", וחמישה מוצרים מוקטנים: לק של "O.P.I", קרם ידיים ותחליב גוף של "לאוקסיטן", הפילינג הידוע של "דרמלוג'יקה" ופריימר של "מוראד".
להפתעתי מצאתי אותה נהדרת לצרכי: לק אדום זה תמיד שימושי ואת אלו של "
O.P.I" אני אוהבת במיוחד, את הפילינג של "דרמלוג'יקה" רציתי כבר מזמן לנסות אבל נרתעתי ממחירו הגבוה במוצר בגודלו המלא, עפרון העיניים ישמש אותי נהדר בתיק האיפור וקרם ידיים זה תמיד טוב שיש בנמצא. אחלה קופסא, שלו הייתי משלמת עבורה מחיר מנויה, הייתי לחלוטין מרוצה מתכולתה.

אז כן, לא או אולי?
נכון לעכשיו, עבורי ובמטווה הנוכחי-לא.
הנקודות הבעייתיות שהביאו אותי כרגע שלא להרשם הן כדלקמן:
*המיזם אינו מביא מותגים מחו"ל אשר אינם נמכרים בארץ (למרות שהיתה כוונה מקורית כזו שנפסלה, לצער כולנו, בעקבות מכשולים אדמיניסטרטיביים)
*אין שקיפות לגבי זהות החברות המשתתפות במיזם, התמהיל שלהן בחבילות, כמו גם החלוקה לחברות עממיות ויוקרתיות והיחס בין מוצרי איפור פרופר לבין מוצרי "טואלטיקה" בהגדרתם העמומה.  
*המיזם עובד על שת"פ הדדי. הגיוני יהיה להניח כי רק חברות אשר מעוניינות וזקוקת לשיווק עצמי מסיבי ו/או החדרת מוצרים חדשים שלהן לשוק הן אלו שיכנסו אליו. חברות מבוססות, שיש להן כבר נתח ריווחי נרחב בארץ ואשר אינן זקוקות לפרסום הזה-סביר להניח שלא יקחו בו חלק. 

 זה עדיין לא אומר באופן גורף שבעבור בנות אחרות המיזם איננו משתלם. אני סבורה שאם וכאשר עושים את השיקולים הנכונים של הכדאיות, אל מול העובדות המדויקות בשטח, ניתן להגיע למסקנות מושכלות, כל מקרה לגופו.
סיכומו של עניין, לטעמי, וכמו שאחת מהמרצות שלי ב"שנקר" נהגה לומר מדי פעם בביקורות:
"הרעיון נהדר, הביצוע-קצת פחות"

בקרו בדף המקצועי שלי
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile

Tuesday, March 20, 2012

מדור "על הסכין, פוסט מורחב 11#



*כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי. אני עושה כמיטב יכולתי לתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן על מנת לאפשר לכם, יקיריי, לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.

מוצרי האיפור נבחנים ע"פ מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off) וכן עניין ה"CRUELTY FREE" (ניסויים בבע"ח עם כל המשתמע מכך). מוצרי הטיפוח נמדדים ע"י מדדים דומים: צורת האריזה ואסתטיקה חיצונית; נוחות השימוש; רמת המחיר; יעילות ואפקטיביות המוצר לאורך זמן.
**בשל התגליות אותן גיליתי לאחרונה בנושא הניסויים בבע”ח, מורכבות העניין ופתלתלותו אני מייעצות לכל קוראי לקרוא בעיון את הטור המפורט הזה ולהסיק את מסקנותיהם האישיות. אני אישית נשענת על PETA כמקור אמין עד כמה שניתן לדבר.
***בהקשר לנאמר לעיל, פורסמה בשבוע שעבר כתבה על תביעה ענק, ייצוגית וראשונה בארה"ב, בגין הטעייה לכאורה של קהל הלקוחות בנושא ניסויים בבע"ח בתעשיית הקוסמטיקה. שלוש החברות הנתבעות הן "אסתי לאודר" (המשווקים בארץ), וכן חברת  "מארי קיי" ו"אבון".

וכעת, לעניינינו...


"קרליין”
חברת “קרליין" הוותיקה עוברת בשנתיים האחרונות מתיחת פנים ומיתוג מחודש. לא עוד תדמית עממית, מפוהקת ולא זוהרת במיוחד שכולנו התרגלנו לשייך לה. נדמה כי החברה מכוונת הפעם לא רק ללקוחות "מן השורה", אלא גבוה יותר, לקהל יעד מקצועי לכאורה, תוך שאיפה למתג את עצמה כחברה יוקרתית לכל דבר.  
השינוי הראשון והדרסטי שעשו בהנהלה היה למנות מאפר ראשי אשר ישמש כדובר החדש של החברה ויוביל את המהפך התדמיתי. אל הנעליים הללו נכנס בטבעיות המאפר ומעצב השיער המוכשר והוותיק עומר אסף. "קרליין" אף השכילו למנף את המינוי החדש בחזית האינטרנטית ופתחו דף פעיל ואינטראקטיבי בפייסבוק. בד בבד הם עומלים על רענון הליין הישן במוצרים חדשים, מגוון פורמולות חדשניות ומארזים אסתטיים ואיכותיים יותר למראה. ניכר כי כל המאמצים מתרכזים לכדי נסיון ליצור חוויית קניה חדשה ושונה שתנער את האבק מהמותג המנומנם.וקטנה אחת, לפני תחילת הביקורת עצמה, בנושא ריווחת בעה”ח וההקשר לחברות הישראליות:
 
"קרליין", כמו גם חברות ישראליות אחרות, מצהירים כי מוצריהם לא נוסו על בע”ח. ההצהרה מבורכת כשלעצמה, אם נתעלם מהעובדה הבעייתית אותה כבר הדגשתי בטור הזה: כיוון שאין חוק ישראלי בנושא, החברות הישראליות רשאיות להצהיר ככל העולה על רוחן, איש איננו אוכף את העניין. זה חלילה לא אומר שהדבר איננו נכון, פשוט אין דרך לוודא את הדבר לאשורו. נקודה מהותית שאני חושבת שכדאי שהקונה הפוטנציאלית והמצפונית תהיה מודעת לה, בבואה לרכוש מוצרי קוסמטיקה תוצרת הארץ.

“Color Nails”-
לק לציפורניים
ליין הלקים עבר אף הוא, בהתאם, שפ"צור מהותי, ואל הגוונים הבנאליים והפופולאריים שקיימים כמעט כמעט בכל חברה הצטרפו כאלו אדג'יים יותר, בדומה לחברות הלקים הייעודיות תוצרת חוץ. שמחתי להתנסות בלק חאקי-ירקרק וסופר טרנדי, שמספרו 380#. 
בכדי לתת לו את מירב הסיכויים האופטימליים למשוב מהימן-נטלתי אותו איתי לסלון הציפורניים החביב עלי בביקור השבועי שלי, שם הניחה לי אותו מישהי מיומנת, כנאות, כשמתחתיו שכבת בסיס ומעליו “טופ קואוט” כנדרש.הלקים מיוצרים, ע"פ הכיתוב בתחתית הבקבוק, ע"י חברת “שיק” הישראלית; במבט ראשון עיצוב הבקבוק מזכיר בצורתו את הלקים של “שאנל”. הוא ריבועי וכך גם הפקק, אם כי כבר כאן נתקלה המורחת שלי בבעיה מהותית: בניגוד לפקקים של "שאנל" אשר נשלפים החוצה ומותירים ידית גלילית קטנה המחוברת למכחול המשיחה-בלק הזה הידית היא כמות שהיא, מה שהקשה עליה את האחיזה והסתיר לה את עבודתה תוך כדי המריחה. המברשת עצמה עבה ואיכותית, ומזכירה את המברשות של חברת O.P.I, אשר מאפשרות כיסוי מקסימלי של שטח הציפורן במשיחה אחת; הגוון המתקבל במריחה ראשונה איננו אטום לחלוטין ובכדי לקבל את מלוא האפקט הקרמי של הצבע יש צורך בשתי שכבות. הצבע הספציפי מהמם ויוצא דופן והתוצאה ב-24 השעות הראשונות היתה מרשימה למדי. 
אפעס...לאחר פחות מיממה התחילו הצרות. הלק התחיל להתקלף בשבבים לא מחמיאים- לא בצ'יפים אקראיים בשולי הציפורן, אלא בחתיכות גדולות למדי. יומיים מאוחר יותר נראו הציפורניים שלי כשל כובסת קשת יום מפרברי בולוניה-לא היתה ציפורן אחת בה נותר הלק בשלמותו; מחיר הלק המומלץ לצרכן, שלא בעת הנחות מותג-39.99 ש”ח. 
סיכומו של עניין-אכזבה גדולה, וחבל. הגוון מאד נשא חן בעיני...

 אימג' מהמם, מוצר מאכזב למדי-הלק החדש של "קרליין"

“Ink Liner”-אייליינר טוש עמיד
מדובר בטוש אייליינר עמיד, חברק חדש בליין המוצרים. הטוש מגיע בארבעה גוונים-שחור, חום, כחול וסגול; מבנהו דומה למבנה גנרי של טושים הנפוצים בחברות רבות אחרות: ראשו עשוי שפיץ לבד מחודד וארוך המקנה לאפליקציה מידת דיוק מירבית ונוח מאד לתפעול; ניסיתי בהזדמנויות שונות בימי צילום הן את הגוונים החום והשחור, כמו גם באפליקציה על עצמי ונתקלתי בתופעה בעייתית משהו-בהנחה חוזרת ונשנית, על בסיס צלליות שונות, הטוש מתחיל לזייף ו"לגמגם". לא נתקלתי בתופעה הזו על עפעף חף מאיפור-עליו ציירו הטושים בחדות מרשימה; העמידות, בכל המקרים, היתה לחלוטין ללא דופי והם שרדו שעות צילומים ארוכות. גם בהסרה לא נתקלתי בשום קושי או בעיה מיוחדת (בניגוד לכמה תלונות שנתקלתי בהן על "הכתמה" של הפיגמנט והטמעותו בעור). מסיר איפור דו-פאזי נפוץ למדי עשה את עבודתו נאמנה ובקלילות; מחירו המומלץ לצרכן הוא 99.99 ש"ח לפני הנחות מותג אופייניות.  
במקרה הזה, אם כן, הביקורת שלי אינה חד-משמעית: לשימוש מקצועי, ממש לא. יש טובים ממנו בהרבה. לשימוש אישי-בהחלט עונה על הצרכים, במיוחד במבחן העמידות. 

 ביצועים סבירים, עמידות מעולה-האינקליינר של "קרליין"

 
ומילת סיכום עקרונית לסיום, להנהלת חברת "קרליין" ולאנשיה אשר מאחורי הקלעים ואשר עומלים קשה על החלת השינויים הללו: 
נוכחות אקטיבית בפייבסוק ואינטראקציה מקסימלית עם הגולשים, כמו גם יצירת קשרי עבודה הדוקים עם בלוגריות איפור פעילות, הינם בהחלט דבר הכרחי לשימור השם התדמיתי החדש שלכם. ייטב לכם להשכיל ולנהל את מערכות היחסים הללו ללא משוא פנים ובשקיפות ראויה. יצירת לחץ , גלוי או סמוי, על בלוגרים בכדי שיכתבו ביקורות מוצרים ללא דופי, כמו גם התערבות בוטה לכאורה, בפעילויות הפנימיות של הבלוגים עצמם, היא לדעתי, חציית גבול בעייתית של אמינות הכרחית, בלעדיה מהות יחסי ה”תן וקח” השבריריים עלולה להסדק. הטעות הגדולה ביותר של כל נותן שרות, ספק או חברה כלשהי, היא לצאת מנקודת הנחה שהלקוחות שלה חסרי הבנה ותמימים, שלא לומר, מטומטמים.....Just saying


מברשת “קבוקי” של “ביוטיקייר” 332#
אחת המברשות הפופולריות ביותר של החברה. מדובר ב"קבוקית" בעלת ידית בינונית העשויה משיערות סינטטיות. אם בעבר, “שיערות סינטטיות” רימזו על איכות קלוקלת של מברשת, הרי שהיום חל שינוי מהותי בנושא. עם עליית המודעות לריווחת בעה"ח ותעשיית הפרווה המושמצת, פותחו בעשור האחרון סיבים סינטטיים מצויינים (במקרה הזה מדובר בסיב ששמו "נטראפיל") שמגעם דומה ואף איכותי יותר משיער טבעי. כך גם עם המברשת הזו. גודלה הפיזי והקומפקטיות היחסית שלה מאפשרים נוחות עבודה ותפעול קלים למדי; סיבי המברשת רכים עד מאד ונעימים למגע על עור הפנים והיא מפזרת חומר באופן נאות ואחיד. ניתן בהחלט להשתמש בה לאפליקציות יבשות ורטובות כאחד, ולכן היא מתאימה כמעט לכל סוגי הפודרות (דחוסות ובתפזורת) וכן להנחת מייקאפים נוזליים וקלילים; מחירה לצרכן הינו 16 ש"ח בלבד והיא בהחלט מהווה תמורה נאותה ומצויינת לעלותה, מינוס יסורי המצפון הכרוכים בקניית מברשת משיער טבעי ותהיה על מקורותיו.  
ביג-ביג לייק!

קטנה, תמימה למראה ומרשימה-הקבוקית של "ביוטיקייר"


“Rouge Pur Cutoure Glossy Stain Lip-Stain”-מכתים שפתיים של איב סאן-לורן
כבר טחנתי בטורים הללו עד לזרא את נושא הליפסטיינים החביב עלי עד מאד. למעשה, נכון לשנתיים האחרונות, זהו מוצר השפתיים האהוב והשמיש ביותר בתיק האיפור שלי-פרטי כמקצועי. אי לכך, שמחתי עד מאד לפגוש בנוסחא החדישה של אס”ל למוצר שכולנו מכירות כבר. 
המוצר עצמו מגיע במעין בקבוקון מהודר ומעוצב, אופייני למותג, עם ידית מתברגת שבקצה אפליקטור מזוות; האפליקציה נוחה למדי הודות לאפליקטור ועוצמת הפיגמנט המתקבלת על השפתיים מרוכזת עד מאד. מנעד הצבעים שבליין רחב (19 במספר) ו-וורסטילי ולמוצר יש ריח דומיננטי ואופייני למוצרי השפתיים של החברה (שאני באופן אישי מאד-מאד אוהבת); אני מודה שמצאתי את המרקם מוזר בתחילה. אי אפשר לתאר אותו כגלוסי לחלוטין, ומאידך הוא בהחלט איננו יבשושי כמו הטושים המכתימים של חברות אחרות. ה"רטיבות" יורדת לאיטה ובהדרגתיות ומשאירה אחריה הכתמה ברורה של הפיגמנט ע”ג השפתיים. לצערי, במקרה שלי, היא ירדה בצורה לא אחידה ונשארתי עם “טבעת מסגרתית” בשולי השפתיים שאני מאד לא אוהבת; מחירו לצרכן יקר למדי (שלא בעת מבצעים שונים)-180 ש"ח ולהזכירכם חברת "איב סאן-לורן" שייכת לתאגיד "לוריאל" אשר נמצא ברשימות השחורות של PETA.  
בהחלט יקבל אצלי צ'אנס נוסף, אם כי קשה לומר ש"עפתי".

 צבעוני, ריחני ומצודד לעיניים-מכתים השפתיים החדשני של אס"ל

מכחול אייליינר תלת מישורי 41# של OFRA

בהיותי מאפרת, נתקלתי כבר במברשות שונות ומשונות למשיחת אייליינר. מכיוון שהפעולה הפשוטה לכאורה הזו הינה למעשה מורכבת ודורשת מיומנות רבה, כמו גם טקטיקת הנחה מסויימת, כך ההעדפה למברשת ספציפית הופך לטבע שני. מאפר אשר רגיל להניח אייליינר עם מברשת מסויימת, יתקשה מאד לשנות את הרגליו לטובת אחת חדשה.  
אני הורגלתי להניח אייליינר-ג'ל באמצעות מברשת אלכסונית קטנטונת אשר חשבתי בזמנו שתיתן את היציבות הדרושה להנחה משורטטת דיה. אמנם התנסתי בכל מיני סוגי מברשות שונים ומשונים, אבל תמיד חזרתי אל הזוויתיות. 
לכן אני גם מודה שכשקיבלתי להתנסות את זו של OFRA התייחסתי אליה בסקפטיות מה. המבנה הארגונומי היה מוזר לי במבט ראשון ותהיתי כיצד ירגיש לי לעבוד איתה. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי שלפתי אותה בחדווה להתנסות, ונדהמתי להיווכח בתכונותיה הנהדרות. 
מבנה המברשת הינו, כמשתמע משמה-היא שפיצית בקצה האחורי והופכת לבעלת שלוש פאות ההולכות ומתחדדות עד לחבק המתכת. המבנה הזה, מוזר ככל שיהיה מאפשר אחיזה יציבה מאד ומצאתי אותו קל לתפעול. המכחול עצמו עשוי שיערות איכותיות מאד המסתיימות בשפיץ דקיק, מה שמקנה יתרון באפליקציה מדוייקת עד מאד; מחיר המברשת-88 ש"ח (לפני הנחת מאפר) וניתן להשיגה אך ורק אצל המשווקים המורשים או באתר החברה; בעניין ריווחת בעה”ח-חברת OFRA מצהירה כי איננה מבצעת ניסויים בבע”ח , אך על אף שמקורה בארה”ב לא ניתן לאתרה באתר של PETA. לשיקול מצפונכם.  
מברשת מצויינת ומומלצת בחום רב.

 לוקחת בשתי ידיים ובעיניים עצומות-ה"מוזרה" של OFRA

זהו יקיריי, חפרתי לכם היום דייכם, אנטיל נקסט טיים-
טה-טה!

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
לאתר שלי

milkysmile