Search This Blog

About me (A.K.A-"Yafutoo")

My photo
ISRAEL, Israel
בוגרת "שנקר" במגמה לעיצוב אופנה. מאפרת משנת 97', מתוכן ארבע שנים בחברת "מאק". כיום פרילאנסרית בתחום האופנה והביוטי, ניהלה במשך כשלוש שנים את פורום איפור וציור גוף ב"תפוז" ומשמשת ככתבת עצמאית בפורטל הלייף-סטייל האינטרנטי של "הארץ"-"אונלייף" ובעיתון "גו סטייל". מכורה קשות לבלולה, הבת שלה, ל"הלו-קיטי" ולנעליים-רצוי של "פראדה" ו"מיו-מיו", אקססוריז מטורפים, בגדים מיוחדים וכמעט כל דבר שקשור לאופנה ולסטיילינג.

Thursday, January 5, 2012

ואלה שמות...



(או...סוף זו תמיד התחלה!)
מדי סוף שנה אנחנו מוצפים בגל של סיכומים: סיכומי אירועים, סיכומים פיננסיים, כתבות נוצצות, הצהרות ודוחות למיניהם. כמו בכל תחום אחר, גם בגזרת הטיפוח, כל מדור איפור שמכבד את עצמו מתגאה במצעד שכזה. אישית, אני לא מתה על הצונאמי המשובט הזה, אבל מאידך, בנושא הזה אינני מתיימרת להיות שונה מכל השאר.
אני כן מבטיחה לכם דבר אחד מהותי, קבל עם ונט: הרשימה שלי תהיה אובייקטיבית ככל האפשר ולא מוטה דעה מטעם שום חברת יח"צ כזו או אחרת ו/או שיקולי עריכה של אתר כלשהו. What you see is what you get, בלי שום הידן אג'נדות!
קבלו את חמשת המוצרים המנצחים שלי לשנת 2011, באיחור קל...:
מותג הלקים: "Nfu-Oh"
אם אתם נמנים על קוראיי הוותיקים, הרי שאתם מודעים לעובדה שאינני נוהגת לסקר לקים, מתוך בחירה. הנישה הזו הינה גדולה ורבת קטגוריות וישנם בלוגים רבים ומצויינים שעוסקים אך ורק בנושא. הגם שאני כן חובבת לקים גדולה מאד ונהיר לי שהתחום נושק לתחום האיפור, אני מתוודה שאל המותג הנ"ל (הנָהָגה כ-"En-foo-oh") התוודעתי בעיקר דרך הפוסט הנהדר של דנרה בנושא.
כחובבת "בלינג-בלינג" ידועה לשמצה ותאבת גוונים חדשניים החלטתי לסור אל היבואן בעצמי ולראות הכצעקתה.
לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים שכן אני חושבת שהפוסט של דנרה עשה זאת בצורה הטובה ביותר. רק אומר זאת כך: מרקם הלקים העשיר והסמיך, גודל הבקבוק ועיצובו (17ML אל מול 15ML במותגים אחרים), קשת הגוונים, המרקמים והטקסטורות העצומה ומעל לכל-שירות הלקוחות האדיב, הסבלני והמחוייך (כך צריך להחדיר מותג לשוק חדש-שאפו לזכיין!), כל אלה גרמו לי להתמכר באופן טוטאלי, על אף המחיר הלא זול של כ-68 ש"ח לבקבוק.
לעניות דעתי-שווה כל שקל, בפרט לאור חוויית הרכישה הכייפית.

לא רק לחובבות "בלינג-בלינג", סדרת האופלים המעלפת של "Nfu-Oh"

מוצר שפתיים: טוש מכתים שפתיים של "מייבלין"
את המוצר הזה ("ColorSensational Lipmarker") סיקרתי לא מזמן בהתרגשות גדולה. מאז, אני רק מחזקת את הבחירה שלי בו-בכל רגע נתון ניתן למצוא אחד זרוק אצלי בתיק. כשאני מחפשת מראה מודגש קלות, אבל לא "שפתוני" מדי, כזה שעובד נהדר גם עם לוק טבעי ויומיומי וגם עם איפור עיניים קצת יותר דרמטי, אני משתמשת בו.
האפליקציה נוחה וכייפית, הניחוח נעים, הפיגמנט וקשת הצבעים נהדרים והעמידות הסובייקטיבית שלהם עלי-נהדרת.
הטיפ שלי: להוסיף מעל נגיעה של ליפ באלם צבעוני, והרי לכם קומבו מנצח, שמיש ונעים על השפתיים.
מגה-מגה לייק!

ה-מייק אפ שעשה לי את זה בגדול!: "Age Defying+DNA Advantage" של "רבלון"
אני מודה שחברת "רבלון" מצליחה להפתיע אותי בשנים האחרונות. מעולם לא פיללתי שאמצא את הזיווג המייקאפי שלי דווקא בין מדפי חברה "עממית" בהגדרתה. אבל כמו שאמרו כבר חכמים וגדולים ממני: "Never say never". אז הנה, הולכת לאכול לעצמי את הכובע וגומרת את ההלל על הוורסיה החדשה שלהם למייקאפ הוותיק "Age Defying".
בהכרח, כפי שאני נוהגת תמיד, אסייג את הבחירה שלי-שכן מייקאפ הוא מוצר סובייקטיבי לחלוטין. מה שמתאים לי, לא בהכרח יתאים לנשים אחרות בעלות סוגי עור אחרים ודרישות שונות. העור שלי נוטה קצת ליובש ואני מעדיפה כיסוי קל-בינוני וגימור טבעי.
לאור כל הדרישות הללו מצאתי לחדוותי את המייקאפ הזה מתאים לי כעור שני: האפליקציה שלו נוחה מאד (בזכות המשאבה, שלא היתה קיימת בוורסיה הראשונה), המריחה אחידה ונעימה, העור נותר נעים מאד למגע וחש מלוחח היטב והגימור טבעי וקורן. בניגוד לתיאור המוצר-אני לא ראיתי שהוא מכסה כיסוי מלא, וטוב שכך.
לאחר שציוותתי אליו את הפודרה המינרלית של "מאק", הוא שרד באומץ רב בילוי לילי סוער ורווי אלכוהול במיוחד, עד השעות הקטנות של הלילה.
דנ"א או לא, עשה לי לגמרי חלושעס בקישקעס- It's a keeper!!!

הסלסול של הדנ"א בעיצוב הבקבוק קצת מיותר, אבל המייקאפ-נהדר!


קונסילר: "Pro Longwear" של "מאק"
שנים חיפשתי את הקונסילר המושלם עבורי, כזה שיהיה מלוחח דיו לאיזור העדין שמתחת לעיניים ויחד עם זאת שיכסה את הדורש כיסוי. במרבית המקרים נאלצתי להתפשר על עניין הכיסוי כי היבשושיות של מרבית הקונסילרים העמידים עשתה לי רע-גם למראית עין וגם על העור. תמיד העדפתי לבחור אחד שימרח וידהה מאשר יראה לאורך זמן כאילו טוייחתי במלט.
עד ליום המכונן בו נתקלתי בקונסילר העמיד שחברת "מאק" הוציאו לשוק.
מכיוון שאינני חובבת מוצרים עמידים, קניתי אותו בסקפטיות מה והחלטתי להתנסות בו ראשית על מאופרות (ככה זה, כשאת מאפרת-נופלת בחיקך הזכות לניסוי וטעיה על שפני נסיון אנושיים). עד מהרה גיליתי שאני מבכרת להשתמש על פני כל קונסילר אחר שיש לי בתיק.
גם את הנסיון האישי שלי הוא צלח ללא כל קושי: הוא עמיד באופן מעורר הערצה (ע"ע יציאות ליליות פרועות), אין צורך לחדשו, הוא לחותי ונעים למריחה אבל עדיין מכסה באופן משביע רצון לחלוטין כהויות ושאר מרעין בישין ואהבתי עד מאד את המשאבונת אשר מוציאה כמות מדודה של חומר בכל אפליקציה. החסרון היחיד שלו בעיני, הוא שאני נופלת בסקאלת הגוונים בדיוק בין שני גווני כיסוי, אבל מכיוון שהוא סוס עבודה מנצח לטעמי, רכשתי את שניהם ואני מערבבת בשניה.

קטן-קטן, אבל ממזר גדול: הקונסילר העמיד של "מאק" עם המשאבה הלחיצה
המסקרה המככבת: "Sumptuous-Bold Volume" של "אסתי לאודר"

כן, כן, כן...כולכם מוזמנים לצחוק עלי כעת: "באמת בוקר טוב אליהו, נחמד מצידך שהתעוררת"...
סיימתם לגחך בעליונות??? יופי. הנמשיך?
ובכן, המשפט החכם אומר ש"סוס מנצח לא מחליפים". אצלי הסוס הוותיק הוא המסקרה למראה ריסים מלאכותיים של אס"ל לה נשבעתי אמונים מזה שנים. היא היחידה שהצליחה לעגל ולעבות את ריסי הגמל הישרים שלי. אבל כשנתקלתי במסגרת כתיבת אחד הטורים בזו של "אסתי לאודר" הופתעתי לגלות קונקורנציה ראויה.
ה"סמפצ'ס" מעבה באופן נאות ודרמטי ואף מעגלת בצורה מכובדת למדי, גם ריסים עקשניים כשלי. אפילו הגרסה העמידה במים עשתה את העבודה היטב, ומצאתי את גוון השוקולד החום שלה מתאים במיוחד למראה יומיומי ולא עשוי מדי שהולך מצויין עם עיניים בהירות כשלי.
אז כן, טוב שנזכרתי-אבל היי, יותר טוב מאוחר. לא?


וציון גנאי אחת לסיום, כי לצערי אי אפשר רק לחלק מדליות לכולם. מילת השלילה שלי השנה ניתנת לתאגיד שלם ולא למוצר.
ציון הגנאי השנתי מגיע, כלאחר כבוד מפוקפק, לתאגיד "אסתי לאודר" על כך ש"זכה" להכנס השנה בחזרה לרשימה השחורה של PETA, לאחר כעשרים שנים בהן נכח בגאון ב"רשימות הלבנות".
להזכירכם, כתבתי בזמנו טור מתוסכל במיוחד על הנושא, והגם שנכון לרגע זה נמצאת רק חברת "אסתי לאודר" ברשימה השחורה-הרי שהעניין משליך גם על חברות הבת שלה, בכללן גם על "מאק" לצערי. להלן תגובה רשמית ראשונה של "מאק", בתגובה לשאילתא שמיענה אליהם בלוגיסטית אמריקאית בנושא (ותודה ללובה שחלקה איתי את המידע הזה).

זהו יקיריי, עד כאן רשימתי הצנועה והאקסקלוסיבית. חושבים שחסר פה משהו מהותי? אתם מוזמנים לטקבק בחזרה. אשמח לשיתוף. ואם עדיין אינכם נמנים על המנויים של הבלוג, אתם יותר ממוזמנים ללייקק את דף הפייסבוק שלי, אשר מתעדכן באופן קבוע ומתוזמן היטב עם כל הכתבות, הטורים והפקות האיפור שאני מעלה במדיות השונות.
שתהיה לנו שנה איפורית נהדרת...;-)
כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com
לאתר שלי
milkysmile

17 comments:

  1. שנת האכזבה שלי ממוצרי האיפור, בדיוק מהסיבה הזו
    חבל, חבל ושוב חבל

    ReplyDelete
  2. מסכימה איתך בעניין הזה. גם אני חטפתי כאפת מציאות לא כיפית כלל...:-/

    ReplyDelete
  3. תודה רבה על הפרגון מותק.
    הלקים של NFU בהחלט מעולים ויש להם גימורים מדליקים סוף!
    את רבלון אני מאוד אוהבת ולא מפתיע אותי בכלל כשמצליח להם.
    הסמפצ'ואס של לאודר היא אחת המסקרות המשובחות שיש בשוק לטעמי. מס' 2 לעיבוי ודרמות אחרי ה- YSL כמובן.

    ReplyDelete
  4. אין על הקונסילר פרו לונגוור, הוא פשוט סוס עבודה שלא מאכזב אותי אף פעם . אני דווקא לא משתמשת בו בעיניים אלא לכיסוי פגמים אחרים על הפנים והוא מעלים אותם בקלות רבה.

    ReplyDelete
  5. תודה בננות ודנרה-בכיף יקירתי. זה היה פוסט משובח במיוחד;-)

    ReplyDelete
  6. תענוג לקרוא ולא רק בגלל ההומור והתוכן, הגופן קריא עכשיו
    הלקים מרשימים אך 68 שקלים-לא מעט.
    אילו היה אפשרי שכל מוצרי הטיפוח שלי היו באריזת משאבה - הללויה.
    האריזה מרשימה, ך היות והכיסוי בינוני נאלצתי לוותר משתמשת בבו דוד - קולור סטיי, עושה שפכטל בלי להראות כזה.
    הקונסילר פופולרי מאוד פה בבלוגיה-אין מנוס, נלך לדגום.
    את המסקה חיפשתי "נואשות" בירוק בשל המלצה הגורפת של דנרה.
    אם אני צריכה לעשות סיכום שנה, אז לא על מוצרים אלא כללי: הבלוגיה, למדתי המון, נכרתי הרבה חברים וירואליים מקסימים. שנה אזרחית נהדרת!

    ReplyDelete
  7. מעניינת אותי מדיניותך (האישית) בשאלת קניית מוצרים של אסתי לאודר ובנותיה. מודה שלא תמיד הייתי בעלת מודעות לנושא התעללות בבעלי חיים וחברות הקוסמטיקה, אבל לאחרונה, בעקבות חשיפת המידע החדשה על אסתי לאודר, מודעותי התפתחה, והנושא לא מפסיק להטרידני. האם את מתכוונת להפסיק לקנות מוצרים של אסתי לאודר? ואם כן, איך את רואה פרסום מוצרים של אסתי לאודר אצלך בבלוג? מבחינתי לפרסם מוצר של חברה כזו בבלוג שלי פירושו שאחרים יקנו את המוצר, גם אם אני אישית לא קונה אותו, ומכאן שפרסום כזה פירושו תרומה אפילו גדולה יותר לחברה שמתעללת בבעלי חיים מאשר לו הייתי אני עצמי קונה את המוצרים ושותקת.
    אלה סתם תהיות בלוגיסטיות שכאלה. אני עצמי טרם יישמתי שום מדיניות הנוגעת לשאלות מצפון/מוסר וקוסמטיקה - לא אצלי בבלוג, ולא בחיי (הצרכרניים) הפרטיים. אשמח לשמוע את עמדתך

    ReplyDelete
  8. אבל הלא מייבילין שייכים לחברת לוריאל העולמית,המבצעת ניסויים בבע"ח....
    את לא נמנעת מרכישתם עקב כך?

    ReplyDelete
  9. תודה רבה אפרתי-את מקסימה.
    ווניטי ואנונימוס-אתן שתיכן מוזמנות לקרוא את התגובה שלי למגיבה "אנונימוס" האחרונה מהפוסט על הניסויים לבע"ח. היא העלתה את אותן התהיות...
    הבוטום ליין שלי הוא כזה-אני כמעט לעולם לא רוכשת מוצרים של החברות הללו, אם כי תיק האיפור שלי מכיל רובו ככולו מוצרים של מאק.
    האם אזרוק אותם כעת? בהחלט לא! הבעיה המהותית היא שאין מספיק אופציות ראויות לקניה בארץ וכך אני עומדת מול שוקת שבורה.
    אין לי בעיה להעביר ביקורת על מוצרים שאני מקבלת-אבל בכל פעם אדגיש את העניין של הניסויים.
    אני יכולה לומר לכן במאמר מוסגר, שקיבלתי מסר ממקור פנימי במאק-שהעניין מכה גלים והם מודעים לבעיה הגדולה של הקהל העצום שיחרים אותם כעת...
    לא אפסיק לסקר את המוצרים הללו-אבל בהחלט אציין את העניין לגנאי
    אני כן חושבת-בגדול, שפרסום שלילי עושה להם נזק-וזה לגמרי פרסום שלילי!

    ReplyDelete
  10. אני מעריכה את תשובתך ועדיין סבורה שאם אני כותבת בבלוג שלי המלצה על מוצר של מאק כמוצר, יהיו קוראים שיקנו את המוצר בגלל המלצתי, גם אם אני מוסיפה את ההסתייגות שמדובר בחברה שמבצעת ניסויים בבעלי חיים. בהנחה שלרוב הקוראים לא אכפת אם חברה זו או אחרת מתעללת בבעלי חיים (אני מעריכה את אחוז בעלי המודעות כ 10% או פחות מכלל קוראיי), פירושו של דבר שתרמתי למכירות של אותה חברה מתעללת, אפילו הרבה יותר מאשר לו הייתי קונה את המוצר בכספי ולא ממליצה עליו בבלוגי. מסיבה זו אני לא מבינה מה עומד מאחורי הצהרתך שאת לא קונה בכספך את המוצרים הללו אבל כן מסקרת אותם - שכן אם יהיו קוראים שיקנו אותם, הרי שבחשבון הסופי את "הכנסת" לחברות הללו יותר כסף, גם אם הכסף לא יצא מארנקך הפרטי.
    אני מעלה את השאלות הללו לא מתוך מטרה פולמוסית. כמי שמנסה לברר עם עצמה כיצד יש לנהוג בסוגייה זו ועדיין לא החליטה, מעניינות אותי דיעות של בלוגריות אחרות, במיוחד כאלה שיש להן איזושהי אג'נדה מוצהרת בתחום.

    ReplyDelete
  11. למי שלא אכפת כהוא זה אם החברה מתעללת או לא בבע"ח, יקנה את המוצר הזה או כל מוצר אחר מהמגוון שיש בארץ-כך או כך, עם ההמלצה שלי או ע"ס המלצה של מישהו אחר (ובואי נודה על העובדה-כ-99% מהחברות שיש בארץ עושות בדרך זו או אחרת ניסויים בבע"ח).
    אני לא מתיימרת להיות נושאת דגל המרד של העניין-כיוון, שכפי שסיקרתי כבר בטור, אין כמעט אופציה בארץ להשתמש בחברות שלא עושות ניסויים (לא רק בתחום הקוסמטיקה-זה הלא חוצה שווקים). אני כן מבטיחה לעצמי להעלות את נושא המודעות ככל האפשר בכוח שניתן בידי...
    מעבר לזה-ידיי כבולות כרגע, כי בניגוד לשאר אלה שמסקרות את המוצרים הללו-אני נאלצת גם להשתמש בהם בהיותי מאפרת.
    ואדרבא, את מוזמנת לדבר על הנושא-אני חולקת איתך את אותן התהיות ומודה שלא תמיד יש לי תשובה...:-(

    ReplyDelete
  12. לא ידעתי שרוב החברות הישראליות עושות ניסויים בבעלי חיים. האם ידוע לך איפה אפשר להשיג אינפורמציה רשמית בנושא?

    אני מאוד מעריכה את דברייך, ועם זאת אינני בטוחה שהשתכנעתי בעניין הסיקור. ברור לי שקוראים שלא אכפת להם מנושא בעלי החיים עשויים לקנות את המוצר גם ככה. ועדיין - איך אפשר להתעלם מהעובדה שכשאת מהללת ומשבחת מסקרה של אסתי לאודר יהיו כאלה שירוצו לקנות דווקא משום שאת ממליצה עליה(מודה שלא אחת יצא לי אישית לרכוש מוצרים רק משום שהמלצת עליהם בבלוגך, משום שאת דעתך ונסיונך אני מעריכה). נכון שאילולא היית ממליצה אותם קוראים עשויים לקנות בכל זאת את המסקרה בשל המלצה של בלוגרית אחרת או סתם כך, אבל כבלוגרית יש לך שליטה לפחות על תכני הבלוג שלך. העובדה שאת משתמשת באותם מוצרים כמאפרת זניחה בעיניי, משום שכמאפרת חסר אלמנט ה"המלצה" על המוצר, כשם שחסר אלמנט הפומביות שבחשיפה לקהל רב שקיימים בסיקור בבלוג. המלצה בבלוג היא עניין רב עוצמה, הרבה יותר משימוש פרטי או שימוש כמאפרת.

    למרות שנותרתי ללא מענה משכנע מספיק בעניין זה, אני מודה לך על תשובתך ועל נכונותך להידון בעניין. זה עוזר לי למקד את חשיבתי בנושא שאני רק מתחילה לחקור.

    ReplyDelete
  13. לא כתבתי בשום מקום שרוב החברות הישראליות עושות ניסויים. אמרתי שרוב החברות המשווקות בארץ עושות ניסויים בדרך זו או אחרת. לגבי הישראליות אין שום מידע בנושא, כיוון (שוב, כפי שסיקרתי בטור) שאין שום אכיפה על העניין, כי פשוט אין חוק בעניין. הדפסת סמליל הארנב על המוצרים שלהן שווה כקליפת השום, נכון לרגע זה.
    וצר לי-אני לא מסכימה איתך. אם אני מציינת באופן קבוע יחד עם ההמלצה את הסיוג בעניין בעה"ח הרי שזה עושה לטעמי בדיוק את אותה העבודה-מי שאכפת לו-לא יקנה. מי שלא מעניין אותו-הסיוג הזה לא יזיז לו. אני, בניגוד אליך מוצאת את עניין השימוש האישי שלי כמאפרת בדברים הללו הרבה יותר בעייתי-את שוכחת שבבלוג אין את מימד ההדגמה המעשית. כשאת עובדת על מאופרת עם מוצר מעולה שהיא רואה את התוצאות המצויינות שלו-הרבה יותר קשה לשכנע אותה שלא לקנות אותו בגלל שהוא שייך לתאגיד בעייתי.
    בדיוק מהסיבה הזו ציינתי שאני בבעיה גדולה מאד. אני לא אלך ואשליך לפח תיק איפור ששווייו מעל ל-50,000 ש"ח שהשקעתי בו המון המון כסף.
    מאידך-כשאני נותנת הרצאות (כמו ב"שנקר" או אצל "גדי אלימלך" לקורסים השונים) אני בהחלט אעמוד על העניין הזה. לדעתי האימפקט הפיזי חזק אלפי מונים מזה הכתוב...
    ושוב-אני לא מתיימרת להיות פורצת דרך בנושא. אני מתייחסת לעצמי כאל צינור של מידע. שכל אחד יחליט מה נכון לו לעשות עם המידע הזה.
    זה עדיין, כאמור, משאיר אותי מקצועית בבעיה גדולה מאד

    ReplyDelete
  14. תודה על המענה. הוא בתהליכי עיבוד כעת :) שומרת לעצמי זכות להטרידך בנושאים כאלה בעתיד, משום שנראה לי שלא אוכל להימלט מלהכניס את התחום לסדר יומי , אף על פי שנמנעתי מכך בשיטתיות בעבר. עוזר לי לשמוע דעות של אחרים, גם אם אין הסכמה מלאה.
    נשיקות בינתיים

    ReplyDelete
  15. בשמחה רבה-אני טיים. אנחנו כולנו באותה הסירה הלוא...
    ונקודה אחת אחרונה למחשבה, בכדי שתביני עד כמה הנושא הזה בעייתי ונושק לכל תחומי החיים שלנו:
    בארץ יש בדיוק ארבע אופציות לחיתולים חד"פ-השוני ביניהם הוא במידת ההתאמה האינדבידואלית לטוסיק של התינוק. לליה התאימו אך ורק חיתולי "האגיס". לא משנה איזה סוג ניסינו-"האגיס" היו החיתולים היחידים שהיא לא התלכלכה איתם. איתרע מזלנו ו"האגיס" שייכים לתאגיד "קימברלי קלארק" הידוע לשמצה...אז מה עושים? לא קונים את החיתולים הללו ונותנים לה לשחות בפיפי ובקקי כל לילה? שלא לדבר על מכונות הכביסה ובזבוז החשמל המזוויע בעקבות כך?
    איפה העקרונות שלנו באים על חשבון דברים אחרים וחשובים?
    בדיוק על זה דיברתי כשאמרתי שפה בארץ, אנשים שהעניין הזה חשוב להם נמצאים בבעיה. באופן גורף אי אפשר לנהל כאן אורח חיים שהוא "CRUELTY FREE", וזו רק דוגמא קטנטנה מחיי היומיום שלנו

    ReplyDelete
  16. אכן מטריד ביותר. אני מאמינה שאפשר לבחור באורח חיים נטול אכזריות, אבל אורח חיים כזה תובע הקרבה וויתורים שרובינו לא נסכים להם.
    אני יותר ויותר מתחזקת בעמדה שצריך לעורר מודעות לעניין, כי אני באמת ובתמים חושבת שמודעות עושה משהו ויכולה להשפיע אפילו על הרגלים צרכניים שנראים עיקשים ובלתי ניתנים לשינוי. לראיה - כל חיי לא נתתי את דעתי לעניין חברות הקוסמטיקה (אף על פי שהייתי צמחונית מצפונית שנים רבות) , ומה שעשה את השינוי היה פרשיית אסתי לאודר המתוקשרת. מאז התחלתי לקרוא ולחקור את הנושא והבנתי כל מיני דברים שנעלמו מעיניי (מבחירה כמובן - בחרתי לא לראות כי לראות זה פחות נוח). עכשיו קשה לי לחזור אחורה ואני בחיפוש (מדשדש, יש לומר) אחר דרך חדשה להתייחס אל צרכנות.

    עוד נשתמע בעניין זה

    ReplyDelete
  17. טוב, בסדר! אני נכנעת! סאמפצ'ס תהיה המסקרה הבאה שלי! [נמאס לי לקרוא עליה שבחים בכל מקום ולא לדעת במה מדובר]

    ReplyDelete