"על הסכין"-פוסט מורחב, 14#

*כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי.
*חלק הארי של המוצרים הנדגמים נשלח אלי מטעם החברות עצמן (במקרים כאלו וגם במקרים בהם המוצר נרכש על ידי במחיר מלא, יצויין הדבר בפוסט-למען הגילוי הנאות). אף על פי כן, אני מתחייבת לעשות כמיטב יכולתי ולתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן, על מנת לאפשר לכם לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.
*מוצרי האיפור נבחנים ע"פ מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off) וכן הפן המוסרי של ניסויים בבע"ח, עם כל המשתמע מכך.
*בשל התגליות אותן גיליתי לאחרונה בנושא הניסויים בבע”ח, מורכבות העניין ופתלתלותו אני מייעצות לכל קוראי לקרוא בעיון את הטור המפורט הזה , ולהסיק את מסקנותיהם האישיות. אני אישית נשענת על PETA כמקור מהימן עד כמה שניתן לדבר.

לקראת השקת הבושם החדש לאשה-"manifesto" מבית אס"ל, קיבלתי לביתי חבילה מפנקת במיוחד. במכתב היח"צ המלווה נרשם, כי בהתאם לאג'נדת הבושם החדש ה"מהלל את תעוזת הנשים", "את מוזמנת ליצור את הפרשנות האישית שלך להצהרת הנשיות החדשה בעזרת "ערכת המניפסטו שלך" שהורכבה במיוחד עבורך".
אז נכון שהערכה הססגונית בצבעי האביב שהורכבה "עבורי" הורכבה, מן הסתם, גם בעבור עוד אי אילו בלוגריות שכמותי-אבל היא הכילה לפחות שני מוצרים שאני מאד מחבבת של המותג (ושעליהם כתבתי כאן לא אחת), כך שהייתי מאושרת להתנסות בה.
החבילה עצמה הכילה את הבושם, נר ריחני בניחוח הייחודי של הבושם, גלוסי סטיין לשפתיים, רביעיית צלליות ומסקרה. הצבע השולט במוצרים היה הסגול על גווניו ומכיוון שאני סאקרית ידועה של הצבע -קפצתי משמחה.
על המסקרה דיברתי רבות כאן ובפלטפורמות אחרות. ה"ווליום אפט פו סיל" היא למעשה היחידה שמצאתי עד כה אשר מצליחה לעשות אפקט קל (!) של עיגול בריסים שלי ואני משתמשת מזה שנים במספר 5# (הבורדו) שמדגיש לי יפה את צבע העיניים.
הפעם קיבלתי את מספר 4# שהוא הסגול הקר יותר, שכבר שנים לא השתמשתי בדומה לו.
אין טעם להכביר מילים מיותרות על המסקרה-היא פשוט מעולה והאומנם שמדי פעם אני מנסה דומות המתיימרות להשתוות לה-עדיין לא מצאתי לה קונקורנציה ראויה, למעט אולי ה"סאמפצ'ס" של אסתי לאודר שניחנה בתכונות דומות למדי.
גם את מוצרי הגלוסי סטיין סקרתי כאן בעבר, וכחובבת ידועה של סטיינים, על סוגיהם השונים, גם את המוצר הזה, למרות הביקורת הפושרת פה, למדתי מאד מאוד לאהוב. אמנם את האפליקטור בצורת ספוגית הלב אני מוצאת כלא נוח במיוחד (מעדיפה מברשת או טוש מלבד), אבל קשת הגוונים מנצחת, הריח מעלף והגם שהצבע שקיבלתי נשק לסוג של וורוד קר למדי (גוון מספר 26#), הרי שהוא קצר מחמאות רבות כשדגמתי אותו.
מרביעיית הצלליות (מספר 13#) יצרתי את המראה המעושן שבתמונות, ואני חושבת שהיא נהדרת לסגנונות איפור ולוקים שונים. הפיגמנט עשיר, הצלליות רכות ונמרחות היטב ועל הקופסא מצוין שהן עובדות גם "על רטוב", אם כי לא התנסיתי בכך בעצמי

אביב בסגול: 1. המסקרה 2. הליפסטיין 3-6. רביעיית הצלליות

ה"מניפסטו" האישי שלי...:-)

ברם, אל מטרת ההפצה-שהיא הבושם, פחות התחברתי. בכנות, אני לא מחובבות בשמי המותג, למעט מהדורת ה"אופיום" הכחולה. בפעם הראשונה שהשתמשתי ב"מניפסטו" היו תוויו סופר- חזקים והריח מתוק ועז מדי לאף שלי, אפילו לאחר שעות ארוכות שחלפו. בפעם השנייה שהתנסיתי בו היה הריח מקובל עלי יותר, אבל עדיין, קשה לי לומר שזה היה בושם שהייתי רוכשת. בניגוד לבשמים מסוימים בשוק, שיש קונצנזוס עליהם, אולי מדובר כאן בטעם נרכש. זאת ועוד, בשל הדומיננטיות החזקה של תוויו, לטעמי עדיף היה להשיק אותו במהדורת חורף ולא כמהדורת אביב, שהיא במרבית המקרים "פרשית" יותר בתוויה. 
דווקא לניחוח הנר, שאמור להכיל את אותם התווים של הבושם, התחברתי עד מאד. הארומה שלו הייתה נעימה מאד והיה בה משהו "מאסקי", שבניגוד לזה של הבושם, פשוט עבד מצוין.
לעניין ריווחת בעה"ח-אס"ל שייכים מזה כשנתיים לתאגיד "לוריאל" ועל כן גם נמצאים ברשימות השחורות של PETA. כמו הרבה חברות אחרות שנקנו ע"י תאגידים גדולים-ההצהרות לגבי כך שהן אינן עושות ניסויים בבע"ח הינן מבורכות, אבל בחישוב הסופי, תאגיד הגג הוא זה שהכסף מוכנס לכיסו, כך שיש כאן פראדוקס בעייתי מאד.
וכנגד, חיזוק חיובי:
רעיון ההפצה והקונספט שעמד מאחוריו היה נהדר, על אף שפחות התחברתי למוצר המייצג. יש משהו חדשני ורענן בחשיבה של גיבוש קונספט "מוצרי" כלשהו מאחורי הפצה, על אף שאינו קשור ישירות ל"לוק" או קולקציה עונתיים.
ביג-ביג לייק!

הצ'אביבון שלי בתוספת שימר נחושתי במרכז השפה, מימין: עם פלאש, משמאל: ללא פלאש (קרוב יותר לגוון המקורי במציאות)

Chubby Stick Intense

מכיוון שכבר סקרתי את המוצר כאן פעמיים בוורסיה הראשונית שלו והדעה שלי יותר מחיובית-אגש ישר ולעניין.
ע"פ דברי עלון היח"צ: "הצ'אבי סטיק החדש ארוז באותה אריזה צבעונית, דמוית עפרון...הוא השילוב האידאלי בין שפתון לחות לכיסוי צבע אינטנסיבי. כמות גדולה יותר של פיגמנטים מספקת צבע עז, בעוד שחמאות עשירות, שמנים ואנטי אוקסידנטים עוזרים להגן ולפנק את השפתיים עם לחות שנשארת לאורך זמן"
למוצר המנצח החדש של "קליניק" נוספו בליין הזה שמונה צבעים חדשים. אני דגמתי את "Chunkiest Chili" (שבניגוד לצילום, בו הוא התקבל כוורוד חם-הוא למעשה מעין אדמדם חמרתי).
ובכן-השימוש במוצר נוח וכייפי בדיוק כמו "אחיו" הבוגרים ובנקל ניתן יהיה לזרוק אותו לכל תיק איפור; המריחה נעימה וחמאתית, וההינט של הגוון שאפיין את קודמיו, התחלף בבוסט קצת יותר ניכר של צבע על השפתיים-אבל עדיין, זהו שפתון עתיר לחות ושקפקף בכיסויו המספק מראה קצת יותר "לביש", אבל לא יותר מדי מחייב; מחירו המלא, לפני ההנחות השונות-125 ₪ ברשתות הפארם השונות.
ריווחת בעה"ח, כמו תמיד, מחבלת בציון הטוטאלי, מפאת כניסת תאגיד "אסתי לאודר" (אליו שייכת החברה) לרשימות השחורות של PETA.

"Clarins"-Rouge Eclat

אני מודה ומתוודה- "קלארינס" היו מתויגים תחת הטייטל הבלתי מחמיא של "חברת פרוֵוה" (יחד עם עוד אי אילו חברות איפור שלא ממש עושות לי את "זה"). מאז ומתמיד היה לי הרושם שהם פשוט לא מצליחים לעמוד בקצב ההתפתחות של חברות האיפור המעודכנות יותר-לא מבחינת חדשנות אופנתית ולא מבחינת מיתוג. זה כמובן לא סותר את העובדה שיש להם כמה מוצרים מנצחים לגמרי, כדוגמת פריימר הפנים המעולה שלהם. זה יותר מהכל מעיד, לדעתי, שמשהו במערכת הגדרות המיתוג של החברה פשוט לא עובד כמו שצריך.
אי לכך ובהתאם לזאת, רף הציפיות שלי מהשפתון שקיבלתי היה נמוך למדי. אבל אז קרה מה שקורה בד"כ במקרים כאלו...
התבדתי!
מעלון היח"צ כך: "שפתון האנטי-אייג'ינג הראשון של קלרינס...מעניק הזנה, גמישות ונוחות...שימוש חוזר יעניק לשפתיים שלך הזנה, תיקון, רעננות, מוחלקות ומראה צעיר יותר. כמו כל השפתונים של קלארינס גם לשפתון זה ניחוח דומדמנית שחורה וליקריץ".
קיבלתי להתנסות את גוון "Red Wine"07# שהוא סוג של דובדבן ורדרד.
השפתון מגיע באריזה מוזהבת עם פקק שקוף ומוזהב; מה שנקלט אצלי לראשונה היה באמת הניחוח המשגע והכייפי של השפתון-לא דומיננטי מדי, אבל בהחלט מעורר חשק לנסות. ואכן, המריחה היתה חלקה ונינוחה. המרגש שלו על השפתיים כייפי ולא מכביד וקל לחוש בכך שהוא עתיר בלחות. הגוון הבורדואי הנראה לעין טרום השימוש, הפך חיש קל לסוג של דובדבן משגע על גבי השפתיים, מכאן שרווית הצבע איננה טוטאלית. מאידך, הגם שהכיסוי שהשפתון מעניק איננו מלא, קשה לומר על הגוון שניסיתי שהוא "נחבא אל הכלים"; לעניין הבטחות האנטיאייג'ינג, ובכן-קטונתי. אישית אינני נוהגת להאמין לדברים הללו ואני מוכנה להסתפק ב"סתם" שפתון שפשוט כיף להשתמש בו, שזה לחלוטין המקרה כאן; מחיר השפתון לצרכן-165 ש"ח שלא במבצע.
לגבי עניין ריווחת בעה"ח-אמנם "קלארינס" מצהירים בפומבי שאינם עושים ניסויים בבע"ח, אבל באתר של PETA הם אינם מופיעים וישנן עדויות סותרות למדי בנושא בגיגול שעשיתי. קחו לתשומת ליבכן ולשיקולכן.

הפתעה לטובה: השפתון החדש והנהדר של "קלארינס"

תם ונשלם להיום יקיריי, נשתמע שוב בקרוב עם תופינים חדשים!
כתבו אלי: yaelmakeup09@gmail.com
עקבו אחרי בדף המקצועי שלי