Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Saturday, October 20, 2012

"על הסכין"-פוסט מורחב12#

(או...שפתיים ישקו. האמנם?)




















  
*כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי. אני עושה כמיטב יכולתי לתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן על מנת לאפשר לכם, יקיריי, לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.

מוצרי האיפור נבחנים ע"פ מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off) וכן עניין ה"CRUELTY FREE" (ניסויים בבע"ח עם כל המשתמע מכך). מוצרי הטיפוח נמדדים ע"י מדדים דומים: צורת האריזה ואסתטיקה חיצונית; נוחות השימוש; רמת המחיר; יעילות ואפקטיביות המוצר לאורך זמן.
**בשל התגליות אותן גיליתי לאחרונה בנושא הניסויים בבע”ח, מורכבות העניין ופתלתלותו אני מייעצות לכל קוראי לקרוא בעיון את הטור המפורט הזה ולהסיק את מסקנותיהם האישיות. אני אישית נשענת על PETA כמקור אמין עד כמה שניתן לדבר.

"Clinique"-""Black Honey" lipgloss/lipstick duo"

את הוורסיה המקורית של המוצר אני בושה לומר (מפאת קשישותי כי רבה) שהכרתי כבר לפני כשבע עשרה שנים, בעת לימודי ב"שנקר". חברה טובה שלי תמיד הגיעה ללימודים עם שפתיי דובדבן חושניות למראה וכששאלתי לפשר ה"סוד" היא שלפה את שפתון ה-"בלאק האני" האלמותי של "קליניק". בתקופת הזמן ההיא, שחונת הקונקורנציות האחרות למראה המפתה, הפך המוצר לנחשק בעיני במיוחד.

לשווא ניסיתי להשיגו. או שהוא היה על דרך  קבע חסר במלאי או שפשוט הוציאו אותו מהמגוון לתקופות ארוכות למדי. כששמעתי שלאחרונה הוא חזר בוורסיה משופרת ודו צדדית, אצתי רצתי לרוכשו. "שניים במחיר של אחד ממוצר מנצח שכזה הם לוודאי מאסט בכל תיק איפור אישי" חשבתי לעצמי.
אז חשבתי...

מימין לשמאל: הוורסיה המקורית של ה"בלאק האני", הוורסיה הדו-צדדית והקולקציה השלמה שנקראה כך (צילום: יח"צ חו"ל)



המוצר החדש מגיע כאמור בוורסיה דו-צדדית: בקצה אחד, השפתון הלחותי הידוע ובקצהו השני התווסף ליפגלוס בגוון משלים.
כבר בשלב עיצוב המוצר נתקלתי בבעיה טכנית מעצבנת למדי; ניחא זה שמימדי הליפסטיק במוצר הדו"צ, קטנים מהמקור, אבל בעת נשיאתו בתיק האיפור האישי שלי גיליתי שפקק האלומיניום האומלל מספק סגירה קלוקלת במיוחד ובכל פעם משתחרר ממקומו ומותיר את השפתון חשוף למפגעים. זאת ועוד, גם בעת שהשפתון מורד עד הסוף כלפי מטה, למקומו, חלק מהותי ממנו חשוף מעל קצות שולי המיכל וכך, בצירוף עם פתיחת הפקק המעצבנת הוא זוכה לטיפול גיליוטיני מרגיז של "קפד ראשו". אפילו נסיונות השווא שלי לטיפול בעניין עלו בתוהו וגם כשלחצתי משני שוליו ע"מ לעוות אותו כך שהסגירה תהיה נוקשה יותר, לא צלח הדבר בידי.
השפתון עצמו חביב למדי-שקפקף ולחותי, בעל פיגמנט עדין מאד המקנה לשפתיים גוון סקסי בהחלט, אם כי ה"אֶפְּיל" שהיה זכור לי לטובה, נעלם כלא היה, אולי כי כבר יש מוצרים דומים למכביר בשוק ואף טובים ממנו.
את הגלוס לא אהבתי משום בחינה-אל הבטחת העמידות ששמו טומן בחובה ("קליניק לונג לאסטינג גלוסוור" וסלחו לי נא על ה"היבריש". הבלוגספוט עושה לי בלגנים)
, הצטרפה גם תחושת דביקות בלתי נסבלת על השפתיים שהפכה אפילו אותי (טולרנטית גלוסים ידועה) לחסרת סבלנות. בכל פעם שהשתמשתי בו מצאתי את עצמי מחפשת בנוירוטיות טישו להסרת הדבק הנוראי מעל השפתיים.
אל חוסר שביעות הרצון שלי מהמוצר התווסף הריח האופייני למרבית מוצרי "קליניק". בהיותם חסרי חומרי שימור וריחות מלאכותיים (תכונה חיובית לעובדת עמידתם בהתחייבותם למוצרים משוללי מרכיבים מחוללי אלרגיה), אני מוצאת אותם כבעלי ריח תעשייתי משהו לטעמי, וכשזה מגיע למוצרי שפתיים זה מפריע לי במיוחד.
הוסיפו לכל האמור לעיל את עובדת היות חברת "קליניק" חלק מתאגיד "אסתי לאודר" שנכנס השנה לרשימה השחורה והמאד לא מחמיאה של
"פיטה" ככזה שעושה ניסויים בבע"ח, ותקבלו, לדידי, מוצר מיותר בהחלט. מזל שרכשתי בהנחה ניכרת, בזמנו.
Never again!

עפרון הגלוס-הוורסיה ה"פופאית"; חמוד למדי ותו לא 


"PUPA"-"Glossy Lips"#08, 09

אפליקציה של עפרונות שפתיים שמנמנים היתה תמיד חביבה בעיני, גם בשל העיצוב המלבב וגם בגלל נוחות השימוש של מרביתם: פותחים, מושחים, סוגרים את הפקק, זורקים בחזרה לתיק. התצורה נוחה לנשיאה ואסתטית למראה לכל הדעות ובעיקר אין סכנת נזילה בלתי נסבלת.
עפרון הגלוס החביב של "פופה" עונה אף הוא על ההגדרות התועלתיות האמורות לעיל.
אמנם קשת גווני הקיץ היתה מצומצמת למדי, אבל הגוונים עצמם (מבוססי כתומים וורודים) היו משגעים. מכיוון ש"פופה" נחשבת לחברה "עממית" וכמעט תמיד יש הנחה כלשהי על מוצרים בליין-קפצתי על המציאה ורכשתי לי שני גוונים.
השימוש היה, כאמור, סופר נוח; הגוון המתקבל-יפהפה ורווי פיגמנט; את התחושה על השפתיים פחות אהבתי, בעיקר בשל הדביקות, מה שמאידך-נותן אקסטרה עמידות למרקם הגלוסי של המוצר; ה-חסרון העיקרי המהותי לטעמי היא העובדה שהוא מצריך חידוד (במחדד עם פתח "שמן") ואינו ניחן במנגנון מכני כמו מוצרי השפתיים הדומים של "קליניק" ושל "רבלון"; לגבי עניין ריווחת בעה"ח-באתר "פיטה" לא מצאתי איזכור לדבר בשום רשימה, אם כי באתר החברה עצמו הם דנים בסוגיה בהרחבה. בגדול-המוצרים המוגמרים אינם מנוסים על בע"ח, ולגבי עניין המרכיבים הם עונים בפירוט ובאופן גלוי לב, שאני חייבת לציין לחיוב רב.
סיכומו של עניין-מכיוון שאני מחובבות נעימות התחושה על השפתיים על פני העמידות-פחות התחברתי למוצר, אם כי הוא ישאר כלאחר כבוד בתיק האיפור-בשל נוחות השימוש שלו ובשל הגוון המשגע; המחיר 104.99 ₪ ליחידה, ואני קניתיו במבצע של 1+1-
שווה בהחלט כל שקל כשהוא במבצע!

דומה, לא דומה-אבל לגמרי שונה! מימין-"רבלון", משמאל "קליניק"

"REVLON"-"Just Bitten Kissable" balm stain-"Crush"


את החמדמד הזה קיבלתי במתנה מחברה שחזרה מחו"ל, ונכון לכתיבת שורות פוסט זה-ניתן להשיגו בחו"ל או בקניות און-ליין בלבד. כשעשיתי את טעות חיי והעזתי לשאול את דיילת "רבלון" ב"סופרפארם"-רמת אביב האם עשה כבר "עליה", היא הסתכלה עלי במבט מרחם ופלטה בזלזול החלטי ש"אין כזה דבר!" (וכבר טחנו את נושא הדיילות חסרות הידע של החברות בפארמים עד לזרא, אבל דחיל ר'בקום, זה באמת מביך. למה לא להשקיע קצת בסדנאות הכנה נאותות על קולקציות עתידיות?! כמה בורות!!!).
בבלוגיספירה הבינ"ל כמו גם במקומית הוא סוקר רבות. ראיתי גם השוואות שונות שנעשו בינו לבין ה"צ'אבי סטיק" של "קליניק" (אשר אותו סקרתי בפוסט הזה). ובכן, תנו לי לקצר לכם תהליכים בנושא: למעט עיצוב המוצר (והשימוש בו), אין בין השניים ולא כלום, משום בחינה נוספת!

העיצוב, כאמור, דומה שתי טיפות מים ל"צ'אבי סטיקס" החביבים ומכאן גם נוח להפליא לשימוש. מבחר הגוונים גדול ומעלף והמריחה על גבי השפתיים נעימה עד מאד, אם כי הדבר הראשון שהפריע לי אישית היה ריח המנטול החריף שנבע ממנו. שנית, הוא הרגיש לי קצת דביק ביחס לליפסטיינים אחרים; הגימור שלו איננו רטוב, אך גם לא גלוסי או "באלמי" כמו זה של "קליניק" והוא ניחן כאמור בתוספת ההכתמה האהובה עלי כל כך; רוויית הפיגמנט נאה מאד, אך לצערי הרב, במבחן המעשי של העמידות (לעומת סטיינים שונים אחרים שניסיתי)-הוא נכשל וגיליתי לדאבוני שהוא יורד לי מהשפתיים די מהר, אם כי באופן אחיד למדי (שזה גם סוג של יתרון...).
הדאון סייד הגדול הוא שגם חברת "רבלון" חזרה בצעד תימני ולא חינני כלל וכלל לרשימות השחורות של "פיטה", ככל הנראה בשל השיווק הנרחב שלה בשוק המקומי הסיני.
פויה עליהם, ביג-ביג דיסלייק...
בהחלט איבדו אותי כלקוחה, וחבל!

 זהו להיום יקיריי...מקווה שנהניתם. אתם יותר מוזמנים להגיב ולכתוב לי, מבטיחה לענות לכל אחד ואחת.
מואה גדולה, ממני!
 כתבו אלי ל:yaelmakeup09@gmail.com
לדף המקצועי שלי המכיל הפקות ואת יתר הכתבות והטורים-נא לחצו כאן!
milkysmile

Tuesday, June 12, 2012

השתפכות, סקירה וביקורת

 
פרולוג
שבע השנים האחרונות עברו עלי בסערות אישיות גדולות. נישואין, מוות של אמא, לידה של ילדה, לידה של קריירה ומוות של נישואין. כל אלו גרמו לי לקוות עד מאד שמדובר בשבע שנים רעות שמיד לאחריהן תבוא תקופה טובה יותר. 
מעולם לא הרגשתי במקום מגוריי הנוכחי בבית, תחושת הניכור והאאוטסיידריות שלא היתה זרה לי מעולם, רק התחדדה לפרקים, והאמנם שעברתי פה גם תקופות מחוייכות יותר-מרביתן המכרעת לא היה בה די בכדי לכפר על התקופות השחורות משחור שחוויתי פה. 
בתקופה האחרונה, לאחר שגמלה בליבי ההחלטה שאני עוזבת, באופן סופי, גם הבית התחיל לשדר לי (די בבוטות) שהגיע הזמן לקום וללכת. מכשירי חשמל התקלקלו בזה אחר זה באופן מעצבן ומחשיד, ולולא הייתי טיפוס סופר לוגי בהווייתי, מן הסתם כבר הייתי רצה לבדוק מזוזות, או לכל הפחות קובעת תור דחוף לאיזו מג'דה שתבטל לי את ה"שחוּר". 
הקש הסופי ששבר את גבי היה התפגרותם של שני המחשבים שברשותי בזה אחר זה, בהפרש של שבועיים. ראשית-הנייד, ואחריו כלאחר כבוד גם הנייח, מה שהותיר אותי מנותקת מהעולם הוירטואלי (שאני כה אוהבת, ושהפך למקור הכנסה לא מבוטל עבורי) כמעט לשלושה שבועות. 
אז זהו, חלאס. מספיק. אני עוזבת. נמאס לי מהרמזים הבוטים של היקום כי עלי להמשיך הלאה. אני חוזרת הביתה מתוך תקווה ששם, אאתחל מערכות מחדש להמשך טוב יותר. מסכמת את שבע השנים הרעות באופן רשמי ע"י מעבר סימבולי למקום שהיה נוף ילדותי ושבו אני מרגישה הכי בבית. 
ועל שום מה ולמה כל החפירה המשתפכת הזו? על שום זה שקצת נעלמתי לאחרונה ולא כתבתי באופן רציף. אז דעו לכם שזו לא אני, זו הקארמה הכלבה והמחשבים הארורים. 'צטערת! 
עושה רי-בוטינג ופולאו אפים, מקווה לעמוד בקצב ולחזור לתלם. יאללה ראבוטה!!!! 

 "Bobbi Brown"

בשנים האחרונות אנחנו עדים להצפה רצינית בשוק האיפור מבחינת חדירת מותגים חדשים המשווקים בארץ. נדמה כי "מאק", לפני 9 שנים קנו להם דריסת רגל במקום בו "מייקאפ פור אבר" ו"שו אומורה" כשלו (בעיקר בשל ניהול בעייתי של הזכיונות), וכך אפשרו ברבות הימים לחברות אחרות להתגלח על נסיון הזקן שלהם.
בזו אחר זו עשו בעשור האחרון עליה חברות מקצועיות נוספות-"קריולן", "אינגלוט" ואחרונת הסנוניות של הז'אנר המקצועי, חברת "בובי בראון" אשר שעשתה עליה לפני כמה חודשים, אחרי דיבורים והבטחות של כמעט ארבע שנים תמימות.
לפני כחודשיים הוזמנתי להשקה החגיגית של חנות הדגל בקניון רמת אביב, להכרות עם מוצרי המותג ולהדגמה אישית של המאפר ומנהל המותג באזורנו-אדוארדו פריירה הפורטוגזי (אגב, רק אני שמתי לב שמרבית המאפרים הראשיים של חברות האיפור המקצועיות הם לטיניים? מוי קליינטה!!!), אשר הסביר לנו באופן ססגוני ותיאטרלי (לטיני. אמרנו, לא?...) את האלף בית הבובי בראוניים על המעושרת דפנה שחר (גם זה טרנד?).


גנטיקה יצירתית לטינית במיטבה: מימין-פאולו אלמיידה ל"מאק", אדוארדו פריירה ל"בובי בראון" ודניאל שאבז ל"סמאשבוקס"

ההדגמה של אדוארדו כללה בעיקר את מוצרי הדגל והבסט סלרס של החברה: צמדי הקונסילרים /קורקטורים  (ב"בובי בראון" עובדים איתם בצמדים. טירחה מיותרת לעניות דעתי), האייליינר בג'ל המצויין וה"שימר בריק" הסופר פופולארי, שהוא למעשה סומק מבריק מדורג בשלל צבעים.
כבוגרת "מאק" לשעבר, ההדגמה והאג'נדה שעומדת מאחוריה (יציאה כנגד פידור יתר למראה "מאט", ועקרון ה-
"לס איז מור"), לי אישית לא חידשו מאום, אבל  אני בטוחה שמרבית הנשים הישראליות ימצאו בה גישה מרעננת לסגנון ה"איך להראות טוב מבלי להיות אובר מאופרת".

 מוצרי הדגל: 1-3. הבסט סלרים-אייליינר בג'ל, השימר בריק וצמד הקונסלרים; המומלצים שלי 4-5:צלליות הקרם העמידות ופלטת המייקאפים הנחשקת




על אף המיקום המרוחק פיזית בקניון מהאחות המתחרה לתאגיד "אסתי לאודר", חנות הדגל של חברת "מאק", קשה להתעלם מקווי הדמיון המשיקים בין השתיים, לפחות בענייני העיצוב והמיתוג הכלליים: החנות עצמה מעוצבת בגווני שחור קלאסיים, המאפרים לבושים בשחור וסך כל האסתטיקה הויזואלית מזכירה את העיצוב הגלובלי של חנויות "מאק".
אבל כאן גם מסתיים הדמיון בין החברות. מפה והלאה, קיים שוני מהותי בכמה וכמה רבדים:


ראשית- טווח המחירים, היקר מהותית ממחירי מוצרי "מאק". באופן בלתי רשמי ובשיחות עם גורמים שונים ב"אלקליל" הבנתי כי החברה שואפת לתייג את עצמה כחברה יוקרתית בהגדרתה, על אף מיתוגה המסחרי כחברה "מקצועית". הייתי יותר משמחה להביא לכם דוגמאות ענייניות לדבר-אבל על מרינה, שותפתי לניהול הפורום, נאסר באופן תמוה למדי לצלם את מחירון החברה שעמד בחנות לעיני כל.
אג'נדת החברה הינה כאמור שימת דגש על קווי איפור נקיים וטבעיים אשר נותנים ביטוי לנתונים הייחודיים של כל אשה באשר היא. קשת הגוונים של מוצרי הצבע (מוצרי העיניים, השפתיים והלחיים) מתונה יחסית ומיועדת, רובה ככולה-בהתאם, למראות ביוטי בלבד. לא תמצאו שם שיגעונות סופר טרנדיים או צבעים לא שגרתיים כמו בחברת "מאק", אבל בהחלט ניתן למצוא כמה מוצרים מצויינים לעילא ולעילא, כמו צלליות הקרם העמידות והיפהפיות (ממליצה בחום על
Smokey Topaz39#  ועל Galaxy#9), האייליינרים בג'ל הנהדרים וכן פלטת המייקאפים והקונסילרים המגניבה, המיועדת, מן הסתם לאנשי מקצוע בלבד.
פן נוסף ובעייתי במיוחד לטעמי הוא הצהרת החברה (נכון לערב ההשקה) כי למעט רשימה מצומצמת של כעשרים מאפרים בתעשייה, לא תנתן הנחת מאפר באופן גורף לאנשי מקצוע. ההצהרה לוותה בהסבר צולע למדי על  "מדיניות החברה בכל העולם", אבל גיגול קצר לאתר שלהם בארה"ב מבהיר
באופן חד משמעי כי מדובר בשטות מוחלטת.
אמנם התכנית קיימת כעת רק באזורי הריבונות של ארה"ב, אבל בהחלט יש תכנית שכזו, מה שגרם לי להסיק את אחת מהמסקנות הבאות: או שמישהו בהנהלה של החברה לא עשה את שיעורי הבית שלו כראוי, או (וחמור מזה), ש"בובי בראון-ישראל" עדיין לא השכילו להפנים כי אחת הטעויות הבוטות ביותר שניתן לעשות מול קהל לקוחות חדש, הוא זלזול באינטליגנציה שלהם.
כך או כך, על אף קשת המוצרים המצויינת-ובשל המחירים המונפצים, המחסור בהנחת מאפר ובמיוחד לנוכח העובדה כי החברה שייכת לתאגיד "אסתי לאודר", אשר נכנס לא מזמן לרשימות השחורות של "PETA"
, סביר להניח שאני לא ארכוש שם, וודאי שלא בקונסטלציה הנוכחית

 OFRA
 
את מוצרי החברה סקרתי בעבר לא פעם ולא פעמיים, ושמחתי שוב לקבל מהם הזמנה לחשיפה של קולקציית המוצרים החדשה לקיץ 2012.
את ההדגמה הקצרצרה העבירה חן-צארום מורדי, המדריכה הראשית של החברה, ולזכותה יאמר שהיא העבירה אותה באופן קליל ומחויך, אינפורמטיבי, לא חודרני מבחינה שיווקית ובעיקר-ענייני.
נחשפו בפנינו ארבעה מוצרים חדשים, שמרביתכם בוודאי כבר הספיק לקרוא עליהם ברחבי הרשת, ולכן אסקר אותם ברפרוף, תוך שימת דגשים אישיים שלי במידת הצורך.







מימין לשמאל:הברונזר/סומק מוזאיקה החדש לקיץ, צללית מינרלית 3D, "Diamond Glitz", והמשזף החדש בקרם




ברונזר על בסיס קרם ויטמין C
למעשה מדובר בפיתוח משודרג של ה"
RCK" הפופולרי שהושק לפני כשנתיים; קרם משזף על בסיס פיגמנט ברונזי, עשיר מאד במרקמו, המגיע בשפופרת לחיצה.
שמחתי עד מאד ימים ספורים לאחר מכן להתנסות במוצר ביום צילום ארוך שעבדתי בו, ואכן-הקרם העשיר נמרח בקלילות ונספג במהירות, אם כי קל ונעים משמעותית לעבדו לעור לעומת אחיו הבכור. הוא גם איננו מנצנץ באופן דרמטי כמותו, איננו מלכלך את הבגדים לאחר שהתקבע ומצטלם בתמונות סטילס מקצועיות נפלא. כל אנשי הצוות אשר היו לידי התלהבו עד בלי די מהמוצר ומהאפקט שלו.
אני מודה שלעניין השפופרת הלחיצה פחות התחברתי- שפופרות בעייתיות בעיני עד מאד כיוון שבעת הטלטלות של המזוודה הן עלולות להתפוצץ ואז יש בתיק שישו ושמחו שלם. נכון אולי שהן חסכוניות יותר מבחינת ניצול יתרת החומר-אבל כאשת מקצוע אני מעדיפה לעבוד עם כמויות מדודות ממיכל המשאבה הלחיץ, שחסרונו היחיד הוא שפשוט אין לו מעצור. מחיר המוצר לצרכן 190₪ לפני הנחת מאפר.

Derma Mineral Loose Eyeshadows 3D

ליין חדש של צלליות אבקה מינרליות עם פיגמנט מחליף צבע הנותן אפקט דואו כרומי. נכון, לא מדובר בחידוש סנסציוני מבחינת גווני הצלליות (למעט העובדה שהן מינרליות ומכילות מרכיבים כמו אבץ, נחושת, מיקה, סיליקה וטיטניום דיאוקסיד המועילים, לטענת החברה, לעור העדין של אזור העיניים), אבל בסה"כ עסקינן במוצר חביב למדי המגיע באריזת סיפטר נבונה עם מעצור העוזר לשלוט ביתר קלות על כמות החומר המתפזר.
האפקט המתקבל זוהר למדי וניתן לעבד את הצללית בכמה שכבות עד לכיסוי נאה, אם כי ה-"
Color Pay-Off" שלה הינו משמעותית נמוך יותר אם נשווה אותה, בתור דוגמא, לפיגמנט "Blue Brown" של "מאק". המחיר לצרכן-118 ₪ לפני הנחת מאפר ובנוסף לשלוש הצלליות שיצאו כעת, יצטרפו בקרוב עוד שבע נוספות, להשלמת הליין השלם.

קולקציית ברונזרים/סמקי פסיפס בגווני קיץ 2012

קולקצייה של שלוש פודרות סומק בתצורת דחוסה (כמו פסיפס, בדומה ללא מעט מוצרי אבן כמו פודרה/סומק רבים של החברה). כל קופסית מגיעה מצוידת במראה ובמקום נסתר לאכסון פאף קטן, שאני, מהפן המקצועי, מוצאת כגימיק מיותר בהחלט.
מכיוון שאני חיוורת למדי, קיבלתי להתנסות את הגוון הבהיר ביותר בסדרה.
המוצר עשיר מאד בפיגמנט והופך לאבקתי מיד עם נגיעה קלילה של המברשת, מה שמצריך סוג של מיומנות קלה על מנת להימנע מהכתמה. לדידי, גם מספר 1- שהוא הבהיר ביותר, יכול לשמש רק כסומק ולא כברונזר, כיוון שאני חוששת שהוא מתקבל עלי ככתמתם עד מאד, על אף מראהו הבהיר.
מוצר חביב למדי, במיוחד לחובבות המוצרים המגניבים מבחינה חיצונית, אבל בהחלט לא מאסט לאנשי מקצוע. מחירו לצרכן-184 ₪ לפני הנחת מאפר.

 חן החביבה בעת ההדגמה וכמה סווטצ'ים על היד (עם פלאש) של הצלליות המינרליות ושל שני גלוסים קיציים

את מוצרי OFRA ניתן לקנות אך ורק דרך המשווקים המורשים או באופן ישיר, דרך אתר החברה.
בנוסף-מן הראוי להדגיש נקודה נוספת, הנוגעת ישירות לריווחת בעה"ח. בעבר מכרה החברה מברשות משיער צובל, שהינו תוצר לוואי של תעשיית הפרווה. בעת האירוע, בשיחה אישית עם מנכ"ל החברה הובהר לי באופן חד משמעי כי הם אינם מוכרים יותר את המברשות הללו וכי החברה איננה עושה ניסויים בבע"ח באופן גורף.

זהו יקיריי, הבאתי אותה בחפירה מעמיקה, וכעת-לנוח...
אנטיל נקסט טיים, אתם מוזמנים ללייקק את הפייג' שלי בפייס, או לכתוב לי למייל:yaelmakeip09@gmail.com

Meow!

milkysmile