ראי-ראי שעל הקיר, אצל מי ה"GIVEAWAY" ה-כ-י, אבל הכי שווה בעיר?!

אכן כי כן יקירי, גם אני מצטרפת בקול תרועה רמה לטרנד היחצ"ני השוטף את הבלוגיספירה-ה"צונאמי-צומי" האולטימטיבי ומחלקת לכן מתנות ו-וואחד "גודי-באג" מלא בכל טוב. כי ככה זה בלה-לה-לנד: יפותו מבזבזת ללא לאות על עשרות מוצרי איפור בשנה ואתם מרוויחים בלי לעשות יותר מדי. כל זאת למען מטרה משותפת ונעלה מאין כמוה: יח"צ פראי וחסר בושות לבלוגי הקט! באיזה עוד השקה רשמית תקבלו דבר שכזה, אה?!
אז מה בעצם צריך לעשות כדי לקחת חלק בדבר המופלא הזה?
שלושה דברים פשוטים וקלילים:
1. להצטרף כמנוי קבוע לבלוג שלי (מצד ימין של ה"קיר")
2. לעשות על הפוסט הזה "Like" (ממש פה למטה...)
3. לכתוב לי בתגובה הסבר קורע לב על למה דווקא לכן מגיע כל הטוב הזה...("כל הזמן רק לפנק, לפנק, לפנק...!"), וכמובן שלא לשכוח לצרף את כתובת המייל.
ביום שלישי הבא, ה-1.6.2010 אכריז על הזוכה המאושרת: המגיבה הנבחרת בעלת ההסבר הכי שנון/מצחיק/מקורי/הזוי, אליה ישלח בכבוד ובהדר רב ה"גודי-באג" הזה ששוויו כ-1,500 ש"ח!

עם אריזה ובלי-ללקק את השפתיים! (פירוט המוצרים ע"פ המספור ממש פה למטה...)

ה"גודי-באג" עצמו מכיל עשרה מוצרי איפור חדשים, דנדשים ושווים ביותר שלא נפתחו מעולם, באריזתם המקורית (!)-מהם מקולקציות מוגבלות שלא ניתן להשיג יותר. כל פריט ופריט נבחר בקפידה על ידי והשתדלתי מאד לתת מענה הולם מבחינת הגוונים כך שהמוצרים יתאימו למקסימום גווני עור במידת האפשר:

1."מאק"-"Face&Body" ברונזר FX בגוון "GOLDEN"

2."מאק"-"Mineralize Skinfinish" (בעגה עממית "MSF") בגוון "GLISSADE"

3."סמאשבוקס"-סומק "O-Glow"

4."מאק"-"Pearlized pigment clusters" בגוון "SCATTERRAYS"

5."מאק"-צללית "PURPLE SHOWER"

6."סמאשבוקס"-צללית "VANILLA"

7."מאק"-אייליינר נצנצים "ENBRONZE"

8."מייבלין"-מסקרה מאריכה "Lash stiletto" בגוון "VERY BLACK"

9."מאק"-"See thru lip colour" ("מכתים שפתיים") בגוון "TENDER TRYST"

10."איב סאן-לורן" גלוס "Gloss repulpant" בגוון מספר 5

א-ב-ל...

זה לא הכל-מעבר לזוכה המאושרת, יזכו גם עשרת המגיבות הראשונות לפוסט זה, בהנחת סלב של כ-15% הנחה על איפור ארוע שיזמינו ממני במהלך החודשים יוני-יולי (יש לכן נשף סיום כיתה י"ב? חתונה של החברה הכוסית והמיליונרית? בר מצווה לרוזנבלומים בבצרה? זה הזמן לדפוק הופעה!)-במעמד האיפור יקבלו הזוכות גם שי קטן ממני+"בוסה" מצלצלת, באהבה-און דה האוס!


הסברים, הבהרות, מענות, טענות ושאר ירקות:
*כפי שציינתי, כל המוצרים, ללא יוצא מן הכלל חדשים לגמרי ולא נוסו מעולם. מקצת האריזות אולי נראות קצת "עייפות" בקצוות אבל אין בזאת כדי להעיד על טיב/איכות/טריות המוצר, אלא רק על הסדר השורר בחדר העבודה שלי (תפסתם אותי בקלקלתי-מודה...:-P)
*הזוכה ב"גודי-באג" תבחר על ידי ע"ס התאמת הנימוק שלה. מה שכן-אני מבטיחה לכולכן בחירה לא מוטה וללא משוא פנים (מה שאומר, חברותיי היקרות-אתן יכולות ללקק לי עד מחר, הפעם זה לא יעזור....:-P)
*פרטים נוספים, מחירים, שאלות וכיו"ב יענו במסרים אישיים לתיבת הדואר שלי בלבד!

התקנון הרשמי-אנא קראו בעיון!!!
"תקנון ההשתתפות ב"חלוקת המתנות"-”YAFUTOO-IN-LA-LA-LAND”

א. כללי:
1. חלוקת המתנות (להלן, ה-"GIVEAWAY"/ה”גיב-אוואי”) פתוחה לכל הגולשים/ות בכל הגילאים, בכפוף להוראות תקנון זה.
2. ההשתתפות ב"גיב-אוואי" הינה בגדר הסכמה לתקנון זה על כל חלקיו, והמשתתף ו/או הגולש המשתתף ("המשתתף") מאשר בהשתתפותו כי הוא מסכים לתקנון זה ופוטר אותי, מכל דרישה או תביעה הקשורה, במישרין או בעקיפין, לחלוקת המתנות עצמה.
3. אני שומרת לעצמי את הזכות לעדכן את תנאי התקנון, לפי שיקול דעתי הבלעדי, בהודעה אשר תתפרסם מראש בבלוג.
4. כל מקרה של סתירה ו/או אי התאמה בין התקנון לבין כל פרסום אחר, מכל סוג ומין, למעט הודעה כאמור על שינוי תנאי התקנון, יגברו הוראות תקנון זה והן אשר תקבענה. המודעות והפרסומים השונים בפלטפורמות אחרות, כדוגמת פייסבוק וכיוב' הם לנוחות המשתתפים בלבד.
5. אני רשאית,על פי שיקול דעתי הבלעדי ו- מבלי לספק נימוק, למנוע השתתפות של גולש כלשהו ב”גיב-אוואי” הנוכחי.
6. משך זמן ההשתתפות האפשרית עד להכרזת ההחלטה על מקבלי ה"גיב-אוואי": משעה 00:01 ביום 24/05/10, ועד השעה 12:00 ביום 01/06/10 (להלן: "תקופת ההשתתפות בחלוקת ה”גיב-אוואי").
7. אני רשאית להאריך או לקצר את פרק זמן חלוקת המתנות על פי שיקול דעתי.

ב. כללי ההשתתפות ב"גיב-אוואי":
1. על כל המגיבים לפוסט זה (במטרה לקחת חלק ב”גיב-אוואי”), לנמק ולהסביר במשפט או שניים בשפתם-הם מדוע דווקא להם מגיע לזכות ב”גודי-באג”. בנוסף עליהם לכתוב את כתובת המייל העדכנית שלהם.
2. על כל המגיבים לפוסט זה (במטרה לקחת חלק ב"גיב-אוואי") ללחוץ על אופציית ה”לייק” בפוסט האמור.
3. על כל המגיבים לפוסט זה (במטרה לקחת חלק ב"גיב-אוואי") להצטרף כמנויי קבע לעדכוני הבלוג.
4. הזוכה ב"גודי-באג" יבחר על ידי בלבד, ואני שומרת את הזכות לבחור בו כראות עיני ע"פ התאמת רוח הנימוק לעצם ההשתתפות בחלוקת המתנות-קרי, מקוריותו, שנינותו, בדיחות הדעת בה הוא נכתב וכיוב'. החלטתי על הזוכה ב"גודי-באג" תהיה סופית ובלתי ניתנת לערעור. למען הסר ספק, אינני מחויבת לפרסם את השיקולים לבחירה.

ג. פרסים:
1. הזוכה ב”גודי-באג” שיבחר, כאמור ע”י וע”ס השיקולים שלי המפורטים לעיל, יקבל חבילה של עשרה מוצרי איפור חדשים, סגורים באריזתם המקורית. ה”גודי-באג” ישלח לביתו של הזוכה בדואר חבילות רשום או בדואר שליחים, ע”פ ראות עיני ובמימוני.
2. עשרת המגיבים הראשונים לפוסט זה יזכו בכ15%- הנחה (להלן, “הנחת סלב") על איפור ארוע בודד שיזמינו ממני במהלך החודשים יוני-יולי 2010 (כולל). ההנחה הנ"ל תינתן כנגד איפור ארוע אחד פר זוכה, באזורי גוש דן והשרון בלבד! {קרי, מאזור חולון בדרום (כולל) ועד לאזור נתניה בצפון (כולל)}.
3. הזוכה ב"גודי-באג" לא יהיה זכאי ל"הנחת הסלב" בנוסף, גם אם תגובתו תרשם בין עשרת התגובות הראשונות לפוסט זה.
4. ההודעה על הזכייה תימסר על פי שיקול דעתי הבלעדי והמוחלט באחד (או יותר) מן האמצעים הבאים: כתובת הדואר האלקטרוני כפי שעודכנה על-ידו בתגובתו או הודעה באתר ("ההודעה על הזכייה") או כל אמצעי סביר אחר שתמצא לנכון. בתוך 3 ימים מיום שליחת ההודעה על הזכיה, על כל זוכה להשיב לי באותו אמצעי בו קיבל את ההודעה על הזכיה בצירוף כל פרט נוסף שיידרש. ה"גודי-באג" תשלח לזוכה בתוך פרק זמן של עד 14 יום מיום סיום חלוקת המתנות המוגדר לעיל.
5. זוכה אשר לא אותר תוך זמן סביר ו/או לא ישיב להודעה על הזכיה בפרק הזמן הנ"ל, ייחשב כמוותר על זכייתו, יאבד את זכותו לקבלת מתנה כלשהי ולא תהא לו כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה בגין אובדן הזכות כאמור ואני אהיה רשאית להעביר את הפרס לבא אחריו בדירוג שנקבע על ידי.
6. המתנות שמחולקות ע"י הינן אישיות והזוכים אינם רשאים להסב אותן לאחר, להחליפן, לשנותן או להמירן בכסף ולא בשווה כסף ולא בכל מתנה או מוצר אחר.
7. על אף האמור בסעיף זה,אני שומרת לעצמי את הזכות להוסיף, לגרוע, ולשנות את המתנות ולהציע מתנה חלופית באותו ערך ואף נמוך ממנו, על פי שיקול דעתי הבלעדי לאור קרות אירועים אשר אינם תלויים בי ואשר לא יכולה הייתי לצפותם .
8. המתנות אשר מחולקות על ידי (להלן, "המוצרים") הן של חברות ידועות, מוכרות ואמינות. לפיכך אין לראות בי אחראית בשום צורה ודרך לגבי תכולת המוצרים, בכלל זה החומרים השונים אותם הם מכילים, טיבם וכל היבט אחר הנובע מהשימוש ייעודי וסביר שלהם-לרבות תגובות אלרגיות אפשריות לחלק מהם.

ד. פטור מאחריות:
1. הבלוג שלי שנמצא באתר blogspot.com אינו חסין מכל טעות או תקלה. אינני מתחייבת שמהלך חלוקת המתנות לא יופרע או יתקיים כסדרו ללא מגבלות או הפסקות, ינוהל ללא טעויות, יהיה חסין מפני גישה לא מורשית, נזקים, קלקולים, אי דיוקים, שגיאות דפוס ותקלות, לרבות תקלות בחומרה, בתוכנה או בקווי התקשורת. כמו כן ומבלי לגרוע מהאמור לעיל, מובהר בזאת ומוסכם שאין לי שליטה ואו יכולת בדיקה או תאום לגבי תקלות אשר יתכנו עקב שימוש בפורטל האינטרנטי הנ”ל.
2. המשתתף מצהיר בזאת, כי אין לו, ולא תהיה לו ולכל הבאים בשמו או מטעמו, כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כלפי, בין היתר, בכל הקשור והמתייחס לחלוקת המתנות. המשתתף מצהיר בזאת, כי התחייבותו זו הנה בלתי חוזרת ובלתי ניתנת לביטול או לשינוי בלא יוצא מהכלל ובמידה המרבית המותרת על פי דין.
3. מבלי לגרוע מכלליות האמור, מוצהר בזה במפורש כי השתתפות בחלוקת המתנות הינה לצורכי שעשוע, וכי עלולות ליפול טעויות, וכי בכל מקרה ההשתתפות בחלוקת המתנות הנ"ל לא תקים למשתתף כל עילה, טענה או תביעה הקשורה במישרין או בעקיפין עם חלוקת המתנות, ניהולה, תוצאותיה ו/או כל הכרוך בה.
4. אינני אחראית בכל צורה שהיא לגבי תקלות כלשהן,שנוצרו עקב ביצוע לקוי של השירותים הקשורים בספקי שירותים חיצוניים, או עקב גורמים שאינם תלויים בי, לרבות "דואר ישראל" או כל אמצעי שילוח אחר דרכם תמוען ה"גודי-באג".

ה. תנאים נוספים
1. אני רשאית להפסיק בכל עת, ולאלתר, מכל סיבה שהיא, לפי שיקול דעתי המוחלט והבלעדי, את חלוקת המתנות, כולה או כל חלק ממנה, ו/או לשנות את תנאיה ו/או כל אחד מהמועדים הנקובים בה.
2. מבלי לגרוע מן האמור בתקנון האתר, אני שומרת לעצמי את הזכות להשתמש בטוקבקים שיועלו פה למטרות יחסי ציבור ו/או קידום ה"גיב-אוואי" בכל אמצעי תקשורת ו/או כל עניין מסחרי אחר על פי צרכי ושיקולי.
3. אני שומרת לעצמי את הזכות לעכב ו/או לבטל את מסירת המתנות מכל סיבה שאמצא לנכון עד לבירור כל עניין הקשור לחלוקת המתנות או אחר הנובע מכך.
4. במקרה של חשש להפרת תקנון זה ו/או הפרת תקנון האתר ו/או לכל פעולה אחרת שנועדה לעקוף את תנאי תקנון זה ו/או חשש לביצוע מעשה של מרמה, עבירה או חוסר תום לב, הנני רשאית בכפוף לשיקול דעתי הבלעדי, לפסול את המשתתף ו/או את הזוכה הרלוונטיים, בלא מחויבות למתן הודעה כלשהי, ובמידה ומדובר במשתתף אשר זכה במתנה, אהיה זכאית, רשאית, אך לא חייבת, להעביר את המתנה למשתתף שהגיע למקום הבא אחריו אף אם היה אותו משתתף מקבל אותה אף ללא אותו מעשה.
5. בכל מקרה של סתירה ו/או אי התאמה בין תקנון זה לבין כל פרסום אחר, יגברו הוראות תקנון זה והן אשר תקבענה. המודעות והפרסומים השונים הם לנוחות והנאת המשתתפים בלבד ואין בהם כדי לחייב בעניין כלשהו אותי ואת הבלוג שלי.
המשתתף מסכים לתקנון זה ופוטר אותי מכל טענה, דרישה או תביעה הקשורה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם חלוקת המתנות, קבלתן או אי קבלתן בלא יוצא מהכלל.
6. תקנון זה מנוסח בלשון זכר אך מיועד במידה שווה בעבור שני המינים."

כן-כן, זו יכולה להיות בשבוע הבא א-ת, הזוכה המאושרת!!!

קראתם? הפנמתם? אז למה אתם מחכים? הצטרפו לעדכוני הבלוג ורוצו להגיב לפני שיתפסו לכם...;-*
בהצלחה!!!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

Got milk?!

(או...פוסט חגיגי לשבועות...:-P)


וידוי מזעזע נוסף באמתחתי.......אני שונאת-שונאת-שונאת לבן! כאחד מהצבעים (אם אפשר לקרוא לו צבע בכלל...) מהשלישיה הפותחת השנואה עלי ביותר (קרי-כחול, לבן ואדום), וכ"צבע" שהקונוטציות היחידות שיש לי ממנו הן החולצות הלבנות והמעומלונת של טקסי הזכרון בבית הספר, צבע ללא צבע שכמותו, בעבור אדם כה "צבעוני" שכמותי הוא סוג של הצהרת כוונות שאומרת-לא מריח, לא מסריח!
בנוסף, זה אחד הצבעים שהכי פחות מחמיאים לי ויזואלית. מה לעשות שמישהי כמותי שעורה בימים טובים של קיץ הוא בגוון של גופה לא יכולה להרשות לעצמה, גם לו רצתה, ללבוש לבן. קיבינימט, אפילו בחתונה שלי לא לבשתי לבן-מה יותר מזה כהצהרת כוונות אופנתית? אין לי בארון ולו פריט ביגוד אחד לבן (אלא אם כן אתם מתעקשים לכנות את הטישרט המסמורטטות שגנבתי למר יפותו לצורכי שינה, שגם הן, עם הכביסות, שינו את צבען מאז לסוג של בז' פולני), לא אביזרים לבנים וגם לא נעליים לבנות.....כלום-כלום-כלום!
אפשר לקרוא אם כך לאהבה שלי לכל דבר שקשור לחלב ומאכליו ללא הבדל סוג, צבע, ריח ומין סוג של צדק פואטי. בכלל-אם הייתי יכולה לחיות את חיי הקולינריים על טהרת הגבינות, הפסטות והדגים הייתי היום בנאדם מאושר ושמח בחלקו.
לא מפליא אם כך ששבועות הוא אחד מהחגים האהובים עלי ביותר. ראשית, המצפון המוסרי שלי שקט קצת יותר שזה לא חג שהצלחתו נמדדת ע"פ מספר גוויות הפרה שאנחנו מפרקים במהלכו (אני אמנם לא צמחונית, אבל גם קרניבורית גדולה, כאמור, אינני...); שנית-הוא מסמל את התחנה האחרונה במירוץ החגים המטורף של המסורת היהודית אליה מרביתנו משתייכים, אם נרצה או לא (מתיש קצת העניין הזה...) ומעבר לזה, וחשוב לא פחות-זה החג הכי טעים!!!
השנה אפשר לצרף לרשימת ה"בעדים" שיש לי לחג הלבן הזה גם את ההכנות של אפרוחית לחגיגה בגן. בצר לי נאלצתי לכתת את רגליי ולחפש לה, רחמנא ליצלן, שמלה לבנה. למה רחמנא ליצלן? כי בלי שום קשר לכך שאני לא מתה על הצבע הזה אני חושבת שלילדים מתחת לגיל 12 אסור ללבוש אותו. תכלס, מי מאיתנו רוצה לעמול קשה ולנקות כתמים של רסק עגבניות מהפסטה החגיגית או את טיפטופי מיץ האבטיח שבמקרה נזלו על כ-ל החלק הקדמי של השמלה?! לקנות בגדים לבנים לילדים זה כאילו לומר בריש גלי קבל עם ועדה-"אני מפוצצת בכסף שאין לי מה לעשות איתו ולכן אני נורא נהנית להשקיע אותו בבגד חד פעמי, שמיד לאחר השימוש הראשוני שלו יראה כמו סמרטוט עם כתמים דהויים-עדות אילמת לנסיונותי האומללים להסירם בכל מסיר כתמים אפשרי שקיים בשוק...".

משמאל לימין: אפרוחית מדגמנת את לוק האביבי, מתייעצת עם "שנפסי" בעניין הזר ודוגמת את קוטר ה"קלוש" שבחצאית....


בקיצור-לא היו לי הרבה ברירות, הוראות הגן היו להלביש את האפרוחית בבגד לבן ולצייד אותה גם בטנא מאובזר ובזר פרחים לראש. אני חייבת להודות בפה מלא שאת כל שלוש המטלות עשיתי בשמחה עילאית בליווית הקטנה, שגם בחרה את גווני הפרחים לזר (שילוב יצירתי משהו, יש לומר) וגם ציוותה עלי במיומנות אילו פירות לשים בטנא. בערב החג חגגנו אצל הוריה של MISS POO בארוחת ערב חגיגית שהפכה לאורגיה קולינרית פרועה של מוצרי חלב, גבינות, פסטות דגים ויין עד-לא-ידע...
אז ככה-בשביל הכיף, וכטוב ליבי בשמחת החג (מה שלא קורה הרבה, אני מודה...) אני משתפת אתכם פה בכמה אימג'ים חביבים שמתקשרים לצבע הלבן בדרכים קצת יותר מעניינות וארטיסטיות לטעמי...
בראש ובראשונה-שתי הפקות שאיפרתי בהן, האחת על טהרת הבגדים הלבנים והאיפור הנקי, והשניה-עתידנית משהו, עם נגיעות של לבן וכסף...קבלו....

ההפקה הלבנה: צלם-ארקאדי ברונשטיין

הפקת המשקפיים: צילום-גורן ליובנצ'יץ'

ואם כבר באיפור עסקינן...מוצרי איפור לבנים הם לא משהו שימושי במיוחד-גם לא אצלי בתיק המקצועי. מה שכן, שימרים למיניהם עם גימורים פרוסטיים, מוכספים ומוזהבים יש לי עד בלי די וזה למעשה השימוש הרב והוורסטילי ביותר שבו אני מרבה להשתמש בגוון הזה...אספתי עבורכם מדגם באמת קטן ומאד לא מייצג של כמה מהם....

בתמונה: 1-4, "מאק"-שימר בתפזורת "סילבר דאסק", פודרה מינרלית "לייטסקפייד", פודרה דחוסה "בילייטפול", פיגמנט "וונילה"; 5. פודרה HD של מופ"ה; 6-7 שימרים בקרם-"סטרוב קרים" של "מאק" ו"ספוטלייט" של "אסתי לאודר"; 8. "אבקת יהלומים" של מופ"ה; 9-10. "מאק"-אייליינר בג'ל "פרוסטלייט" ונצנצים "ריפלקטס גולד"



גם מראות איפור לבנים הם לא דבר נפוץ במיוחד-הצבע אינו מחמיא להרבה גווני עור ונראה זר לחלוטין עליהם. זו גם הסיבה שאפשר בעיקר למצוא אותו בתחום האופנה ועל מסלולי התצוגות-מה שלא עובד בחיים ה"אמיתיים", עובר במה נהדר! הלבן, על גווניו וגימוריו, ההברקות, וההיי-לייטים למיניהם עובדים נפלא במגוון טקסטורות ואופנים.

משמאל לימין עם כיוון השעון: לילי קול ל"ווג-איטליה"; דו ג'ו-אן ע"י אקלן ביילי; אימג' של "מאק" לקולקציית "גו לייטלי"; מראות האיפור בקולקציה האחרונה של אלי סאאב; מראות האיפור של גליאנו לחורף 2009; שוב "מאק" לקולקציית "פרברטד פרל"


ולסיום, כדי שישאר טעם טוב בפה, לקינוח (תרתי משמע) אימג' עסיסי של הדבר האמיתי שלשמו באמת אנחנו מתכנסים בשבועות...כי הרי כולם יודעים כבר מזמן שאוכל חלבי זה ממש סבבה ולו רק בשל המתוקים שבסוף...
אז לפני שהדודא לעוגת גבינה משתלטת עלי באופן הרסני, אני אעזוב אתכם כרגע, מריירים את עצמכם לדעת אל מול המסך....
חג שמח, אה?!;-)


לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

Coz I'm worth it!!!

(או...תגידי, למה את לוקחת @#$%& ש"ח על איפור?!)

"זה המון כסף לא? מה יש לקחת כל כך הרבה כסף על איפור כלה?....באים, מקשקשים קצת עם המברשות וזהו, מה לא?!..."
אז זהו...שלא!
הפוסט הזה נכתב למפרע, כדי שאוכל לשלוח אותו לכל הכלות העתידיות שלי, במקום לנסות ולשכלת להן לשווא (מהמילה "שכלתנות"-המצאתי שורש ריבועי מורכב חדש!:-D) מה ההגיון שעומד מאחורי התמחור. למען תדע כל כלה עבריה כי בכל מאפרת אפרורית מן הישוב טמונים בפוטנציה אינספור אנשי מקצוע. ובעצם, כשהיא שוכרת שירותי איפור, היא שוכרת למעשה קאסט שלם! קבלו:

הפסיכולוגית

ביום הארוע, וגם לפניו-עוד באיפור הנסיון, על המאפרת לגייס את כל תעצומות הנפש ומשאבי הפסיכולוגיה שהשכילה לרכוש ברבות השנים עם קהל לקוחותיה. החל משיחות נפש עמוקות על גווני צלליות וכלה בהתחבטות מהותית בשאלה "האם באמת השפתון הוורוד יהיה לי יפה, או שמא נוותר עליו?!". מניגוב דמעות שליש כשהכלה מייבבת על חמותה לעתיד, החברה הטובה שהבריזה לחו"ל בדיוק ביום החתונה ומעצבת השמלות האנטיפתית ועד לפתרון סוגיות ומחלוקות בינה לבין בן זוגה בענייני החתונה (צבע המפות, עיצוב החופה ושיר הסלואו המסורתי).
תעיד על כך נ'-חברתי הדיווה שביום חתונתה, מיד עם תום תהליך האיפור המוקפד ובעודני חונטת אותה אל תוככי המחוך (ראו סעיף 2), שניות לפני שיצאנו לכיוון מקום האירוע-פרצה ביבבות קורעות לב על כמה שהיא נראית נורא, שהשמלה איומה עליה, שהיא מאחרת לחתונתה שלה עצמה (!) ושהכל "ממש-ממש לא כמו שהיא תכננה!!!".
בזינוק אתלטי מרשים ומלא פאתוס זרקה הצלמת שליוותה אותנו את ה"קנון" המופלאה שלה על מיטת חדר המלון ואצה רצה להביא לי צמרונים-בטרם יהפוך איפור העיניים המושקע לעיסה דביקה, בעוד אני מחבקת את נ' וסימולטנית לוחשת לאוזנה מילות ניחומים אוהבות (קיבינימט-כל מה שעניין אותי אז היה שהריסים המלאכותיים לא יעופו!!!).

המלבישה והסטייליסטית (להלן, סעיף 2)

גם אחרי שהמאפרת מסיימת את מלאכת האיפור עליה להשאר בסביבה-כי תמיד צריכים יד נוספת שתעזור במלאכת ההלבשה הסבוכה, במיוחד כשמדובר בשמלות מחוך הנפוצות משום מה במחוזותינו. מזלי שלי "שפר" עלי במיוחד שכן אני, כפי שחפרתי פה אינספור פעמים, בוגרת "שנקר" (שהלוא רק לשם כך למדתי 4 שנים במוסד אקדמאי מוערך...). אם כן-במרבית המקרים אני מוצאת את עצמי רוכסת את המחוך האימתני בעודי מפזרת פקודות נמרצות למלוות המקרקרות מסביב בהתרגשות: "תחזיקי פה...", "לא לשחרר..", "תלחצי...", "שימי פה אצבע....", "להדק...", "את נושמת?...בטוח?!".
נ' כאמור, היתה ועודנה בחורה לא קטנה עם מרפסת מפוארת למדי, ותהליך רכיסת המחוך שלה הופסק 3 פעמים ברציפות בעקבות חרחורי חנק קשים מצידה (מה לעשות, כשסוגרים מחוך בידיים לא מיומנות, ה"בזנוקים" עלולים להגיע למקומות חריגים במיוחד- במקרה של נ', שני "חבריה" איימו לחנוק אותה למוות בעודם חוסמים את זרימת האויר התקינה לפיה). מכאן ועד להתפרצות הבכי האומללה-המרחק היה, כאמור, קצר למדי...תנוח דעתכם, היום אני מומחית למחוכים מכל סוג ומין!

פעם מאפרת-תמיד מלבישה:אמתכם הנרצעת מאפרת את נ' וגם רוכסת את מחוך האימים; בתמונה למטה, עוזרת לכלה נוספת עם ההינומה...


המכונאית (סעיף 2/קטן)-לאחר תהליך החניטה במחוך, צריכה המאפרת להבין גם מעט מרזי מינוחי מכונאות הרכב:
*"כיוון פרונט"=לשלוח יד אל החזה ולסדר את ה"תאומות" כדי שלא יפזלו אחת למטה ואחת למעלה...
*בדיקת "שמן-מים"=סידור תחתית השמלה המלווה בשליחת ידיים מביכה משהו אל חלקיה המוצנעים יותר של הכלה ומשיכת השמלה-מקדימה ומאחור
*ולבסוף, "הרצה"="תסתכלי אלי....תעמדי זקוף....תלכי כמה צעדים! את יכולה לשבת?....תסתובבי....סבבה!".
תהליך ההלבשה אמנם הסתיים, אך לא תהליך האבזור וההנעלה. פה נעשה מצד המאפרת והכלה לעתיד סיעור מוחות קדחתני ביותר לגבי השאלה הרת הגורל האם עגילי הפנינה העתיקים מתאימים יותר ללוק הכולל, או שמא תבחר דווקא בשרשרת הוינטאג' שנרכשה במיוחד בפריז ומתאימה לחרוזים שמתאימים לשל שמתאים להינומה שמתאימה לאבזם הסנדל...מיותר לציין שגם את הסנדלים תנעיל המאפרת לכלה, כי מה לעשות-עם מחוך אי אפשר בדיוק להתכופף ובטח שלא לנעול נעליים!

התופרת

(שזה בעצם המשך ישיר לסעיף הקודם)
מנוי וברור לכולם שתוך כדי תהליך ההלבשה, נאלצת המאפרת גם להשתמש מדי פעם בכישורי בתיה עוזיאלי המופלאים שלה ע"מ לחזק חוט סורר בהינומה, להשחיל מחדש במיומנות-וונדר-וומאנית חרוז קריסטל יקר ערך שנפל מהמחוך, או לתפור את אותו קרס מחורבן שהתעקש לקרוס (האם מכאן בא שמו?) עם סגירת רוכסן השמלה תחת משקל ה"בלקונט" של הכלה התורנית והנרגשת (למה במדידות זה לא קורה לעזאזל?!).


ליצן החצר

המאפרת תמיד, אבל ת-מ-י-ד צריכה להיות מצויידת לא רק בחיוך רחב מאוזן לאוזן אלא גם בצרור בדיחות והגיגים מטופשים במיוחד המותאמים ליום האירוע ואשר ינעימו את זמן הכלה ומלוותיה לאורך כל שעות אחר הצהריים המתוחות (את אף אחד לא באמת מעניין שדווקא באותו היום האוטו לא הניע לך/"קיבלת"/התקשר אליך מנהל הבנק/השכן מלמטה השאיר מכתב לך מאיים בגלל הכלב/הכלה משבוע הבא התקשרה בפעם המיליון לוודא שאת אכן זוכרת אותה).
לא זו בלבד שאת נאלצת לשעשע את הכלה וחבורתה-בין לבין תצטרכי גם לטפוח באמפתיה על כתפה של אם הכלה הבוכיה, להושיט לה קלינקס, לשחרר איזו אנקדוטה משעשעת על אם כלה מטורפת במיוחד שנתקלת בה בעברך (ותמיד יש אחת כזו....), וכמובן לעשות ברגש רב "קולולו" אשכנזי משהו בעת המפגש המרגש בין הכלה הסמוקה לבח"לה המבולבל מההמולה שבחדר.

נערת המים

בין איפור הכלה לזה של מלוותיה, אמה, אחיותיה, גיסתה וחמותה לעתיד, מן הראוי שהמאפרת גם תזמזם כדבורה עמלנית בינות הנוכחים-תציע לכולם לשתות, תפציר בכלה להכניס גם משהו קטן לפה (לפני האיפור כמובן) כי "את תראי שבאירוע לא תאכלי כלום מההתרגשות....שלא תתייבשי!" ותכין קפה לצלם הוידיאו שהגיע ובינתיים נח בסבבה שלו על הספה ומזפזפ בינות ערוצי הטלויזיה עד לצילום הטאץ'-אפים האחרונים.

אשת הפרופס

כדאי מאד, לטובתה של המאפרת-שתיק האיפור שלה תמיד יהיה מתוקתק, נקי ומסודר למשעי, שכן עליו לשמש כפרופס נייד וזמין בכל עת האיפור ובזמן שצלמי הסטילס עומלים רבות על בימוי הסצנות ה"ספונטניות". אז מה אם את צריכה בדיוק באותו הרגע את הברונזר של "מאק" או את המייקאפ של "אסתי לאודר", את לא רואה שהם כרגע מככבים בסצינת ה"מקדימים" החזקה ביותר של ההכנות?! באמת! מאד חסר התחשבות מצידך!!! רק על עצמך את חושבת! ועכשיו, אם לא אכפת לך לזוז קצת ממזוודת האיפור, את מטילה צל בעייתי על סינר המברשות הפוטוגני שלך שזרוק ב"אקראיות" על מסעד הכורסא במנח אומנותי משהו....קישתא!

נכון שזה נורא ספונטני ומיוחדג'?-כמה מהמזוודות שלי לאורך השנים בעיני הצלמים...


השחקנית

(שוב, מתבקש-המשך ישיר של הסעיף הקודם...)
המאפרת צריכה להיות זמינה בכל רגע ורגע משלבי האיפור להשתתף בסצינות המצולמות של "מאחורי הקלעים". תירוצים עלובים כמו "יש לי Bad hair day...", "אני נפוחה מהמחזור" או "אל תצלמו אותי מהפרופיל הימני..." בטלים בשישים לנוכח המטרה הנעלה של הנצחת דמותך בצילומי ההכנות של החתן והכלה לדראון עולם. לא עשית שורש? בעיה שלך מותק!!! לנצח תופיעי באלבום החתונה שלהם כמאפרת השחורדינית שהגיעה לאפר בלי לקבוע תור למספרה קודם לכן.
בפעמים אחרות-יאחרו הצלמים להגיע לזירת הארוע, ויואילו בטובם להכנס בקול תרועה רמה לאחר שמלאכת האיפור הסתיימה ואת ארזת כבר את המזוודה. אז תתבקשי כלאחר כבוד לפתוח שוב את הדברים, לפרוש אותם יפה ולביים סצינות של "כאילו"....הנה פה, את מפדרת קלות את אפה של הכלה, שם, את מניחה בביטחון מסקרה להדגשת הריסים, וכאן-ממש כאן, הונצחת בתמונה מרגשת במיוחד באותה השניה שבה שירטטת את השפתיים והכנת אותן למריחת הגלוס. אכן, רגעים קסומים וספונטניים לחלוטין! אל תשכחי לחייך, אה?

הדיפלומטית

אחת מהתכונות החשובות, אם לא החשובה מכולן שכל מאפרת מתחילה צריכה להשכיל ולהפנים, ויפה שעה אחת קודם. לא משנה עד כמה הסיטואציה מגוחכת/פתטית/מצחיקה/הזויה, עליה להיות דיפלומטית כמו חניכה מצטיינת בקורס צוערים של משרד החוץ:
-אסור בתכלית האיסור לקחת חלק ברכילות העסיסית על הדודה ז'ניה, שהחליטה בשיא חוצפתה לבוא עם שמלה לבנה (שומו שמיים!) לחופה.
-לא מקללים בקולי קולות את עבודתו של מעצב השיער-גם אם זה ברח כל עוד נפשו בו והותיר אותך המומה עם שארית ספריי אומללה ותסרוקת שמטה לנפול בשל הלחות העזה.
-לא מותחים בשום צורה ודרך ביקורת על השמלה של הכלה משתי סיבות עיקריות:1. זה חסר טעם, כאילו, "הלו, זה מה יש!".... 2. זה אוטומטית יביא את הכלה לידי בכי, יפגע בשלמות האיפור, יכניס את כולם לכוננות ספיגה ויציג אותך כחסרת טאקט! בקיצור, חזרנו לסעיף 1-חסר טעם!
-לא רבים עם הדודה השניה של הכלה על כך שמלאכת האיפור התעכבה זמן רב מדי ובשל כך היא לא הספיקה לפזר את עלי כותרת הורדים שתכננה לפזר על השביל לפני בוא החתן.
-לא נעלבים מההערות העוקצניות של החתן כשהוא רואה את אשתו לעתיד מוכנה ומפורכסת עבורו ושואל אותה האם זו באמת היא ולמה לעזאזל היא נראית כאילו יש לה "פנסים" בעין!
-ויותר מהכל, מבליגים, סותמים את הפה, בולעים את הצפרדע ולפעמים, לפעמים אפילו ממש נהנים מכל הסמטוכה הרעשנית!

אז יקירי האהובים, אם אתם שניה לפני החתונה, שקועים בתוך קלחת ההכנות הקדחתניות, ושואלים את עצמם היכן לקצץ בעלויות-מאפרת זה לא המקום הראשון שבו הייתי בוחרת, תראו על כמה אנשים אתם מוותרים בהינף יד שכזה...לא חבל?!

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

Oh just shoot me, why don't ya!!!

(או מדור "על הסכין"-פוסט מורחב/3)

***כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי. אני עושה כמיטב יכולתי לתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן על מנת לאפשר לכם, יקיריי, לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.

מוצרי האיפור נבחנים ע"פ חמישה מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off). מוצרי הטיפוח נמדדים ע"י מדדים דומים: צורת האריזה ואסתטיקה חיצונית; נוחות השימוש; רמת המחיר; יעילות ואפקטיביות המוצר לאורך זמן***

כן, אני מודה...אין לי עצם אחת יציבה בעמוד השדרה הרכרוכי שלי....גם אני נפלתי בפח המפתה כל כך של מברשות "סיגמא" ואצתי רצתי בעקבות לחץ חברתי לא מתון בעליל (כל האינטרנט מדבר עליהן) לרכוש לי מהם ע"מ לבחון במו עיני-האמנם, כצעקתה? (ובהזדמנות זו אני רוצה להודות שוב לח' המקסימה שעשתה עבורי את הרכישה הזו...;-)).

החלטתי להתחיל בקטן ולרכוש את מברשת הדואו-פייבר תואמת ה-188 של "מאק" ואת הקבוקית הנשלפת שנקראת "Princess Grace" בצבע וורוד (איך לא?! אני כל כך צפוייה גוד-דאם-איט!!!). סך עלות ההזמנה, כולל דמי המשלוח-180 ש"ח בלבד! סיפתח מהנה ומבורך לכל הדעות.
ובכן....פרק זמן המשלוח היה יחסית ארוך מהמצופה (כבר שמעתי מבנות שהמשלוח הגיע אליהן במהירות של כשבוע)-אני נאלצתי לחכות כחודש תמים עד שקיבלתי הודעה על החבילה...אבל שויין, זה ממש בקטנה ויש מצב שזה קשור גם לצורת השילוח-שלי לא הגיעו בדואר רשום.
המברשות הגיעו עטופות היטב בצורה משובבת עין למדי בשקית אורגנזה מצועצעת. הגם שאני לא נוטה לתת לעטיפות מקושקשות להסיט את תשומת ליבי מן העיקר-תכולת החבילה, אני חייבת להודות שזה לגמרי כיף לקבל "מתנה" מושקעת בצורה כזו. כל מברשת הגיעה ארוזה בנפרד-הקבוקית בקופסה קשיחה ותואמת ה-188 עם ניילון מגן לשמירה על השיער.

הדואר בא היום, באוטו האדום: המארז המהודר והמברשות הבתולות...


במבט ראשוני וחטוף-ה-188SS נראית ממש כמו תאומתה האבודה של זו מ"מאק": אותה ידית שחורה, אותן שיערות (שיער עז וסיבים סינטטיים), פחות או יותר אותו קוטר מברשת וצפיפות שיער. במבט מעמיק יותר נגלים ההבדלים: ידית המברשת עבה וארוכה מזו של "מאק"; לראש המברשת יש ריח סינטטי עז (שהתחזק לאחר החפיפה); המברשת הזו, (כמו כל המברשות שלהם) מיוצרת בסין (PRC=People Republic of China), בניגוד לאלו של "מאק" שמיוצרות בצרפת וביפן.

וכך הן נראות לאחר פתיחת המארז...


לאחר החפיפה שמים לב לעובדה בעייתית נוספת והיא "התנפחות" השיער. בניגוד למברשות איכותיות אחרות, ובכללן אלו של "מאק"-מברשת טובה לא אמורה לאבד את צורתה לאחר החפיפה. בעוד ה-188 המקורית של "מאק" חוזרת פעם אחר פעם לצורתה המקורית, זו של "סיגמא"התנפחה משמעותית ולאחר החפיפה קיבלה נפח וקוטר גדולים יותר מזו של "מאק". זה אולי קצת פחות משמעותי במברשת הזו, שמיועדת להנחת סמקים בעיקר-ולכן גם קטנה יותר, אבל משמעותי הרבה יותר כשמדובר במברשות גדולות יותר בנפח כמו ה-187. ככל שקוטר המברשת גדול יותר ופיזור השערות דליל יותר, כך ההנחה מדוייקת פחות ומפוזרת יותר...
נקודה נוספת שהייתי רוצה להעלות כאן היא עניין מקור שיער המברשות. המברשת הזו, כמו גם הרבה מברשות אחרות של החברה עשויה (בחלקה) משיער עז טבעי. באחד משלושת הפוסטים המעמיקים שכתבה כריסטין מ"טמפטליה" על מברשות "סיגמא" היא שאלה את סימון, מייסדת החברה על הנושא. תשובתה של סימון כפי שתוכלו לקרוא בין היתר פה, היתה שאף חיה אינה נפגעת במהלך "קצירת" השיער ושהם מחשיבים את עצמם לחברה שהיא "CRUELTY FREE", בדומה ל"מאק". היא גם טוענת שהם אינם מופיעים באמנת "PETA" כיוון שהארגון אינו מצדד בשום שימוש של שיער מן החי בדרך זו או אחרת.
אני חייבת לתהות לגבי התשובה הזו, כיוון שבניגוד ל"סיגמא", "מאק" דווקא כן מופיעים ברשימה הלבנה של "PETA" וגם הם משתמשים בשיער שמקורו מן החי-כך שיש כאן איזה שהיא בעייתיות. קשה לי לומר בוודאות ש"סיגמא" מתחמקים באלגנטיות ממתן מענה כן בעניין הזה, אבל אם נוסיף לתגובה הזו גם את מקור ארץ ייצור המברשות (סין, שידועה לשמצה בתעשיית הפרווה המזוויעה שלה) נקבל בעייתיות מעוררת סימני שאלה.



ההשוואה המתבקשת ל"מאק": משמאל עם ה-188 המקורית (משומשת); מימין-בין ה-182 (חדשה ללא חפיפה) לבין ה-181 (המשומשת)


את הקבוקית, מאידך, אני חייבת להודות שאהבתי יותר. ראשית, היא חמודת מראה להפליא; שנית-היא רכה כמו חורפן-יערות בורמזי-מצוייץ-מצוי (כל הזכויות שמורות ל"צ'רי" אהובתי...;-*); ואם לא די בכך, הרי שהיא עשויה משיער סינטטי ולכן אני משוללת רגשות אשמה באשר הם לגבי מקורותיה העלומים והשימוש בה. בניגוד לחברתה הדואו-פייברית היא לא שינתה את צורתה או את מגעה לאחר החפיפה וגם היתה חפה מכל ריח סינטטי לא נעים. החסרון היחיד שמצאתי בה היתה המנגנון הקשיח משהו של הפעלת סגירת המכסה המגן על השיער.
לשם השוואת רכות/צפיפות/גודל נתתי לכם להתרשם ממנה לצד שתי הקבוקיות המופלאות של "מאק": ה-182 ואחותה הקטנה, ה-181 (הסייג היחיד הוא ששתי אלו עשויות משיער טבעי). זו של "סיגמא" נמצאת מבחינת הגודל איפה שהוא בין שתיהן, ומבחינת הרכות קצת מתחתיהן, אם כי לא בצורה משמעותית, וזו בהחלט מחמאה ענקית!!!
אז לסיכום עניינינו בתימצות:
למה כן?
*בגלל המחיר ששערורייתית זול אלפי מונים מכל מחיר של מברשת מקצועית שניתן להשיג בארץ ובשוק בכלל (גם במרחב האינטרנטי...)
*בגלל הביצועים הטובים למדי שבאים לידי ביטוי ביחס המחיר אל מול איכות
*בגלל הזמינות לכל דורש. אני בהחלט חושבת שהמברשות הללו שוות ערך לכל כיס ולכל ייעוד, מקצועי או פרטי
למה לא?
*בגלל שתכל'ס-זה לא כמו מברשות "מאק" המקוריות, על כל ההיבטים הפרטניים שלהן-לא יעזור כלום!
*בגלל חיקוי שיטת המספור והעיצוב-קצת עלוב בעיני (כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם שלי)... אם כבר לעשות קונקורנציה, אז שתהיה מקורית מבחינת דרך החשיבה השיווקית.
*בגלל סימני השאלה הבעייתיים שהעלתי פה לגבי השימוש בפרוות בע"ח

האם ארכוש מהם שוב? בכנות, קשה לי לומר-אם כי נטיית הלב שלי היא לומר לא, ולו רק בשל בעייתיות עניין שיער המברשות...

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com