קח מקל, קח תרמיל-בוא איתי אל הגליל!!!

(או...יאללה-יאללה, מה את משחקת אותה יאצק?!)

כשקוזנתי האהובה קוצ'ה הזמינה אותי עם שלל חבריה לסופ"ש של בריכה, אוכל וסתלבט בצפון-מיד קפצתי על המציאה. מאז היות אפרוחית גוזל פעוט ומהמהם בן כארבעה חודשים לא הייתי בחופשה אמיתית, ואלוהים יודע כמה הייתי זקוקה לזה. אז אמנם זה לא שווה ערך לחופשה בטוסקאנה, אבל אני בהחלט התכוננתי כאילו זה כך. ראשית-אצתי רצתי לי לביתי השני-"אקססורייז", והצטיידתי לי באי-אילו חפצים הכרחיים של ממש , כיאה לחופשה קסומה על שפת הבריכה. נרכשו לאפרוחה-כפכפי אצבע הורסים וצמיד פרפרים, ולי-טוניקת ים קסומה, שני צעיפים וטבעת תואמת. אלקסיס או לא אלקסיס?! לחופשה נוסעים בסטייל!!!

וכך, בשישי בבוקר, העמסתי את האפרוחית המפזזת, שמתי את המזוודות (!) בבגאז' ונסענו לנקודת המפגש עם החבר'ה בכביש החוף. לאחר שנסענו כמחצית השעה ועצרנו לארוחת בוקר חגיגית, המשכנו בשיירה עולצת עוד כשעתיים כשאפרוחית מקפידה לזמזם מאחור את כל רפרטואר שירי הגן בשני קולות תוך דרישה תקיפה, שאינה משתמעת לשתי פנים, שאצטרף לאלתר. מיד לאחר נסיעה זו שונה שמה לעד מ"אפרוחית" ל"קידוחית"...

מצא את ההבדלים: אפרוחית בת ארבעה חודשים, מתוקה, רכה ושתקנית....

...וכשנתיים לאחר מכן-"קידוחית" בלוק מדריכת החי"ר מצאלים-דוגמת את גיגית המים בליווית "לואי" החביב...

מתכפכפות לנו בכיף-משמאל לימין עם כיוון השעון, כפכפי חיפושיות ופרחים מ"אקססורייז" לאפרוחית, כפכפי "פומה" ולק זרחני לאמא יפותו, וכפכפי "הלו קיטי" המטריפים של ע'-מ"H&M" ברלין

לאחר כשעתיים נסיעה נוספת בה מצאתי את עצמי מזמזת בעל כורחי שירי פעוטות, הגענו לקיבוץ "כפר הנשיא" שבגליל העליון. מיד התארגנו לנו בחדרי ההארחה, ניפחנו עבור הילדודס המצווחים את הבריכות המתנפחות ולאחר שזרקנו את כולם לשם באקט הורי וחינוכי במיוחד, צנחנו על הכסאות שבחוץ תוך שחרור אנחות רווחה קורעות לב, סוף סוף קצת שקט.... יחסי.... שהופרע מדי פעם בשאגה לבבית על אחד מהקטנים שעשה יותר מדי רעש. הבנות ישבו וריכלו, והבנים עשו מה שבנים יודעים לעשות הכי טוב-מנגל!
וכך החלו להם יומיים של בטלה איומה ובהם חזר על עצמו לו"ז ברור ונוקשה מאין כמוהו:
עורכים את השולחן
יושבים לאכול
מפנים את השולחן
עורכים אותו לקפה וקינוחים
מנשנשים
מפנים את השולחן
וחוזר חלילה....:-P
ביום המחרת החלטנו לחלץ קצת את העצמות ולעשות טיול רגלי בשמורת הבניאס...טעות איומה, כפי שיתחוור לנו בהמשך. הגענו אל מסלול ההליכה אופטימיים וחייכנים ובחרנו, כמעשה עירוניים עצלנים, את המסלול ה"קל" (ע"פ הגדרת רשות שמורות הטבע) של ה"גשר התלוי"-משהו שאמור היה להמשך כחצי שעה של הליכה רגלית. את לואי, הכלבלב החייכן נאלצה משפחתו להשאיר מאחור, כלאחר כבוד, בתוך כלוב במשרד הממוזג. גם את הטיולונים נאלצנו להשאיר מאחורינו שכן נאסר עלינו להכניס אותן. בדיעבד הבנו למה...
המסלול ה"קל" התברר כמבוך טיפוסי של מדרגות עפר מסולעות עולות ויורדות, שבחום הכבד ממש לא היו ידידותיות למטייל המתחיל, במיוחד לא אם זה הגיע מלווה, כמונו, בפעוטות בני שלוש ומטה. מדי כמה עשרות מטרים ניצב לו נציג מחוייך של רשות שמורות הטבע שאמור היה לפקח על הנעשה. אני טוענת שהם הוצבו שם פשוט כדי לשמוח לאידנו, מה שהשתלב בעייני מצויין עם החיוכים המרושעים שהם עטו למראנו המיוזע. אפרוחית סרבה בכל תוקף ללכת את מרבית המסלול ברגל, וכך מצאתי את עצמי נושאת אותה על ידי ומקללת בקול רם ומדי פעם מעבירה אותה לאחד מהבנים שבחבורה-שיסבלו גם הם קצת...
הנוף אמנם מרהיב ביופיו והנחל היה יפהפה ושוצף מים, אבל היי-למי היה זמן להסתכל על כל זה כשיבבות "אמא....ידיים!" נשמעו באוזניו כל שני מטר?...בקיצור-אם יש לכם ילדים מתחת לגיל 5, לא הייתי ממליצה לקחת אותם לשם, הגם שהשלט בכניסה טוען אחרת...שוב...קונספירציה כנגד "עכברי העיר", אם תשאלו אותי...:-P

למי אכפת מ"הגשר התלוי", העיקר שיש קרטיבים בסוף מסע הכומתה המפרך-אפרוחית ובת דודתה ע' חולקות קרטיבים

בקיצור-חזרנו לחדרי ההארחה, מיוזעים, מותשים ועם גרונות ניחרים. נחנו, עשינו שוב מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב-מנגל, ושבנו בשעות הערב המאוחרות מאד הביתה-עייפים, שזופים אבל מרוצים למדי.
הקיבוץ מקסים, בתי ההארחה חמודים לאללה והמחיר סביר לגמרי לכל הדעות-לאפרוחית ולי עלה לילה בסופ"ש 500 ש"ח כולל ארוחת בוקר ענקית ומפנקת מאין כמוה. האזור הומה באטרקציות, ועם החבר'ה הנכונים-זו יכולה להיות חופשה כייפית מבלי להוציא אלפי שקלים ולהתקע בין רבבות מטיילים רעשניים.


משמאל לימין עם כיוון השעון:"לואי" החייכן, אפרוחית ו"לואי" במנוחת אחה"צ אחרי האוכל, ו"זואי"-כלבת הקיבוץ החביבה שלא פיספסה אף ארוחה שלנו, כמו שעון שוויצרי!:-D

נכון, אני יודעת שזה לא קשור לכלום-אבל הייתי חייבת לחלוק איתכם כמה אביזרים שווים במיוחד שרכשתי לאפרוחית...

לפוצץ או לקמץ?: משמאל, "קרוקס" של "הלו-קיטי"+3 "ג'יביטים"=210 ש"ח; מימין-תיק אוכל מפח מה"ניו-פארם"-20 ש"ח+שעון מהפיצוציה השכונתית-25 ש"ח+קשת מ"זד"-5 ש"ח=סה"כ 50 ש"ח!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com