BITS AND BOBBINS-פוסט פיצ'פקעס, איפור עיניים וביקורת מוצר

(או..."לא מסכמש"ת! SHOOT ME!!!...")

מה נסגר עם כל הפוסטים של סיכומי העשור קיבינימט? לקרוא את ההשתפכויות הנוסטלגיות הללו רק גורם לי להרגיש כמו בחווית טרום מוות חוץ-גופית של וייז'ה מקשישה, שהחיים רצים לה מול העיניים בסרט נע......WTF?
למה אני צריכה לסכם עשור ובהזדמנות הזו לתזכר לעצמי במסיבה המונית שהזדקנתי בעוד עשר שנים?!:
"YEY, איזה כיף לי, הזדקנתי בעשור!!!.....N-O-T!!!!"
אז באופן מופגן ומכוון אני לא מוכנה לסכמ"ש! מה שכן...לחגוג-אני מוכנה! תמיד!
את ליל השנה האזרחית החדשה העברתי בבית, עם טריינינג, נעלי בית ובקבוק שמפניה בחברת מר יפותו ו-MISS POO, כששלושתנו גועים מצחוק עם אדי מרפי ו-"RAW"; משם המשכנו (יותר נכון "אני" המשכתי. השנים האחרים קרסו הלומי אדי אלכוהול...) במרתון סרטי אימה/סלאשרים עד כמעט אור הבוקר.
לעומת זאת, ערב לפני זה יצאנו למסיבת "טרום-סילבסטר" מטעם העבודה של מר יפותו (תבינו, בגילנו המקשיש-זה לא דבר של מה בכך. כשיש הזדמנות לצאת מהבית לבלות, לא בוררים יותר מדי אופציות! מתייחסים לכל אופציה משל היתה גאלה נוצצת אצל דונאלד טראמפ במגדלי המאה...).
המסיבה המדוברת: החגיגה השנתית לחברה שבה מר יפותו עובד. בתכנית: ארוחת ערב, מופע סטנד-אפ והקרנת בכורה לסרט החדש של מריל סטריפ. המקום: אולם הקרנה פרטי ב"סינמה סיטי". קוד הלבוש: יפורט בהמשך...
בפועל-ארוחת הערב הזכירה לי יותר קייטרינג של וועד עובדי "אגד", (אבל היי, אוכל בחינם-למה להתלונן?!) כשמיד לאחריה מופע סטנד-אפ של קובי מימון (ההוא הקירח מ"עושים צחוק מהעבודה"; כן-כן, גם אני לא ידעתי מי זה...). דוגרי-הגעתי עם אפס ציפיות, אני לא בדיוק מחובבי התכנית, אבל אני חייבת להודות שהופתעתי לטובה. צ'מעו, הבחור טו-אוב!!! היו כמה וכמה קטעים מוצלחים במיוחד שבהם אשכרה בכינו את עצמנו לדעת מצחוק (קיללתי אותו בעודי מנגבת את הדמעות...."ססססעמק! הלך האיפור המושקע שדפקתי!", מיד פה, למטה יותר, תבינו על מה דיברתי...). לאחר מכן, הצטיידנו בדלי הגדול ביותר של הפופקורן וישבנו לראות את הסרט החדש של מריל סטריפ ואלק בולדווין "ITS COMPLICATED". גם פה נכונה לי הפתעה ענקית-אלק בולדווין התגלה כשחקן קומי מוצלח להפליא, ומריל סטריפ, כמו תמיד, נוירוטית ומקסימה. בקיצור-סרט כייפי, קליל ומומלץ בחום רב.
אבל בסופו של דבר, הלוא לא התכנסו כאן על מנת שאוכל לספר לכם על חויותיי המשמימות כאשת איש...אז נעבור לדברים הבאמת מעניינים והיותר עמוקים שיש בחיים: לבוש, איפור, נעליים....
לרגל ה"יציאה" החלטתי ללבוש כמה פריטים שקניתי לא מזמן ולא יצא לי להשתמש בהם, ביניהם עליונית הורסת של אהובתי דינה גלאס ואי אילו אקססוריז היסטריים...


אם כבר-אז כבר: משמאל ועם כיוון השעון-האאוטפיט במלואו, כמעט; אוקספורד של "גוצ'י"; עגילי טווס של "קסטרו"; דיטייל של השרשרת ההיסטרית מ"אקססורייז"

עכשיו, משהרכבתי לי לוק הורס וסופני, הייתי צריכה לצוות לו איפור תואם... "המממ" חשבתי לעצמי כשקריאות הייחום של הטווסים מה"חווה" בשיעורי חקלאות של היסודי עלו במוחי..."אולי באמת נעשה לוק טווסי במיוחד בהשראת האאוטפיט?!".
הבסיס העיקרי של האיפור היו אחת הפלטות מקולקציית "הלו קיטי" של "מאק", ופלטת המעושנים של OFRA (את שתיהן ניתן לראות בתמונה הפותחת את הפוסט). לקצרי הרוח שביניכם הכנתי קולאז מסכם ובו מצולם ה"לוק"-שלב אחר שלב, בתמונות. להסבר מסודר ופרטני יותר-ניתן להכנס ללינק פה.

משמאל לימין, שורה אחר שורה: הלוק ה"טווסי" שלב אחר שלב; ככה בונים יש מאין....:-)))

***

ומעניין לעניין באותו העניין....אפרופו אקססוריז הורסים....זה הרי לא דבר חדש שאני ג'אנקית קשה של אקססוריז. זה התחיל בתקופה בה היה עלי ללבוש אך ורק שחור לצרכי העבודה ונמשך עד עצם היום הזה, ובכלל. הרי כל סטייליסט מתחיל יודע לשנן לעצמו שפריטי האיבזור הם-הם אשר עושים את המראה ונותנים את הפינישים הסופיים. ומכיוון שהפרוטה, כאמור, אינה מצויה לאחרונה בכיסי (כן-אני לא אפסיק לחפור בעניין, אולי מישהו יארגן לי מגבית...:-P), אני תרה לי בעיקר אחרי אביזרים שווים. לתאבות טרנדים ומכורות שכמותי אני ממליצה בחום על רשת "אקססורייז". הרשת, שהיא אחות קטנה של רשת "מונסון" הבריטית, מביאה לארץ מבחר אדיר של אביזרים: תיקים, צעיפים, תכשיטים, נעליים, בגדי חוף וים, כובעים ואפילו ליין שלם לילדות (הליין נקרא "Angels", ואפילו אפרוחית כבר "מכורה" אליו...), ומותירה בענני אבק מביכים מאחריה חנויות המתחרות איתה על אותה הנישה-כמו "דיווה" (של "קסטרו") ורשת חנויות "טופ-טן". אז נכון שלפעמים המחירים יקרים ביחס לאנגליה, אבל בהחלט משתלם גם משתלם לחכות לסוף עונה, בה מחירי הפריטים מתקזזים ל50% ויותר...

"שמי יפותו ואני מכורה לאקססוריז!"; משמאל לימין ועם כיוון השעון: תיקים לאמא של האפרוחית, וקצת פיצ'פקעס לאפרוחית מליין "Angels" המופלא (כל הפריטים של "אקססורייז", למעט שרשרת הציפורים השחורה ועגילי הטווס מ"קסטרו")

***

ולסיכומיישן, (כי בכל זאת צריך לסכם משהו) ביקורת מוצר-מדור "על הסכין"



כפי שכולכם יודעים וכמו שהצהרתי לא פעם בעבר, הבלוג שלי הנו בלוג עצמאי. הוא אינו נתמך ע"י שום גורם פרסומי ו/או חברה זו או אחרת. מדי פעם אני מקבלת מגורמי יח"צ מוצרים שונים להתנסות. את הביקורת האובייקטיבית שלי (ככל האפשר) אני מביאה בפניכם. אני מדגישה שוב שאין בה משום המלצה גורפת, השמצה או כל דבר אחר מלבד דעתי האישית. אתם מוזמנים לעיין בה ע"מ לנסות לגבש דעה באם תאהבו את המוצר או לא...
והפעם על הסכין: קרם פנים וקרם עיניים מסדרת "GOLDEN PEARL" של חברת "NATURALIS"

ע"פ תיאור המוצר בקומוניקט המצורף מדובר ב"קרם לחות ומיצוק אנטי-אייג'ינג עם אבקת פנינים, אבקת זהב, תמצית רימונים, Q-10 ואומגה 3 לטיפול בקמטים לעיניים ולצוואר". התנסתי במוצר, כנדרש, פעמיים ביום לאורך תקופה של כשבועיים.
הקרמים ארוזים בצנצנות קוסמטיות בצבעי זהב (קצת זול לטעמי, אני לא מחובבות אריזות הזהב במוצרי קוסמטיקה...). הריח-עז ומתוק, קצת סכריני ומלאכותי מדי עבורי, אם כי לא בלתי נעים באופן גורף. המרקם עשיר ועבה-עבור העור המיובש שלי בעונת החורף-זה יתרון, אם כי אני בספק רב אם בימות הקיץ הלחים הייתי מסוגלת לשים קרם עשיר כל כך על הפנים. הספיגה, למרבה ההפתעה מהירה למדי ומותירה את העור נעים מאד למגע ורך. לגבי תוצאות הניראות לעין, אני לא הבחנתי בכאלו-מצד שני, עדיין לא נתקלתי בקרם שכן מביא תוצאות שכאלו, כך שבעניין הזה הוא אינו נופל מקרמים יוקרתיים כאלו ואחרים שהתנסתי בהם.
סיכומו של דבר: המוצר חביב בהחלט, עושה את עבודת הליחוח נאמנה, קהל היעד שלו לדעתי מכוון יותר לכיוון נשים בעלות עור בוגר שזקוקות למרקם קרם עשיר. מעבר לזה, ובכנות, אני לא בטוחה שהייתי רוכשת אותו מיוזמתי.

לאתר שלי: www.yaelmakeup.co.il
כתבו אלי: yaelmakeup09@gmail.

The lives of the (Not so) young and the pennyless...:-P

השבוע שמתי פעמי בלית ברירה לקניון רמת אביב. מאז שאני ענייה, אביונה, מרודה ואין הפרוטה מצוייה בכיסי ("No more credit card for you!!!"...ע"ע-מנהל הבנק הנאצי שלי...)-אני מעדיפה להדיר את רגלי מהמקום אותו פעם החשבתי לביתי השני. בחודשים האחרונים אני מתייחסת אליו כמו שאלכוהוליסט בגמילה מתייחס לבית המרזח האהוב עליו-כמהה להכנס בשעריו, אבל יודעת שזה לא יסתיים טוב אף פעם, אז למה לי לעמוד בפיתוי?!

אבל אז, כאמור, לא היתה לי ברירה-הייתי חייבת להגיע לשם כדי לקנות משהו הכרחי. וכך מצאתי את עצמי בכניסה, פוסחת על שני הסעיפים-"להכנס או לא להכנס!?" תהיתי ביני לביני כהמלט מחומצן המחזיק בגולגלתו הלעגנית של יוריק ליצן החצר. "להכנס....אין ברירה. קיבינימט יוריק!"

ולמה אני מקרקשת לכם בקומקומים כמו זקנה טורדנית? פשוט כדי לקטר שסבלתי סבל רב וקשה מנשוא! במשך שעתיים תמימות נאלצתי להסתובב עם לשון משורבבת בחוץ משל הייתי כלבלב מזה רעב המזיל ריר למראה מבחר עצמות באיטליזיית גורמה. כל חלונות הראווה לבשו חורף; הטרנדים המופלאים של העונה הקרה כבר תורגמו זה מזמן לבגדים ואביזרים חדשים ומנצנצים שקרצו לי בצחקוק מרושע: "יפותו......פססססססססססססטטטטטטטטטט! יפותו....נסי אותי! קחי אותי!! קני אותי!

לשווא פסעתי בצעד כושל בינות לחנויות בעודי משחררת הערה מזוכיסטית פה ושם: "רואה את מגפיי הזמש ההורסים שם בחלון? כן-כן, אלו עם סוליית ה"קרפ" האופנתית. נחשי מה?! גם עליהם לא רשום השם שלך! והמותניה עם הניטים שקורצת אליך ב"זארה"?....לא-לא! גם היא כנראה לא תהיה שלך!!!"...וכך המשכתי לי אנה ואנה ברחבי הקניון מלקה את עצמי עוד ועוד ועוד....

(בתמונה:מדגם חלקי בלבד מדגמי בלמין, קיין וקוואלי שהלכו עד הסוף עם הטרנד העוקצני)

אפעס, הבטחתי לעצמי הבטחת מכורה, לא משנה מה יהיה, אסור לי בתכלית האיסור להכנס ל"טופשופ"-"אין לך מה לחפש שם!" אמרתי ביני לביני לשווא.... אבל כמו אודיסיאוס אבוד ההולך שבי אחר שירת סירנת הטרנדים המתקתקה-שמתי את פעמי ברגליים כושלות אל הקומה השניה. עוד לפני שהספקתי למלמל את המנטרה "overdraft-BE GONE!!!" קפץ אל מול עיני הסטנד ועליו הקולקציה המהבילה של קריסטופר קיין. בהתחלה לא חששתי-את חולצות הקופים פעורי הלוע שלו אני מתעבת תיעוב רב (כן, כן, אני יודעת-זה הכי "אין" שיש!!!.... מה לעשות שלי אישית זה מזכיר קופי מעבדה אומללים, ואין מצב שאני אלבש את מיצג הזוועה הנ"ל), ולכן ניגשתי אל הסטנד בצעד תימני יהיר וזחוח, אך ככל שפשפשתי פשפש ופשפוש בסטנד צנוע הממדים התחוורה לי העובדה המבישה שאני פשוט רוצה הכל....אבל ה-כל!!!! במיוחד את כל מה שעם ניטים (שזה בערך שלושת רבעי קולקציה, אם לא נחשיב את אופציית התנין פעור הפה, הקונקורנציה המגעילה לא פחות אם כי הפשטנית מה בהשוואה לזו של הקופים). מצד שני-טייץ עם ניטים, הורס ככל שיהיה במחיר של 400 ש"ח לרגל(!)-זו כבר הגזמה פרועה!!! מצד שלישי, פאק איט! על מי בעצם אני עובדת-לו היה הכרטיס בידי, הייתי מגהצת אותו עד שהיה עולה עשן....חסרת חוט שדרה שכמותי!

(קצת אקססוריז עוקצניים ברוח הפוסט...)

יצאתי מהחנות בעודי סופקת כפיים ברחמים עצמיים קשים, אוי.....אוי.....אללי! מסכנה ואומללה אנוכי!!!!! "אין לי מה ללבוש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" וכך, בעודי גוררת את רגלי אבלה וחפויית ראש ניסיתי לשכנע את עצמי במאמץ נואל שבעצם אני לא צריכה כלום, באמת כלום. יש לי הכל!!!

"מה את רוצה?!" נזף עצמי לאנוכי בתוכחה....."הארון שלך מפוצץ בגדים ואקססוריז. מפוצץ!!!"

"כן...כן..." יבב אנוכי בינו לבין עצמי "יש לי מלא דברים-אבל את זה אין לי.....וגם לא את הקלאץ' ההוא בצורת לב כסוף...וגם"

"נו, באמת!" קטע אותו עצמי בטון סרקסטי..."כמה אקססוריז מעונות קודמות יש לך שמתאימים בול לטרנד הפאנק והניטים הטחון הזה?!" נבח וניסה להמשיך בטון מפוייס יותר תוך ליטוף שערי...."בואי ונחשוב רגע באמת!-אבל באמת!"

"אוקיי..." מחה אנוכי את דמעות התנין שלי "בוא נראה....הממממ...יש את הנעליים של פראדה מלפני 3 שנים.....אה, כן...וגם את התיק של "JANET&JANET" מ"עמנואל", מלפני 4 שנים....אה-אה...וגם, וגם את החגורה המגניבה שקנינו ב"רזילי" בשנה שעברה.....ואת הטבעת...."

ולפתע פתאום, בעוד חיוך אומלל מתפשט על פני, קלטתי שכל הארון שלי מלא בדברים הללו. באמת! אמנם אני כבר קשישה למדי, אבל איך אומרים-"אפשר להוציא את ילדת הפאנק מהפינגווין, אבל אי אפשר להוציא את הפינגווין מילדת הפאנק..." בליבי נשארתי ילדת פאנק קטנה, וניטים (שהם אחד מהטרנדים החמים ביותר כרגע) הם אחת מאהבותיי הגדולות ביותר. כך צברתי לי במהלך השנים ומבלי שאשים לב לעניין בכלל-המוני המונים של אקססוריז שווים במיוחד וחסרי גיל שפתאום עכשיו, אפילו 15 שנים אחרי שרכשתי אותם-הם עדכניים מתמיד!

אז רק בגלל שאני חרוצה מתמיד, ובלית ברירה גם בגלל שאני מאד-מאד זקוקה לשכנוע העצמי הזה, שבאמת ואין לי צורך בעוד אקססוריז עם ניטים, ערכתי לפניכם מקבץ קליל ונאה של מה כן יש לי בארון....אהמ-אהמ...נכון שזה ה-מ-ו-ן?!

(בתמונה:1. התיק של "ג'אנט&ג'אנט" מ"עמנואל"; מגפיים עוקצניות של אנטינורי מ"פל" משנות התשעים; 3.שלל חגורות; 4.קולר עוקצני מ"קמדן טאון"; 5. טבעת של "סברובסקי"; 6. שעון של "טוקידוקי"; 7.צמיד של "רובי סטאר; 8.נעלי פלטפורמה של "פראדה")

עכשיו, אם מישהו מכם רק יעז לומר מילה אחת על ה"פוליאנה-מוד" שאופף אותי כרגע באדי שכרות מתקתקים-אני מיד מורידה לו איזה לאטמה עסיסית עם כף יד פתוחה שתוכיח בדיוק את ההיפך. ראו הוזהרתם! בקיצור-"Don't confuse me with facts, I've already made up my mind!!!"

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו אלי:yaelmakeup09@gmail.com

"הגביע הקדוש"-נדודי יפותו בארץ הקודש...

(או...לעזאזל, מה כבר ביקשתי?! תיק קלאץ' בוורוד זרחני?!...)

קיבינימט! כן...קיבינימט! זה מה שיש לי לומר...קצתי בדשדוש חסר התוחלת ובאקססוריז הטחונים מייד אין סו-קולד תל אביב דה ביג אפל! דווקא עכשיו, כשהייתי בטוחה שההתעוררות של השנים האחרונות בתחום, תצמיח עושר וורסטילי במיוחד של נעליים ואקססוריז חדשניים, חטפתי כאפת "תתעוררי" לפנים. אין מה לעשות, כנראה שיש לנו עוד המון מה ללמוד בתחום. באמת...בדרך כלל אני מאד שמחה לפרגן למה שקורה פה בזמן האחרון-אירועי ה"פלסטיק שוק", דוכני האקססוריז שהולכים ומתרחבים ב"שוק מעצבי העיר" והמכירות הביתיות והחתרניות קצת הרימו לי את המורל והביאו ניחוח מלא תקווה של חו"ל...אבל כנראה שזה עדיין לא מספיק.

כנראה שגם בתחום הזה, כמו בבגדים, אפקט ה"עדר" הישראלי פושה בכל חלקה טובה...כל חנות/דוכן/מכירה מזכירים אחד את השני ברעיון, בביצוע ובדגמים...כמה משמים...כל כך הרבה אנשים ברוכי כשרון, איך לעזאזל מרביתם מצליח להנפיק דברים כל כך דומים? זה באמת כל כך יפה ומוכר עד כדי כך שבאורח פלא כולם "מעצבים" את אותם דגמים? תמהתני!

סיפרתי לכם שבשבוע שעבר הוזמנתי להשקה של "סמאשבוקס" בארץ...ומכיוון שהפרוטה אינה מצויה לאחרונה בכיסי (אין צורך לצקצק בלשון ברחמים, ארונותי גדושים בכל טוב לעשור שלם...) החלטתי להשקיע אך ורק באקססוריז שווים, שכן כל סטודנט ינוקא שנה א' במכללה לעיצוב ע"ש אנה וינטור תבדל"א יודע היטב שהאביזרים הם-הם שעושים את הבגד. וכך יצאתי אני, חולת אביזרים שכמותי, למסע הציד בתל אביב, ה"תפוח הגדול" של המזרח התיכון.

בראש ובראשונה החלטתי למקד את עצמי ע"מ שלא אתבלבל, ומכיוון שצבעים זרחניים ובכלל אופנת האייטיז הם הבון-טון של העונה (ואני מתה על הצבעים השמחים הללו), חפצתי לצוות לתכשיטים שיש לי כבר בסגנון תיק קלאץ' תואם. נשמע פשוט לא? אז זהו...שלא!!! לו רק ידעתי עד כמה המשימה תהיה קשה ומפרכת...

המקום הראשון שעלה על דעתי היו כמובן החנויות "טופ שופ" ו"מיס סלפרידג'" שבקניון ארנה. הייתי בטוחה בתכלית הבטחון ששם אמצא את מבוקשי, מתבקש לא? אין הרי על החנויות הללו "מייד אין לונדון" בענייני אקססוריז, שנות השמונים וצבעים זרחניים בכלל. אפעס, יצאתי משם כשחצי תאוותי בידי. נדמה כי גם על הקניינים שלהם חלים חוקי הטרנדים ה"עדריים" והמשמימים של הלבנט. הקולקציה שמגיעה, לוקה בחסר ביג-טיים ונדמה לפעמים שמשחקים שם על בטוח, רק מה שימכר בבטחון, נרכש. כמו שציינתי אינספור פעמים, הישראליות רוצות אולי להיות אופנתיות, אבל לא עד הסוף. מושג ה"טוטאל לוק" רחוק מהן לאללה-הן ירכשו את שמלת הסטרפלס הפרחונית עם המחוך במפתח "לב", אבל יצוותו לה סנדלי גלדיאטור שטוחים, מאוסים וטחונים. כל התעוזה, האדג', עושר הפריטים והמבחר שקיימים בחנויות הללו בחו"ל, הופכים להיות דלים ואפרוריים בארץ...נעצבתי לגלות בחנות כי ליין התכשיטים נגוז בקול דממה דקה וגם ליין הבגדים הכיל לטעמי יותר מדי שמעטס בייסיקיים להחריד מטריקו....לטובה לעומת זאת יצויינו הנעליים הנועזות בצבעים הבוטים (שאף נרכשו בקול ששון גדול), אבל ללא שום אופציה לתיקים שווים שישלימו אותן. כמה פספוס בחנות כה שווה! מרגיז!

האופציה הבאה היתה לקפוץ ל"מנגו", שבשנתיים האחרונות השכילו דווקא לנפק קולקציות מופלאות של בגדים ואקססוריז שווים ביותר. לאוזני גונבה השמועה שהיה להם במלאי קלאץ' שכזה, אך אני לא זכיתי לראות אותו, גם לא בחנות העודפים שלהם, בואכה אזור התעשיה הרצליה.

מאוכזבת משהו הדרמתי לכיוון קניון רמת אביב, שם אצתי בשמחה לחנות "אקססורייז" הידועה באביזרים השווים שלה. בין כל עשרות התיקים והקלאצ'ים היפהפיים לא מצאתי ולו אחד בצבע דומה. אותו הסנריו חזר על עצמו גם באגף "טראפלוק" השווה בד"כ של "זארה", ב"קסטרו" (הייתי נואשת, מה לעשות...), ב"ניין ווסט", "בורדו-תיקים" וב"אלדו". מצאתי אמנם קלאצ'ים לרוב, אפעס מרביתם בצבעים מפוהקים של אדום, שחור, לבן, כסף וזהב, או איך נאמר..."BORING!!!"

ברם לא אושיית אביזרים שכמוני תאמר נואש...עדיין הייתי מוי אופטימית! היי, זו פאקינג תל-אביב!!!! אין מצב ש"אין"! צריך רק לא לומר נואש...אמשיך לכתת את רגלי עוד קצת. נותרו לי עוד כיומיים עד לארוע...בטוח אמצא משהו שאוהב!

יום למחרת שמתי את פעמי לאזור שינקין והסביבה, מעוז ה"קוליות" והקאטינג אדג' לכל הדעות...נחרשו באופן יסודי סניפי "דיווה", "אלדו" (שוב...) ואפילו "מונסטון" הקיטשית...אך לשווא. בצר לי, חיפשתי אפילו בשוק "בצלאל" ובשוק הכרמל, אך גם משם יצאתי בידיים ריקות. ניצני ישועה מצאתי ב"אמה", החנות החביבה עלי שמחזיקה מעבר לליין הבגדים המקסים גם אקססוריז בטעם של פעם עם קריצה אופנתית לשנות השמונים. נרכשו כלאחר כבוד קלאץ' מצועצע ושרשרת אובר-סייז אופנתית כאופציה חלופית, למקרה שעניין הצבעים הזרחניים לא ייצלח.

האקססוריז העליזים של "אמה", רוצה עוד!!!

מדופרסת קלות-גלשתי לי בנט באותו הערב. מצאתי את עצמי בוהה לשווא בעיניים מזוגגות בנישת התיקים באתר של "NEW LOOK" שהיה גדוש בדיוק באותם קלאצ'ים שכה חמדתי, ועוד בגרושים...(לא עושים משלוח לארץ, האנטישמים!). גם על התיקים הקיטשיים וההורסים של "PAUL'S BOUTIQUE" הייתי מוכנה ל"התפשר"...אבל היי, הזמן דחק והתיק לא היה מגיע גם לו הייתי משחדת את פקידי דואר השליחים בהצעות מגונות (לא שהמחשבה לא עלתה לי בראש...:-P).

קלאץ' זרחניים של רשתות פרימרק, טופ-שופ, מיס סלפרידג', אואזיס וניו לוק-אף אחד מהם אינו עולה מעל 20 פאונד!

במר יאושי פירסמתי בשורת הסטטוס שלי בפייסבוק את הדרישה...חשבתי שאם אשלח לחמי על פני המים, אולי תבוא לי הישועה ממי מחבריי המעורים בברנז'ת העיצוב והאופנה. קיבלתי תגובה ממישהי שמוכרת אביזרים מלונדון (שמתם לב לאובר דוז של מכירות מלונדון לאחרונה?!). הציעה לי ברוב חוצפתה לרכוש קלאץ' דומה מעור ב-450 ש"ח, או להסתפק באחד מטאלי בסכום של 250 ש"ח. "תגידי" חשבתי לעצמי בעצבים "באמת את חושבת שיש לי חור במצח?! כמה נואשת אני נראית לך?!" למה לי לעזאזל לקנות ממך תיק במחיר מופקע שכזה, כשבאי ביי הוא יעלה לי עם המשלוח כ-15 פאונד......טחחחח, בחלום הלילה יקירתי!

שוב הירהרתי לי בעגמומיות בנסיעה האחרונה שלי ללונדון לפני כשנתיים, ידעתי שלו יכולתי לסייר סיור זריז באוקספורד סטריט הייתי מספקת בכמה שעות של שופינג את תאוות האביזרים שלי לפחות לשנה נוספת. לא סתם עשיתי לי מנהג מגונה שכזה לפקוד את הבירה האנגלית הזו לפחות פעם בשנה...בכל פעם אני חוזרת עמוסה כל טוב! מה לעשות שהשנה לא יצא לי, אפרוחית נולדה וכו'...אפשר לומר שידי היו מלאות בדברים אחרים...

אנסמבל חינני של "PAUL'S BOUTIQUE" ונעלי "IRREGULAR CHOICE"-אוסף פרטי

בסופו של דבר, כמו שעיניכם הרואות בתמונה הפותחת את הפוסט, נזכרתי שיש לי בבית משהו שיענה על צרכי פחות או יותר. אמנם לא קלאץ' לחלוטין, וגם לא לגמרי פוספורי כדבעי, אבל היי-חייבים להודות שהקומבינציה יצאה בכלל לא רע ביחד הא?

מה שכן-עד להשקה של מותג היופי הבא שיגיע לארץ, גמרתי אומר בליבי לארגן לי איזה קוויקי קדחתני בלונדון. חייבת לחדש את המלאי בדחיפות...מי מצטרף אלי???

לאתר שלי:www.yaelmakeup.co.il

כתבו לי:yaelmakeup09@gmail.com