I LOVE Yafutoo in La-La-Land, follow up!

תיכננתי לפרסם את הפוסט הזה כבר בתחילת השבוע, כמובטח, אבל התחייבויות קודמות ואירועי הימים האחרונים גרמו לי לדחות את כתיבתו עד לרגעים אלו ממש.
תמיד בזמנים כמו אלה, יש את ההתלבטות המוכרת והידועה-האם להמשיך להתנהל כ"ביזנס אז יוז'ואל" ולהפליג למחוזות האסקפיזם, או לעשות שניה "פוּס" על כל הדברים שאינם הרי גורל ולהיות רציניים, כפי שהנעשה בשטח מכתיב לעיתים.
אז אחרי שהגעתי להחלטה די נחרצת שהחיים חייבים להמשך, גם בעיתות מלחמה, (כי לפעמים הדברים הקטנים וחסרי החשיבות הללו הם אלו שנותנים לנו קצת מרחב נשימה כדי לחזור למציאות הלא פשוטה) אני מזמינה אתכם לפוסט "פולאו אפ" חייכני וצבעוני במיוחד בעקבות האתגר שהעלתי בשבוע שעבר אצלי בדף הפייסבוק.
אני מודה ומתוודה שבאמת לא ציפיתי שהאתגר יגרוף כ"כ הרבה חברים חדשים לדף ואנשים שיקחו בו חלק. נכון שמראש תכננתי אותו כך שיתאים לא רק לאנשי מקצוע ומאפרים, אלא גם לחובבי איפור "סתם כך", אבל לא ציפיתי לההענות כה גדולה (34 משתתפים) ובוודאי שלא לאימג'ים כה יצירתיים. חלקם היו מלאי איזכורים אישיים עלי, מה שהעיד שהמשתתפים הללו אכן "מכירים" אותי (ולו רק וירטואלית) וזה מאד-מאד החמיא לי!
אז ראשית, ושוב-בפעם האלף, תודה לכל מי שנטל חלק! תודה על המילים החמות, על המחמאות, על הרוח הספורטיבית ועל הצחוקים ההדדיים. היה לי תענוג לראות את כל הפעילות הזו, כמו גם לחלק לזוכים את המתנות.
שנית-בגלל ההענות הגדולה וההשקעה, הרגשתי צורך להגדיל את מספר מקומות הזכיה משלושה-לחמישה. אני מודה שהבחירה היתה לא פשוטה עבורי כך שהיה לי כיף, כהוגת האתגר, ל"עגל" את פינת קושי ההחלטה הזה.
וכעת, ללא קשקשת נוספת, אתן לכם להתענג קצת על היצירות הזוכות:

מקום ראשון-מאור אומזגין

אהבתי לאללה את הרעיון ואת המחשבה שניכר שהושקעה בכותרות הכתבות-צחקתי בטירוף למקרא חלק מהן. אין ספק שיצירתית, האימג' הזה עמד בכל התניות האתגר.
שאפו!

"אופרה", מאחורייך! בקרוב עיתון "יפותו" בדוכן העיתונים הקרוב לביתך

מקום שני-שרון לוסטיג לונטל

ביצוע לא שיגרתי+מסר אישי לוחץ עבורי. שלא לדבר על העובדה שמעולם לא הבנתי איך לעזאזל אפשר לצייר על הבטן של עצמך במהופך ולגרום לזה לצאת מדוייק למדי.
פשוט נהדר...

"הלו קיטי" מעולם לא נראתה שמנמנה יותר...

מקום שלישי-טל פלג

אני מודה שלטלצ'ו המוכשרת שמורה לי בלב פינה חמה. יש לה ידי ולב זהב, ועם יד על הלב-לו היה זה אתגר איפור נטו-היא היתה זוכה במקום הראשון ללא ספק.
הביצוע מרהיב, הרעיון נהדר והכיתוב נותן את הפיניש והמהוקצע למראה הזה. שלא לדבר על כך שטכנית, זו עבודה מעולה לעילא ולעילא.
ריספקט!

חקוקה בדם על לוח ליבה...

מקום רביעי-אורית פרץ-ארי

תמיד היתה לי חולשה לגיישות יפניות. הוורסיה של אורית יחד עם הסטיילינג הנהדר שבו נכתב הסלוגן גרמו לי לחשוב עוד הפעם, שאולי יש עוד כמה אנשים שמגיע להם גם פרס קטן על המאמץ.

הגיישה הפצועה והסטיילינג הנהדר

 מקום חמישי-מעיין ויינברגר

האימג' הזה זרק אותי אינטואיטיבית לאלבום של "פוליס" שאני מאד אוהבת. אני לא יודעת אם מדובר בהומאז' מכוון, או במשהו מקרי-אבל כחובבת גדולה שלהם, זה קנה אותי!

האלבום...

 

 

...ומעיין...

 דוגמאות נוספות ונהדרות לעוד כמה אימג'ים ניתן גם לראות כאן...

מימין לשמאל: 1. טל זוהר 2. בר עמיאל 3. "דסביוטי איפור" 4. חגית שכטר-הורביץ

לכל אלבום האימג'ים הנהדר של האתגר, אתם מוזמנים להכנס לכאן ולדפדף להנאתכם. יש דברים מופלאים!

מקווה שסיפקתי עבורכם ולו כמה דקות מחוייכות של נחת בתוך שטף האירועים שעוברים על כולנו כעת.
מאחלת לנו חזל"ש מהירה ולימים שקטים ובטוחים יותר.
שמרו על עצמכם בבקשה...
אוהבת!

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

ברוכים הבאים ל"מועדון הכפה הירוקה"

"מועדון הכפה הירוקה"

לאחרונה מצאתי את עצמי מתחבטת מאד בעניין שתמיד היה קרוב לליבי, אבל התחדד לי יותר מתמיד השנה: סוגיית ריווחת בעה"ח בכלל ובתעשיית הקוסמטיקה העולמית בפרט-מן הסתם כיוון שזה נוגע ישירות למקור הפרנסה שלי.
ככל שהעמקתי לחקור בדבר (כפי שקראתם בטור הסיכום המעמיק הזה), הרגשתי כמו אליס שנופלת לתוך מאורת הארנב-הנפילה חופשית ואין לה סוף.
אין פתרונות מוחלטים באופק, מאחורי הנושא הטעון הזה (כמו בנושאים אחרים) מסתתרים הידן אג'נדות ואינטרסים כספיים ופוליטיים כך שבסופו של דבר מי שמשלם את המחיר בגופו, ובלי סיבה מוצדקת, הם בעה"ח.
הבעיה המוסרית בה אני מתחבטת אישית, היא שלי כאשת מקצוע. לאחר התחקיר המקיף שביצעתי גיליתי לחרדתי שתיק האיפור המקצועי שלי מלא במוצרים ששייכים לחברות "שחורות", אשר מנסות על בע"ח-ישירות או בעקיפין.
מה ששבר סופית את גב הגמל המקצועי שלי היה התגלית שגם "מאק", ה-חברה האהובה עלי, זו שהתגאתי להיות עובדת שלה במשך כארבע שנים-הצטרפה אף היא השנה לרשימות הלא-מחמיאות הללו (כאן תוכלו לקרוא תגובה רשמית שלהם לאחת מהבלוגריות מחו"ל שפנתה אליהם עם השאילתא בנושא, וכאן יש לינק לכתבה על תביעה ייצוגית בארה"ב כנגד חברת האם שלהם-”אסתי לאודר”, כמו גם נגד חברת "מארי-קיי" ו"אבון").
נקלעתי למצוקה של ממש: מחד, אני לא יכולה להשליך את כל מזוודת האיפור הענקית שלי לפח. מדובר בהשקעה כלכלית של הון-עתק עבורי. אבל מאידך, גם אופציות הרכישה העתידיות העומדות לפני בארץ הן עלובות למדי, שלא לומר כמעט בלתי קיימות.
אז איך לעזאזל אני ממשיכה להיות אשת מקצוע ערכית והגונה שלא על חשבון חפים מפשע והאם זה בכלל אפשרי באמצעים ובמסגרת המוגבלויות שניצבות בפני?
ובכן, אחרי שהפכתי רבות בעניין, גיבשתי לי שתי מסקנות עיקריות שעל פיהן אני מתכוונת לפעול כעת:
1.את מוצרי האיפור בתיק נכון להיום לא אזרוק ואשתמש בהם עד תום. לדידי, הכסף בהם רכשתי אותם כבר עבר לידיים הללו. בד בבד אמשיך לכתוב ביקורות על מוצרי חברות “שחורות” אותם אני מקבלת מתוקף היותי כותבת, אבל אשתדל שלא לרכוש אותם באופן פעיל מכספי ואנצל את הפלטפורמה התקשורתית שיש לי כבלוגרית וככותבת טורים בכדי ל"הפיץ את הבשורה" לקהל הקוראים שלי כמו גם לקהל הלקוחות שלי.
לדידי-ידע הוא כוח ומוּדעוּת, כמו גם שימור הנושא בשיח הציבורי, גורמים לו להיות רלוונטי, לחלחל הלאה ובסופו של דבר לגרום לנזק תדמיתי גדול לאותן חברות.
אני רוצה להאמין בכל ליבי שלחץ תקשורתי ופרסומת לא מחמיאה כגון אלה, כמו גם הדרת רגליים פיזית מדוכני אותן חברות יובילו בסופו של דבר לשינוי המבוקש. עובדה ברורה היא שאנחנו רואים בשנים האחרונות מודעות גדלה והולכת לנושא, אותה עוררו הצרכנים.
2.אחפש עבור כולנו מקורות לחברות ידידותיות לבע"ח ולסביבה ואתן להן במה נרחבת ככל שאוכל, כך שחתך הקונות הפוטנציאליות הנחשף אליהן יגדל ואנשים ידעו שיש אופציות שפויות ומוסריות יותר.
אי לכך ובהתאם לזאת-אז אוף טודיי (...טה-דה-דה-דאם...תופים!!!!) אני חונכת מדור חדש, ירוק ובועט אשר ייקרא "מועדון הכָּפַּה הירוקה" ("The Green Paw Club"), כפי שאתם רואים בסמליל הפוסט, פרי מכחולי הקודח.
במדור החדש אסקור, מדי פעם ובאופן מקיף חברות "ירוקות" ואשתדל להעניק לכולנו את המידע הרב ביותר בנושא, הכולל אופציות רכישה, מגבלות, יתרונות, חסרונות וכו'.
זו תהיה תרומתי הצנועה בדרך לשינוי התפיסתי הארכאי אשר עדיין קיים במדינה שלנו לגבי הנושא כמו גם להגברת המודעות בנושא.

  Cosmetics"Antonym" 

הליין הנהדר של "אנטונים"

ההכרות שלי עם החברה החלה כאנקדוטה משעשעת למדי וסופר אקראית, עת נכנסתי לבית מרקחת קטנטן ברעננה בכדי לקנות דבר מה. עד שהרוקחת הביאה לי את מבוקשי הבטתי סביב ונתקלתי בסטנד המברשות שלהם. מבט ראשוני בעיני מאפרת מיומנות הסגיר כי המברשות איכותיות מאד והן סיקרנו אותי מספיק בכדי להתקרב ולמשש אותן מישוש מעמיק יותר. השיער היה נעים למדי, צפוף כדבעי והגימור עשה רושם מאד איכותי. כשהרוקחת הבחינה בהתעניינותי היא שמחה לתת לי דפי יח"צ של החברה והסבירה לי על רגל אחת שמדובר בחברה אקולוגית עם אג'נדה ירוקה. לבקשתי קיבלתי גם את הטלפון של המשווקים בארץ בכדי שאוכל לשמוע עוד פרטים.
כשהתקשרתי מאוחר יותר לתמר ברנשטיין-שפירא, המפיצה הראשית וזו שעשתה לחברה "עליה" רשמית, הסתבר שהקדמתי אותה ביום-שכן היא עמדה בכל מקרה להתקשר אלי, כחלק ממטרתה להידוק הקשר בין החברה לבלוגרי איפור בבלוגיספירה המקומית.

תמר ואני קבענו לפגישת עבודה שקיבלתי במהלכה הסברים מקיפים על המברשות ואג'נדת החברה, אותם אפרט לכם כאן בכמה מילים.
חברת "אנטונים" (שפירושה באנגלית "דבר והיפוכו")  נוסדה במיאמי ע"י וולארי ג'יראו-מאפרת מקצועית ושוחרת מודעות סביבתית, שרצתה מוצרים שיענו על צרכיה המקצועיים ללא האלמנט המתאכזר. משלא מצאה קו שיענה על צרכיה, החלה, בלית ברירה, לפתח מוצרים בעצמה (מתי אצלנו?!). המברשות אם כן, עשויות קני במבוק הידידותיים לסביבה, חבקי אלומיניום הניתנים למחזור והשיער שלהן עשוי סיבי טקלון איכותיים.

הגושפנקא הרשמית שקיבלה החברה כחברת "Cruelty Free" היתה כשליין המברשות זכה בתו התקן הנחשק "Certified Vegan"-מה שמבטיח למתאפרות בעלות המודעות כי המוצרים "כשרים" במאת האחוזים.
רכשתי לשם ההתנסות את מברשת ההנחה, את מברשת הטשטוש הכדורית וקיבלתי את ה"קבוקי" המופלאה להתנסות. 

יופי של מברשות: 1. מברשת ההנחה 2. מברשת הטשטוש הכדורית 3. הקבוקי

מברשת ההנחה הינה לחלוטין תואמת מברשת #239 של "מאק" בגודלה ובצורתה והיא משמשת אותי באופן תכוף למדי. ניתן לעבוד איתה בהנחת צלליות אבן, אבקה ואף צלליות קרם והיא מתנקה מצויין וללא רבב.
מברשת הטשטוש הכדורית, שאמורה להוות סוג של קונקורנציה למברשת 219# של "מאק" קצת פחות מוצלחת לטעמי. אני מוצאת אותה גדולה ורכה מדי בעבור טשטושים מדוייקים של עפרונות וקרה לא פעם שהיא פיזרה לי את החומר יתר על המידה ובצורה לא אחידה. היא כן תהיה מצויינת לדעתי לטשטוש גס יותר בקפל העין של צלליות ובניית זווית חיצונית מרוככת.

ה"קבוקי" מופלאה לעילא ועילא (טוב, נו...זו לא חוכמה. אני הלוא "זונה" של קבוקיות...LOL), והיא עובדת מצויין עם מייקאפים נוזליים ופודרות.
החסרון היחיד שמצאתי והצבעתי עליו גם באוזני תמר, הוא שידית מברשות העיניים עבות למדי בהשוואה למברשות מקצועיות של חברות אחרות. לשימוש אישי ופרטי אין בכך ולא כלום, אולם בעבור מישהי מקצועית, המסתובבת עם סינר מלא במברשות-הן עלולות לתפוס קצת יותר מדי מקום בבסיס שלהן, על חשבון מברשות נחוצות אחרות-אבל אני מודה שזו לחלוטין טענה קצת טרחנית לכל הדעות.
"אנטונים" מאמצים אף הם את השיטה המקובלת להנחות למאפרים מקצועיים ומעניקים להם, בדומה לחברות מקצועיות אחרות הנחה בגובה של 30%, מה שהופך את הקניה למשתלמת בהחלט-כמעט מכל בחינה. נכון להיום, ולמיטב ידיעתי, ניתן לרכוש בארץ רק את קו המברשות של החברה-אבל הבנתי מתמר שהם מתעתדים להביא את כל ליין האיפור בקרוב, כך שיש למה לחכות. בכדי לבצע רכישה יש ליצור קשר בדף החברה ולקבל מידע על נקודות המכירה הקיימות (הסקרנים שביניכם יכולים גם להציץ לאתר החברה האמריקאי ולהתרשם משאר המוצרים שבליין).

אז למה אני ממליצה?
ראשית-כי החברה הינה חברה "ירוקה" מכל אספקט וניתן לקנות ממוצריה ללא חשש.

שנית-כי אני מאד בעד עידוד צמיחה של חברות ועסקים קטנים, במיוחד לאור החזירות התאגידית והמצב הכלכלי הקשים שאנחנו חווים בשנים האחרונות (החל ממצרכי יסוד מהותיים וכלה במוצרי מותרות, כמו גם איפור).

ככל שנעודד חברות קטנות ויזמים פרטיים כלכלית ונעביר את כוח הקניה שלנו למקורות הללו-גם נחזק את העסקים הללו ע"י גלגול הון משמעותי ביניהם וחיזוקן וגם נהפוך לכוח צרכני גדול שמצביע ברגליים כנגד כל הרעות החולות שהחברות הגדולות ניחנות בהן כמו תמחור מופקע, שירות לקוחות קלוקל וצפצוף מתנשא על ענייני אג'נדות חברתיות ומוסריות בעבור חופן דולרים. 

כולי תקווה שמצאתם את הפוסט הזה מועיל. בואו ונמשיך להפיץ את הבשורה, ולהשתמע בפוסט הירוק הבא!

כתבו אלי:yaelmakeup09@gamil.com