Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Wednesday, October 31, 2012

"מציירים אופנה", טור חדש ל-"GoStyle"

גליון אוקטובר, 2012

"קבוקי" למאניש ארורה-A/W2007 (גטי אימג')




את הטור בוורסיה המקוונת ניתן גם כאן, לקרוא באתר "X-NET".





בקרו אותי בדף המקצועי שלי

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

milkysmile

Saturday, October 20, 2012

"על הסכין"-פוסט מורחב12#

(או...שפתיים ישקו. האמנם?)




















  
*כל הכתוב לעיל מבוסס על חוות דעתי האישית בלבד-אין בו משום פרסומת סמוייה, המלצה צרכנית גורפת או השמצה כלשהי. אני עושה כמיטב יכולתי לתת חוות דעת מקצועית ומשוללת דעות קדומות עד כמה שניתן על מנת לאפשר לכם, יקיריי, לגבש החלטה אישית לגבי טיב וכדאיות המוצרים.

מוצרי האיפור נבחנים ע"פ מדדים כלליים וקבועים: צורת האריזה ואסתטיות המוצר; נוחות השימוש; רמת המחיר; עמידות המוצר; ריכוז הפיגמנט (color pay-off) וכן עניין ה"CRUELTY FREE" (ניסויים בבע"ח עם כל המשתמע מכך). מוצרי הטיפוח נמדדים ע"י מדדים דומים: צורת האריזה ואסתטיקה חיצונית; נוחות השימוש; רמת המחיר; יעילות ואפקטיביות המוצר לאורך זמן.
**בשל התגליות אותן גיליתי לאחרונה בנושא הניסויים בבע”ח, מורכבות העניין ופתלתלותו אני מייעצות לכל קוראי לקרוא בעיון את הטור המפורט הזה ולהסיק את מסקנותיהם האישיות. אני אישית נשענת על PETA כמקור אמין עד כמה שניתן לדבר.

"Clinique"-""Black Honey" lipgloss/lipstick duo"

את הוורסיה המקורית של המוצר אני בושה לומר (מפאת קשישותי כי רבה) שהכרתי כבר לפני כשבע עשרה שנים, בעת לימודי ב"שנקר". חברה טובה שלי תמיד הגיעה ללימודים עם שפתיי דובדבן חושניות למראה וכששאלתי לפשר ה"סוד" היא שלפה את שפתון ה-"בלאק האני" האלמותי של "קליניק". בתקופת הזמן ההיא, שחונת הקונקורנציות האחרות למראה המפתה, הפך המוצר לנחשק בעיני במיוחד.

לשווא ניסיתי להשיגו. או שהוא היה על דרך  קבע חסר במלאי או שפשוט הוציאו אותו מהמגוון לתקופות ארוכות למדי. כששמעתי שלאחרונה הוא חזר בוורסיה משופרת ודו צדדית, אצתי רצתי לרוכשו. "שניים במחיר של אחד ממוצר מנצח שכזה הם לוודאי מאסט בכל תיק איפור אישי" חשבתי לעצמי.
אז חשבתי...

מימין לשמאל: הוורסיה המקורית של ה"בלאק האני", הוורסיה הדו-צדדית והקולקציה השלמה שנקראה כך (צילום: יח"צ חו"ל)



המוצר החדש מגיע כאמור בוורסיה דו-צדדית: בקצה אחד, השפתון הלחותי הידוע ובקצהו השני התווסף ליפגלוס בגוון משלים.
כבר בשלב עיצוב המוצר נתקלתי בבעיה טכנית מעצבנת למדי; ניחא זה שמימדי הליפסטיק במוצר הדו"צ, קטנים מהמקור, אבל בעת נשיאתו בתיק האיפור האישי שלי גיליתי שפקק האלומיניום האומלל מספק סגירה קלוקלת במיוחד ובכל פעם משתחרר ממקומו ומותיר את השפתון חשוף למפגעים. זאת ועוד, גם בעת שהשפתון מורד עד הסוף כלפי מטה, למקומו, חלק מהותי ממנו חשוף מעל קצות שולי המיכל וכך, בצירוף עם פתיחת הפקק המעצבנת הוא זוכה לטיפול גיליוטיני מרגיז של "קפד ראשו". אפילו נסיונות השווא שלי לטיפול בעניין עלו בתוהו וגם כשלחצתי משני שוליו ע"מ לעוות אותו כך שהסגירה תהיה נוקשה יותר, לא צלח הדבר בידי.
השפתון עצמו חביב למדי-שקפקף ולחותי, בעל פיגמנט עדין מאד המקנה לשפתיים גוון סקסי בהחלט, אם כי ה"אֶפְּיל" שהיה זכור לי לטובה, נעלם כלא היה, אולי כי כבר יש מוצרים דומים למכביר בשוק ואף טובים ממנו.
את הגלוס לא אהבתי משום בחינה-אל הבטחת העמידות ששמו טומן בחובה ("קליניק לונג לאסטינג גלוסוור" וסלחו לי נא על ה"היבריש". הבלוגספוט עושה לי בלגנים)
, הצטרפה גם תחושת דביקות בלתי נסבלת על השפתיים שהפכה אפילו אותי (טולרנטית גלוסים ידועה) לחסרת סבלנות. בכל פעם שהשתמשתי בו מצאתי את עצמי מחפשת בנוירוטיות טישו להסרת הדבק הנוראי מעל השפתיים.
אל חוסר שביעות הרצון שלי מהמוצר התווסף הריח האופייני למרבית מוצרי "קליניק". בהיותם חסרי חומרי שימור וריחות מלאכותיים (תכונה חיובית לעובדת עמידתם בהתחייבותם למוצרים משוללי מרכיבים מחוללי אלרגיה), אני מוצאת אותם כבעלי ריח תעשייתי משהו לטעמי, וכשזה מגיע למוצרי שפתיים זה מפריע לי במיוחד.
הוסיפו לכל האמור לעיל את עובדת היות חברת "קליניק" חלק מתאגיד "אסתי לאודר" שנכנס השנה לרשימה השחורה והמאד לא מחמיאה של
"פיטה" ככזה שעושה ניסויים בבע"ח, ותקבלו, לדידי, מוצר מיותר בהחלט. מזל שרכשתי בהנחה ניכרת, בזמנו.
Never again!

עפרון הגלוס-הוורסיה ה"פופאית"; חמוד למדי ותו לא 


"PUPA"-"Glossy Lips"#08, 09

אפליקציה של עפרונות שפתיים שמנמנים היתה תמיד חביבה בעיני, גם בשל העיצוב המלבב וגם בגלל נוחות השימוש של מרביתם: פותחים, מושחים, סוגרים את הפקק, זורקים בחזרה לתיק. התצורה נוחה לנשיאה ואסתטית למראה לכל הדעות ובעיקר אין סכנת נזילה בלתי נסבלת.
עפרון הגלוס החביב של "פופה" עונה אף הוא על ההגדרות התועלתיות האמורות לעיל.
אמנם קשת גווני הקיץ היתה מצומצמת למדי, אבל הגוונים עצמם (מבוססי כתומים וורודים) היו משגעים. מכיוון ש"פופה" נחשבת לחברה "עממית" וכמעט תמיד יש הנחה כלשהי על מוצרים בליין-קפצתי על המציאה ורכשתי לי שני גוונים.
השימוש היה, כאמור, סופר נוח; הגוון המתקבל-יפהפה ורווי פיגמנט; את התחושה על השפתיים פחות אהבתי, בעיקר בשל הדביקות, מה שמאידך-נותן אקסטרה עמידות למרקם הגלוסי של המוצר; ה-חסרון העיקרי המהותי לטעמי היא העובדה שהוא מצריך חידוד (במחדד עם פתח "שמן") ואינו ניחן במנגנון מכני כמו מוצרי השפתיים הדומים של "קליניק" ושל "רבלון"; לגבי עניין ריווחת בעה"ח-באתר "פיטה" לא מצאתי איזכור לדבר בשום רשימה, אם כי באתר החברה עצמו הם דנים בסוגיה בהרחבה. בגדול-המוצרים המוגמרים אינם מנוסים על בע"ח, ולגבי עניין המרכיבים הם עונים בפירוט ובאופן גלוי לב, שאני חייבת לציין לחיוב רב.
סיכומו של עניין-מכיוון שאני מחובבות נעימות התחושה על השפתיים על פני העמידות-פחות התחברתי למוצר, אם כי הוא ישאר כלאחר כבוד בתיק האיפור-בשל נוחות השימוש שלו ובשל הגוון המשגע; המחיר 104.99 ₪ ליחידה, ואני קניתיו במבצע של 1+1-
שווה בהחלט כל שקל כשהוא במבצע!

דומה, לא דומה-אבל לגמרי שונה! מימין-"רבלון", משמאל "קליניק"

"REVLON"-"Just Bitten Kissable" balm stain-"Crush"


את החמדמד הזה קיבלתי במתנה מחברה שחזרה מחו"ל, ונכון לכתיבת שורות פוסט זה-ניתן להשיגו בחו"ל או בקניות און-ליין בלבד. כשעשיתי את טעות חיי והעזתי לשאול את דיילת "רבלון" ב"סופרפארם"-רמת אביב האם עשה כבר "עליה", היא הסתכלה עלי במבט מרחם ופלטה בזלזול החלטי ש"אין כזה דבר!" (וכבר טחנו את נושא הדיילות חסרות הידע של החברות בפארמים עד לזרא, אבל דחיל ר'בקום, זה באמת מביך. למה לא להשקיע קצת בסדנאות הכנה נאותות על קולקציות עתידיות?! כמה בורות!!!).
בבלוגיספירה הבינ"ל כמו גם במקומית הוא סוקר רבות. ראיתי גם השוואות שונות שנעשו בינו לבין ה"צ'אבי סטיק" של "קליניק" (אשר אותו סקרתי בפוסט הזה). ובכן, תנו לי לקצר לכם תהליכים בנושא: למעט עיצוב המוצר (והשימוש בו), אין בין השניים ולא כלום, משום בחינה נוספת!

העיצוב, כאמור, דומה שתי טיפות מים ל"צ'אבי סטיקס" החביבים ומכאן גם נוח להפליא לשימוש. מבחר הגוונים גדול ומעלף והמריחה על גבי השפתיים נעימה עד מאד, אם כי הדבר הראשון שהפריע לי אישית היה ריח המנטול החריף שנבע ממנו. שנית, הוא הרגיש לי קצת דביק ביחס לליפסטיינים אחרים; הגימור שלו איננו רטוב, אך גם לא גלוסי או "באלמי" כמו זה של "קליניק" והוא ניחן כאמור בתוספת ההכתמה האהובה עלי כל כך; רוויית הפיגמנט נאה מאד, אך לצערי הרב, במבחן המעשי של העמידות (לעומת סטיינים שונים אחרים שניסיתי)-הוא נכשל וגיליתי לדאבוני שהוא יורד לי מהשפתיים די מהר, אם כי באופן אחיד למדי (שזה גם סוג של יתרון...).
הדאון סייד הגדול הוא שגם חברת "רבלון" חזרה בצעד תימני ולא חינני כלל וכלל לרשימות השחורות של "פיטה", ככל הנראה בשל השיווק הנרחב שלה בשוק המקומי הסיני.
פויה עליהם, ביג-ביג דיסלייק...
בהחלט איבדו אותי כלקוחה, וחבל!

 זהו להיום יקיריי...מקווה שנהניתם. אתם יותר מוזמנים להגיב ולכתוב לי, מבטיחה לענות לכל אחד ואחת.
מואה גדולה, ממני!
 כתבו אלי ל:yaelmakeup09@gmail.com
לדף המקצועי שלי המכיל הפקות ואת יתר הכתבות והטורים-נא לחצו כאן!
milkysmile